Streetwise Hebrew (TLV1 Studios)
Explorez tous les épisodes de Streetwise Hebrew
| Date | Titre | Durée | |
|---|---|---|---|
| 20 Feb 2018 | #203 Breaking Point | 00:10:05 | |
Today we are covering the root shavar, which gives Hebrew its words for break, broke, broken. There are plenty of unexpected phrases to learn with this root, one of which is not for kids, so please listen to the episode without them first. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New words and expressions: Shavar - He broke - שבר Lishbor - To break - לשבור Shoveret levavot - Heartbreaker (f.) - שוברת לבבות Lishbor et ha-kelim - To break the rules (of a game) - לשבור את הכלים Shavru et ha-kelim ve-lo mesahakim - They broke the rules, we stop playing - שברו את הכלים ולא משחקים Nekudat shvira - Breaking point - נקודת שבירה Shvirat ha-tsom - End of the fast - שבירת הצום Shvirat ha-kos ba-hatuna - Breaking the glass in a wedding - שבירת הכוס בחתונה “Shovrim shtika” - “Breaking the silence” - “שוברים שתיקה” Hevrat Apple shoveret si - The Apple company breaks a record - חברת אפל שוברת שיא Lishbor si Guiness - To break a Guinness record - לשבור שיא גינס Lishbor et ha-shinayim - To break the teeth - לשבור את השיניים Shover galim - Breakwater, seawall - שובר גלים Shover et ha-shuk - “breaking the market” - שובר את השוק Nishbar li mi- – I am fed up with something/someone - נשבר לי מ- Nishbar li mi-menu - I am sick and tired of him - נשבר לי ממנו Nishbar li ha-zayin mi- (vulgar) - I am sick and tired of... - נשבר לי הזין ממנו Dai, nishbar hazayin (vulgar) - Enough already, I am completely fed up - די, נשבר הזין Nishbar li ha-lev - My heart was broken - נשבר לי הלב Ma la’asot im nishbar li ha-lev - What can I do if my heart is broken? - מה לעשות אם נשבר לי הלב? Nishbar li mi-matematika - I am fed up with math - נשבר לי ממתמטיקה Nishbar ha-sharav - The heatwave has ended - נשבר השרב Lehishver - To be/get broken - להישבר Lo lehishaver - Don’t give up - לא להישבר Shavir - Fragile - שביר Shavriri - Frail - שברירי Lo Shever, mashber - Not a fracture, but a crisis - לא שבר, משבר Shever ba-yehasim - Rift in the relationship - שבר ביחסים
Playlist and clips: Yitshak Klepter - "Tslil Mechuvan" (lyrics) Dionne Warwick - "Heartbreaker" Batsal Yarok - "Shavru et Ha-kelim" (lyrics) Hava Alberstein - "Pit’om Nishbar Li" (lyrics) Shalom Hanoch - "Shir Derekh" (lyrics) | |||
| 04 Apr 2023 | #390 See You at the Protests | 00:06:41 | |
In Hebrew, הפגנה is a demonstration, a protest. Israelis are very diligent protesters and demonstrators. Guy explains how to use the root פגנ to its fullest. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Hafgana - Demonstration, protest - הפגנה Hafganat neged - A counter demonstration - הפגנת נגד Hafganat ha-smol - The demonstration of the left - הפגנת השמאל Hafganat ha-yamin - The demonstration of the right - הפגנת הימין Hafganat ha-haredim - The ultra orthodox demonstration - הפגנת החרדים Hafganat ha-druzim - The druze demonstration - הפגנת הדרוזים Hafganat yots’ei etiopia - The demonstration by Israelis of Ethiopian descent - הפגנת יוצאי אתיופיה Hafganat ha-million - The 1 million persons demonstration - הפגנת המיליון Pizur hafganot - Crowd control - פיזור הפגנות Emtsa’im le-pizur hafganot - Means of crowd control - אמצעים לפיזור הפגנות Hem mafginim be-tel aviv achshav - They are protesting in Tel Aviv right now - הם מפגינים בתל אביב עכשיו Ha-mafginim tsoakim sisma’ot - The protesters are shouting slogans - המפגינים צועקים סיסמאות Mafginim be’ad/neged - Demonstrating for/against - מפגינים בעד/נגד Hem mafginim neged - They are demonstrating against it - הם מפגינים נגד Neged ma atem mafginim? - What are you demonstrating against? - נגד מה אתם מפגינים Neged mi atem mafginim? - Who are you demonstrating against? - נגד מי אתם מפגינים Neged ma hahafgana? - What is the demonstration against? - נגד מה ההפגנה Al ma atem mafginim? - What are you demonstrating for/against? - על מה אתם מפגינים Lehafgin - To demonstrate, to protest - להפגין Latset lehafgin - To go out and demonstrate - לצאת להפגין Ts’oo lehafgin - Go out and demonstrate - צאו להפגין Lechu lehafgin - Go and demonstrate - לכו להפגין Bo’u lehafgin - Come to demonstrate - בואו להפגין Hafganat koach - Show of force - הפגנת כוח Lehafgin nochechut - To make an appearance, to be counted - להפגין נוכחות Hafganati - Demonstrative - הפגנתי Be-ofen mufgan - Actively involved - באופן מופגן
Playlist and Clips: | |||
| 29 May 2018 | #215 It's Complicated | 00:08:42 | |
Many things in life are complicated, including some people's relationship status on Facebook. How do we say “it’s complicated” in Hebrew? And what saying do we use as something gets more and more complicated? Bonus: we've included a short clip from the Hebrew version of this episode. Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Mesubach - Complicated - מסובך ‘It’s complicated’ - Ze mesubach - זה מסובך Mesubechet (f.) - Complicated - מסובכת Ata mesubach im atsmecha - You’re complicated - אתה מסובך עם עצמך Hi mesubechet im atsma - She is complicated - היא מסובכת עם עצמה Hem mesubachim im atsmam - They’re complicated - הם מסובכים עם עצמם At mevina oti pashut, az lama lesabech - You understand me, so why make things complicated - את מבינה אותי פשוט, אז למה לסבך Lama lesabech ta-hayim, lama? - Why complicate life, why? - למה לסבך את החיים, למה? Ma sibachta/sibacht oti achshav? - Why did you get me involved in this? - מה סיבכת אותי עכשיו? Sibuchim refu’iyim - Medical complications - סיבוכים רפואיים Mistabech ve-holech - It’s getting more and more complicated - מסתבך והולך Lehistabech im mashehu - To face difficulties - להסתבך עם משהו Histabachti im ze kol ha-erev - I was caught up in it the entire evening - הסתבכתי עם זה כל הערב Al tistabech im ze yoter miday - Don’t get into too much trouble - אל תסתבך עם זה יותר מדיי Hu histabech - He got into trouble with the law - הוא הסתבך Histabchut be-africa - Entanglement in Africa - הסתבכות באפריקה Tisbochet - Tangle - תסבוכת
Playlist and Clips: Dudu Aharon & Julietta - Laila Mesubach (lyrics) Mango - Gara Be-sheinkin (lyrics) Eden Ben-Zaken - Pisa Mi-zichroni (lyrics) Idan Yaniv - Ken La-ahava (lyrics) Mati Caspi - Mistabech ve-holech (lyrics) | |||
| 12 Dec 2017 | #193 Bored to Death | 00:09:07 | |
We were all kids once, and at least in Israel, during the summer holiday, we used to tell our parents, mesha’amem li, I am bored. Answers varied, as you can imagine, but let’s talk for a sec about boredom-bored-boring in Hebrew. Words and expressions discussed: Mesha'amem - Boring - משעמם Playlist and clips: Ha-tarnegolim – Mesha'amem (lyrics) Micha Shitrit – Mesha’amem (lyrics) Arkadi Duchin & Meir Shitrit – Beit Kafe shel Dinozaurim (lyrics) Assaf Amdurski – Ahava Hadasha (lyrics) Arnon Tsadok interview – Hinuchit TV Omer Adam – Bucharest (lyrics) Bar Mitzva (Erez Nehederet parody show) Time Out Tel Aviv (Hebrew) about “Israeli Trash” Gary Eckstein – Haya Li Tov (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter. | |||
| 10 Sep 2013 | #5 Oh, Come on Already! | 00:08:18 | |
The word כבר, meaning “already,” has so many functions in modern Hebrew that we decided to dedicate an entire episode to it. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Kvar acharey chatzot – It’s already past midnight – כבר אחרי חצות Nu, dai kvar – Come on, enough already – נו, די כבר Achalta kvar – Have you already eaten? – אכלת כבר Ani kvar ba – I will come soon – אני כבר בא Wow, chatzot kvar – Wow, it’s already midnight – וואו, חצות כבר Ne’emar kvar ha-kol – Everything has already been said – נאמר כבר הכל Ha-kol kvar ne’emer – Everything has already been said – הכל כבר נאמר Achaltem kvar / kvar achaltem? – Have you already eaten? – אכלתם כבר / כבר אכלתם “Geshem, red kvar geshem” – Rain, come down already – גשם, רד כבר גשם Dai kvar – Enough already! – די כבר Yalla, Bo kvar! – Come already! – יאללה, בוא כבר Ata ba? Kvar, kvar. – Are you coming? In a sec. – אתה בא? כבר, כבר Kvar ba’im – We’re coming in a sec. – כבר באים Ani kvar hozer elecha – I’ll get back to you shortly – אני כבר חוזר אליך Anachnu kvar ochlim – We’ll start eating soon – אנחנו כבר אוכלים Anachnu kvar ochlim – We’re already eating (why are you late?) – אנחנו כבר אוכלים Ani Kvar Ba – I am coming in a minute – אני כבר בא “Adon Kimat and Gveret Kvar” – Mr. almost and Mrs. Already – אדון כמעט וגברת כבר
Playlist and Clips: Ilanit – Kvar Aharei Hatsot (lyrics) Ha-haverim shel Natasha – Ne’emar Kvar Ha-kol (lyrics) Kaveret – Shir Ha-makolet (lyrics) Yehudit Ravits – Balada al Adon Kim’at Ve-gveret Kvar (lyrics) | |||
| 30 Oct 2018 | #232 Spoil Yourself Rotten | 00:09:57 | |
In Hebrew, mefunak is spoiled (as in a spoiled kid) while lefanek is to spoil. On this episode, Guy explains how to spoil someone rotten and how to deal with spoiled brats. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Mefunaki, pinuki - Spoiled person/kid - מפונקי, פינוקי Dai, tafsik leyalel, mefunaki - Stop wailing, mefunaki - די, תפסיק ליילל, מפונקי Ani medaberet al otam elu she-hem mefunakim - I speak about those who are spoiled - אני מדברת על אותם עלו שהם מפונקים Shiluv katlani - Lethal combination - שילוב קטלני Horim she-mefankim ad bli gvul - Parents who spoil to no end - הורים שמפנקים עד בלי גבול Eizo mefuneket - What a spoiled girl - איזו מפונקת Eich oti at mefaneket - How you spoil me - איך אותי את מפנקת Havayat tisa mefaneket - Pampering flight experience - חוויית טיסה מפנקת Sherut mefanek - A service that pampers you - שירות מפנק Lehit’orer le-boker mefanek - Wake up to a gratifying morning - להתעורר לבוקר מפנק Shokolad rach yoter, mefanek yoter - A chocolate which is softer and more satisfying - שוקולד רך יותר, מפנק יותר Pashut lehenot mi-pinuk amiti - To simply enjoy a real pampering - פשוט להנות מפינוק אמיתי Pinuk - Indulgence - פינוק Eize pinuk - How spoiled he is - איזה פינוק Wow eize pinuk - What a treat - וואו, איזה פינוק Lefanek mishehu be-kafe la-mita - To pamper someone by bringing them coffee in bed - לפנק מישהו בקפה למיטה Lehafnik et ha-yeladim sheli be-uga - Pamper my children with a cake - להפניק את הילדים שלי בעוגה Bran flakes pinukim - Bran flakes indulgence - ברנפלקס פינוקים Be-tosefet perot mefankim - With extra gratifying fruits - בתוספת פירות מפנקים Mitpaneket - Spoiling herself rotten - מתפנקת Kmo hataltula - Like a kitten - כמו חתלתולה Lehitpanek - To spoil yourself rotten, to indulge - להתפנק Efo ata? - Mitpanek li ba-mita - Spoiling myself in bed - איפה אתה? מתפנק לי במיטה
Playlist and Clips: Stalos & Oren Hen - Mefuneket (lyrics) Danit - Pinukim (Subtitles in English) Liora Gonzalez - Mitpaneket (lyrics on YouTube) | |||
| 26 Apr 2022 | #364 Parking Prohibited! | 00:08:12 | |
The Hebrew word אסור means forbidden, must not. Its root, אסר, provides us all sorts of ways to say, “we shouldn’t do that.” So let’s try to follow the rules because otherwise we might end up as an אסיר! Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Asur – Forbidden, unauthorized, must not – אסור Ze asur – It’s not allowed, it’s forbidden – זה אסור Asur le-mishehu laasot masaheu – It’s not allowed for someone to do something – אסור למישהו לעשות משהו Asur lachem lefasfes et ha-katava ha-zo – You guys must not miss this story – אסור לכם לפספס את הכתבה הזו Asur lefasfes – Not to be missed – אסור לפספס Asur likpots mi-koma gvohah – You must not jump from a high floor – אסור לקפוץ מקומה גבוהה Asur latset le-hadar madregot afuf ashan ve-asur lehishtamesh ba-maalit – You must not go down a smokey staircase, and you must not use the elevator – אסור לצאת לחדר מדרגות אפוף עשן ואסור להשתמש במעלית Ha-knisa asura – Entry Forbidden, No Entry – הכניסה אסורה Ha-hanaya asura – Parking Forbidden – החנייה אסורה Ha-s’chiya asura – Swimming is not allowed – השחייה אסורה Ha-ishun asur – Smoking is forbidden – העישון אסור Asur le’ashen – No smoking – אסור לעשן Asur lehachnis ochel ve-shtiya – You’re not allowed to bring in food or beverages – אסור להכניס אוכל ושתייה Asur la shokolad – She mustn’t have chocolate – אסור לה שוקולד Asur lo halav – He mustn’t have milk – אסור לו חלב Asur lahem sukar – They shouldn’t have sugar – אסור להם סוכר Bi-britanya hichlitu le’esor al hazrakot botox lifnei gil 18 – In the UK they decided to prohibit botox injections before the age of 18 – בבריטניה החליטו לאסור על הזרקות בוטוקס לפני גיל 18 Le’esor al mishehu laasot mashehu – To forbid someone from doing something – לאסור על מישהו לעשות משהו Le’esor al + noun – To ban something – לאסור על + שם עצם Hu asar aleyhem – He forbade them – הוא אסר עליהם Ima sheli asra alai – My mom forbade me – אמא שלי אסרה עליי Katav-Katuv – Wrote-Written – כתב-כתוב Asar-Asur – He banned-Banned – אסר-אסור Ne’esar – Banned, incarcerated – נאסר Le’he’aser – To be banned, incarcerated – להיאסר Isur – Prohibition, ban – איסור Isur ka’aku’a – Tattoo prohibition – איסור קעקוע Asir – Prisoner – אסיר Ma’asar – Imprisonment – מאסר Ma’asar olam – Life sentence – מאסר עולם
Playlist and Clips: Jane Bordeaux & Aya Zahavi Feiglin – Vals le-haganat ha-tsome’ach (lyrics) | |||
| 24 Oct 2017 | #190 All Things Being Equal | 00:10:20 | |
The word ‘shavé’ means ‘equal,’ but in slang it also means ‘worth it’, and sometimes ‘cool,’ ‘amazing,’ or ‘good looking.’ How do we ask, ‘Is it worth it?’ in Hebrew, and why is there a bleep censor in this episode? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Shavé, shava, shavim, shavot – Equal – שוֶוה, שוָוה, שווים, שוות Shneinu shavim, pahot o yoter – We’re both equal, more or less – שנינו שווים, פחות או יותר Hu lo shavé et ha-ke’ev – He’s not worth the pain – הוא לא שווה את הכאב Az ma shavé kol sipur ha-ahava ha-ze? – So what does this love story worth? – אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה? Ma shava kazo ahava? – What is a love like this worth? – מה שווה כזו אהבה? Shavé lenasot – It’s worth trying – שווה לנסות Shavé bdika – Worth checking – שווה בדיקה Shavé, shava (ziyun) – Great, good looking, cool – (שווה (זיון Mesiba shava – Great party – מסיבה שווה Mis’ada shava – Great restaurant – מסעדה שווה Shavé – Equals (math) – שווה Shivyon – Equality, tie score – שוויון Shivyon bein ha-minim – Gender equality – שוויון בין המינים Shivyon ba-netel – ‘Carrying the load equality’ – שוויון בנטל Ee-shivyon – Inequality – אי-שוויון Meha’at ha-frayerim – ‘The Suckers Protest’ – מחאת הפראיירים Hashva’a – comparison – השוואה Lehashvot – to compare – להשוות
Playlist and Clips: Aviv Geffen – Shneinu Shavim (lyrics) | |||
| 23 Mar 2021 | #326 I Got Promoted! | 00:07:26 | |
“Hey! Check out my Facebook page, and my Twitter, oh, and my TikTok account, and don’t forget my Instagram page.” In Hebrew this is called קידום עצמי, self promotion. On this episode, Guy explains words and phrases related to promotion, all derived from the root ק-ד-מ. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Kidum – Promotion – קידום Hu kibel kidum, hi kibla kidum – He/She got a promotion – הוא קיבל קידום, היא קיבלה קידום Kidum mechirot – Sales promotion – קידום מכירות Kidum no’ar – Youth development – קידום נוער Kidum atarim – Website optimization – קידום אתרים Kidum digitali, kidum be-google – Search engine optimization – קידום דיגיטלי, קידום בגוגל Kidum atsmi – Self promotion – קידום עצמי Ata chayav lekadem organit et ha-atar shelcha – You have to promote your website organically – אתה חייב לקדם אורגנית את האתר שלך Lekadem et tahalich ha-shalom – To advance the peace process – לקדם את תהליך השלום Ani rotse lekadem bi-vracha et… – I’d like to give a warm welcome to… – אני רוצה לקדם בברכה את… Tochen mekudam – “Promoted content” – תוכן מקודם Post mekudam – Promoted post – פוסט מקודם Tsiyuts mekudam – Promoted tweet – ציוץ מקודם Hi kudma le-tafkid bachir – She was promoted to a senior position – היא קודמה לתפקיד בכיר Hu kudam le-tafkid bachir – He was promoted to a senior position – הוא קודם לתפקיד בכיר Kudamti ba-avoda – I was promoted at work – קודמתי בעבודה Kudamti la-makom ha-shmini – I was moved up to the 8th place on the list – קודמתי למקום השמיני
Playlist and Clips: | |||
| 22 Aug 2017 | SWH Plus: סיוט | 00:10:29 | |
ישראלים, כמו כולם, אוהבים להתלונן. "סיוט" הוא חלום רע, אבל אפשר גם להשתמש בו כדי לתאר תור נוראי בסניף הדואר המקומי. באילו עוד מילים אפשר להשתמש? בואו להתלונן איתנו. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lehitlonen – To complain – להתלונן Hu mitlonen al mashehu/mishehu – He complains about something/someone – הוא מתלונן על משהו/מישהו Mitlonenet al ha-hom – She is complaining about the heat – מתלוננת על החום Haya li kashe, ani lo mitlonenet – It was hard for me, I am not complaining – היה לי קשה, אני לא מתלוננת Lekater – To whine – לקטר Eize kef lekater al ha-matsav ha-kalkali – How fun it is to whine about the economic situation – איזה כיף לקטר על המצב הכלכלי Ma ata mekater, lama at mekateret? – Why are you whining? – מה אתה מקטר, למה את מקטרת? Kitur, kiturim – Whine/s – קיטור, קיטורים Tluna – Complaint – תלונה Netsiv tlunot ha-tsibur – Ombudsman – נציב תלונות הציבור Siyut – Nightmare – סיוט Inuy/yim – Torture/s – עינוי/יים Le-anot – To torture – לענות Gehenom – Hell – גהנום Shoa – Holocaust – שואה “Ha-wege lo tofet?” – Does my face look horrible? – הווג’ לא תופת? Tofet – Inferno – תופת Zva’a – Horror – זוועה Zva’at olam – Mega horror – זוועת עולם Zva’a shel ha-hayim – Mega horror – זוועה של החיים Zva’a shel ha-laif – A real nightmarish experience – זוועה של הלייף Tse’aka mahrida – Terrifying scream – צעקה מחרידה Nora – Horrible, awful – נורא Playlist: Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter. | |||
| 23 Jun 2015 | #89 We’re All Going on a Summer Hofesh | 00:10:10 | |
It’s summertime and everybody is going somewhere for hofesh, holiday. That being the case, let’s talk about flights, package deals and checking-in –Hebrew style. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Hofesh – Holiday –חופש Ha-hofesh ha-gadol – The summer holiday –החופש הגדול Hofesh ha-dibur – Freedom of speech –חופש הדיבור Hufsha – Vacation –חופשה Hufsha mishpachtit – Family vacation –חופשה משפחתית Hofshi ze legamrei levad – To be free means to be completely on your own –חופשי זה לגמרי לבד Lakachat hofesh – To take days off –לקחת חופש Ani be-hofesh – I am on holiday –אני בחופש Latus, tisa – To fly, flight –לטוס, טיסה Tisa haloch va-shov – A Round trip flight –טיסה הלוך וָשוב Hazmana – Reservation, booking, order, invitation –הזמנה Chevrot hateufa zihu et ha-nekuda ha-regisha etsel ha-nosea ha-israeli, ha-chalom lehisthadreg le-machleket asakim – The airlines recognized the Israeli passenger’s soft spot, the dream to be upgraded to business class – חברות התעופה זיהו את הנקודה הרגישה אצל הנוסע הישראלי, החלום להשתדרג למחלקת עסקים Shidrug – Upgrade –שִדרוג Leshadreg mishehu – To upgrade someone –לשדרג מישהו Shudragti – I was upgraded –שוּדרגתי Lehishtadreg – To be upgraded –להשתדרג Havilat nofesh – Holiday package deal –חבילת נופש Ichur, ikuv – Delay –איחור, עיכוב Linchot, nechita – To land, landing –לנחות, נחיתה Lehmari, hamra’a – To take off, take off –להמריא, המְראה Moshav – Seat –מושב Lehazmin moshav – To reserve a seat – להזמין מושב Kartis aliya la-matos – Boarding pass –כרטיס עלייה למטוס Nose’a – Passenger –נוסע Ani nose’a – I am going –אני נוסע Ani Ha-nose’a – I am the passenger –אני הנוסע Rishum la-tisa – Check-in –רישום לַטיסה Kvuda, Mit’an – Luggage –כבוּדה, מטען Mizvada – Suitcase –מזוודה Tik yad – Hand bag –תיק יד Ma’avar – Transit –מַעֲבר Tisat hemshech – Connecting flight –טיסת הֶמשך
Playlist and Clips: Hava Alberstein – Shir Tishrei (Lyrics) Commercial – Hufsha Mishpachtit Yehuda Poliker – Hofshi Ze Legamrei Levad (Lyrics) Shlomo Artzi – Be-matos Silon (Lyrics) | |||
| 02 Aug 2016 | #136 StreetWise Hebrew gets double negative | 00:07:34 | |
Today we're getting negative. Double negative, in fact. After some Hebrew words like "klum" ("nothing") or "af pa'am" ("never") we also have to use "lo" ("no"). So, unlike in English, we use two negation words. Host Guy Sharett takes us through the rules, mentioning English, French and Portuguese as he goes. Oh, and while we're learning, we also get to listen to some beautiful French and Brazilian songs.
New words & expressions: Je n'ai jamais pu t'oublier – I was never able to forget you Me-olam lo shachati otcha - I (have) never forgot(ten) you – מעולם לא שכחתי אותך Af pa'am lo ted'i – Never will you know (f.) – אף פעם לא תדעי Af pa'am lo hayiti be- – I have never been to – -אף פעם לא הייתי ב Af pa'am lo ahavti kach af achat – I have never loved anyone like this – אף פעם לא אהבתי כך אף אחת Af echad lo yodea, af echad lo mevin – Nobody knows, nobody understands – אף אחד לא יודע, אף אחד לא מבין Achshav lo mitgorer bo af echad – Now nobody lives there – עכשיו לא מתגורר בו אף אחד Lo yacholti la'asot im ze klum – I couldn't do anything with it – לא יכולתי לעשות עם זה כלום Im einech le-tsidi az ani lo chlum – If you're not by my side, I am nothing – Sem você, meu amor, eu não sou ninguém – אם אינך לצידי אז אני לא כלום Shum davar lo yadu'a – Nothing is known – שום דבר לא ידוע
Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.
Playlist and clips: | |||
| 14 Apr 2020 | #291 Market Forces and Super Powers | 00:13:38 | |
The Hebrew word כוח means power, strength, or energy. Other than the frequently used saying, אין לי כוח, there are other words and expressions that we must cover, like “super powers,” “evil forces” and “gravity.” Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח Yesh bi od koach – I still have strength – יש בי עוד כוח Ein li koach – I don’t have the energy – אין לי כוח Ein li koach elav/eleha – I don’t have energy for him/her – אין לי כוח אליו/אליה Yesh lecha/lach koach liftoach et ze? – Are you strong enough to open this? – יש לך כוח לפתוח את זה? Ein li koach le-mischakim – I don’t have the energy for games – אין לי כוח למשחקים Mis’chakim shel koach / mis’chakei koach – Power games – משחקים של כוח, משחקי כוח Hetsi ko’ach – “Half power”, disappointing – חצי כוח Koach elyon – Force majeure – כוח עליון Yishar koach – Good job, well done – יישר כוח Yishar koach > shokoyach (Yiddish) – Good job – יישכוייח, יישר כוח Koach ha-meshicha – Gravity – כוח המשיכה Shatfu be-khol ha-koach – Share with all your might – שתפו בכל הכוח Yipuy koach – Power of attorney – יפוי כוח Kochot tsava – Army forces – כוחות צבא Kochot mishtara – Police forces – כוחות משטרה Kochoteinu – Our forces, our soldiers – כוחותינו Ze lo kochot – It’s an uneven situation, a mismatch – זה לא כוחות Be-kochot atsmi – On my own, by myself – בכוחות עצמי Kochot-Al – Super powers – כוחות-על Act kochani – Aggressive act – אקט כוחני Kochanut – Aggressiveness – כוחנות Koach adam – Human resources (HR) – כוח אדם Kochot hashuk – Market forces – כוחות השוק Be-kochot mechudashim – “In regained forces”, revitalized, recharched – בכוחות מחודשים Ani mekave lachzor la-avoda achrei ha-hofesh be-kochot mechudashim – I hope to get back to work with renewed vigor after the holiday – אני מקווה לחזור לעבודה אחרי החופש בכוחות מחודשים Kochot ha-resha – Evil forces – כוחות הרשע Playlist and Clips: Ariel Zilber – Ten Li Koach (lyrics) Idan Raichel’s Project – Yesh Bi Od Ko’ach (lyrics) Margalit Tsan’ani – Ein li koach le-mischakim (lyrics) Ronit Roland – Ha-sipur (lyrics) Yipuy koach – Power of Attorney Meir Ariel – Laila Shaket Avar Al Kochoteinu (lyrics) Einav Jackson-Cohen – Ze Lo Kochot (lyrics) | |||
| 19 Mar 2024 | #416 I'm Finally Settling In | 00:10:46 | |
The Hebrew words להתיישב and לשבת are both translated as ‘to sit down’, but they are not used in the same manner. And how are these words related to the West Bank? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: “Bo maher, hayeshiva kvar hitchila” – Come quick, the meeting has already started – בוא מהר, הישיבה כבר התחילה Lehityashev – To sit down – להתיישב Hu yashav be-bet cafe – He sat in a cafe – הוא ישב בבית קפה Hu hityashev leyadi – He just sat down next to me – הוא התיישב לידי Ksheni mityashev – When I come to sit down – כשאני מתיישב Hityashavti – I sat down – התיישבתי Rak hityashavti le-daka lishtot cafe, ve-kvar telefon – I sit for a minute to have coffee, and the telephone is already ringing – רק התיישבתי לדקה לשתות קפה, וכבר טלפון Lehityashev – To settle, to inhabit – להתיישב Hityashvoot – Sitting down, settlement – התיישבות Ha-hityashvoot ha-yehoodit ba-aretz – The Jewish settlement in Israel – ההתיישבות היהודית בארץ Halutzim – Pioneers – חלוצים Hitnachlut – Settlement – התנחלות Mitnachlim – Settlers – מתנחלים Mityashvim – Settlers – מתיישבים Meyashvim et haaretz – Settling the country – מיישבים את הארץ Yishoov – Settling, populating – יישוב Leyashev – To settle – ליישב Ee lo meyooshav – An unpopulated island – אי לא מיושב Hoshava – Seating – הושבה Sidurey hoshava – Seating arrangements – סידורי הושבה Hoshavat ha-muzmanim – The guest seating arrangements – הושבת המוזמנים Lelo hoshava – Without seating – ללא הושבה Kolel hoshava – Including seating – כולל הושבה Lehoshiv – To seat someone – להושיב Anachnu moshivim et ha-yeled ba-moshav ha-kidmi – We place the kid in the front seat – אנחנו מושיבים את הילד במושב הקדמי Miayd yoshivu etchem, beseder? – They’ll be taking you to your table in a sec. – מייד יושיבו אתכם Miyad Yael toshiv etchem – Yael will take you to your table in a sec. – מייד יעל תושיב אתכם Miyad Roni yoshiv etchem – Roni will take you to your table in a sec. – מייד רוני יושיב אתכם
Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Ahrei Ha-kol At Shir (lyrics) Shitat Alexander – Eich Lehityashev Sidurei hoshava – Seating arrangements
| |||
| 16 Oct 2018 | #230 Oh, You Poor Thing! | 00:08:38 | |
What do we say to a friend who's in bed with high fever? And to someone who got a minor scratch? And to that one person who keeps on complaining but has no right to complain? Oy misken! Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Misken Juanito - Poor Juanito - מסכן חואניטו Misken Jerry, shamat ma kara lo? - Poor Jerry, did you hear what happened to him? - מסכן ג’רי, שמעת מה קרה לו? Oy misken/miskena/miskenim/miskenot - You poor thing - אוי מסכן, מסכנה, מסכנים, מסכנות Oy miskenon/miskenonet sheli - Oh my poor little thing - אוי מסכנון/מסכנונת שלי Oy, miskenonet sheli, lehavi lach marak? - Oh you poor little thing, shall I get you some soup? - אוי מסכנונת שלי, להביא לך מרק? Miskenchik, miskenon, miskeni, miskenoni - Poor thing (m.) - מסכנצ’יק, מסכנון, מסכני, מסכנוני Miskenonet - Poor thing (f.) - מסכנונת Miskenoni ktana - Poor thing (f.) - מסכנוני קטנה Ba li lihyot miskenoni ve-lo lalechet machar la-avoda - I feel like being miskenoni and not go to work tomorrow - בא לי להיות מסכנוני ולא ללכת מחר לעבודה Oof miskenoni sheli - Oh no, my poor thing - אוף מסכנוני שלי Oi miskenoni - You poor thing (sarcastically) - אוי מסכנוני Se’adia ha-misken - Poor se’adia - סעדיה המסכן Hitstanen ha-misken - The poor (rabbit) got a cold - הצטנן המסכן Miskenoot - Poorness - מסכנות Tacharut miskenoot - Poorness competition - תחרות מסכנות Lehitmasken - To pretend to be miserable - להתמסכן Nu dai lehitmasken - Come on, stop complaining - נו, די להתמסכן Hitmaskenoot - Pretending to be a poor thing - התמסכנות Maskin/a (Arabic) - Poor (Arabic) - מסכין, מסכינה
Playlist and Clips: David Broza - Ha-isha she-iti (lyrics) Joan Manuel Serrat - La mujer que yo quiero Shlomo Makoa - S’eadia Ha-misken Ha-shafan Ha-katan - Children song (lyrics) Matsav Ha-uma TV show - Miskenoot Jane Bordeaux - Rotza Livkot (lyrics below clip on youtube) | |||
| 22 Mar 2016 | #121 How to "finish" in Hebrew... while keeping it clean | 00:09:52 | |
"Ligmor" means to finish, but also to reach orgasm. So this episode might not be for everybody! Host Guy Sharett explains how to use the root "g.m.r" while playing it safe.
New words & expressions: Ligmor – To finish / reach orgasm – לגמור Lesayem, siyamti – To finish, I finished (not sexual) – לסיים, סיימתי Gamarta (m.), gamart (f.) – You finished / reached orgasm – גמרתָ, גמרתְ Gmira (colloquial), orgazma (formal) – Orgasm – גמירה, אורגזמה Gomrim holchim – "Once we're done, we can go home" – גומרים הולכים Gamar et ha-kariera – Finished his career – גמר את הקריירה Ha-toster haze gamar et ha-kariera shelo – This toaster has reached the end of its life – הטוסטר הזה גמר את הקריירה שלו Zbeng ve-gamarnu – "Bang and we're done" – זבנג וגמרנו Lo gomer ta-chodesh – Does not make ends meet – לא גומר ת'חודש Beseder gamur – Totally fine – בסדר גמור Gamur – Exhausted; crazy – גמור Mami ze nigmar – Darling it's over – מאמי זה נגמר Lehigamer – To be over – להיגמר She-lo yigamer li ha-layila – May the night not end (for me) – שלא ייגמר לי הלילה Gimur – Finish (furniture, building) – גימור Gimurim achronim – Last touch-ups – גימורים אחרונים "Lehagmir" (sl.) – To make someone reach orgasm – להגמיר Gmar – The final(s) (eg. of a tournament) – גמר Bchinat gmar – Final exam – בחינת גמר Gmar hatima tova – Have a good hatima – גמר חתימה טובה Legamrei – Totally – לגמרי Legamrei bemikre – Totally by chance – לגמרי במקרה
Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.
Playlist and clips:
| |||
| 22 Feb 2022 | #358 Nice to Meet You Too! | 00:06:27 | |
How do you translate the word nice to Hebrew? Well, it depends on the context. Guy explains when we can use נעים and when we must opt for a more appropriate Hebrew word. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Na’im – Nice, pleasant – נעים Na’im lehakir – Nice to meet you – נעים להכיר Nice to see you – Tov lir’ot otcha/otach – טוב לראות אותך Hi ma-ze nechmada – She is such a nice person – היא מה-זה נחמדה Hu ma-ze nechmad – He is such a nice person – הוא מה-זה נחמד Mi ha-benadam hachi nechmad she-pagashta/she-pagasht ei paam? – Who’s the nicest person you’ve ever met? – מי הבנאדם הכי נחמד שפגשת אי פעם Eize kelev yafe! – Nice dog! – איזה כלב יפה Wow, eize kef lishmo’a – Oh wow, that’s really nice to hear!’ – וואו, איזה כיף לשמוע Eize yafe mitsidam – It’s so nice of them – איזה יפה מצידם Eize hamudim! – They are so nice – איזה חמודים Meri’ach po mamash tov – It smells so nice in here – מריח פה ממש טוב Nice (slang) – Nice – נייס, ניייייייייייס Lo naim li levakesh kesef me-anashim – I feel uncomfortable asking people for money – לא נעים לי לבקש כסף מאנשים Sheyihye sofash naim – Have a nice weekend – שיהיה סופ”ש נעים
Playlist and Clips: Na’im – Episode number 153 Lo na’im met mi-zman in Ep. 58 Sofash na’im in Ep. 96 | |||
| 22 Jan 2019 | #240 How Embarrassing! | 00:10:41 | |
“Eize bushot” (איזה בושות) is what we Israelis say when we witness an embarrassing event. Remember the time your mother commented on a Facebook photo of you? איזה בושות! Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Lama ani tsricha lehitbayesh? - Why should I feel ashamed? - למה אני צריכה להתבייש? Ze lo busha lihyot atsuv - One shouldn’t be ashamed for being sad - זה לא בושה להיות עצוב BuSHA! - Shame on him/her/them - בושה! Ha-israeli ha-mecho’ar - The ugly israeli - הישראלי המכוער Ha-im la-orchim ha-ele ein tipat busha? - Don’t these guests have a drop of shame? - האם לאורחים האלה אין טיפת בושה? Hu asa li bushot - He embarrassed me - הוא עשה לי בושות Al ta’ase/ta’asi/ta’asu li bushot - Don’t embarrass me - אל תעשה/תעשי/תעשו לי בושות Hityashavti la ba-makom - I (mistakenly) sat in her place - התיישבתי לה במקום Eize bushot - How embarrassing - איזה בושות Titbayesh lecha - Shame on you - תתבייש לך Titbayshi lach - Shame on you (f.) - תתביישי לך Titbayshu lachem - Shame on you (pl.) - תתביישו לכם She-yitbayshu - May they be ashamed of themselves - שיתביישו Ani be’emet smecha she-bat - I am very happy you came - אני באמת שמחה שבאת Zo be’aya she-harbe nashim sovlot mimena - It’s a problem many women suffer from - זו בעיה שהרבה נשים סובלות ממנה Aval hen mitbayshot ledaber aleha - But they are ashamed to talk about it - אבל הן מתביישות לדבר על זה Al titbayshu - Don’t be shy - אל תתביישו Lehitbayesh be-mashehu/be-mishehu - To be ashamed of someone of or something - להתבייש במישהו/במשהו Biyush - Shaming - ביוש La’asot shaming, levayesh mishehu - To shame someone - לעשות שיימינג, לבייש מישהו Al tvayesh ah? - “Don’t shame us, hey?’ - אל תבייש, אה? Bayshan, bayshanit - Shy - ביישן, ביישנית Bayshanut - Shyness - ביישנות
Playlist and Clips: Arik Einstein - Ze Lo Busha Lihyot Atsuv (lyrics) Ha-israeli ha-mecho’ar (The Ugly Israeli), TV10 Arik Einstein & Shalom Hanoch - Tafasti Rosh al ha-bar (lyrics) Mili Miran - Ho, marganit (lyrics) Further listening: Ep. 143 fadiha | |||
| 06 Mar 2018 | #205 Do You Even Care? | 00:09:02 | |
"Lo ichpat li" -- I don’t care -- is a very useful expression. It is used for all things caring, like: "Do you even care?" and "You don’t care about me?" It is especially useful with drama queens of all sorts. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New words and expressions: Ichpat - care - אכפת Li ze lo ichpat - I don’t care - לי זה לא אכפת Lo ichpat li ma omrim alai - I don’t care what they say about me - לא אכפת לי מה אומרים עליי Lo ichpat li ma hoshvim alai - I don’t care what they think about me - לא אכפת לי מה חושבים עליי Lo ichpat lecha - You don’t care (m.) - לא אכפת לךָ Lo ichpat lach - You don’t care (f.) - לא אכפת לךְ Ichpat lecha / Ichpat lecha + Inf. - Do you mind / Could you - אכפת לך / אכפת לך + שם פועל Ichpat lecha? Ken, ha-emet ichpat li - Do you mind? Yes, actually I do mind - אכפת לך? כן, האמת אכפת לי Ichpat lecha lifto’ach et ha-halon vaksha - Do you mind opening the window please? - אכפת לך לפתוח את החלון בבקשה? Az im ichpat lachem - So if you (pl.) care - אז אם אכפת לכם Atem muzmanim lizom, lehitnadev, litrom ulehashpia - You’re invited to initiate, to volunteer, to contribute and to influence - אתם מוזמנים ליזום להתנדב, לתרום ולהשפיע Ma ichpat la-tsipor - What does the bird care - מה אכפת לציפור She-ha-etz hu yarok - That the tree is green - שהעץ הוא ירוק Ma’chpat’cha (coll.) - Ma ichpat lecha - Why would you (m.) care? - מה’כפתך - מה אכפת לך Ma’chpat lach (coll) - Ma ichpat lach - מה’כפת לך - מה אכפת לך Bichlal lo ichpat lecha mimeni - You don’t care about me at all - בכלל לא אכפת לך ממני Ichpat lecha bichlal? - Do you even care? - אכפת לך בכלל? Lo ichpat lach mi-klum - You don’t care about anything - לא אכפת לך מכלום Ichpat lecha me-ha’acherim yoter me-asher mimeni - You care more about the others than you care about me. - אכפת לך מהאחרים יותר מאשר ממני Lo ichpat li me-hem - I don’t care about them - לא אכפת לי מהם Ichpat li mimcha - I care about you - אכפת לי ממך Nu, ma’chpat’cha - Come on, would you mind? - נו, מה’כפת לך Lo ichpat lo mi-klum - He doesn’t care about anything - לא אכפת לו מכלום Le-mi ichpat - Who cares? - למי אכפת Ma she-haya, haya - Whatever happened, happened - מה שהיה, היה Haya kol kach yafe - It was so beautiful - היה כל כך יפה Le-mi ichpat bichlal - Who cares anyway - למי אכפת בכלל Ma she-yihye - About the future - מה שיהיה Ichpati - Caring, involved - אכפתי Ichpatiut - Concern, consideration - אכפתיוּת
Playlist and clips: Noa Kirel - Lo ichpat li (Lyrics below clip on youtube) Hevra ezrahait (Civil Society) Aharit Ha-yamim - Ha-etz Hu Havo’ha (lyrics) Mati Caspi - Ein Shalva (lyrics) | |||
| 18 Sep 2018 | #227 Going Back and Forth | 00:10:17 | |
How do you say rehearsal in Hebrew? And what do the Hebrew words for tax-refund and rabbi-preacher have in common? A root, of course! Guy returns for another Streetwise Hebrew lesson. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Rehearsal - Hazara - חזרה Choir rehearsal - Hazarat mak’hela - חזרת מקהלה Hazara generalit - Dress rehearsal - חזרה גנרלית Hazara la-limudim - Back to school - חזרה ללימודים Lahzor - To go back, to return - לחזור Ha-hazara le’anshehu - The returning somewhere - החזרה לאנשהו Ani loke’ach ba-hazara dvarim kashim nora she-amarti lach - I take back harsh things that I said to you - אני לוקח בחזרה דברים קשים נורא שאמרתי לך Lakahat be-hazara - To take back - לקחת בחזרה Neshikot (be)hazara - Kisses back - נשיקות (ב)חזרה Lashuv ba-hazara - To return - לשוב בחזרה Ad she-tahzor ba-hazara - Until you come back - עד שתחזור בחזרה Hozer bi-tshuva - A person who is becoming religious - חוזר בתשובה Hazara bi-tshuva - Becoming religious - חזרה בתשובה Lahzor be-she’ela - Becoming secular - חזרה בשאלה Haloch-hazor / haloch va-shov - Back and forth - הלוך-חזור/הלוך ושוב Kartis haloch-hazor / haloch va-shov - Return ticket - כרטיס הלוך-חזור/הלוך ושוב Hechzer mas - Tax refund - החזר מס Lehachzir sefer lehaver - To return a book to a friend - להחזיר ספר לחבר Mivtsa hachzarat tsiyud tsva’i - “Returning Military Equipment” campaign - מבצע החזרת ציוד צבאי Machzirim bi-tshuva - Rabbi-preachers who lecture on getting back to religion - מחזירים בתשובה Huchzar - It was returned - הוחזר Yuchzar X, Tuchzar Y - Bring back X/Y - יוחזר X, תוחזר Y Kaspechem yuchzar lachem - Your money will be returned to you - כספכם יוחזר לכם Mihzur - Recycling - מיחזור Lemachzer - To recycle - למחזר
Playlist and Clips: TV2 news report - Hazara Generalit Yehuda Poliker - Lo Yode’a (lyrics) Arik Einstein - Shabat ba-boker (lyrics) Eden Ben-Zaken - Ad she-tahzor ba-hazara (lyrics) Kan TV - Hozrim bi-tshuva, people who become religious Idan Reichel’s Project - Ha-baita Haloch-Hazor (lyrics) Hachzarat tsiyud - Returning military equipment to the army TV10 - Mahzirim bi-tshuva (rabbi-preachers) | |||
| 03 Oct 2017 | סטריטווייז היברו פלוס: אשכרה, גם אני | 00:07:43 | |
המילה "אשכרה" היא מילה חשובה בסלנג הישראלי העכשווי. איך משתמשים בה? ואיך כל זה קשור לתכנית בידור בטלוויזיה האפגנית? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ze ashkara lehikanes halak im mafteach – It’s literally getting in smoothly with a key – זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח Ani ashkara matsati et atsmi menake et ha-bait be-arba ba-boker – I literally found myself cleaning my house at 4am – אני אשכרה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בארבע בבוקר Ata ashkara tavo mahar? – Will you really come tomorrow? – אתה אשכרה תבוא מחר? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Doesn’t this guy look like Michael Jackson? Ashkara. – Totally. – אשכרה Ashkara, gam ani – Totally, me too – אשכרה, גם אני Playlist: Yves Montand – Sous le Ciel de Paris Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter. | |||
| 29 Mar 2016 | #122 Waiter talk.... Is everything ok? | 00:09:01 | |
We have already spoken about what you say in a restaurant or at a café, but what would a waiter say to you? Host Guy Sharett prepares us with the lines that will grace our ears as we sit down for a meal or a quick Tel Avivi bite.
New words & expressions: Bifnim o ba-huts? – Inside or outside? – ?בפנים או בחוץ Lashevet o lakachat – For here or to go? – ?לשבת או לקחת Tafrit – Menu – תפריט Muchanim lehazmin? – Ready to order? – ?מוכנים להזמין Rotsim lehazmin? – Would you guys like to order? – ?רוצים להזמין Atem yod'im ma atem rotsim? – Do you guys know what you'd like? – ?אתם יודעים מה אתם רוצים Ma lishtot? – What would you like to drink – מה לשתות? Tirtsu ha-kol beyahad? – Would you like everything at once? – ?תרצו הכל ביחד Ma she-yotse – Whatever comes out – מה שיוצא Miyad – Immediately – מייד Techef – In a second – תיכף Ha-salat ba-derech – The salad is on its way – הסלט בדרך Ha-salat kvar magi'a – The salad is just coming now – הסלט כבר מגיע Od rega – Just a minute – עוד רגע Sagur – Sure, You got it – סגור Zehirut, ze ham – Be careful, it's hot – זהירות, זה חם Ha-kol beseder? – Is everything ok? – ?הכל בסדר Ta'im lecha, ta'im lach, ta'im lachem – Is it tasty (for you)? – ?טעים לך? טעים לכם Slicha, lo ta'im li – Sorry, I don't find it tasty – סליחה, לא טעים לי Be-kef – Don't mention it – בכיף Ein be'aya – No problem – אין בעיה Matok, metuka, metukim, metukot – מתוק, מתוקה, מתוקים, מתוקות Metukim – Sweet stuff – מתוקים Kinua'ch, kinuchim – Dessert/s – קינוח, קינוחים Mashehu matok? – Something sweet? – ?משהו מתוק Rotsim lishmo'a al ha-metukim shelanu? – Do you guys want to hear about our desserts? – ?רוצים לשמוע על המתוקים שלנו
Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.
Playlist and clips: | |||
| 13 Oct 2020 | #310 Strengthened Coffee and Upgraded Pizza? | 00:15:52 | |
What do we mean when we say קפה מחוזק (roughly translated as strengthened coffee), and is it legitimate to drink it at 1:30 PM? Or when we say הוא מתחזק (he’s getting stronger) about someone? It’s not what you might think. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Eich lechazek et kol ha-rosh – How to strengthen the head voice – איך לחזק את קול הראש Lehazek – Strengthen – לחזק Tsarich lechazek et ha-shimshiya lifnei ha-sufa – We need to tie the parasol down before the storm – צריך לחזק את השמשייה לפני הסופה Lehazek haver be-sha’ah kasha – To support a friend during hard times – לחזק חבר בשעה קשה Hizuk hiyuvi (het-het) – Positive reinforcement – חיזוק חיובי Idud talmidim – Encouraging students – עידוד תלמידים Matan hizukim – Giving validations – מתן חיזוקים “Yafe yonatan, tsarich lehatchil mi-ze” – Good job, Yonatan, this is where you need to start – יפה, יונתן, צריך להתחיל מזה “Nachon, metsuyan, toda raba” – Correct, excellent, thanks – נכון, מצויין, תודה רבה Mechuzak – Strengthened, fortified, reinforced, empowered – מחוזק “Pizza mechuzeket” – Upgraded pizza – פיצה מחוזקת Pizza mishpachtit – Family-sized pizza – פיצה משפחתית La-batsek ha-chadash hosifu agvaniyot meyubashot – To the new dough they added sun dried tomatoes – לבצק החדש הוסיפו עגבניות מיובשות Hizku – They strengthened – חיזקו Ledaber-dibru; Lechazek-hizku Medubar-Mechuzak “13:30 ba-tsohorayim zo sha’ah legitimit le-kafe mechuzak, nachon?” – 1:30pm is a legit time for coffee with a splash of alcohol, right?” – ?אחת וחצי בצוהוריים זו שעה לגיטימית לקפה מחוזק, נכון Hozer bi-tshuva – A person who becomes religious – חוזר בתשובה Ha-rechev hitchazek – This car’s engine got stronger – הרכב התחזק Hu hitchazek – This secular person become more religious – הוא התחזק Ha-shekel hitchazek – The shekel got stronger – השקל התחזק “Az ha-geshem hitchazek ba-sha’ot ha-achronot” – “So the rain got stronger in the last few hours” – אז הגשם התחזק בשעות האחרונות “Aval hu yitchazek be-tsura mashma’utit yoter” – “But it will get stronger, significantly” – אבל הוא יתחזק בצורה משמעותית יותר “Ad machar bi-sh’ot ha-tsohorayim” – “Until tomorrow afternoon” – עד מחר בשעות הצוהוריים Hitchazkut – Getting stronger/becoming more religious – התחזקות “Ze mitchaber le-megama shel hitchazkut” – “It connects to this tendency of the increase in the number of people who are becoming religious” – זה מתחבר למגמה של התחזקות “Hem mesachkim po al ha-double-meaning shel ha-tarbut ha-israelit” – They are playing on the duality of the israeli culture – הם משחקים פה על הדאבל-מינינג של התרבות הישראלית
Playlist and Clips: Ofer Levy – Mitchazek (lyrics) Ha-shekel hitchazek – The Shekel got stronger Ha-geshem yitchazek – Weather forecast | |||
| 28 Jul 2020 | #302 My Condolences To You And Your Family | 00:12:33 | |
In Hebrew, נחמה (nechama) means consolation, comfort. It’s also a woman’s first name. The difference comes down to pronunciation. Today Guy explains how to give your condolences and how to jokingly comfort a friend who was delivered a cold pizza. Bonus: How do we say “Misery loves company”? How about comfort food?
New Words and Expressions: Ko zkukim le-nechama – We really need consolation – כה זקוקים לנחמה Nechama – Comfort, consolation – נחמה NeCHAma – Female first name – נחמה MenaCHEM – He comforts – מנחם MeNAchem – First name – מנחם Ochel menachem – Comfort food – אוכל מנחם Ha-ochel mesapek chavaya chushit neima, menachemet – This food provides a pleasant sensual experience, comforting – האוכל מספק חוויה חושית נעימה, מנחמת Aruchat boker menachemet – Comforting breakfast – ארוחת בוקר מנחמת Aval ani menachemet et atsmi be-kafe – But I comfort myself with coffee – אבל אני מנחמת את עצמי בקפה Bamba haita menachemet oti achshav – Bamba would have comforted me right now (if only I had some) – במבה הייתה מנחמת אותי עכשיו Ase she-lo et’ave kol kach lihyot menucham ela menachem – Please let me not seek as much to be consoled as to console – עשה שלא אתאווה כל כך להיות מנוחם אלא מנחם Alcoholistim Anonimiyim – Alcoholics Anonymous – אלכוהוליסטים אנונימיים Hem menachamim oto/ota – They comfort him/her – הם מנחמים אותו/אותה Menachamim – People who pay their condolences – מנחמים Bikur nichumim – A condolence visit – ביקור ניחומים Tanchumai – My condolences – תנחומיי Pras nichumim – Consolation prize – פרס ניחומים Titnachem/titnachmi be-ze she- – Take comfort in the fact that… – תתנחם/תתנחמי בזה ש… Lehitnachem be-shokolad – Take comfort in Chocolate – להתנחם בשוקולד Tsarat rabim – hatsi nechama – Misery loves company – צרת רבים – חצי נחמה Tsarat rabim nechamat shotim/tipshim – The troubles of many are the consolation of the fool – צרת רבים – נחמת שוטים/טיפשים
Playlist and Clips: Nechama Hendel – Dona, Dona (lyrics) Ochel menachem – Comfort Food (KAN TV) Shuly Nathan – Ana Eli (lyrics) Francesco d’assisi – Preghiera Shuly Nathan – Yerushalayim Shel Zahav (lyrics) Avigail Roz – Hatsi Nechama (lyrics) | |||
| 11 Nov 2013 | #14 Sex words in Modern Hebrew | 00:07:03 | |
The Hebrew language lay dormant for a very long while. When it reemerged from its slumber, we Israelis found ourselves without the right words for all things relating to sex. Just how serious is this problem? Quite serious. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
Words and Expressions: Zayin – Dick – זין Pot, nartik, Vagina – Vagina – פות Kus – Pussy – כוס Le'onen – To masturbate – לאונן Lezayen – To fuck – לזיין Kusit – Chick, babe – כוסית Mizdayenet – She is fucking – מזדיינת Dfika – Fuck (noun) – דפיקה Lidfok – To knock, fuck – לדפוק Dafuk – Fucked up – דפוק Gomeret – Coming (f., sex.) – גומרת Ligmor – To finish, to come (sex.) – לגמור Meonenet – Masturbating (f.) – מאוננת
Playlist & Clips: Ha-dag Nachash & Mazi Cohen – Af Ehad (lyrics) Riki Gal – Na'arat Ha-rok (lyrics) Onan (Wikipedia)
Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter. | |||
| 04 Aug 2020 | #303 Last Boarding Call for Flight #303 to Hebrewville | 00:12:38 | |
In this episode, Guy covers the different words and meanings derived from the root ק.ר.א, like how to say, “Call an ambulance”, “Let’s call a spade a spade,” and perhaps most useful sentence of all, “Let me read to you the text he sent me.” He’ll also introduce you to the girl who currently holds the record for the youngest, most prolific reader of the city of Tel Aviv-Jaffa. Listen to the All-Hebrew Episode New Words and Expressions: Colloquial names of Hebrew letters – Daled, Hey, Yud, Pei, Tsadik, Kuf, Taf – ד, ה, י, פ, צ, ק, ת Si’anit ha-kri’a ha-tseira shel tel aviv-yafo – The youngest record holder reader of the city of Tel Aviv-Jaffa – שיאנית הקריאה הצעירה של תל אביב יפו Kef li likro sifrei fantazia, aval ani ohevet gam sifrei mada bidyoni – Reading fantasy books is fun, but I also like science fiction – כיף לי לקרוא ספרי פנטזיה, אבל אני אוהבת גם ספרי מדע בדיוני Structure: Kef le + mishehu + Inf. Hi koret be-chelek gadol me-ha-zman she-hi era – She reads during a big part of the time in which she’s awake – היא קוראת בחלק גדול מהזמן שהיא ערה Tsarich likro la kama pe’amim le-aruchat erev – We need to call her a few times for dinner – צריך לקרוא לה כמה פעמים לארוחת ערב Mi-ma’amakim – Out of the depth – ממעמקים Mikra – Bible – מקרא Kri’ah achrona – Last call (airport) – קריאה אחרונה Kibalnu kri’ah – We (the call center) got a call for help – קיבלנו קריאה Tikre’u le-ambulans – Call an ambulance – תקראו לאמבולנס Tikre’u la-mishtara – Call the police – תקראו למשטרה Kri’ah le-ezra – A call for help – קריאה לעזרה Karata li mami sheli – You called me “mami sheli” (my darling) – קראת לי מאמי שלי Karati lecha nishmati – I called you “nishmati” (my soul) – קראתי לך נשמתי Kara le mishehu X – He called someone X – קרא למישהו + שם Kor’im li ba-shchuna malkat ha-shoshanim – They call me in the neighborhood the rose queen – קוראים לי בשכונה מלכת השושנים “Lo be’emet kor’im li Johnny” – Johnny is not my real name – לא באמת קוראים לי ג’וני Ha-horim sheli kar’u li Yonatan Binyamin – My parents called me Yonatan Binyamin – ההורים שלי קראו לי יונתן בנימין Eich kor’im lecha/lach – What’s your name? – ?איך קוראים לך Ma shimcha/shmech? – What’s your name? (formal) – ?מה שמך Likro le-mishehu al shem mishehu – To name someone after someone – לקרוא למישהו על שם מישהו Kar’u la al shem ha-savta – They named her after her grandmother – קראו לה על שם הסבתא Kor’im la ya’el al shem ha-savta – She’s called Yael after her grandmother – קוראים לה יעל על שם הסבתא Al shem – Called after, in the name of – על שם, ע”ש Hi kruya al shem ha-savta – She’s called after her grandmother – היא קרויה על שם הסבתא Hu karuy al shem ha-saba – He’s called after his grandfather – הוא קרוי על שם הסבא Kar’u lecha al shem mishehu? – Did they name you after someone? – ?קראו לך על שם מישהו Al shem mi kar’u lecha/lach? – After whom did they name you? – ?על שם מי קראו לך Eich ze nikra be’ivrit – How is it called – איך זה נקרא Eich kor’im le-ze be’ivrit – How do you call it in Hebrew – איך קוראים לזה בעברית “This is what I call globalization” – Le-ze ani kore globalizatsia / ze ma she-nikra globalizatsia – לזה אני קורא גלובליזציה / זה מה שנקרא גלובליזציה Lehakri sipur – To read aloud a story to someone – להקריא סיפור Lehakri sipur lifnei ha-shena – To read a story before bedtime – להקריא סיפור לפני השינה “Bo ani akri lecha ma hu katav” – Let me read to you what he wrote – בוא אני אקריא לך מה הוא כתב Takri/Takri-ee li rega et ha-hoda’a – Read me the message for a sec. – תקריא/תקריאי לי רגע את ההודעה Bo nikra la-yeled bi-shmo – Let’s call a spade a spade – בוא נקרא לילד בשמו
Playlist and Clips: Ynet – Si’anit hash’alot ha-sfarim Idan Raichel’s Project – Mi-ma’amakim (lyrics) Kri’ah achrona – Last Call (commercial) Eden Ben Zaken – Mexico (lyrics under Youtube clip) Eden Ben Zaken – Malkat Ha-shoshanim (lyrics) KAN TV – Eich Bocharim Shem Chiba? – How do you choose a nickname? Eich lehakri sipur la-yeladim – Commercial | |||
| 11 Sep 2018 | Shana Tova | 00:00:31 | |
| 03 Nov 2020 | #312 Did I Offend You? | 00:12:33 | |
In Hebrew, we say, ?נפגעת ממני (Were you offended by me?) We can also say, ?פגעתי בך (Did I offend you?) And even though these two basically mean the same thing, the way we use them in spoken Hebrew determines who is to blame, the speaker or the spoken to. Guy explains. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Hu nifga – He was hit, hurt – הוא נפגע Nifga, nifga’im – Casualty, casualties – נפגע, נפגעים Yesh nifgaim – There are casualties – יש נפגעים “Mi-tchilat ha-shana ha-nochechit, nifge’u ke-2000 rochvei ofanayim ve-korkinetim hashmaliyim” – Since the beginning of this year, were hit all throughout Israel, about two thousand riders of bicycles and electric scooters” – מתחילת השנה הנוכחית נפגעו כ-2000 רוכבי אופניים וקורקינטיים חשמליים “Me’a achuz me-hanifga’im, she-niftgeu kashe, im habalt rosh kasha, lo havshu kasda” – 100 per cent of the casualties who were badly hit, resulting in severe head injury, were not wearing a helmet” – מאה אחוז מהנפגעים שנפגעו קשה, עם חבלת ראש קשה, לא חבשו קסדה “Ha-im sam ha-ecstasy yachol lesaye’a be-tipul be-nifge’ei post trauma?” – Can the drug ecstasy help in treatment of post trauma patients? – ?האם סם האקסטזי יכול לסייע בטיפול בנפגעי פוסט טראומה Yom ha-zikaron le-halalei ma’archot israel u-le-nifg’ei peulot ha-eiva – The memorial day for the Fallen Soldiers of the Wars of Israel, and for the Victims of Actions of Terrorism – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה Nifgeot tkifa minit – Sexual assault victims – נפגעות תקיפה מינית Nifgati – I was hurt, offended – נפגעתי Nifgati mi-mishehu – I was offended by someone – נפגעתי ממישהו Hu ma-ze nifga – He was so offended – הוא מה-זה נפגע Hi ma-ze nifge’a mi-ma she-hu amar – She was so offended by what he said – היא מה-זה נפגעה ממה שהוא אמר Nifgata / Nifgat mimeni? – Were you hurt by me? – ?נפגעת ממני Pagati becha / bach? – Did I offend you? – ?פגעתי בך Lehipaga – To be hurt – להיפגע Lo tsarich lehipaga – One doesn’t need to get hurt – לא צריך להיפגע Ma yesh li lehipaga? – Why should I be offended? – ?מה יש לי להיפגע Timchak, efshar lehipaga mi-davar kaze – Delete (the tweet), one might be offended by this – תמחק, אפשר להיפגע מדבר כזה
Playlist and Clips: | |||
| 07 May 2019 | #252 Anyone Seen the Remote? | 00:08:23 | |
Shlita (שליטה) means control. So why do some people graffiti שולט or שולטת on walls? And how do we say, “where's the remote?” in Hebrew? Guy takes control of the situation and explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Efo ha-shalat? - Where is the remote? - ?איפה השלט Shalat rachok - Remote control - שלט רחוק Shalit - Ruler, leader - שליט Le-shlita muhletet be-mezeg ha-avir - For complete control of the weather - לשליטה מוחלטת במזג האוויר Lishlot - To control - לשלוט Shlita - Control (n.) - שליטה “Sholtim be-mezeg ha-avir” - “Controlling the weather” - שולטים במזג האוויר Bo ne’abed shlita - Let’s lose control - בוא נאבד שליטה Ha-kol be-shlita means - Everything is under control - הכל בשליטה Hi sholetet ba-pratim - She knows all the details - היא שולטת בפרטים Hi sholetet ba-homer - She knows her stuff inside out - היא שולטת בחומר Hu sholet be-tsarfatit - He’s fluent in French - הוא שולט בצרפתית ‘Adam sholet’ - ‘Adam rules’ - אדם שולט Hishtaltut - Taking over, gaining control - השתלטות Lehishtalet al mashehu - To gain control of something/cope with something - להשתלט על משהו Hu ma-ze mishtalet - He’s so dominant - הוא מה-זה משתלט Shtaltan/shtaltanit - Dominant - שתלטן/שתלטנית Shtaltanut - Being too dominant - שתלטנות Nu, tishtalet kvar al ha-balagan ba-bayit - Come on, gain control of your mess at home - נו, תשתלט כבר על הבלגן בבית Tishtalti al ze kvar - Cope with it - תשתלטי על זה כבר
Playlist and Clips: Sholtim be-mezeg ha-avir - Commercial 1 Sholtim be-mezeg ha-avir - Commercial 2 | |||
| 22 Oct 2024 | #431 Antique Cars and Stamp Collections | 00:06:34 | |
From antique cars to very slow, local buses, Guy picks up where we left off in the last episode and explains additional בניינים from the root אספ. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Asfanoot – Collecting (a collection) – אספנות Rechev asfanoot – Antique car – רכב אספנות Richvei asfanoot – Antique cars – רכבי אספנות Hit’asafnoo kan ha-erev – We gathered here tonight – התאספנו כאן הערב “anashim matchilim lehitasef ba-kikar” – People are starting to gather by the square – אנשים מתחילים להתאסף בכיכר Hit’asfoot – Gathering – התאספות Hayta asoora kol hit’asfoot – Gathering was forbidden – הייתה אסורה כל התאספות Otobus me’asef – Slow local bus – אוטובוס מאסף Asafsoof – Mob – אספסוף Krav me’asef – Rearguard battle – קרב מאסף Asoopa, Antologia – Anthology – אסופה, אנתולוגיה Asoopat ma’amarim – Anthology of essays – אסופת מאמרים Asoofi, asoofit, asoofim – Children who were found on the street and no one knows who their parents are – אסופי, אסופית, אסופים
Playlist and Clips: Alon Ole’archik – O she-ata shar o she-lokchim otcha mi-po (lyrics) | |||
| 26 Dec 2017 | #195 So, then... | 00:08:37 | |
English has ‘like’ and ‘kinda’. What do Hebrew speakers use as fillers? And what did we borrow from Arabic? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
Words and expressions discussed: Em - Umm - אֶם Playlist and clips: Dafni Liff interview (Hinuchit TV) Shlomo Artzi - "Hi Lo Yoda’at Ma Over Alai" (lyrics) Meir Ariel - "Shoef Le-efes" (lyrics) Shoshana Damari - "Zot Omeret" (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter. | |||
| 11 Nov 2014 | #60 To Life, L'Chaim! | 00:07:44 | |
The Hebrew word חיים, life, is so widely used that we just had to give it its own episode. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Chayim (pl.) – Life – חיים Ha-chayim shelcha nifl’aim – You’re life is beautiful – החיים שלך נפלאים “Tni li lageshet el chayaich” – Let me approach your life – תני לי לגשת אל חייך Be-chaye-cha – Come on, please – בחייך Be-chayecha ta’avir arutz / Bechaya’ich, ta’aviri arutz – In the name of god please change the channel – בחייך, תעביר/תעבירי ערוץ Ba-chayim – Never – בחיים Shatita? Ba-chayim al tinhag – Did you drink? Never drive – שתית? בחיים אל תנהג Le-chayim – Cheers (to life) – לחיים Chai, chaya, chayim, chayot – Live, living – חי, חיה, חיים, חיות Ma nishma? Chayim – How are you? Surviving – מה נשמע? חיים Osim chayim – Having fun, living the life – עושים חיים Ta’ase/ta’asi/ta’asoo chayim – Have fun – תעשה/תעשי/תעשו חיים Eich ha-chayim – How’s life – איך החיים Chayim sheli – My darling – חיים שלי Chayey kelev – Dog’s life – חיי כלב Tse li mehachayim – Get out of my life – צא לי מהחיים Harasta li et hachayim – You ruined my life – הרסת לי את החיים Chayim tovim – Good life (envious) – חיים טובים
Playlist and Clips: Keren Peles – Im Ele Ha-chayim (lyrics) Sarit Hadad – Ha-chayim Shelkha Nifla’im (lyrics) George Abu Shkara – Lageshet El Chayaich (lyrics) | |||
| 23 Feb 2021 | #323 Laughing Out Loud in Hebrew | 00:09:56 | |
There are so many ways to say, “You’ve gotta be kidding me,” in Hebrew. In this episode, we’ll learn a few of them and learn how we write LOL in Hebrew. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Lits’hok – To laugh – לצחוק Tsochek mi she-tsochek aharon – He who laughs last, laughs best – צוחק מי שצוחק אחרון Al titschak/titschaki alai – Don’t laugh at me – אל תצחק/תצחקי עליי Litshok al mishehu – To laugh at someone – לצחוק על מישהו Ata tsohek alai? – Are you kidding me? – ?אתה צוחק עליי Listhok im mishehu – To laugh with someone – לצחוק עם מישהו Anachnu tsochakim itcha, lo aleicha – We’re laughing with you, not at you! – אנחנו צוחקים איתך, לא עליך Dai, nu, tsochakim itcha – Come on, I am joking with you – די, נו, צוחקים איתך Ata tits’chak / At titschaki – You’re going to laugh – אתה תצחק, את תצחקי “Kama rachok hayitem muchanim lalechet kedei lehatschik?” – How far would you go in order to make people laugh? – ?כמה רחוק הייתם מוכנים ללכת כדי להצחיק Mi matschik otach kamoni? – Who makes you laugh like me? – ?מי מצחיק אותך כמוני Ze matschik oti – It makes me laugh – זה מצחיק אותי Matschik t’atsmo – He makes himself laugh – מצחיק ת’עצמו LOL – חחח “Matschik me’od” – Not funny – מצחיק מאוד Matschik ad dma’ot – Hysterical – מצחיק עד דמעות Shofech, kore’a – Hilarious – שופך, קורע Matschikan – Comedian – מצחיקן Dai ya matschikan – Don’t be silly – די, יא מצחיקן Matschikonet – Comedian (f.), funny woman – מצחיקונת Hu matschikul kaze – He’s a funny guy – הוא מצחיקול כזה Eize matschikul ata – You can’t be serious – איזה מצחיקול אתה Hitschakta oti! Hitschakt oti! – You gotta be kidding me / yeah, right – הצחקת אותי
Playlist and Clips: Tsevet Havai Handasa Kravit – Tsochek Mi She-tsochek Acharon (lyrics) Dani Sanderson – Al Titschak (lyrics) | |||
| 26 Sep 2017 | סטריטווייז היברו פלוס: לנסוע | 00:10:03 | |
עכשיו החגים, אז כולם בנסיעות, או שממש חזרו מנסיעה, או שהם לקראת נסיעה. בואו נדבר על השורש הזה, נ.ס.ע, נלמד כמה ביטויים חדשים, ונשמע כמה הודעות ממטוסים ורכבות בעברית. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shneynu nos’im ba-mchonit – We’re both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית Le’an nos’im? – Where are we going? – לאן נוסעים? Nos’im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים Li-tsumat lev ha-nos’im – Your attention please (“For the attention of the passengers”) – לתשומת לב הנוסעים Tsumat lev – Attention – תשומת לב Moadon ha-nose’a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד Nosa’at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה Nos’im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה Sa/S’ee – Go! Drive! – סע/סעי Sa, yesh’cha yarok/S’ee, yesh lach yarok – Go, you’ve got green (light) – סע, יש’ך ירוק/סעי, יש לך ירוק Sa, sa, sa, zehu – Go, go, go, that’s it – סע, סע, סע, זהו Sa li me-ha-einayim – Get away from my face (“drive away from my eyes”) – סע לי מהעיניים Linso’a – To travel by a vehicle – לנסוע Ani rotse lalechet la-ta’arucha ha-zo – I want to go to this exhibition – אני רוצה ללכת לתערוכה הזו Nesi’a – Journey, trip – נסיעה Yesh anashim she-tamid be-nesi’ot – There are people who are always on trips, always traveling – יש אנשים שתמיד בנסיעות Playlist: Sivan Shavit – Nashki Oti (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter. | |||
| 11 Jan 2022 | #354 Renew Yourselves | 00:10:12 | |
How do we congratulate a friend who closed on a new house? How about someone who just landed a new job? New partner? Today Guy explains תתחדש. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Lehitchadesh – To be renewed; to be resumed – להתחדש “Acharei ha-chagim yitchadesh ha-kol” – After the holidays everything will resume – אחרי החגים יתחדש הכל “Yitchadshu ve-yashuvu yemei ha-hol” – The regular weekdays will also return” – יתחדשו וישובו ימי החול “Gam ata titchadesh” – You too will return renewed – גם אתה תתחדש Hitchadshut ironit – Urban renewal, urban regeneration – התחדשות עירונית Energia mitchadeshet – Renewable energy – אנרגיה מתחדשת Misrad ha-energia – Ministry of Energy – משרד האנרגיה Energiot mitchadshot – Renewable energies – אנרגיות מתחדשות Ha-energiot ha-mitchadshot – The renewable energies – האנרגיות המתחדשות Mitchadesh ha-masa u-matan – The negotiations have resumed – מתחדש המו”מ Mitchadshim ha-maga’im ben ha-medinot – The talks between the countries have resumed – מתחדשים המגעים בין המדינות Mitchadeshet ha-srefa – The fire has resumed – מתחדשת השריפה Ha-tnu’a hitchadsha – Traffic has resumed – התנועה התחדשה Titchadesh, titchadshi, titchadshu – Enjoy your new X – תתחדש, תתחדשי, תתחדשו Mishlochim be-natanya – Deliveries in the city of Netanya – משלוחים בנתניה Titchadesh al ha-oto – Congrats on the car – תתחדש על האוטו Titchadshi al ha-dira – Congrats on your new apartment – תתחדשי על הדירה Titchadshu al ha-bayit – Congrats on the house – תתחדשו על הבית “Titchadshu al she-hichnastem et bar ha-mayim” – Congratulations for starting to use the new water bar – תתחדשו על שהכנסתם את בר המים “Titchadshu al ha-tammy-arba” – Congrats on the Tammy-4 – תתחדשו על התמי-4 Mabrouq al ha-dira ha-chadasha – Congrats on the new apartment – מברוק על הדירה החדשה Shamati she-yesh lecha haver hadash, titchadesh! – I heard you have a new boyfriend, congrats! – שמעתי שיש לך חבר חדש, תתחדש Hitchadashnu be-mechonit chadasha – We got ourselves a new car – התחדשנו במכונית חדשה “Nireh she-ze ha-shavu’a shel Goldberg” – It seems that it’s Goldberg’s week – נראה שזה השבוע של גולדברג “She-rak shilshom hitchadesh be-havera chadasha” – Who only a day before yesterday got himself a new girlfriend – שרק שלשום התחדש בחברה חדשה Kshé-ba lachem lehitchadesh – When you feel like getting new stuff for yourselves – כשבא לכם להתחדש
Playlist and Clips: Lahakat Ha-nachal – Hitchadshut (lyrics) Ep. no. 128 about “Mazal tov al ha-job ha-chadash”, congrats on landing the new job | |||
| 06 Jun 2017 | #172 Knock Knock, a Little Profanity Here | 00:08:44 | |
The word 'lidfok' in Hebrew is to knock or hit. As you might imagine, it means some more explicit things too. In this episode, Guy explains why words like 'dafuk' and 'dfika' are difficult to use but important to understand. And how some words just shouldn't be used at all. Warning: This episode is not child friendly! Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Dafak – He knocked – דפק Ha-geshem dofek – The rain is banging – הגשם דופק Dfok dfok dfok al daltei marom – Knock, knock, knocking on heavens door – דפוק דפוק דפוק על דלתי מרום Dofek ba-delet – Knocking on the door – דופק בדלת Dafku lanu od knas – They slammed us with another fine – דפקו לנו עוד קנס Dafku li doch / tluna – They slammed me with a police report / complaint – דפקו לי דו”ח / תלונה Dafku lo makot – They beat him up – דפקו לו מכות Dafak et someone – Had sex with someone (hardcore slang ) – דפק את מישהו / מישהי Dafku oti – They took advantage of me – דפקו אותי Lidfok et mishehu – To take advantage of someone – לדפוק את מישהו Hi dafka oti, az ani edfok ota behazara – She “destroyed” me, I’ll get back at her – היא דפקה אותי, אז אני אדפוק אותה בחזרה She-lo yidfeku otanu – So that they won’t rip us off – שלא ידפקו אותנו Nidfakti – I was taken advantage by someone – נדפקתי Dafak ta’rosh – He became stoned/drunk/crazy – דפק ת’ראש Lo dafak heshbon le-mishehu – He didn’t give a damn – לא דפק חשבון למישהו Ata margish et dfikot ha-lev – You feel the heart beats – אתה מרגיש את דפיקות הלב Dfika, dfikot – Sexual intercourse/s – דפיקה, דפיקות Dafuk – “Knocked”, miserable, not right in the head, crazy, ruined, terrible, oppressed – דפוק Ha-dafuk ha-ze ose lach tov – This ‘not right in the head’ guy is doing you good – הדפוק הזה עושה לך טוב Ya dafuk, lama lo amarta li? – You silly, why didn’t you tell me? – ?יא דפוק, למה לא אמרת לי Ani ma-ze dafuk – I am so stupid – אני מה-זה דפוק Sipart she-miyaldut at kvar dfuka – You told me you were “dfuka” since your childhood – סיפרת שמילדות את כבר דפוקה Etmol dafakti shney hamburgerim ve-lazanya – Yesterday I pounded two hamburgers and a lasagna – אתמול דפקתי שני המבורגרים ולזניה Hu dafak sham ne’um – He gave there a helluva speech – הוא דפק שם נאום Dafakti avoda – I succeeded to do some work, I cranked out some work – דפקתי עבודה Dafaknu avoda huh? – We got some work done, hey? – ?דפקנו עבודה, אה Music: Ruti Navon – Geshem Be-ito (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter. | |||
| 14 Jan 2014 | #23 The Imperative | 00:07:30 | |
Imperative in Hebrew: Often the ‘real’ imperative of our language sounds archaic to us, so we use the future instead. Here’s a quick how-to on the Hebrew imperative. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Saper/sapri/sapru – Tell (imp.)! – ספר, ספרי, ספרו Tesaper – You will tell – תספר “Elohim, ten li rak tipat mazal” – God, just give me a bit of luck – אלוהים תן לי רק טיפת מזל “Az titen li shiv’a shkalim” – So just give me 7 shekel then – אז תיתן לי רק שבעה שקלים Ten/tni/tnu! – Give! – תן/תני/תנו “Tni lo perach, tni lo yayin, aval et libech shimri” – Give him a flower, give him wine, but guard your heart – תני לו פרח, תני לו יין, אבל את ליבך שמרי Titen, titni, titnu – You will give – תיתן, תתני, תתנו Emor shalom – Say ‘shalom’ – אמור שלום Bo – Come – בוא Lech/lechi/lechu – Go – לך/לכי/לכו Sa le’at – Drive slowly – סע לאט Lech/lechi/lechu mi-po! – Go away! – לך/לכי/לכו מפה Shev/Shvi/Shvu – Sit! – שב, שבי, שבו “Al tagidi ken ve’al tagidi lo” – Don’t say yes, and don’t say no – אל תגידי כן ואל תגידי לא Al titen – Don’t give – אל תיתן Al tavo – Don’t come – אל תבוא Tagid li – Tell me – תגיד לי Takshiv – Listen – תקשיב Ulai tesaper eich haya – Maybe you’ll tell us how it was? – אולי תספר איך היה
Playlist and Clips: Arik Einstein – Kama Tov She-bata Ha-baita (lyrics) Zehava Ben – Tipat Mazal (lyrics) Gali Atari – Tni Lo Perach (lyrics) Shokolad, Menta, Mastik – Emor Shalom (lyrics) Arik Einstein – Sa Le’at (lyrics) Svika Pick – Ein medina la-ahava (lyrics)
| |||
| 17 Jun 2015 | #88 Yeled, who are you kidding? | 00:10:24 | |
‘Yeled’ – ‘child’ – comes from the root ‘y.l.d’ – י.ל.ד – which has made a huge career for itself in Semitic languages. This is a great example of how one root behaves in different verb patterns, keeping the stem meaning but then providing us with exciting branches of it. New words & expressions: Yeled – Child, kid, boy – ילד (Arabic ولد, walad) Kulanu yeladim shel ha-chayim – We are all children of the life – כולנו ילדים של החיים Yeled, yeladim – ילד, ילדים Yaldey Ha-yare’ach – Children of the moon – ילדי הירח Hu yaase lach yeled – he’ll make you a child – הוא יעשה לך ילד Ta’ase li yeled – Make me a child, you’re awesome – תעשה לי ילד Yalad – He gave birth – הוא ילד Hi yalda – She gave birth – היא ילדה Yalda – Girl – ילדה Hi yalda bat – She gave birth to a girl – היא ילדה בת Hi yalda ben – She gave birth to a boy – היא ילדה בן Eich shir nolad – How is a song born? – איך שיר נולד? Hu nolad – He was born – הוא נולד Nichtav; niylad>nawlad>nolad Ma nolad? – What was born? – ?מה נולד Nolad lo ben – A son was born to him, he has a son – נולד לו בן Nolda lahem bat – A daughter was born to them, they have a daughter – נולדה להם בת Ani noladti lashalom – I was born to peace – אני נולדתי לשלום Rak etmol nolda – She was just born yesterday – רק אתמול נולדה Yiled – He delivered a baby – יילד Yilda – She delivered a baby – יילדה Meyaledet – She is delivering a baby/Midwife – מיילדת Hi meyaledet tinok achshav – She’s delivering a baby right now – היא מיילדת תינוק עכשיו Leyaled – To deliver a baby – ליילד Lehityaled – To behave like a child – להתיילד Holid – He fathered, it gave rise to – הוליד Ze holid be’ayot chadashot – זה הוליד בעיות חדשות Yaldut – Childhood – ילדוּת Yalduti – My childhood/infantile – ילדותי Yaldutiyoot – Infantility – ילדותיוּת Huledet – birth – הולדת Yom huledet, Yomuledet – יום הולדת, יומולדת Leida – Childbirth, birth – לידה Ta’arich leida – Date of birth – תאריך לידה Yeluda – birth rate – ילוּדה Yaldon, Yaldonet – kiddo (M., F.) – ילדון, ילדונת Yeladim yekarim – Dear children – ילדים יקרים
Playlist and clips used Arik Einstein – Yeladim Shel Ha-chayim (Lyrics) Shlomo Yidov – Yaldei Ha-yare’ach (Lyrics) Shlomo Artzi – Nirkod Nishkach (Lyrics) Ha-keves Ha-shisha-asar – Eich Shir Nolad (Lyrics) Sexta – Noladti La-shalom (Lyrics) Aris San – Rak Etmol Nolda (Lyrics) | |||
| 11 Mar 2025 | #435 I’m Getting Into the Game | 00:09:39 | |
The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Eru’ah yeri – Shooting – אירוע ירי Eru’ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה Eru’ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל “Yesh li eru’ah” – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע “Slicha, atem osim eru’im?”- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים “Wai, yesh li maleh eru’im ha-hodesh” – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש Bein avodot – Between jobs – בין עבודות Eru’ah hevra – Company event – אירוע חברה “Le-hazmanat eru’im” – To book an event – להזמנת אירועים Eru’ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה “Eru’ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam” – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו Eru’ah be-hafrada / eru’ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד “Ani nichnas la-eru’ah” – I am getting into this – אני נכנס לאירוע “Ze lo ha-eru’ah” – It’s not the same – זה לא האירוע “Ze eru’ah acher / shoneh” – It’s a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה “Ani ba-eru’ah”- I am on the case – אני באירוע
Playlist and Clips: Shuli Rand – Eru’ah Mitgalgel (lyrics) Kama lehavi – The event gift calculator Ep. no. 103 about dkira, stabbing | |||
| 22 Sep 2015 | #101 Don't mess with my shnatz! | 00:10:17 | |
How do we sleep in Hebrew? What about snoozes and power naps? Host Guy Sharett talks about our sacred shnatz, and introduces us to some very sleepy words. New words & expressions: Hu yashen – He’s asleep/sleeping – הוא ישן Yashen, ra’ev, ayef, same’ach – Sleeping, hungry, tired, happy – ישן, רעב, עייף, שמח Yeshena, yeshenim, yeshenot – Sleeping (f., sing.), sleeping (m., pl.), sleeping (f., pl.) – ישנה, ישנים, ישנות Lishon – To sleep – לישון Shoel "gam at yashant?" – I am asking "were you (f.) sleeping as well?" – "שואל "גם את ישנת Yashnuni – Sleepy – ישנוני Sheina – Sleep (noun) – שינה Shnatz, shnat tsohorayim – Afternoon nap – שנ"צ, שנת צהריים Ha-amuta le-kidum tarbut ha-shnatz be-israel – The association for promoting the culture of the shnatz in Israel – העמותה לקידום תרבות השנ"צ בישראל Nedudei sheina – Insomnia – נדודי שינה Nedudim – Wandering, travels – נדודים Ha-koshi leheradem – The difficulty of falling asleep – הקושי להירדם Arba lifnot boker lo nirdemet – 4am, I am not falling asleep – ארבע לפנות בוקר לא נרדמת Ha-yefeifiya ha-nirdemet – The Sleeping Beauty – היפהפייה הנרדמת Radum – Sleepy, drowsy – רדום Tardemet – Coma – תרדמת Lehardim – To put to sleep, to anesthetize – להרדים Hardama – Anesthesia – הרדמה Hardama mekomit – Local anesthesia – הרדמה מקומית Murdam – Anesthetized – מורדם Shir eres – Lullaby – שיר ערש Num, numi, numu – Sleep (Imperative, m., f., pl.) – נום, נומי, נומו Lanum – To sleep (archaic) – לנום Tnuma – A nap – תנומה Nimnum – A short nap – נמנום Ten li lishon al ze – Let me sleep over it – תן לי לישון על זה Yashen be-amida – You’re sleeping standing up (Do something!) – ישן בעמידה
Guy’s parting monologue: השבוע חשבתי על זה שבארץ אנחנו מחליטים החלטות לקראת השנה החדשה בראש השנה ולא באחד בינואר, כמו ברוב העולם. בעצם זה הגיוני גם מבחינת מזג האוויר שמתחיל להשתנות, הקיץ הופך לסתיו, לעומת אחד בינואר שבו החורף פשוט ממשיך. ובאמת אחרי סוכות מתחילים כל מיני קורסים, יש כל מיני יוזמות באוויר, ועד אז אתה שומע כל הזמן את הביטוי 'אחרי החגים' Playlist and clips: Arik Einstein – Agadat Deshe (Lyrics)
| |||
| 15 Jun 2021 | #334 Transfer Me The Money | 00:07:44 | |
The Hebrew word העברה (ha’avara) means a transfer of something or someone, usually from one place to another. The transfer could involve money, digital files, and even… football players! Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon https://www.patreon.com/streetwisehebrew
New Words and Expressions: Ha’avara – Transfer, transferring, removing – העברה Ha’avarat ksafim be-touch – Money transfer with one click – העברת כספים בטאץ’ Haavarot ksafim – Money transfers – העברות כספים Taase / taasi li haavara, Taavir / taaviri li – “Make me a money transfer” – תעשה/תעשי לי העברה, תעביר/תעבירי לי Haavarot sachkanei kaduregel – Transfers of football players from one football club to another – העברות שחקני כדורגל Lo kolel haavarot – Not including transit to the hotel – לא כולל העברות Haavarat sichot – Transferring calls, call-forwarding – העברת שיחות Haavarat tmunot me-hanayad ha-yashan la-hadash – Transferring photos from the old smartphone to the new one – העברת תמונות מהנייד הישן לחדש Lehaavir data / Laasot haavarat data, haavarat netunim – להעביר דאטה, לעשות העברת דאטה, העברת נתונים Haavarat kvatsim – File transfer – העברת קבצים Haavarat chok ba-knesset – The passing of a bill in the knesset – העברת חוק בכנסת Haavarat hiluch – gear shift – העברת הילוך Haavarat bikoret – Criticizing, passing of criticism – העברת ביקורת Haavara – Transference (Psy.) – העברה Ha-kesef hu’avar / Ha-ksafim hu’avru – The money was transferred – הכסף הועבר, הכספים הועברו Arba’ah shortrim huavru mi-tafkidam – Four policemen were transferred from their positions – ארבעה שוטרים הועברו מתפקידם Hu huavar mi-tafkido, hi huavra mi-tafkida, hem huavru mi-tafkidam – He/She/They were moved from their position – הוא הועבר מתפקידו, היא הועברה מתפקידה, הם הועברו מתפקידם Ha-tochnit mu’averet be-shidur yashir – the TV programme is brought to you via live broadcast – התוכנית מועברת בשידור ישיר Ha-mischak yu’avar be-shidur hai – The match will be broadcast live – המשחק יועבר בשידור חי
Playlist and Clips: | |||
| 22 Oct 2013 | #11 The Hebrew "-OOSH" Suffix | 00:06:46 | |
What happens when we add the suffix -oosh to a word? And how do young people call Instagram in Hebrew? Hint: Not insta. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Hi-oosh – Hey there (slang) – היוש Guyoosh, Galitoosh, Eyaloosh – Guy, Galit, Eyal (diminutive) – גיוש, גליתוש, איילוש Havitoosh – חביתוש Havit – Barrel – חבית Bat mitsvoosh – Bat mitzvah (diminutive) – בת מצווש Keshetoosh – Keshet (girl’s first name) + oosh – קשתוש Im atem mitgarshim, ani holechet im aboosh – If you guys get divorced, I am going with Daddy – אם אתה מתגרשים אני הולכת עם אבוש Aboosh – Daddy – אבא + וש, אבוש Maxim, maximoosh – Wonderful – מקסים, מקסימוש Madhim, madhimoosh – Amazing – מדהים, מדהימוש Instagram, Instoosh – אינסטוש Forever, foreveroosh; Evita, evitoosh Araboosh – Arab (derogatory term) – ערבוש
Playlist and Clips: | |||
| 17 Oct 2023 | #405 You’re in Our Thoughts | 00:08:59 | |
What can you write to your family and friends in Israel during these difficult days of war? What’s appropriate at this moment? Guy has some ideas. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Letaksher im haverim ve-krovim – Communicate with family and friends – לתקשר עם חברים וקרובים Ve-eich lehabi’ah de’agah ve-tmicha – And how to express concern and support – ואיך להביע דאגה ותמיכה Shamati ma kara – I heard what had happened – שמעתי מה קרה Shamati ma kore ba-aretz achshav – I heard what is happening right now in Israel – שמעתי מה קורה בארץ עכשיו Atsoov – Sad – עצוב Kol kach atsoov – It’s so sad – כל כך עצוב Ze nora – It’s horrible – זה נורא Ze bilti nitpas – It’s inconceivable, unimaginable – זה בלתי נתפס Ze lo ye’amen – It’s unbelievable – זה לא ייאמן Ze matsav machrid – It’s a terrifying situation – זה מצב מחריד Ein li milim – I have no words – אין לי מילים Nigmeru li ha-milim – I ran out of words – נגמרו לי המילים Ani do’eg nora – I am terribly worried – אני דואג נורא Anachnu do’agim lecha/lach/lachem – We’re worried about you – אנחנו דואגים לך/לכם Kulam beseder? – Is everybody alright? – כולם בסדר Tmicha – Support – תמיכה Ani itach, ani itcha, ani itchem – I am with you – אני איתך, אני אתכם Anachnu itchem – We are with you – אנחנו אתכם Anachnu hoshvim aleichem kol ha-zman – We are thinking about you all the time – אנחנו חושבים עליכם כל הזמן Be-ma efshar laazor – How can I help? – במה אפשר לעזור Im atem tsrichim mashehu, anachnu po – If you need anything, we’re here – אם אתם צריכים משהו, אנחנו פה Tikva – Hope – תקווה Lekavot – To hope – לקוות Ani mekave, ani mekava she-yihye shaket – I hope things will calm down – אני מקווה שיהיה שָקט She-yihye sofash ragu’a – May this weekend be calm – שיהיה סופ”ש רגוע
Playlist and Clips: Yehudit Ravits & Yoni Rechter – Dma’ot shel Mal’achim (lyrics) Matti Caspi – Makom Li-de’agah (lyrics)
Ep. no. 171 about tafas-nitpas | |||
| 22 Dec 2020 | #317 Bay Watch and Guard Dogs | 00:14:46 | |
The Hebrew words שומר, משמרת, שמירה, משמר, all come from the same shoresh, שמר. On this episode, Guy continues where he left off in the previous episode with the shoresh שמר and, along the way, explains how to avoid embarrassing moments when you’re about to shake hands in Israel. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Strudel – @ sign – שטרודל Shomrim – Guards – שומרים Shmira – Guarding, keeping – שמירה Shmirat shabbat – Keeping the Sabbath – שמירת שבת Shmirat negi’ah – Not touching a member of the opposite sex – שמירת נגיעה Shomer negi’ah – A person who does not touch a member of the opposite sex – שומר נגיעה Shmira al kesher – Keeping in touch – שמירה על קשר Lishmor al kesher – Keep in touch – לשמור על קשר Kelev shmira – Guard dog – כלב שמירה Mishmeret laila – Night shift – משמרת לילה Be-mishmarot – In shifts – במשמרות Mishmeret bet / mishmeret shniya – Second shift – משמרת ב’, משמרת שנייה Hi ovedet (be-)mishmarot – She works in shifts – היא עובדת משמרות Ha-avoda be-mishmarot – The work is in shifts – העבודה במשמרות Shmurat teva – Nature reserve – שמורת טבע Pakach shmurat teva – Park ranger – פקח שמורת טבע Rashut Ha-teva ve-ha-ganim – Israel Nature and Parks Authority – רשות הטבע והגנים Ha-mishmar ha-ezrachi – Neighbourhood watch – המשמר האזרחי Laamod al ha-mishmar – To stand guard – לעמוד על המשמר Shmardaf – Sleeve for papers – שמרדף
Playlist and Clips: Idan Raichel’s Project – Hinech Yafa (lyrics) Benzin – Mishmeret Laila (lyrics) Ha-mishmar ha-ezrachi – Neighborhood watch | |||
| 31 Jan 2023 | #384 The Deal of a Lifetime | 00:09:29 | |
In Hebrew עסקים means business. Today, Guy talks about the root עסק and introduces other nouns we should know. Bonus: What do you do when you see an unfamiliar transaction in your credit card statement? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Esek – Business, matter – עסק Asakim – Business – עסקים Beit esek – Shop, store – בית עסק Ze lo ha-esek shelcha – It’s none of your business – זה לא העסק שלך Ish asakim – Businessman – איש עסקים Eshet asakim – Businesswoman – אשת עסקים Iskey mazon – Food business – עסקי מזון “Ani be-iskei ha-mazon” – I am in the food industry – אני בעסקי המזון “Ani be-iskei ha-muzika” – I am in the music industry – אני בעסקי המוזיקה Iskei ha-sha’ashu’im – Show biz – עסקי השעשועים WhatsApp iski – WhatsApp business account – ווטסאפ עסקי Yo’ets iski – Business consultant – יועץ עסקי Pitu’ach iski – Business development – פיתוח עסקי Mitoog iski – Business branding – מיתוג עסקי Model iski – Business model – מודל עסקי Tochnit iskit – Business plan – תוכנית עסקית Pgisha iskit – Business meeting – פגישה עסקית Arucha iskit – Value meal, lunch special – ארוחה עסקית “Yesh lahem iskiyot” – They have specials – יש להם עסקיות Yesh lachem iskiyot? – Do you have a set menu? – יש לכם עסקיות Iska – Business transaction, deal – עסקה Iska mutslahat – Successful deal – עסקה מוצלחת Iska lo mukeret – Unknown transaction – עסקה לא מוּכרת Iska shel paam ba-hayim – The deal of a lifetime – עסקה של פעם בחיים Lisgor iska – To strike a deal – לסגור עסקה Iskat havila – Package deal – עסקת חבילה Asinu esek? – So, do we have a deal? – עשינו עסק Esek mishpachti – Family business – עסק משפחתי Asakim karagil – Business as usual – עסקים כרגיל Shivaa yemei askaim – Seven business days – שבעה ימי עסקים Yom asakim – Business day – יום עסקים Iskei avir (luftgeschäft, לופטגעשעפט) – “Air business” – עסקי אוויר Yesh lecha esek iti – You’ve got a business with me – יש לך עסק איתי Hu yode’a im mi yesh lo esek – He knows with whom he’s got business – הוא יודע עם מי יש לו עסק
Playlist and Clips: Sarit Hadad – Ba-hom shel Tel Aviv (lyrics) Ariel Zilber – Ani Shochev Li al Ha-gav (lyrics) | |||
| 06 Feb 2024 | #412 Lost in Translation | 00:09:39 | |
The Hebrew word לתרגם, to translate, is a handy verb, especially if you live in Israel and go to the cinema. Why? Because you want to make sure the Israeli film you’re about to watch has been translated and has English subtitles. How do you ask whether something has been translated to your language? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Letargem – To translate – לתרגם Mutarjem (Arabic) – Translator – מותרג’ם Metargem – Translator – מתרגם Metargemet/metargem lisfat ha-simanim – Sign language translator – מתרגם/מתרגמת לשפת הסימנים Kshe-ata tsofe ve-metargem, ata lif’amim gam mitragesh me-ha-stsenot? – When you watch and translate, do you sometimes also get moved by the scenes? – כשאתה צופה ומתרגם אתה לפעמים גם מתרגש מהסצינות Hu metargem mi-turkit le-ivrit – He translates from Turkish to Hebrew – הוא מתרגם מטורקית לעברית Letargem sefer, letargem seret – To translate a book, a film – לתרגם ספר, לתרגם סרט Ata yachol letargem li rega ma hi omeret? – Could you translate for me what she’s saying? – אתה יכול לתרגם לי רגע מה היא אומרת Tirgoom – Translating – תרגום Targumim muzarim shel shemot shel sratim me-anglit le-ivrit – Weird translations of movie titles from English to Hebrew – תַרגומים מוזרים של שמות של סרטים מאנגלית לעברית Tirgoom me-anglit le-ivrit ze lo davar kal – Translating from English to Hebrew is not an easy thing – תִרגום מאנגלית לעברית זה לא דבר קל Tirgoom otomati, automatic translation – תִרגום אוטומטי Targoom – Translation – תַרגום Ha-targoom ha-hadash shel ha-sefer me’ule – The new translation of this book is amazing. – התרגום החדש של הספר מעולה Ha-sefer turgam le-20 safot – The book was translated to 20 languages. – הספר תורגם ל-20 שפות Ha-seret meturgam le-anglit – The film is translated to English – הסרט מתורגם לאנגלית Yesh targoom le-anglit? – Is there an English translation? – יש תרגום לאנגלית Yesh ktuviyot be-anglit – Are there English subtitles? – יש כתוביות באנגלית Ken, yesh ktuviyot, lo, ein ktuviyot, ein targoom – Yes, there are subtitles / No, there are no subtitles / There’s no translation Meturgeman – Interpreter – מתורגמן Dibuv – Dubbing – דיבוב Ledabev sratim – To dub movies – לדבב סרטים
Playlist and Clips: Metargem – translator – from TK to HEB Translating movie titles from EN to HEB Ilan & Ilanit – Ba-shana Ha-ba’ah (German)
| |||
| 05 Apr 2022 | #362 I Can Imagine | 00:10:38 | |
The Hebrew word לתאר means to describe. It can also mean to imagine. Guy explains how to use the verb לתאר and teaches a slang term to use when rolling your eyes at someone out of disbelief from what they just said. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: “At yafa she-kashe leta-er” – You’re pretty that it’s hard to describe – את יפה שקשה לתאר Leta’er – To describe, to imagine – לתאר Ein li milim leta’er lach – I don’t have words to describe this to you – אין לי מילים לתאר לך “Lo, ein leta’er” – Undescribable, unbelievable – לא, אין לתאר “Teta’aru Lachem olam yafe” – Imagine a beautiful world – תתארו לכם עולם יפה Ani meta’er/meta’eret le’atsmi – I imagine/I would imagine – אני מתאר/מתארת לעצמי Ata mt’aer le-atsmecha ma ze? – Can you imagine a thing like that? – אתה מתאר לעצמך מה זה Mi haya metaer le-atsmo davar kaze? – Who would have imagined a thing like this? – מי היה מתאר לעצמו דבר כזה Ani lo te’arti le-atsmi she-ze yihye kacha – I didn’t imagine that it would be like this – אני לא תיארתי לעצמי שזה יהיה ככה Te’ur – Description – תיאור Te’ur mutsar – Product description – תיאור מוצר Ta’er – Describe (M., Imperative) – תָּאֵר Aneh – Answer (M., imperative) – עָנה Hasber – Explain (M., Imperative) – הַסבר Anu – Answer (Pl., Imperative) – ענו Hasbiru – Explain (Pl., Imperative) – הַסבירו Ta’aru – Describe (Pl., Imperative) – תארו
Playlist and Clips: Lee Biran – Yafa She-kashe Leta’er (lyrics) Daniel Salomon & Dana Adini – Ahuvi (lyrics) Shlomo Artzi – Teta’aru Lachem (lyrics) The Voice Israel – Ani lo Te’arti le-atsmi she-ze yihye kacha Ep. no. 126 about ledamyen, to imagine Ep. No. 151 about intensifiers Ep. no. 158 about lehaamin, to believe | |||
| 04 Apr 2017 | #163 In the Language of Kisses | 00:10:03 | |
Some say kissing is a universal language. "What makes a good kisser?" certainly begs an answer from teens in all parts of the world. But what about giving passionate French smooches or just a peck in Hebrew? Guy divulges the details. Words and expressions discussed: Matai nitnashek? – When will we kiss? – ?מתי נתנשק Lehitnashek – To kiss – להתנשק Lehitkalech – To shower – להתקלח Lehitlabesh – To get dressed – להתלבש Lehitnashek – To kiss each other – להתנשק Hem hitnashku – They kissed each other – הם התנשקו Hitnashaktem? – Did you guys kiss? – ?התנשקתם Hitnashakt ito – You (f.) kissed him – התנשקת איתו Hitnashakt ita – You (f.) kissed her – התנשקת איתה Nishakt oto – You (f.) kissed him – נישקת אותו Nishakta oto – You (m.) kissed him – נישקת אותו Lenashek mishehu – To kiss someone – לנשק מישהו Ani rotse lishon itach – I want to sleep with you (f.) – אני רוצה לישון איתך Lenashek otach – To kiss you (f.) – לנשק אותך Le'at leat – Slowly – לאט לאט Eich gormim le-yeled – How do you make a boy – איך גורמים לילד Lenashek oti – To kiss me – לנשק אותי "Bat 12, dahuf" – "A 12 year old girl, urgent" – "בת 12, דחוף" Lo naim li lenashek oto levad – I don't want to be the one kissing him – לא נעים לי לנשק אותו לבד Ki ani rotsa she-hu yenashek oti – Because I want him to kiss me – כי אני רוצה שהוא ינשק אותי Ma ze nashkan tov? – What makes a good kisser? – מה זה נשקן טוב? Neshika rishona – First kiss – נשיקה ראשונה Khi million neshikot – Take (f.) a million kisses – קחי מיליון נשיקות Neshikot! – Kisses! – נשיקות! Hibukim ve-nishukim – Hugs and kisses – חיבוקים ונישוקים Natan li neshika – He gave me a kiss – נתן לי נשיקה Latet neshika – To give a kiss – לתת נשיקה Ten/Tni li neshika – Give me a kiss – תן/תני לי נשיקה Neshika tsarfatit – French kiss – נשיקה צרפתית Lehitnashek neshika tsarfatit – To kiss a French kiss – להתנשק נשיקה צרפתית Tenashek/Tenashki! – Kiss! (Imp.) – !תנשק/תנשקי Habek oti, nashek oti – Hug me, kiss me – חבק אותי, נשק אותי Nashki oti hazak – Kiss (f.) me hard – נשקי אותי חזק Nashki ad she-yich'av – Kiss me until it hurts – נשקי עד שיכאב Kama neshikot mitnashkim ba-aretz? – How many kisses do we kiss each other? – ?כמה נשיקות מתנשקים בארץ Al ha-lehi – On the cheek – על הלחי Mesubach – It’s complicated – מסובך Neshika – The edge of a loaf of bread – נשיקה Music: Evyatar Banai – Matai Nitnashek (lyrics) | |||
| 19 Nov 2013 | #15 Sho'a (Holocaust) | 00:05:23 | |
The word שואה, holocaust, used to be a sacred word. Not anymore. Like many loaded words, we used and reused it. Now you can hear people using Sho’a in totally different contexts. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Shoah – Holocaust – שואה Amud ha-esh – Pillar of fire – עמוד האש Yom Hazikaron La-shoah ve-la-gvura (Yom Ha-shoah) – The Holocaust and Heroism Remembrance Day – יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום השואה Germania ha-natsit – Nazi Germany – גרמניה הנאצית “Ani ba-tor ba-bank, shoah po” – “I am waiting in line in the bank, it’s shoah here” – אני בתור בבנק, שואה פה Shoati – Holocaust-esque, shoah-like – שואתי “Al tihye shoa’ti” – Don’t be sho’ati – אל תהיה שואתי
Playlist and Clips: Amud ha-esh soundtrack by Shem Tov Levy Amud Ha-esh – narration: Yossi banai TV2 interview with animal activist Gary Yourofsky Ep. 97 about the word Amud | |||
| 17 May 2016 | #129 Stop, collaborate and listen! | 00:07:32 | |
Listen up! Today's episode teaches you how to do something very useful on the Israeli streets - to stop someone who's talking at you and tell them "listen!" Pay attention as host Guy Sharett explores this gem of a root.
New words & expressions: Takshiv/Takshivi/Takshivu – Listen! / You will listen – תקשיב/תקשיבי/תקשיבו Im takshiv heytav – If you listen well – אם תקשיב היטב Takshiv li – Listen to me – תקשיב לי Takshiv li ve-takshiv li tov – Listen to me and listen good – תקשיב לי ותקשיב לי טוב Aval takshiv rega / Takshiv shniya – But listen for a sec – אבל תקשיב רגע/תקשיב שנייה Hakshev, hakshivi, hakshivu – Listen! (flowery) – הקשב, הקשיבי, הקשיבו Takshiv ma ta'ase – Listen (here's) what you should do (m.) – תקשיב מה תעשה Takshivi ma ta'asi – Listen (here's) what you should do (f.) – תקשיבי מה תעשי Takshivu ma ta'asu – Listen(here's) what you should do (pl.) – תקשיבו מה תעשו Lo hikshavtem li – You didn't listen to me – לא הקשבתם לי Lehakshiv le-sipur – To listen to a story – להקשיב לסיפור Hakshava – Listening (noun) – הקשבה Ata hayav lehakshiv le-ze – You must listen to this one – אתה חייב להקשיב לזה Takshiv leze rega – Listen to this for a sec. – תקשיב לזה רגע Ata tsarich lishmo’a et ha-album ha-chadash shel X – You must listen to the new album by X – אתה צריך לשמוע את האלבום של Kashuv – Attentive – קשוב Keshev – Attentiveness – קֶשֶב Hafra'at keshev ve-rikuz – Attention deficit disorder – הפרעת קשב וריכוז Kashav, kashevet, kashavim – A monitor (person) – קשב, קשבת, קשבים Kashavenu – Our monitor – קשבנו
Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.
Playlist and clips: | |||
| 05 Mar 2024 | #414 Are You in the Country? | 00:11:59 | |
The Hebrew word ארץ means land/country. But it changes when we add prepositions to it. It’s also an important word if you are training your dog to lie on the floor. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Eretz – Land, country – ארץ Eretz Israel – The land of israel – ארץ ישראל Be-khol ha-aretz – All over the country – בכל הארץ Kadur ha-aretz – The earth, the globe – כדור הארץ, כדה”א Shatu’ah – Flat – שטוחַ Boor ve-am ha-aretz – Ignorant – בור ועם הארץ Melah ha-aretz – Salt of the earth – מלח הארץ La-aretz – To Israel – לארץ Izru lahem lachzor la-aretz – Help them to get back to Israel – עִזרו להם לחזור לארץ Lachzor la-aretz – Return to Israel – לחזור לארץ Linso’a lechul – Going abroad – לנסוע לחו”ל Tagid, ata bechul? Lo, ani ba-aretz! – Are you abroad? No, I am in Israel – תגיד, אתה בחו”ל? לא, אני בארץ Alisa be-erets ha-pla’ot – Alice in Wonderland – עליסה בארץ הפלאות Aratsot – Countries – ארָצות Artsot ha-chom – The warm countries – ארצות החום Artsot ha-brit – The United States – ארצות הברית, ארה”ב Artsot arav – Arab countries – ארצות ערב Artsa – To Israel – ארצה Anu banu artsa livnot u-lehibanot ba – We came to the land of Israel to build and to be built – אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה Matai at tasa artsa/la-arets? – When do you go to Israel? – מתי את טסה לארץ Hu tas artsa/la-arets machar – He is flying to Israel tomorrow – הוא טס ארצה/לארץ מחר Anachnu rotsim linsoa artsa/la-arets ba-kaiyts – We want to go to Israel in the summer – אנחנו רוצים לנסוע ארצה/לארץ בקיץ Artsa! – Down boy! (to a dog) – ארצה
Playlist and Clips: Ze’ev Revach – Ach Ya Rab (lyrics) Ravid Plotnik – Bur Ve-am Ha-aretz Ruhama Raz – Sheleg Al Iri (lyrics) Ha-Gevatron – Anu Banu Artsa (lyrics) Shlomo Artzi – Eretz Hadasha (lyrics)
| |||
| 04 Aug 2015 | #94 Please Press Pound. You're on Ma’ane Koli | 00:06:20 | |
How many times have you called a company or a bank and had to deal with מענה קולי, an automated answering service? Today we’ll learn words and phrases you’ll be hearing while waiting on the telephone line, plus a tip how to quickly reach a real live customer service representative. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Ma’ane koli – Voice answering service – מענה קולי Le-ivrit na lehakish achat – For Hebrew please press 1 – לעברית נא להקיש אחת Ana/na – Kindly, please – אנא, נא Na lehakish – Please press – נא להקיש Li-tmicha technit – For technical support – לתמיכה טכנית Litmoch be-mishehu – To support someone – לתמוך במישהו Le-sherut lakochot – For customer service – לשירות לקוחות Meida klali – General information – מידע כללי Hinchem mu’avarim li-ntsig tmicha – You’re being transferred to a support agent – הנכם מועברים לנציג תמיכה Natsig – Representative, agent – נציג Netsig tmicha technit – Technical support agent – נציג תמיכה טכנית Netsig sherut – Customer service agent – נציג שירות Basar va-dam – Flesh and blood – בשר ודם Le-divuach al takala na lehakish 2 – To report a fault, please press 2 – לדיווח על תקלה נא להקיש 2 Hakishu et mispar teudat ha-zehut – Please press your ID number – הקישו את מספר תעודת הזהות Le-siyum – To end – לסיום Hakishu – Press (imp. pl.) – הקישו Soolam – Ladder – סולם Soolamit – Hash key # – סולמית
Playlist and Clips: | |||
| 11 Mar 2014 | #31 Train | 00:06:04 | |
Let’s talk about trains in Hebrew. What’s the root of רכבת, and how is it related to horse riding? Also, what do we call the Jerusalem Light rail in Hebrew and in Arabic? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Rakevet – Train – רכבת Karon shakket – Quiet train car – קרון שקט Lirkav al ofanyaim – To ride a bicycle – לרכב על אופניים Nasati barakevet – I went by train – נסעתי ברכבת Rokhev al sus – Riding a horse – רוכב על סוס Rechiva al susim – Horse riding – רכיבה על סוסים Rekhev – Vehicle – רכב Ha-Rakevet ha-kala – The Light rail – הרכבת הקלה Yeled katan – A little child – ילד קטן Ha-yeled ha-katan – The little child – הילד הקטן Hayeled katan – The child is little – הילד קטן Katar – Locomotive – קטר Kitor – Steam – קיטור
Playlist and Clips: Danny Robas – Rakavot (lyrics) | |||
| 22 Jun 2021 | #335 Home Cooking And Assisted Goals | 00:09:06 | |
The Hebrew word בישול means cooking, but it is also used on the football field and in police investigations. Interesting, right? Bonus: A special Israeli-Berliner way to ask for the bill. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Levashel – To cook – לבשל Ha-yom kulanu nidrashim levashel harbe yoter ba-bayit – Today we all have to cook much more at home – היום כולנו נדרשים לבשל הרבה יותר בבית Ve-be-yichud bishvilchem yatsarnu et mitcham “zman bishulim” be-atar “bishulim” – And just for you we created a page called Zman Bishulim, on the Bishulim website – ובייחוד בשבילכם יצרנו את מתחם “זמן בישולים” באתר בישולים Atar ha-matsi’a ra’ayonot yichudiyim le-bishul im yeladim – A website which offers unique ideas for cooking with children – אתר המציע רעיונות יחודיים לבישול עם ילדים Bishul – Cooking – בישול Bishulim beitiyim – Home cooking – בישולים ביתיים Ani be-emtsa ha-bishulim – I am in the middle of cooking – אני באמצע הבישולים Sadnat bishul – Cooking workshop – סדנת בישול Sadna’ot bishul – Cooking workshops – סדנאות בישול Sir bishul – cooking pot – סיר בישול “Bishul sheni shel Sallalich” – A second assist by Sallalich – בישול שני של סלליך Levashel shaar – To assist in the scoring of a goal – לבשל שער Bishulim (football) – Assists – בישולים Bashlan – An amateur chef – בשלן Mishehu bishel et ha-clip ha-ze – Someone ‘cooked’ this video clip – מישהו בישל את הקליפ הזה Zeitim mevushalim be-signon marokai – Moroccan style cooked olives – זיתים מבושלים בסגנון מרוקאי Ha-zeitim bushlu – The olives were cooked – הזיתים בושלו “Bishul tigun, Betsalel Bitton!” – Cooking, frying, Betsalel Bitton – בישול-טיגון, בצלאל ביטון “Entschuldigung, bezahlen bitte” (Ger.) – “Excuse me, I’d like to pay”
Playlist and Clips: | |||
| 24 Mar 2020 | #288 If We're Quarantined, Then Let's Do It in Style | 00:12:27 | |
The Hebrew word בידוד, quarantine, will likely be the word of the year. So it's appropriate that Guy discusses its root, ב.ד.ד, and covers some of the Hebrew words derived from it, like isolation, insulation and solitude. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ani be-bidud ba-bayit - I am in quarantine at home in Shanghai - אני בבידוד בבית Hesger - Quarantine - הסגר “Ne’elatsim lehikanes le-bidud” - We have to get into quarantine - נאלצים להיכנס לבידוד “Ve-im kvar bidud, az she-yihye be-style” - If it’s already quarantine, it should be with style - ואם כבר בידוד, אז שיהיה בסטייל “Anachnu mevudadim me-ha-olam” - We’re isolated from the world - אנחנו מבודדים מהעולם “Aval yesh lanu et ha-teva shelanu” - But we have our piece of nature - אבל יש לנו את הטבע שלנו “Mevudadim” - People who are in quarantine - מבודדים Bayit mevudad - Isolated house - בית מבודד Levoded - To isolate - לבודד Bidud - Isolation, quarantine, insulation - בידוד Hu/hi be-bidud - He/she is in quarantine - הוא/היא בבידוד Anachnu nichnasim le-bidud - We’re getting into quarantine - אנחנו נכנסים לבידוד “Bidud hamisha kochavim” - Five star quarantine - בידוד חמישה כוכבים “Ein psharot ba-bidud, ze hayav lihyot barur” - There is no compromise in quarantine, it has to be clear - אין פשרות בבידוד, זה חייב להיות ברור Badad (flowery) - Alone - בדד “Levad, al ha-gag, shabatot ve-hagim” - Alone, on the rooftop, on weekends and holidays - לבד, על הגג, שבתות וחגים “Mi-bdidut ha-anashim hofchim kashim” - Because of loneliness people become difficult - מבדידות האנשים הופכים קשים Mishehu margish boded - Someone feels lonely - מישהו מרגיש בודד Hayal boded - Lone soldier - חייל בודד Ee boded - Desert island - אי בודד Gerev boded(a) - Lonely sock - גרב בודד/ה Boded - Alone, single - בודד “Hayo haya panas boded” - once upon a time there was a single streetlight - היה היה פנס בודד Kartis boded - Single ticket - כרטיס בודד Notru kartisim bodedim - There are only a few tickets left - נותרו כרטיסים בודדים Lehitboded - To isolate oneself - להתבודד Hitbodedut - Seclusion - התבודדות
Playlist and Clips: Yehudit Ravits - Shabatot Ve-hagim (lyrics) | |||
| 25 May 2021 | #332 Your Time Is Up! | 00:10:39 | |
We pick up from where we last left off with the Hebrew root ע.ב.ר. And in this episode, we focus on verbs from binyan paal. Plus, Guy reveals a special mantra to recite when driving through an intersection, just as your traffic light is about to turn red. Listen to the All-Hebrew Version on Patreon
New Words and Expressions: “Hi lo yodaat ma over alai” – She doesn’t know what I am going through – היא לא יודעת מה עובר עליי Ma over aleicha/alayich, ha-kol beseder? – What’s going on with you, is everything ok? – מה עובר עלייך/עליך “Mi yode’a ma avar alay, ma avar alayich” – Nobody knows what I’ve been going through, what you’ve been going through – מי יודע מה עבר עליי, מה עבר עליך “Nira li over alav mashu” – I think he’s going through hard times – נראה לי עובר עליו משהו Ha-zman over le’at – Time is passing slowly – הזמן עובר לאט Ha-zman over – The time is passing by – הזמן עובר Zmancha avar – Your time has passed – זמנך עבר Ha-zman avar – Time is up – הזמן עבר “Laavor me-android le-iphone” – Move from Android to iphone – לעבור מאנדרואיד לאייפון Ta’avru le-Yes – Switch to YES – תעברו ליס Taavor, taavri, taavru – Switch (imperative, m., f., pl.) – תעבור, תעברי, תעברו La’avor dira – To move to a new house – לעבור דירה Hu over le-yerushalaim – He moves to Jerusalem – הוא עובר לירושלים Hi overet le-tel aviv – She moves to The Viv – היא עוברת לתל אביב Laavor etsel mishehu – To pass by someone’s place – לעבור אצל מישהו “Taavor etsli hayom” – Drop by my shop today – תעבור אצלי היום “Taavri etsli ba-derech ha-chutsa”- Pass by my office on your way out – תעברי אצלי בדרך החוצה Laavor al ha-chok – To break the law – לעבור על החוק “Od lo avarti al ha-mailim sheli” – I still haven’t gone over my emails – עוד לא עברתי על המיילים שלי La’avor et ha-rechov – To cross the street – לעבור את הרחוב Hu avar be-adom – He passed an intersection during a red traffic light – הוא עבר באדום “Shlomo Sharett Over” – Shlomo Sharett clears it – שלמה שרת עובר Ze over/avar kol gvul – It crossed the line – זה עובר/עבר כל גבול Avir – Passable – עביר Rechev im avirut gvoha – All-terrain vehicle, with high clearance level – רכב עם עבירות גבוהה Bilti avir – Impassable – בלתי עביר
Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Hi Lo Yodaat Ma Over Alai (lyrics) Omanei Israel – Katan Aleinu (lyrics) Shlomo Gronich – Ha-zman Over (lyrics) | |||
| 17 Sep 2013 | #6 Ata or At? | 00:08:21 | |
In Hebrew, the default form is the masculine form. But what happens when a navigation application speaks to women as if they were guys? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Maslul – Route – מסלול Ya’ad – Destination – יעד Pni – Turn (Imp., fem.) – פני Pneh – Turn (Imp., m.) – פנה Hayim, hayot – Live (present tense, pl. m, pl. f.) – חיים וחיות Anachnu hayavot ve-hayavim – We must (f.) and must (m.) – אנחנו חייבות וחייבים Anachnu lo yecholot ve-yecholim – We cannot (f.) and cannot (m.) – אנחנו לא יכולות ויכולים Hakesh – Dial (Imp., m.) – הקש Na lehakish – Please dial (Inf.) – נא להקיש
Playlist and Clips: | |||
| 11 Apr 2023 | #391 Hide and Go Seek | 00:09:35 | |
What do we say to someone really tall who is sitting in front of us in the movie theater? And how do spies communicate with each other? Guy explains the Hebrew root ח.ב.א Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Machbo’im – Hide and seek – מחבואים Mesachkim be-machbo’im – We’re playing hide and seek – משחקים במחבואים Machbo – Hideout, hiding place – מחבוא Mistor – Hiding place – מסתור Lehachbi – To hide – להחביא Lehastir – To hide – להסתיר “Tipim eich lehachbi mamtakim me-aba gargeran” – Tips on how to hide candy from a gourmand father – טיפים איך להחביא ממתקים מאבא גרגרן Lehachbi dvarim mi-mishehu – To hide things from someone – להחביא דברים ממישהו “Hu mastir sham mashehu elef achuz” – He’s hiding something in there, one thousand percent – הוא מסתיר שם משהו אלף אחוז Hu mastir sod – He’s hiding a secret – הוא מסתיר סוד Hu machbi et ha-kesefe mi-tachat la-mizran – He’s hiding the money under the mattress – הוא מחביא את הכסף מתחת למזרן Lehachbi et ha-kesef mi-ganavim – To hide the money from thieves – להחביא את הכסף מגנבים Lehastir et ha-emet me-ima – To hide the truth from mom – להסתיר את האמת מאמא Slicha, ata mastir li, at mastira li – Excuse me, you’re blocking the view – סליחה, אתה מסתיר לי, את מסתירה לי Hastarat aron hashmal – Concealing of the electricity panel – הסתרת ארון חשמל Hastarat mispar telefon – Concealing your telephone number when calling someone – הסתרת מספר טלפון Hastarat bechi be-rega – How to conceal that you’ve been crying – הסתרת בכי ברגע Seter – Hideaway, secret hiding place – סתר Haazanot seter – Wiretaps, secret recordings – האזנות סתר Sfat starim, safa sodit – Secret language – שפת סתרים, שפה סודית Ba-seter – Secretly, clandestinely – בסתר Hem nifgeshu ba-seter – They met secretly – הם נפגשו בסתר Matan ba-seter – Anonymous giving – מתן בסתר Ha-kesef muchba me-ahorei ha-aron – The money is hidden behind the closet – הכסף מוחבא מאחורי הארון
Playlist and Clips: | |||
| 15 Aug 2017 | SWH Plus: חבר, אני כאן בשבילך | 00:07:52 | |
בישראל הסוציאליסטית של שנות ה-50 "חבר" הייתה מילה חשובה. כשהפכנו לקפיטליסטים היא נשארה מאחור. בשנים האחרונות היא חזרה אלינו, והמלצר בבית קפה תל אביבי יקרא לכם "חברים, השולחן שלכם מוכן". קאמבק.
Looking to support the show? Learn how on Patreon.
Words and expressions discussed: Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר ֿZe Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…? Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר Hu haver mamash tov – He’s a really good friend – הוא חבר ממש טוב Anachnu yedidim – We’re (just) friends – אנחנו (רק) ידידים Kama ha-haver lo ratsa lavo lekan hayom? – How much did the friend not want to come here today? – כמה החבר לא רצה לבוא לכאן היום? Ben ha-zoog, Ha-ben zoog – The partner (m.) – בן הזוג, הבן זוג Bat ha-zoog, Ha-bat zoog – The parnter (f.) – בת הזוג, הבת זוג Haver shel ha-mishpacha, haver tov shel ha-mishpacha, havera tova shel ha-mishpacha – Family friend – חבר (טוב) של המשפחה Haverimot – Friends (m.+f.) – חברים/ות, חברים.ות, חבריםות, חברימות Playlist: Bill Clinton speech (1995) – Shalom Haver Looking to support the show? Learn how on Patreon. Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter. | |||
| 12 Apr 2016 | #124 Are you playing by the rules? | 00:09:47 | |
Are you playing by the "klalim"? A "klal" is a rule or regulation, and it's a great Hebrew root to devour together. Host Guy Sharett takes us through all the rules, regulations, generalizations, and exceptions.
New words & expressions: Klal, Klalim – Rule, regulation – כלל, כללים Klalim lechatsiyat kvish – Rules for crossing the road – כללים לחציית כביש Ve-ha-ikar, lo lefahed klal – And the main thing is not to be afraid at all – והעיקר, לא לפחד כלל Be-derkh klal – Usually, in general – בדרך כלל, בד"כ Yotse min ha-klal - Extraordinary, exception (grammar) – יוצא מן הכלל Bli yotse min ha-klal – Without exception – בלי יוצא מן הכלל Kalal – He included – כלל Ma tsarikh likhlol heskem gerushin? – What should a divorce agreement include? – ?מה צריך לכלול הסכם גירושין Ha-mechir lo kolel sherut – The price does not include service fee – המחיר לא כולל שירות Ze kolel/le kolel X – It includes/doesn't include X – X זה כולל/לא כולל Bichlal – At all – בכלל Ma ata bikhlal yodea al ahava? – What do you know about love at all? – ?מה אתה בכלל יודע על אהבה Kalul – Included – כלול Ha-kol kalul – All included – הכל כלול Nichlal – It was/is included – נכלל Lehakhlil – To generalize – להכליל Hakhlala – Generalization – הכללה Klali – General – כללי Yeda klali – General knowledge – ידע כללי Bchirot klaliyot – General elections – בחירות כלליות Mancal (Menahel Klali) – General manager, CEO – מנכ"ל Klaliuyt – Generalness – כלליות Ba-klali – Generally speaking – בכללי Mikhlala – College – מכללה Mikhlol – Entirety – מכלול Mikhlol ha-gormim – Entirety of factors – מכלול הגורמים
Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.
Playlist and clips: | |||
| 14 Apr 2015 | #81 You're Suddenly Learning Hebrew? No Way! | 00:07:30 | |
What do Israelis mean when they say “ma pit’om”? What about just “pit’om,” all by itself? We hear it all the time in spoken Hebrew, and Guy will explain it all. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Pit’om -Suddenly – פתאום “Pit’om kam adam ba-boker” – A person suddenly wakes up in the morning – פתאום קם אדם בבוקר Pit’om giliti bor anak she-nif’ar – Suddenly I found a huge pit – פתאום גיליתי בור ענק שנפער “Ahava, pit’om hi mitparetset kmo lehava” – Love, it’s suddenly erupting like a flame – אהבה, פתאום היא מתפרצת כמו להבה Chazarta pit’om – You suddenly came back – חזרת פתאום “Yeled, ma pit’om ata yoshev” – Hey boy, how come you’re sitting – ילד, מה פתאום אתה יושב Ma pit’om? – It’s not true, no way, get out of here – מה פתאום Pit’omi – Sudden – פתאומי Geshem pit’omi – Sudden rain – גשם פתאומי Ze haya mavet pit’omi – It was a sudden death – זה היה מוות פתאומי Pit’omiyut – Suddenness – פתאומיות Be-fit’omiyut – Suddenly – בפתאומיות Be-ofen pit’omi – Suddenly (in a sudden manner) – באופן פתאומי
Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Shir Ba-boker ba-boker (lyrics) Daniel Salomon – Ahava (lyrics) Chava Alberstein & Arik Sinai – Shuv (lyrics) Chasidischkeit 21 – Interview with Yaakov Shweiki Arik Einstein – Gveret Im Salim (lyrics) Gali Atari – Stav Israeli (lyrics) Uzi Chitman & Ha-popolim – Ha-metsi’ot ba’ot be-ofen pit’omi | |||
| 16 Nov 2021 | #350 Combating the Evil Eye | 00:14:03 | |
In Hebrew, עין הרע means the Evil Eye. There are folks here in Israel who perform ceremonies to get rid of עין הרע. On this episode, Guy explains the word רע (ra), and also discusses nasty gossip and the campaign to rid our society of it. As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Ro’ah – Evil – רוע Kama ro’ah – So much evil – כמה רוע “Kama ro’ah efshar livlo’a” – How much evil can you swallow – כמה רוע אפשר לבלוע Ro’ah lev – Wickedness – רוע לב Ra, ra-ah – Bad, mean – רע, רעה Yeled ra – Bad boy – ילד רע Ha-yeled ha-ra shel ha-sport ha-israeli – L’enfant terrible, the bad boy of the Israeli sport – הילד הרע של הספורט הישראלי “Ma ra be-lihyot nesichat pop?” – What’s wrong with being a pop princess, pop star? – מה רע בלהיות נסיכת פופ Leshon ha-ra – Evil speech – לשון הרע Hok isoor leshon ha-ra – Libel law – חוק איסור לשון הרע Leshon ha-ra, lo medaber elai – Gossip, it doesn’t speak to me – לשון הרע לא מדבר אליי “leshon ha-ra lo medaber elai, aval mazda ken medaberet elay” – Evil gossip doesn’t speak to me, but mazda cars do – לשון הרע לא מדבר אליי, אבל מאזדה כן מדברת אליי Lo ra means – Not bad – לא רע Eich haya ha-seret? Lo ra – How was the movie? Not bad – איך היה הסרט? לא רע Ayin ha-ra / Ayin ra’ah – Evil eye – עין הרע, עין רעה Ma osim neged ayin ha-ra? – What can I do against the evil eye? – מה עושים נגד עין הרע Lehare’ah – To harm – להרע Hara’ah – Worsening – הרעה Ha-ra’ah be-matsavo shel mishehu – Worsening of his situation – הרעה במצבו של מישהו Matsavo hura – His situation worsened – מצבו הורע
Playlist and Clips: Ha-dag Nachash – Shirat Ha-sticker (lyrics) Noa Kirel & Roni Duani – Nesichat Pop (lyrics) Omer Adam – Leshon ha-ra Lo Medaber Elai Leshon Ha-ra, Lo Medaber Elai – David Halperin Dani Sanderson – Lo Ra (lyrics) | |||
| 12 Mar 2019 | #245 Coupons & Cupcakes: Foreign Words in Hebrew | 00:07:52 | |
How does the Hebrew language integrate foreign words into its vocabulary? And how do we Israelis manipulate English words, like coupons and cupcakes, in order to make them sound natural alongside native Hebrew words? Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Shipur dramati - A dramatic improvement - שיפור דרמטי Globalizatsia - Globalization - גלובליזציה Democratizatsia - Democratization - דמוקרטיזציה Interpretatsia - Interpretation - אינטרפרטציה Diktsia - Diction - דיקציה Ha-medina ha-modernit - The modern state - המדינה המודרנית Kayom yesh ba-olam yoter demokratiot ve-pahot diktaturot - Today in the world there are more democracies and less dictatorships - כיום יש בעולם יותר דמוקרטיות ופחות דיקטטורות Milhama klasit - A classic war - מלחמה קלאסית Klasa - ‘Class’ - קלאסה At hevet et ha-klasa - You brought class - את הבאת את הקלאסה Kulam yoshvim kacha be-klasa- Everybody is sitting in style - כולם יושבים ככה בקלאסה Cupcake-im - Cupcakes - קאפקייקים Couponim - Coupons - קופונים Radiatorim - Radiators - רדיאטורים Tipim - Tips - טיפים Homo’im - Gays (m.) - הומואים Lesbiot - Lesbians - לסביות Homo-iyoot - ‘Gayness’ - הומואיות Ha-akademia la-lashon ha-ivrit - The Academy of the Hebrew language - האקדמיה ללשון העברית Zlolet - Junk food - זלולת Tikunai - Handyman - תיקונאי Ugonit - Cupcake - עוגונית
Playlist and Clips: | |||
| 22 Mar 2022 | #361 It’s Just Awful | 00:05:52 | |
A listener wrote to us asking, “what can we say in Hebrew when we see the horrendous footage from Ukraine?” Guy explains some of the words and phrases we can use, and what to say when we are left speechless. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Nora – Terrible, horrible, awful – נורא “Pashut nora, ma she-kore sham” – It’s simply horrible, the things happening there – פשוט נורא, מה שקורה שם Ze nora, pashut nora, mamash nora – It’s just horrible – זה נורא, פשוט נורא, ממש נורא Ayom – Horrible – איום Ze ayom ve-nora – It’s horrible – זה איום ונורא Machrid – Terrifying, shocking – מחריד Harada – Anxiety – חרדה Ze meza’azeh, ma she-kore sham” – It’s shocking, what’s happening there – זה מזעזע מה שקורה שם Leza’ah’ze’ah – To shake, to shock – לזעזע Zva’ah – Horror – זוועה “Ze zva’ah ma she-holech sham” – It’s horror what’s going on there – זה זוועה מה שהולך שם Ze pashut zva’ah – It’s just horror, it is horrifying – זה פשוט זוועה Lo ye’amen – It’s unbelievable – לא ייאמן Ha-lev nishbar – The heart is breaking – הלב נשבר Helem – Shock – הלם Ani be-helem/be-shock – I am shocked – אני בהלם, אני בשוק Ein milim – There are no words – אין מילים “Ein li ma lehagid” – I have nothing to say – אין לי מה להגיד Ma yesh lehagid? – What can one say? – מה יש להגיד Elohim adirim – God Almighty – אלוהים אדירים Ya allah – Oh god – יא אללה Atsuv – Sad – עצוב Ze kol kach atsuv – It’s so sad – זה כל כך עצוב
Playlist and Clips: | |||
| 11 Feb 2014 | #27 Shrimpsim | 00:06:39 | |
When we need to use a foreign word in Hebrew, what do we do? Do we take it as is, or do we invite it to come along and wear Hebrew clothes? And how did my Dad say the word “Washington”? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: “Zot rak comedia yeshana, parodia meshuna” – C’est rien que de la comédie, que de la parodie (It’s nothing but a comedy, a parody) – זאת רק קומדיה ישנה, פרודיה משונה Parodya – Parody – פרודיה Comedya – Comedy – קומדיה “Situatsia aluva u-shneinu ba-emtsa” – A pathetic situation and we’re in the middle of it – סיטואציה עלובה ואנחנו באמצע Situatsya – Situation – סיטואציה, מצב Emantsipatsya – Emancipation – אמנציפציה Presentatsya, Matseget – Presentation – פרזנטציה, מצגת Lehatsig – To present – להציג Matseget PowerPoint – Powerpoint presentation – מצגת פאוורפוינט Lefarmet – To format – לפרמט Letargem – To translate – לתרגם Lekanfeg – To configure – לקנפג Configuratsya – Configuration – קונפיגורציה Lefargen, firgun – To compliment and to be happy for someone’s achievement without an ounce of jealousy – לפרגן Teorya – Theory – תיאוריה Shrimps (sg.), Shrimpsim (pl.) – Shrimp – שרימפס, שרימפסים Ambrek – Handbrake – אמברייק, בלם יד
Playlist and Clips: Georges Brassens – Trompe la Mort Shlomi Shaban – Leholich Sholal et ha-mavet (Hebrew version of Trompe la Mort) – Lyrics Shlomo Artzi – Situatsya (lyrics) Matti Caspi – Inkvizitsya (lyrics)
| |||
| 08 Aug 2023 | #399 Face to Face | 00:11:35 | |
The Hebrew word פנים means face, and on its face, an ordinary and simple word. But there’s more to it in spoken Hebrew, including little things about its proper use. On this episode, Guy covers mafia talk, some politically incorrect uses of פנים, and a tourism campaign from the 1950’s. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Panim – Face – פנים Bi-fnim – Inside – בפנים Ba-huts – Outside – בחוץ Panim el mul panim – Face to face – פנים אל מול פנים Panim el panim – Face to face – פנים אל פנים Yesh’cha panim yafot, gever, lo haval? – You’ve got a pretty face, dude. Wouldn’t it be a shame if something were to happen to it? – יש לך פנים יפות, גבר, לא חבל Yesh lach panim yafot, lo haval? – Such a shame, you’re so pretty – יש לך פנים יפות, לא חבל Panim meyuchadot – Unique face – פנים מיוחדות Panim me’anyenot – Interesting face – פנים מעניינות Panim nefuchot – Swollen face – פנים נפוחות Tipul panim – Facial – טיפול פנים Tipulei panim – Facials – טיפולי פנים Facial massage – Isuy panim – עיסוי פנים Lehagid et kol ha-emet ba-panim – To tell someone the whole truth to their face – להגיד את כל האמת בפנים Hu amar lecha et ze ba-panim? – He said this to your face? – הוא אמר לך את זה בפנים Ani lo mesugal lehagid la et ze ba-panim – I can’t say this directly to her face – אני לא מסוגל להגיד לה את זה בפנים Al ha-panim – Bad – על הפנים “Wai, marak la-panim” – Wow, the soup is to-die-for – וואי, מרק לפנים Yesh sham burgerim la-panim – They have amazing burgers there – יש שם בורגרים לפנים Masbir panim – Welcoming – מסביר פנים Lehasbir panim – To be nice to someone new – להסביר פנים “Hasber paneicha la-tayar” – Be welcoming to the tourist – הסבר פניך לתייר Be-shum panim va-ofen – Absolutely not – בשום פנים ואופן Leha’amid panim – To pretend – להעמיד פנים Ha’a’madat panim – Pretending – העמדת פנים Pnei mal’ach – Angel face – פני מלאך
Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Panim el mul Panim (lyrics) Ha-maspera & Vadim Mechona – Panim yafot Arik Sinai – Derech Ha-kurkar (lyrics) Yehudit Ravitz – Pnei Malach (lyrics)
| |||
| 30 Sep 2014 | #54 How YOU doin'? | 00:07:30 | |
Israelis love to indulge in the circular "how-are-you-how's-it-going-what’s-new" conversation chain, so it’s part of the verbal dance you need to know. Today Guy teaches us 11 ways, no less, of asking someone how they're doing. Let’s get on the dance floor! Words and expressions discussed: Ma hainyanim? (maina-nim) – ?מַה הָעִנְיָינִים Inyan – עִנְיָין Beseder – בְּסֶדֶר Az ma kore? – ?אָז מַה קוֹרֶה Ha-kol tov? – ?הַכֹּל טוֹב Ken achi – כֵּן אָחִי Az ma nishma? – ?אָז מַה נִשְׁמָע Az ma? – ?אָז מַה Maaa? – ?מַה Ma chadash – ?מַה חָדָשׁ Ein chadash – אֵין חָדָשׁ Ein kol chadash tachat ha-shemesh – אֵין כֹּל חָדָש תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ Ma chadash? – ?מָה חָדָשׁ Ein chadash, yesh chadash – אֵין חָדָשׁ, יש חָדָשׁ Ma shlomcha yakiri? – ?מַה שְׁלוֹמְךָ יָקִירִי Ma shlomech yakirati? – ?מַה שְׁלוֹמֵךְ יָקִירָתִי Ma itcha ahuv sheli? – ?מַה אִיתְךָ אָהוּב שֶׁלִי Eich holech? – ?אֵיךְ הוֹלֵךְ Playlist and clips: Educational TV show about ma nishma, interviews in Hebrew with Tomer Sharon, Margalit Tsan’ani and others Matti Capi & Boaz Sharabi - Shalom Aleychem (Lyrics) Matan Attias - Ein Chadash (See lyrics on YouTube) Sarit Chadad - Ma Shlomcha Yakiri (Lyrics) MOG - Ma holech gever? Ha-Dorbanim - Shuv Ha-Disko Kan (Lyrics) | |||
| 19 Sep 2017 | #185 Stranger Than Fiction | 00:10:06 | |
Life in Israel is always exciting! Often we meet weird people and encounter strange situations. How do we talk about these things? What do we tell our best friends after stepping out from the wierdest meeting ever? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
Words and expressions discussed: Muzar, meshune – Strange, weird – מוזר, משונה Olam muzar – Strange world – עולם מוזר Meitar karua – Torn string – מיתר קרוע Likro’a – To tear – לקרוע Kri’aa – Tearing – קריעה Ad ha-oneg ha-ba – Until the next pleasure – עד העונג הבא Ya karu’a – You freak – יא קרוע lo ba li lihyot normali – I don’t feel like being normal – לא בא לי להיות נורמלי Lo normali – Abnormal, crazy – לא נורמלי Shney srutim ve-psichi – Two crazy guys, and a nutcase – שני שרוטים ופסיכי Ani harei mahuk – I am dead tired/drunk/crazy – מחוק Bo’na ata mahuk – Dude, you’re tired/drunk/crazy – בוא’נה אתה מחוק Gazur – Cut (passive) – גזור Ani gazur alaich – I am crazy about you – אני גזור עליך Hazui – “hallucinated”, crazy – הזוי Benadam hazui – Weirdo person – בנאדם הזוי Mis’ada hazuya – Strange, crazy restaurant – מסעדה הזויה Yetsur – Creature – יצור Hu yetsur – He’s a “creature” – הוא יצור Wow, eize yetsur – Wow, what a creature. – וואו, איזה יצור Ze haya ktsat wirdi, hasipur haze – It was a bit weird, this story – זה היה קצת וירדי, הסיפור הזה Ha-dafuk ha-ze ose lach tov – This weirdo is doing you good – הדפוק הזה עושה לך טוב Playlist: Boaz Sharabi – Mish’ala (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter. | |||
| 08 Feb 2022 | #356 Creativity Run Amok | 00:12:45 | |
A listener wrote to ask, “how do you say creative in Hebrew?” Wow, there is so much to cover with the root י.צ.ר that it requires two full episodes! So roll up your sleeves and prepare your notebook and pencil because we’re about to get our creative juices going. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Yetsira – Creation, piece, work – יצירה Yetsirat omanut – A piece of art, a work of art, a composition – יצירת אמנות “Yetsirot Nivcharot be-tarbut ha-maarav” – Selected pieces of the western culture – יצירות נבחרות בתרבות המערב Yetsira muzukalit – Musical piece – יצירה מוסיקלית Litsor – To create, make, produce – ליצור “Anu mamlitsot lehachin et ha-yetsirot be-livuy ha-horim” – We recommend to prepare the pieces accompanied by your parents – אנו ממליצות להכין את היצירות בליווי ההורים “Tir’eh et ha-yetsira shel ha-bat sheli” – Look at my child’s craft – תראה את היצירה של הבת שלי Sadnat yetsira li-yeladim – Art creativity workshop for kids – סדנת יצירה לילדים Yotser, yotseret, yotsrim, yotsrot – Author, maker – יוצר, יוצרת, יוצרים, יוצרות Malchinim – Composers – מלחינים Tsayarot – Painters – ציירות Yotsrei sdarot televizya – TV series makers – יוצרי סדרות טלוויזיה Litsor – To make, to produce – ליצור Yetsirat mofet – Masterpiece – יצירת מופת “Yetsirat mofet mishpachtit” – A family masterpiece – יצירת מופת משפחתית Mechonit mishpachtit – Station wagon – מכונית משפחתית Yetisrat kesher – Contact us – יצירת קשר Tsor kesher – Contact – צור קשר Yetsirati – Creative – יצירתי Creativity – Yetsiratiyoot – יצירתיות Yetsiratiyut ba-hinuch – Creativity in education – יצירתיות בחינוך Ktiva yotseret – Creative Writing – כתיבה יוצרת
Playlist and Clips: Yetsirot Nivcharot Be-sifrut Ha-ma’arav | |||
| 09 Feb 2021 | #321 Who Burned My Toast? | 00:11:59 | |
The Hebrew word שרוף means burnt, and its root takes us on an exciting semantic road trip. Guy covers everything from a burning sensation to diehard football fans, seared vegetables to wasting time and money. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Ze soref li ba-einayim – My eyes are burning – זה שורף לי בעיניים Soref le-someone ba+body part – My X is burning – שורף למישהו משהו Koev li ha-rosh – I have a headache – כואב לי הראש Ze yisrof tipa – It will burn a bit – זה ישרוף טיפה Oi, ha-tost saruf – Oh, the toast is burnt – אוי, הטוסט שרוף Ani saruf aleha – I am crazy for her – אני שרוף עליה Maarits saruf – Diehard fan – מעריץ שרוף Ohed saruf – Big fan (football) – אוהד שרוף “Bibistim srufim” – Diehard Bibi supporters – ביביסטים שרופים Ata saruf etsli, at srufa etsli, atem srufim etsli – I’m finished with you – אתה שרוף אצלי, את שרופה אצלי, אתם שרופים אצלי Kabab al yerakot srufim – Kebab on a bed of seared vegetables – קבב על ירקות שרופים Liklot – To roast – לקלות Lisrof zman – To waste time – לשרוף זמן Stam lisrof kesef – To waste money for no good reason – סתם לשרוף כסף “Nnisrof ta-mo’adon’ (nisrof et ha-mo’adon) – We’ll burn down the football club – נשרוף ת’מועדון “Ha-toast nisraf” – The toast was burned – הטוסט נשרף Ha-toast saruf – The toast is burnt – הטוסט שרוף “Nisraf li ha-moach, kol hayom hayiti ba-machshev” – My brain is fried, I spent all day on the computer – נשרף לי המוח, כל היום הייתי במחשב “Ha-matara sheli hi she-ha-omelette lo yisaref li” – My aim is for the omelette not to burn – המטרה שלי היא שהאומלט לא יישרף לי Nif’al past: Nisraf, present: nisraf, future: yisaref – נשרף, נשרף, יישרף She-yisaref ha-olam – Even if the world is on fire, I will not do it – שיישרף העולם “Ani lo one, she-yisaref ha-olam” – I am not going to answer, the world can be on fire, for all I care – אני לא עונה, שיישרף העולם She-tisaref, she-tisarfi, she-tisarfu (halevai amen!) – May you burn in hell – שתישרף, שתישרפי, שתישרפו Lehisaref – To be burned – להישרף Srefa – Fire – שריפה Srefat shumanim – Burning fat – שריפת שומנים Srefat caloriot – Burning calories – שריפת קלוריות
Playlist and Clips: Eden Ben-Zaken – Soref Li Ba-einaim Ha-Gashash Ha-Hiver – Anachnu nisrof ta’moadon | |||
| 04 Feb 2025 | #433 Do Not Contact Me | 00:10:27 | |
The Hebrew word לפנות means to turn, like to turn right or left. But we use לפנות for other things as well, like when we need to contact our municipality or to tell someone to stop texting us. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Lifnot – To turn – לפנות Pné – Turn (Imp., m.) – פנה Pni – Turn (Imp. f.) – פני Pné/pni yamina – Turn right – פנה/פני ימינה Pnu le-rofe ha-mishpacha shelachem – Contact your family doctor – פנו לרופא המשפחה שלכם Pnu le- – Turn to someone – פנו ל Eich ponim le-anashim – How do you address people – איך פונים לאנשים “Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon zachar” – It doesn’t bother me when I am addressed in masculine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון זכר “Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon nekeva” – It doesn’t bother me if you address me in feminine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון נקבה “Lo meshane li eich ponim elai” – I don’t care how you address me – לא משנה לי איך פונים אליי “Tifné elai be-gever, tifne elai be-isha, ze oto davar” – Address me as a man, as a woman, it’s the same – תפנה אליי בגבר, תפנה אליי באישה “Yachol lihyot she-yifnu elai yoter benekeva be-oto yom” – It might happen that people will address me more using feminine form on that day – יכול להיות שיפנו אליי יותר בנקבה באותו יום “Ve-anachnu rotsim lifnot achshav la-katevet shelanoo ba-shetach” – And now we’d like to turn to our reporter on the ground – ואנחנו רוצים לפנות עכשיו לכתבת שלנו בשטח “Mi she-tsarich ezra, she-yifne elai ba-prati” – If you need help, you can send me a private message – מי שצריך עזרה, שיפנה אליי בפרטי “Hu amar she-tifne elav be-mail” – He said you can contact him by email – הוא אמר שתפנה אליו במייל “Hi amra she-tifni eleha ba-nayad” – She said you can contact her on her cellphone – היא אמרה שתפני אליה בנייד Panit la-mishtara? – Did you contact the police? – פנית למשטרה Panit la-iriya? – Did you get in touch with the municipality? – פנית לעירייה Al tifné/tifni elai yoter – Don’t contact me anymore – אל תפנה/תפני אליי יותר “Lo lifnot elai, lo ledaber elai” – Don’t contact me, don’t talk to me – לא לפנות אליי, לא לדבר אליי
Playlist and Clips: Nasrin Kadri – Le Lifnot Elai (lyrics) Exceptional People Documentary Ep. no. 418 about Zehut, identity HEB | |||
| 15 Feb 2022 | #357 The Formation of the Universe | 00:10:35 | |
We pick up where we last left off with the root יצר. This time, we focus on the nifal, piel and pu’al verb formats. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Keitsad notsar kadur ha-arets? – How was planet earth formed? – כיצד נוצר כדור הארץ Notsar – Formed, created, made – נוצר Eich notsarim yeladim – How are babies created – איך נוצרים ילדים Eich notsra ha-shemesh – How was the sun formed – איך נוצרה השמש Eich notsru harei-gaash – How were volcanoes formed – איך נוצרו הרי הגעש Lehivatser – To be formed – להיווצר “Alul lehivatser zihum” – There’s a high chance of infection – עלול להיווצר זיהום “Alul lehivatser matsav lo na’im” – This might result in an unpleasant situation – עלול להיווצר מצב לא נעים Notsra hizdamnut – Opportunity presented itself – נוצרה הזדמנות Notsra lanu hizdamnut – We happen upon an opportunity – נוצרה לנו הזדמנות Hivatsroot – Formation – היווצרות “Ezrach israeli meyatser bi-memutsa kilogram va-hetsi shel ashpa be-yom” – An Israeli citizen produces on average 1.5 kilograms of garbage each day – אזרח ישראלי מייצר בממוצע קילוגרם וחצי של אשפה ביום Meyatser – Produces, manufactures – מייצר Leyatser – To produce, to manufacture – לייצר Yitsur – Manufacture, production – יצור Meyutsar – Manufactured – מיוצר Yatsran – Manufacturer – יצרן Yatrsranit telefonim nayadim – Cellular phone manufacturer – יצרנית טלפונים ניידים Yatsranyot ha-mazon – The food manufacturers – יצרניות המזון Mutrsrei halav – Milk products – מוצרי חלב Mutsar – Product – מוצר Mutsrei yesod – Basic goods – מוצרי יסוד Totseret ha-aretz – Made in israel – תוצרת הארץ Totseret sin – Made in China – תוצרת סין Totseret mokomit – Local produce – תוצרת מקומית Totseret hoots – Made overseas – תוצרת חוץ Yetsur – Creature, organism – יצור Totsar leumi golmi (talag) – Gross National Product (GNP) – תוצר לאומי גולמי, תל”ג Totsar mekomi golmi (tamag) – Gross domestic product (GDP) – תוצר מקומי גולמי, תמ”ג Yetser – Urge, drive – יצר Yetser ha-ra – Evil inclination – יצר הרע Tetsura, konfiguratsia – Configuration, formation – תצורה, קונפיגורציה
Playlist and Clips: Keitsad notsar kadur ha-arets? Kama ashpa meyatsrim ha-israelim? Arik Einstein – Totseret Ha-arets (lyrics) Yetsur in ep. 185 Double yud in ep. 313 | |||
| 01 Mar 2016 | #118 How to fall for your Hebrew teacher | 00:09:59 | |
The root "nun-pei-lamed" is all about falling - "lipol" means "to fall." It's used in so many different expressions it can be easy to forget where it came from. Host Guy Sharett takes us through the most common usages, taking us from meteors to waterfalls to shooting down planes.
New words & expressions: Nafalta hazak – You went down hard – נפלת חזק Kochav nofel – Falling star; shooting star; meteor – כוכב נופל Lipol – To fall – ליפול Ma nafalt alay? – How did you suddenly come into my life? – ?מה נפלת עליי Nafalti al mis'ada tova – I stumbled upon a good restaurant – נפלתי על מסעדה טובה Ma hu nafal alay achshav? – Why did he come to me with this now? (negative) – ?מה הוא נפל עליי עכשיו Ma nafal aleycha ha-yom? – What's the matter with you today? – ?מה נפל עליך היום Nafalta al ha-sechel/ha-rosh? – Are you out of your mind? – ?נפלת על השכל/הראש Ze/hu yipol – It/he will fall – זה/הוא יפול Im yipol ha-kochav sheli – If my star falls – אם ייפול הכוכב שלי Eize nefila – What a flop – איזה נפילה Eich nafalnu im ha-mis'ada ha-zot – What a flop, this restaurant – איך נפלנו עם המסעדה הזו Nefila chofshit – Free-fall – נפילה חופשית Nofel, noflim – Fallen soldier – נופל, נופלים Nafal ba-milchama/ba-krav – He fell in the war/battle – נפל במלחמה/בקרב Kmo hatul ani nofel al ha-raglayim – Like a cat I fall on my feet – כמו חתול אני נופל על הרגליים Nafal lecha ha-kesef – You dropped your money – נפל לך הכסף Nafla lach ha-mitriya – You dropped your umbrella – נפלה לך המטרייה Naflu lachem ha-kartisim – Your tickets fell out – נפלו לכם הכרטיסים Hu hitnapel al mishehu – He went at (ie. "attacked") someone – הוא התנפל על מישהו Eize hitnaplut al ha-ochel, anashim, terag'u, god – What an "attack" on the food, chill people, god – איזה התנפלות על האוכל, אנשים, תירגעו, גוד Lehapil – To drop; to have an miscarriage/abortion; to bring down (eg. a plane) – להפיל Hi hipila – She had a miscarriage/abortion – היא הפילה Hapala – Miscarriage/abortion – הפלה Mapil – Hilarious (causes us to fall down to the floor laughing) – מפיל Ha-matos hupal – The plane was shot down – המטוס הופל Mapal – Waterfall – מפל Nefel – Dud, failure – נפל Eize nefel ata – You're such a failure – איזה נפל אתה
Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.
Playlist and clips: | |||
| 19 Dec 2023 | #411 Overcoming Depression | 00:07:54 | |
The Israeli song לצאת מדיכאון is perhaps the song that best describes how an entire nation is feeling at this moment. It’s an appropriate time to talk about דיכאון, depression, and its root. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: “Atem yod’im ma ha-derech hachi tova latset mi-dika’on?” – Do you know what is the best way to get out of depression? – אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון Dika’on – Depression – דיכאון Dik’onot – Depressions – דכאונות Latset mi-dika’on – To get out of depression – לצאת מדיכאון Lehikanes le-dika’on – To fall into depression – להיכנס לדיכאון Lo nichnasti le-dikaon mi-ze – I took it easily – לא נכנסתי לדיכאון מזה Ze shir optimi, ze lo shir medaké – This is an optimistic song, not a depressing one – זה שיר אופטימי,זה לא שיר מדכא Ha-matsav medaké – The situation is depressing – המצב מדכא Ledaké – To depress, oppress – לדכא Medaké – Depressing – מדכא Ledaké mered – To crush a rebellion – לדכא מרד Ledaké regesh/regashot – To suppress an emotion/emotions – לדכא רגש/רגשות Meduka – Depressed – מדוכא Dik’oni – Depressive – דכאוני Hu benadam ma-ze dik’oni – He’s such a depressive person – הוא בנאדם מה-זה דכאוני Al tikansu li ledikaon, ken? – Don’t get depressed – אל תיכנסו לי לדיכאון
Playlist and Clips: Yagel Oshri – Latset Mi-dika’on (lyrics) Channel 13 – about the song Latset Mi-dika’on
Ep. no. 72 about the situation, matsav | |||
| 01 Oct 2019 | #271 We Deserve Special Treatment | 00:11:24 | |
We all deserve to receive good customer service and to be treated with respect. But let's be real – that's not always the case. The Hebrew word יחס means treatment, attention and service, while the plural יחסים means relations. There's lots to cover so pay close attention as Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Tni li ktsat yachas cham, po va-sham - Give me some warm attention, affection, here and there - תני לי קצת יחס חם, פה ושם Milat yachas/milot yachas - Preposition(s) - מילת יחס/מילות יחס Yachas ishi - Individual attention - יחס אישי Yachas meyuchad - Special treatment - יחס מיוחד Lakebel yachas garu’a - To be mistreated - לקבל יחס גרוע Eize yachas, al ha-panim - Horrible service - איזה יחס, על הפנים Eize yachas, fantasti, eize sherut! - Amazing service - איזה יחס, פנטסטי, איזה שירות Halo, yachas - Hello, are you there? - ?הלו, יחס “Yachas gorer yachas” - You reap what you sow - יחס גורר יחס Yachas shel echad le million - A ratio of one to a million - יחס של אחד למיליון Yechasim - Relations - יחסים Ma’arechet yechasim - Relationship - מערכת יחסים Ma’arechet - System - מערכת Yachasei min - Sexual relations - יחסי מין Yechasim diplomatiyim - Diplomatic relations - יחסים דיפלומטיים Yachasei enosh - Interpersonal relations - יחסי אנוש Human Resources (HR) - Mash’abei enosh/Ko’ach adam - משאבי אנוש/כוח אדם Efes Be-yachasei Enosh - Zero in interpersonal relations - אפס ביחסי אנוש Yachasei tsibur - Public relations (PR) - יחסי ציבור, יח”צ Yachtsan/yachtasanit - PR person - יח”צן, יח”צנית Sichat yachaseinu le’an? - Conversation of “where this relationship is going” - שיחת יחסינו לאן Bi-zman shel sichat yachaseinu, le’an at holechet - At the time of our ‘sichat yachaseinu le’an’, where are you going? - ?בזמן של שיחת יחסינו, לאן את הולכת Yachasi - Relative (adj.) - יחסי Yerida nikeret be-ofen yachasi le-ma she-haya lanu hayom - A significant decrease (in temperatures) relatively to what we had today - ירידה ניכרת באופן יחסי למה שהיה לנו היום Ele ha-yamim ha-nochim yachasit shel ha-kayits - These are the relatively comfortable days of the summer - אלה הימים הנוחים יחסית של הקיץ Ma nishma? Tov, yachasit - How are you? Good, relatively speaking - מה נשמע? טוב יחסית Leyaches - To attribute - לייחס Leyaches le-mishehu mashehu - To attribute something to someone - לייחס למישהו משהו Yichus (Yiddish: Yiches) - Attribution, pedigree - ייחוס, ייחעס Lehityaches el mishehu - To be nice to someone - להתייחס אל מישהו Tityachsu elav yafe - Treat him nicely - תתייחסו אליו יפה Hityachasut - Treatment, reference, reaction - התייחסות Hityachsut rishona shel sa’udia - A first Saudi reaction - התייחסות ראשונה של סעודיה
Playlist and Clips: Dani Litani - Yachas Ham (lyrics) Milot Yachas be-arvit - Prepositions in Arabic Yachas ishi - Personal attention Halo, yachas - Hello, are you there? Ma’arechet Yechasim - Relationship Efes Be-yachasei Enosh (Zero Motivation) - Trailer Omer Adam - Zorek Ta’aniva (lyrics) | |||
| 27 Apr 2021 | #329 How To Appropriately Stress Hebrew Words | 00:11:17 | |
This episode is all about the location of the stress we place on spoken Hebrew words and names, and what happens when we shift that emphasis around. Guy explains why the way Israelis and Americans say “Mazal Tov” differs so greatly, and how these shifts in stress play out in the spoken language. Listen to the All-Hebrew Version on Patreon
New Words and Expressions: Ta’am – Word stress, emphasis – טעם MoSHE – Stressed at the end of the word MOshe – Stressed in the beginning of the word Hat’ama – Accentuation – הטעמה YAkov / ya-ah-KOV – Jacob – יעקב BAruch / baRUCH – ברוך YAniv / yaNIV – יניב DAvid / daVID – דויד Ashdod version of French names: JACqueline, RObert, BAbette, MIchel, MOrris French version: JacqueLINE, roBERT, BaBETTE, miCHEL, moRRIS MAzel toff (Yiddish) – Congratulations – מזל טוב maZAL tov (IL) – Congratulations – מזל טוב shiv’AH (IL) – Shiva – שבעה SHIva (US) – Shiva – שבעה ooGA – Cake – עוגה OOga (child language) – Cake – עוגה MashkanTA (formal) – Mortgage – משכנתאMashKANta (colloquial) – Mortgage – משכנתא
Playlist and Clips: Julie Andrews – Jewish Wedding Song | |||
| 26 Jul 2016 | #135 Let’s Get Idiomatic With “Latset” | 00:07:00 | |
Whether it’s telling someone they did well, asking the cost, or lashing out at someone, “yatsata” (from “latset” – to “go out”/”come out”) plays an important role in everyday Hebrew slang. Host Guy Sharett teaches us a few of these useful idioms, which you won’t find in your dictionary. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: “Britanya rotsa latset me-ha ichud ha-eropi” – The UK wants to exit from the EU – בריטניה רוצה לצאת מהאיחוד האירופי Yatsata gadol – You came out great – יצאת גדול “Asher, lo rak tsadik yatsata, yatsata anak” – You didn’t just come out great, you came out huge – אשר, לא רק צדיק יצאת, יצאת ענק Anak – Huge, gigantic – ענק Yatsata tsadik – You came out a saint – יצאת צדיק Yatsata be-zol – You got off easy – יצאת בזול “Boyna, yatsata be-zol” – Dude, you came off easy – בוא’נה, יצאת בזול Lo yatsa li – I didn’t get a chance – לא יצא לי Slicha, od lo yatsa li – Sorry, I didn’t get a chance to do it yet – סליחה, עוד לא יצא לי Im yotse lecha – If you get a chance – אם יוצא לך Rak im yotse lecha – Only if you get a chance – רק אם יוצא לך Ma yatsa lecha mi-ze? – What did you gain from it? – מה יצא לך מזה Nu, ve-ma yatsa lecha ba-sof mi-ze? – So, what did you gain from it at the end? – נו, ומה יצא לך בסוף מזה Ma yatsa ba-sof im X – What happened to X at the end? – מה יצא בסוף עם מישהו Kama yatsa ba-sof? / Kama yatsa? – How much did it come out at the end? – כמה יצא / כמה יצא בסוף Kama kama? – What’s the score? – כמה כמה Ma Yatsata alay? – Why are you attacking me? – מה יצאת עליי
Playlist and Clips: Noam Yakobson – Yatsata be-zol (lyrics) Yoav Yitshak – Ma Yatsa Lecha Mi-ze (lyrics) Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics)
| |||
| 03 Dec 2024 | #432 Surprise! | 00:08:59 | |
The Hebrew word הפתעה means “surprise.” Don’t be surprised if by the end of this episode you’ll know several uses of הפתעה to impress your Israeli friends. Oh, and everybody knows what a ביצת הפתעה is, right? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Hafta’ah – Surprise – הפתעה Mesibat hafta’ah – Surprise party – מסיבת הפתעה Yesh li haftaah bishvilcha/bishvilech – I have a surprise for you – יש לי הפתעה בשבילך Hafta’at ha-me’ah – The surprise of the century – הפתעת המאה Ha-hafta’ah shel ha-shana – The surprise of the year – ההפתעה של השנה Beitsat hafta’ah, Beitsat Kinder – Kinder’s surprise, Kinder egg – ביצת הפתעה, ביצת קינדר Yesh haftaot bahayim – There are surprises in life – יש הפתעות בחיים Lehafti’ah mishehu im prahim/shokolad – To surprise someone with flowers, chocolate – להפתיע מישהו עם פרחים/שוקולד Ze mafti’a she- – It’s surprising that – זה מפתיע ש “Maftiah kama she-ze taim” – It’s surprising how tasty it is – מפתיע כמה שזה טעים Mafti’a, Mafti’ah – Surprising – מפתיע, מפתיעה Be-mafti’a – Surprisingly, by surprise – במפתיע Hu ba be-maftia – He came by surprise – הוא בא במפתיע Kshe-geshem ba be-maftiah – When rain comes surprisingly – כשגשם בא במפתיע Ze ba li be-haftaah – It came to me as a surprise – זה בא לי בהפתעה Ze ma-ze ba li be-haftaah – I really didn’t see it coming – זה מה-זה בא לי בהפתעה Mufta-muftaat-muftaim-muftaot – Surprised – מופתע, מופתעת, מופתעים, מופתעות Huftati lishmoa she- – I was surprised to hear that – הופתעתי לשמוע ש Tufta, tufte’i, tufte’oo – You’d be surprised – תופתע, תופתעי, תופתעו Ulai tufte’oo lishmo’a – You might be surprised to hear – אולי תופתעו לשמוע Le-hafta’ati ha-raba – To my big surprise – להפתעתי הרבה
Playlist and Clips: | |||
| 14 Jan 2020 | #282 7 Tips That Will Improve Your Spoken Hebrew | 00:14:19 | |
Many podcast listeners have written to ask, “How can I improve my Hebrew?” Some live in Israel. Others, abroad. But each has their individual linguistic needs on which they need to focus. So on this episode, Guy provides 7 tips that will help anyone, from those highly proficient to those just getting started, improve their spoken Hebrew.
Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
Tip #1: Watch KAN TV on youtube Tip #2: Listen to songs in Hebrew Ruchama Raz - Halomot Shmurim (lyrics) Tip #3: Listen to the international news in your language, then switch to the news in Hebrew .היום חגגו שערי הצהובונים, את האש חטפה בעיקר מייגן, מי שנתפסת כמי שהפרידה בין הנסיך למשפחתו Tip #4: Find Hebrew content and material about something you absolutely love Met-al-metal Metal Music Podcast Tip #5: Listen to the Hebrew version of our podcast, Streetwise Hebrew Plus Tip #6: Find someone to chat with on a regular basis, even if by Skype Tip #7: Try to read JPost's IVRIT Check out IVRIT, the Jerusalem Post magazine in simple Hebrew | |||
| 24 Jul 2018 | #222 Busy Beyond Belief | 00:10:13 | |
You're busy. I'm busy. We're all extremely busy these days. The Hebrew word for busy is עסוק. What would you say to your friend if you might not be able to make it to their party? Guy sets aside time from his busy schedule to explain. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Ein li zman linshom - I don’t have time to breathe - אין לי זמן לנשום Asuk, asuka, asukim, asukot - Busy - עסוק, עסוקה, עסוקים, עסוקות Ani ma-ze/mamash asuk - I am really busy - אני מה-זה/ממש עסוק Ani asuka be-teruf - I am insanely busy - אני עסוקה בטירוף Ata suk be-atsmecha - You’re busy with yourself - אתה עסוק בעצמך Hu ma-ze asuk be-atsmo, Hi ma-ze asuka be-atsma - He/she is so busy with herself - הוא מה-זה עסוק בעצמה/ היא מה-זה עסוקה בעצמה Ani asuk be-proyekt - I am busy with a project - אני עסוק בפרוייקט Ani asuka im ha-proyekt ha-hadash - I am busy with the new project - אני עסוקה עם הפרוייקט החדש Be-lahats - Stressed - בלחץ Ani ma-ze be-lahats ha-shavu’a - I am really stressed this week - אני מה-זה בלחץ השבוע Az shavu’a ha-ba adif - So next week is preferable - אז שבוע הבא עדיף Lama lanu lirdof ahrei ha-zanav shel atsmenu? - Why should we chase our own tail? - למה לנו לרדוף אחרי הזנב של עצמנו? Ani rats ahrei ha-zanav shel atsmi - I am running after my own tail - אני רץ אחרי הזנב של עצמי Im ani agi’a le-ze - If I get to it - אם אני אגיע לזה Bo/Boi nire’ be-hemshech ha-shavu’a - Let’s see later this week - בוא/י נראה בהמשך השבוע Ha-shavu’a (kvar) lo yetse - It won’t happen this week - השבוע כבר לא ייצא Sori, ani be-teruf ha-shavu’a - Sorry, I am really busy this week - סורי, אני בטירוף השבוע Asuk? Tagid ksh-yesh lecha daka - Busy? Tell me when you’ve got a sec. - עסוק? תגיד כשיש לך דקה Asuka? Tagidi kshe-yesh lach daka - Busy (f.)? Tell (f.) me when you’ve got a sec. - עסוקה? תגידי כשיש לך דקה Tagid kshe-yeshcha daka (coll.) - Tell me when you’ve got a sec. - תגיד כשיש’ך דקה Panuy - Available, free - פנוי
Playlist and Clips: Idan Amedi - Zman Linshom (lyrics) Matan Agami - Asuk Be-atsmecha Teapacks - Shir be-lahats (lyrics) | |||
| 25 Feb 2014 | #29 A dose of vitamin P to heal your bureaucratis | 00:08:18 | |
What’s Shitat Matsli’ach? And why do they say that everybody needs ksharim in life? What’s protektsia? And what’s Vitamin P? So many questions, so little time. Today we talk about bureaucracy in Israel. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode
New Words and Expressions: Shitat matsliach – “The maybe successful technique” – שיטת מצליח “Ani matsliach lehavin pachot” – “I am successful in understanding less” – אני מצליח להבין פחות Im hitslachta/hitslacht – If you succeeded – אם הצלחת Ksharim – Connections – קשרים Tsarich ksharim ba-chayim – One needs to have connections in life – צריך קשרים בחיים Protektsya – Connections – פרוטקציה “Higati la-dalpak, bikashti doctor or, amru li ‘ein protektsia, ve-ta’amod ba-tor’ – “I reached the counter, I asked for Doctor Or, they told me, no protektsia, and stand in the line”. – הגעתי לדלפק, ביקשתי ‘דוקטור אור’, אמרו לי אין פרוטקציה, ותעמוד בתור “Vitamin P” – Protektsya, connections – ויטמין פי Snif – Branch – סניף “Ha-shvil ha-ze matchil kan, bein snif bank le-maayan” – This path starts here, between a bank branch and a spring – השביל הזה מתחיל כאן, בין סניף בנק, למעיין “Ha-shvita partsa kmo esh” – “The strike broke out like fire” – השביתה פרצה כמו אש Lishbot – To go on strike – לשבות Etsa – Advice – עצה Leya’ets – To give advice – לייעץ
Playlist and Clips: Yoni Rechter – Bimkom Kol Ze (lyrics) Dori Ben Ze’ev – Ani cholem al ha-kayits (lyrics) Ehud Banai – Yotse La’or (lyrics) Shalom Chanoch – Shvita (Lyrics) | |||
| 17 Jun 2014 | #42 'Yalla,' let's go! | 00:05:08 | |
One of the most used words in Israeli slang is actually from Arabic. Yalla is used to encourage someone to do something, but with the right intonation you can deliver an array of different notions. Yalla, press ‘play!’ Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
Words and expressions discussed: Yalla – יָאללָה Ya Allah – יָא אַללָה Yalla zazim – יָאללָה זָזִים Yalla lech ha-bayita Motti – יָאללָה לֵךְ הבַּיתָה מוֹטִי Az yalla – אָז יָאללָה Yalla beitar – יָאללָה בֵּיתָ"ר Yalla-yalla – יָאללָה-יָאללָה Tov, yalla bye – טוֹב, יָאללָה בַּיי Tov, yalla mmmmmmbye – טוֹב, יָאללָה מְמְמְמְמְ-בַּיי
Playlist and Clips: “Yalla Now” Pepsi ad, Arabic Sarit hadad – Yalla Lech Ha-bayita Moti (Lyrics here) | |||
| 12 Mar 2024 | #415 What Are You Sitting On? | 00:12:14 | |
The word לשבת means to sit, and there’s a plethora of uses for this verb in Hebrew. We’ll be talking about jails and cafes, dog trainers, Ottoman Jews, and restaurant hosts, all in the same episode! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Yoshev – Sitting – יושב Yoshev al ha-gader – Sitting on the fence – יושב על הגדר Yoshev alai bool – It fits me perfectly – יושב עליי בול Ze yoshev aleicha/alayich bool – It fits you perfectly – יושב עליך/עלייך בול Eich ze yoshev alai? – How does it look? – איך זה יושב עליי Lo yodea, ze lo yoshev alai tov – I don’t know, it doesn’t fit – לא יודע, זה לא יושב עליי טוב Efo atem yoshvim? – Where are you located? – איפה אתם יושבים Yoshvim shiva’h – Sitting shiv’ah – יושבים שבעה Efo atem yoshvim? – Where are you sitting? – איפה אתם יושבים Hu yoshev ba-kele – He sits in jail – הוא יושב בכלא Al ma hu yoshev? Al ma hi yoshevet? – What is he/she sitting for? – על מה הוא יושב/היא יושבת Yoshev/yoshevet rosh – Chairperson – יושב/יושבת ראש, יו”ר Yoshev rosh ha-opozitsya – The head of the opposition in the Knesset – יושב ראש האופוזיציה Ha-boss sh’li yoshev li al ha-rosh ligmor mashehu – My boss is pressuring me to finish something – הבוס שלי יושב לי על הראש לגמור משהו Ha-horim sheli yoshvim li al ha-rosh ba-byit – My parents are breathing down my neck at home – ההורים שלי יושבים לי על הראש בבית Ha-horim sheli yoshvim li al ha-vrid – My parents are breathing down my neck – ההורים שלי יושבים לי על הווריד Yeshiva – Jewish religious school (see more here) – ישיבה Hit’amloot be-Yeshiva al kise – Doing exercise while sitting on a chair – התעמלות בישיבה על כיסא Lashevet be-batei kafe – To sit in cafes – לשבת בבתי קפה Bo neshev al kafe, nedaber – Let’s sit over coffee, we’ll talk – בוא נשב על קפה, נדבר Lashevet o lakachat? – Sit down or take away? – לשבת או לקחת Shev/shvi! – Sit! – שב/שבי Shev/shvi/shvoo bevakasha – Sit down please – שב/שבי/שבו בבקשה Shev shev – Sit down, sit down – שב, שב Lama ata lo yoshev? Shev! – Why aren’t you sitting down, sit! – למה אתה לא יושב? שב Le’an ata rats? Bo shev daka – Where are you running? Sit down for a sec. – לאן אתה רץ? בוא שב דקה Yishuv – Village – ישוב Ha-yishuvim ba-tsafon – The places in the north of Israel – הישובים בצפון “Ha-yishuv” – Jews in Israel before 1948 (see more here) – הישוב Moshav – Village (see more here) – מושב Moshava – Colony (see more here) – מושבה Moshav ba-matos – Seat on a plane – מושב במטוס
Playlist and Clips: Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (lyrics) Shazamat – Yoshev Alai Bool (lyrics) Ivri Lider – Batei Cafe (lyrics) Moshavim ba-matos – Seats on the plane Teapacks – Yoshvim be-beit cafe (lyrics)
| |||
| 07 Aug 2018 | #224 This Podcast Will Fly Off the Shelves | 00:09:05 | |
What do we mean when we say hu af al atsmo (הוא עף על עצמו), he flies on himself? How about oof li me-ha-einayim (עוף לי מהעיניים), fly off my eyes? On this episode, Guy explains all things la’oof, to fly. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Ani af elayich - I am flying to you - אני עף אלייך Oof, oof beteruf - Fly, fly, insanely - עוף, עוף בטירוף Oof, oofi, oofoo - Fly! (Imp., m., f., pl.) - עוף, עופי, עופו Ten la-neshama la-oof - Let the soul fly - תן לנשמה לעוף La-oof - To fly (birds) - לעוף Latoos - To fly (planes) - לטוס Oof mi-po - Get out of here - עוף מפה Ta’oof mi-po - Get out of here - תעוף מפה Oof, oofi, oofu mi-po - Get out of here (m., f., pl.) - עוף, עופי, עופו מפה Yalla, afti mi-po - I am out of here - יאללה, עפתי מפה Oof li me-ha-einayim - Get out of my face - עוף לי מהעיניים Hu af mi-kurs tayis - He flunked the pilot course - הוא עף מקורס טיס La’uf al mashehu - To love something - לעוף על משהו Ani af al ha-schnitzel ha-ze - I love this schnitzel - אני עף על השניצל הזה Af al atsmo - He’s so full of himself, brags - עף על עצמו Hu ma-ze af al atsmo - He’s so pretentious - הוא מה-זה עף על עצמו Hi ma-ze afa al atsma - She’s so full of herself - היא מה-זה עפה על עצמה Ha-sefer af me-ha-madafaim - The book flew off the shelves - הספר עף מהמדפים Afifon - Kite - עפיפון Afifon / me’ofef - Someone who is daydreaming, not all there - עפיפון / מעופף Tsalachat me’ofefet - Flying saucer - צלחת מעופפת Le’ha-if afifonim - To fly kites - להעיף עפיפונים He-afti et ha-televizya, nim’as li - I threw away my TV, I am fed up with it - העפתי את הטלוויזיה, נמאס לי Hi he’ifa oto me-ha-shi’ur - She threw him out of the classroom - היא העיפה אותו מהשיעור Ze ya’if otcha - This will blow your mind - זה יעיף אותך Leha’if mabat - To glance - להעיף מבט Ata yachol rega leha’if mabat po? - Could you (m.) look at this for a sec.? - אתה יכול רגע להעיף מבט פה? At yechola rega leha’if mabat po? - Could you (f.) look at this for a sec.? - את יכולה רגע להעיף מבט פה?
Playlist and Clips: Lior Narkis - Ani Af Elayich (lyrics) Mika Sade - Oof Li Me-ha-einayim (lyrics) La’uf al Africa - Trailer (Hebrew) Ha-sefer af me-ha-madafaim - The book flew off the shelves | |||
| 21 Oct 2014 | #57 I’m Fed Up With Hebrew… ‘Staaam’! | 00:07:09 | |
The word סתם can mean many things in Hebrew: ‘for no particular reason,’ ‘just kidding,’ and it also has many more linguistic uses. Today we’ll learn the most common uses of סתם by ‘enlightened’ Israelis, and hear an advert where Rivka from Jerusalem calls China to ask how long she should boil her rice. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Stam – Just like that, for no particular reason – סתם “Stam, hiyuch le-lo siba” – Just like that, a smile for no obvious reason – סתם, חיוך ללא סיבה “Stam ki ba li ledaber” – Just cause I feel like talking – סתם כי בא לי לדבר “Ani kan, ata sham, stam shney anashim” – I am here, you’re there, just two strangers – אני כאן, אתה שם, סתם שני אנשים “Chodesh me-hayom nihye kmo chadashim” – A month from today we’ll be as good as new – חודש מהיום נהיה כמו חדשים “Ani kan, ata sham, stam shney anashim” – I am here, you’re there, just two strangers – אני כאן, אתה שם, סתם שני אנשים “Stam, ratsiti lomar lach shoov” – For no reason, I wanted to tell you again – סתם, רציתי לומר לך שוב “Stam, ba li” – Just like that, I felt like it – סתם, בא לי “Stam masehu katan” – Just a small thing, nothing much – סתם משהו קטן At stam blondinit – You’re just another blond – את סתם בלונדינית ”Stam, ze lo nachon, anachnu lo bamizrach hatichon” – Just kidding, it’s not true, we are not in the Middle East – סתם, זה לא נכון, אנחנו לא במזרח התיכון Staaam – Just kidding – סתאאאאם Stam yatsati me-ha-baiyt – I left home in vain – סתם יצאתי מהבית “Achshav hakol nire nora stami” – Now everything seems so meaningless – עכשיו הכל נראה נורא סתמי ”Mi-kulam kibalti tshuva shlilit o kol miney tshuvot stamiyot” – I got a negative answer or vague answers from everybody – מכולם קיבלתי תשובה שלילית או כל מיני תשובות סתמיות Stamiyoot – Vagueness, randomness – סתמיות Be-stamiyoot – Without a clear intention – בסתמיות Hu amar et ze be-stamiyoot – He said it without a clear intention – הוא אמר את זה בסתמיות Stam echad – Just another guy – סתם אחד Lo stam echad – That’s a special person – לא סתם אחד Ze lo kara stam – It didn’t happen just like that, it happened for a reason – זה לא קרה סתם Min ha-stam – Probably – מן הסתם
Playlist and Clips: Achinoam Nini – Ha-hayim Yafim (lyrics) Stam Ki Ba Li Ledaber – Commercial Roni Dalumi – Stam Shnei Anashim (lyrics) Lior Farhi – Stam Blondinit (lyrics) | |||
| 18 Apr 2023 | #392 Which Direction Is the Wind Blowing? | 00:09:36 | |
The word כיוון means direction but it’s got many different uses in day-to-day Hebrew. In this episode, Guy talks about wind direction, career trajectory, prayer orientation and so much more. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Kivoon – Direction, bearing, orientation – כיוון “Kol kivoon she-bo halachnu” – Every direction in which we went – כל כיוון שבו הלכנו Kivoon ba-kariera – Career trajectory – כיוון בקריירה Kivoon ha-ktiva be-ivrit hu mi-yamin li-smol – The direction of writing in Hebrew is from right to left – כיוון הכתיבה בעברית הוא מימין לשמאל Kivoon ha-ruach – The wind direction – כיוון הרוח Kartis be-kivoon echad – One way ticket – כרטיס בכיוון אחד Ma ha-kivoon ha-klali? – What’s the general direction? – מה הכיוון הכללי Kivoon ha-tfila? – The direction of prayer – כיוון התפילה Achi, yesh’cha kivoon? – Dude, do you know where to get weed? – אחי, יש’ך כיוון Dofek hiuchim le-khol hakivoonim – He is spreading smiles all over the place – דופק חיוכים לכל הכיוונים Yore/yora le-khol ha-kivoonim – Shooting in all directions – יורה לכל הכיוונים Ata mamash lo ba-kivoon – You’re way off track – אתה ממש לא בכיוון הנכון Ata ba-kivoon ha-nachon – You’re in the right direction – אתה בכיוון הנכון Kivoonei avir – Air exposures – כיווני אוויר Kama/Eize kivuney avir yesh? – How’s the air flow? – כמה כיווני אוויר יש Doo kivooni – Two-way – דו כיווני Kivoonei hakira – New leads – כיווני חקירה
Playlist and Clips: Rockfour – Kol Kivoon (lyrics) Sarit Hadad – Hikiti Lo (lyrics) | |||
| 03 Mar 2015 | #75 Be your own weatherman | 00:09:34 | |
We might not be as polite as the Brits, but we still enjoy talking about the weather while waiting for our favorite Tel Avivi bus. Host Guy Sharett shares some useful structures and words you can use with the really nice old lady with the red coat and funny hat that speaks to you relentlessly.
Words and expressions discussed: Mezeg avir – מֶזֶג אָוִויר Mezeg – מֶזֶג Avir – אָוִויר Mezeg ha-avir – מֶזֶג הָאָוִויר Mizug avir – מִיזוּג אָוִויר Tachazit mezeg ha’avir –תַּחֲזִית מֶזֶג הָאָוִויר Lachzot –לַחְזוֹת Ha-chazai moser et ha-tachazit –הַחַזַּאי מוֹסֵר אֶת הַתַּחֲזִית Chazai, chaza’it –חַזַּאי, תַּחֲזִית Me’unan –מְעוּנָן Achshav me’unan –עַכְשָׁיו מְעוּנָן Ve-yom chadash matchil, me’unan chelkit im geshem ka-ragil – וְיוֹם חָדָשׁ מַתְחִיל, מְעוּנָן חֶלְקִית עִם גֶּשֶׁם כַּרָגִיל Me’unan chelkit – מְעוּנָן חֶלְקִית Chelek – חֶלֶק Ad machar ba-tsohorayim –עָד מָחָר בַּצָהָרַיִים Tsafuy –צָפוּי Geshem mekomi –גֶּשֶׁם מְקוֹמִי Be’ikar bi-tsfon ha-aretz –בְּעִיקָר בִּצְפוֹן הָאָרֶץ Acahar kach –אָחָר כָּךְ Ya’alu ha-temperaturot be-hadraga –יַעֲלוּ הַטֶּמפֵּרַטוּרוֹת בְּהַדְרָגָה Ve-lo tsafuy geshem –וְלֹא צָפוּי גֶּשֶׁם Aliya –עֲלִייָה Yerida –יְרִידָה Bahir – בָּהִיר Le-lo shinuy mashma’uti ba-temperaturot – לְלֹא שִׁינוּי מַשְמָעוּתִי בַּטֶמְפֵּרָטוּרוֹת Bi-yerushalayim ad 23 ma’alot ha-yom – בִּירוּשָלַיִם עָד 23 מַעֲלוֹת הַיּוֹם
Playlist and clips: Ch. 2 TV – Weather forecast Aviv Geffen - Achshav me’unan (Lyrics) Gazoz – Shir Avoda (Lyrics) Adi Talmor, Galey Tsahal Radio – News Bulletin (Weather forecast at the end) Robert Ulinsky, Galey Tsahal Radio - The Mythical Weatherman
| |||
| 03 Jan 2017 | #153 Life's little pleasantries | 00:07:29 | |
'Nai'm' means pleasant, or nice. Let's learn all about pleasantness - Guy teaches us sentences with this word we use all the time, along with Hebrew names related to its root. Oh, and how do you greet someone who just got a haircut in Arabic? Words and expressions discussed: Kama na'im – How pleasant – כמה נעים Mezeg avir naim – Nice weather – מזג אוויר נעים Naim meod – Very nice (meeting you) – נעים מאוד Na'im lehakir/Na'im li meod – Nice meeting you – נעים להכיר/נעים לי מאוד Ze lo na'im li – I don't like this, I find it awkward – זה לא נעים לי Slicha, mamash lo na'im li, aval… – Excuse me, I feel awful saying this, but… – סליחה, ממש לא נעים לי, אבל... Na'iman (Arabic) – Greeting to someone who finished a shower or got a new haircut – נעימן, نعيماً Ani holem al Naomi – I dream about Naomi – אני חולם על נעמי Names: Na'ama, Naomi (Nomi), Noam – נעמה, נעמי, נועם Ata lo yachol la'asot et ze yoter be-noam? – Can't you do it more pleasantly, quietly? – ?אתה לא יכול לעשות את זה יותר בנועם Noam halichot – Pleasant manners – נועם הליכות Ne'ima – Pleasant (f.), tune, melody – נעימה Biluy naim – Have a nice soirée – בילוי נעים Tisa ne'ima – Have a pleasant flight – טיסה נעימה Music: Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na'im (lyrics) | |||
| 08 Nov 2022 | #377 Banking in Hebrew | 00:08:35 | |
Using banking apps in a foreign language is not the easiest thing. Guy is here to help. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Aplikatsyat tashlumim – Payment application – אפליקציית תשלומים Lo naim ledaber al kesef? – Does it feel awkward to talk about money? – לא נעים לדבר על כסף Heshbon over va-shav – Current account – חשבון עובר ושב Kartisei Ashrai – Credit cards – כרטיסי אשראי Matbe’a zar – Foreign Currency – מטבע זר Anachnu mitchayvim le-maane mi-bankai ba-aplikatsya be-toch sha’ah gag – We commit to a personal response from a banker via the app within one hour max – אנחנו מתחייבים למענה מבנקאי באפליקציה בתוך שעה גג Sha’ah gag – One hour tops – שעה גג Shem mishtamesh – Username – שם משתמש Kod mishtamesh – User code – קוד משתמש Sisma – Password – סיסמה Shachachti sisma – I forgot my password – שכחתי סיסמה Shichzur sisma – Reset password – שחזור סיסמה Meida – Information – מידע Meida ishi – Personal info – מידע אישי Pe’ula – Action, operation – פעולה Amlat pe’ula – Operation commission – עמלת פעולה Lehitmake’ach – To bargain – להתמקח
Playlist and Clips: Ep. No. 152 about na’im and lo na’im Ep. No. 262 about revach, profit | |||
| 30 Jul 2019 | #264 What a Disappointment | 00:09:03 | |
There are times in life when we are left disappointed (me’uchzavim) and it would be helpful to know how to express this disappointment in Hebrew. On this episode, Guy covers this special four letter root אכזב and checks Twitter to see what disappoints Israelis the most. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Achzava - Disappointment - אכזבה Le’achzev mishehu - To disappoint someone - לאכזב מישהו Nachon, ze me’achzev - It’s true, it’s disappointing - נכון, זה מאכזב Lakum me-achzavot - To rise after the disappointment - לקום מאכזבות Mehuzakim yoter - more reinforced - מחוזקים יותר Nechushim yoter - more determined - נחושים יותר Meuchadim yoter - more united - מאוחדים יותר Ve-re’evim yoter - And hungrier - ורעבים יותר Ze ma-ze me’achzev she-hamiflaga lo nitscha ba-bchirot - It’s so disappointing that this party didn’t win the election - זה מה-זה מאכזב שהמפלגה לא ניצחה בבחירות Mis’ada me’achzevet - Disappointing restaurant - מסעדה מאכזבת Seret me’achzev - Disappointing movie - סרט מאכזב Me’achzev ladaat she-le-olam lo achtoch yerakot be-mehirut kmo ha-shefim ha-miktso’iyim - It’s disappointing to know that I will never be able to cut vegetables like professional chefs - מאכזב לדעת שלעולם לא אחתוך ירקות במהירות כמו השפים המקצועיים Ichzavt/a be-gadol - You disappointed me - You really let me down - איכזבת בגדול Al te’achzev/i oti - Don’t disappoint me - אל תאכזב/י אותי Tsar li leachzev otcha, aval nigmar ha-kafe - Sorry to disappoint you, but we’re out of coffee - צר לי לאכזב אותך, אבל נגמר הקפה Anachnu me’uchzavim mikem - We’re disappointed by you - אנחנו מאוכזבים מכם Hayiti meuchzav - I was disappointed - הייתי מאוכזב Eheye meuchzav - I will be disappointed - אהיה מאוכזב Mecha’at ha-agalot - The stroller protest - מחאת העגלות Me’uchzavot - Disappointed (F., Pl.) - מאוכזבות Lehit’achzev mi- To become disappointed by - להתאכזב מ Lemud/at achzavot - Experienced with disappointments - למוד/ת אכזבות
Playlist and Clips: Nachon, ze me’achzev - It’s true, it’s disappointing Eyal Golan - Mischakim shel Kavod (lyrics) Yael Levy - Al Te’achzev oti (lyrics) Tsar Li Leachzev otcha - Sorry to disappoint you Me’uchzavim (m. pl.) Me’uchzavot - Disappointed (f. pl.) | |||
| 24 Nov 2020 | #314 It Takes Real Courage | 00:12:03 | |
What do courage, poor acting, and pet adoption have to do with one other? They have the same Hebrew root אמצ. On this episode, Guy explains the word אומץ, courage, and its root. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Omets – Courage – אומץ Kibalti/tafasti/azarti omets – I mustered up my courage – קיבלתי אומץ Eize omets – How brave – איזה אומץ Ein li et ha-omets lehagid lach – I don’t have the courage to tell you – אין לי את האומץ להגיד לך Kama she-ani ohev otach – how much I love you – כמה שאני אוהב אותך Yesh lecha omets laasot mashehu – You’ve got the courage to do something – יש לך אומץ לעשות משהו Ein li omets – I have no stomach for something, I don’t dare to do it – אין לי אומץ Mivchan omets – A dare – מבחן אומץ Amits, amitsa – Brave – אמיץ, אמיצה Ma’amats acharon – Last effort – מאמץ אחרון Lehafsik le’amets et ha-kol – Stop straining your voice – להפסיק לאמץ את הקול Imuts klavim – Adoption of dogs – אימוץ כלבים Le’amets klavim – To adopt dogs – לאמץ כלבים “Ben adam, tit’amets” – “Dude, strive higher!” – בנאדם, תתאמץ Lehitamets – To endeavor, to strain oneself – להתאמץ Al tit’amets/tit’amtsi/titamtsu – Don’t work too hard, don’t put too much work into it – אל תתאמץ, תתאמצי, תתאמצו “Freestyle, ma she-ba” – Freestyle, whatever comes” – פריסטייל, מה שבא Lo mit’amets yoter midai – I don’t try too hard – לא מתאמץ יותר מדיי Eich efshar la’asot look she-nir’ah super mit’amets, aval be-efes ma’amats – How you can create a great look, but with zero effort – איך אפשר לעשות לוק שנראה סופר מתאמץ, אבל באפס מאמץ Ha-mis’chak mit’amets midai – The acting was not natural – המשחק היה מתאמץ מדיי Hu Tipa mit’amets midai – He’s trying a bit too hard – הוא טיפה מתאמץ מדיי
Playlist and Clips: The Ultras – Ein li et ha-omets (lyrics) Shlomo Gronich & Shva Choir – Ha-masa Le-erets Israel (lyrics) | |||
| 13 Nov 2018 | #234 Love Me, Love Me Not | 00:08:57 | |
Did you know that “I loved her” in Hebrew can be expressed using only a single word? On this episode, Guy talks love. “Loving”, “in love”, “falling in love”, “love me, love me not”... he covers all the bases. We're pretty sure you're going to love this episode. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Ani ohev shokolad - I like chocolate - אני אוהב שוקולד Ohevet lo ohevet - She loves me, she doesn’t love me - אוהבת לא אוהבת “Lo ohev” - I don’t like it - לא אוהב Zachiti le’ehov - I was fortunate to get the opportunity to love someone - זכיתי לאהוב Le’ehov - To love - לאהוב Ani shuv mit’ahev - I am falling in love again - אני שוב מתאהב Lehit’ahev be-mishehu - To fall in love with someone - להתאהב Mitlabesh - I am getting dressed - מתלבש Lehitkatev - To correspond - להתכתב Hit’ahavti ba-ktsina sheli - I fell in love with my officer - התאהבתי בקצינה שלי Yesh la yofi teimani - She’s got a Yemenite beauty - יש לה יופי תימני Hi ve-ani be-tkufat hit-ahavoot - She and I are in a period of falling in love - היא ואני בתקופת התאהבות Ha-hit-a-ha-voot - The process of falling in love - ההתאהבות Meohav, meohevet - In love - מאוהב, מאוהבת Nira li she-ani meohevet be-Yiftach - I think I’m in love with Yiftach - נראה לי שאני מאוהבת ביפתח Ma yesh bo she-kulchen me-ohavot bo? - What has he got that all the girls are in love with him? - מה יש בו שכולכן מאוהבות בו Vaksha al tagidi li she-yesh lach eize crush alav - Please don’t tell me you’ve got a crush on him - בבקשה אל תגידי לי שיש לך איזה קראש עליו Ahavtiha (Ahavti ota) - I loved her - אהבתיה
Playlist and Clips: Ha-keves Ha-Shisha-Asar - Ani Ohev (lyrics) Arkadi Duchin - Ohevet Lo Ohevet (lyrics) Ivri Lider - Zachiti Le’ehov (lyrics) Gidi Gov - Ani Shuv Mit’ahev (lyrics) Moti Taka - Hit’ahavti Ba-Ktsina Sheli (lyrics on YouTube) Ha-hit-ah-ha-voot - Dr. Liat Yakir | |||
| 28 Jul 2015 | #93 'Teomim': the best things come in pairs | 00:09:06 | |
TLV1 Radio, the home of our podcast, has a few more shows for you to check out. They all focus on Israel in one way or another. For those of you interested in some straight talk about Israeli politics, culture, society, economy, and all the rest, have a listen to The Promised Podcast. You can find the podcast at tlv1.fm/promisedpodcast or search for it on your favorite podcast app.
Teomim are twins, from the root תאמ which is used in Hebrew for anything to do with matching, suiting, fitting, coordinating and more. Let’s learn how to use this family of words in our everyday life. Mat’im lachem? New words & expressions: Teom, te’omim – Twin, twins – תאום, תאומים Zug te’omot siamyot – A pair of Siamese twins – זוג תאומות סיאמיות Migdalei ha-teomim – The twin towers – מגדלי התאומים Ze lo ta’am et ha-tsipiyot – It didn’t match the expectations – זה לא תאם את הציפיות Eich lifgosh ben zug to’em – how to meet a matching partner – איך לפגוש בן זוג תואם Leta’em – To coordinate – לתאם Eich efshar letaem pgisha merubat mishtatfim – How can you coordinate a multi participant meeting – איך אפשר לתאם פגישה מרובת משתתפים Te’amti lecha tor – I’ve coordinated an appointment for you – תיאמתי לך תור Te’amti lach pgisha – I’ve coordinated a meeting for you – תיאמתי לך פגישה Meto’emet lecha pgisha – A meeting is coordinated for you – מתואמת לך פגישה Efshar leta’em li tor im… - Would it possible to coordinate an appointment with... – ...אפשר לתאם לי תור עם Te’um, teumim – Coordination – תיאום, תיאומים Teum bitchoni – Security coordination – תיאום בטחוני Lehat’im odem – To match lipstick – להתאים אודם Hu hit’im – He matched – הוא התאים Mat’im li – That’s good for me – מתאים לי Lo mat’im shmone – Eight is not good for me – לא מתאים שמונה Lo mat’im lecha ha-tseva haze – This color does not agree with you – לא מתאים לך הצבע הזה Ha-chultsa gdola midai, hi lo matima lach – The shirt is too big, it doesn’t suit you – החולצה גדולה מדיי, היא לא מתאימה לך Lo mat’im achshav – I don’t need this now – לא מתאים עכשיו Eich mat’im achshav knafe – A knafe would really hit the spot right now – איך מתאים עכשיו כנאפה Mut’am le – Fitted for – מותאם ל Lehat’im chultsa la-michnasayim – To match a shirt to the pants – להתאים חולצה למכנסיים
Playlist and clips used: | |||
| 01 Dec 2020 | #315 Sarah Sings a Blissful Song | 00:16:40 | |
In Hebrew, שירה means singing. It can also be used to mean poetry. It depends on the context. On this episode, Guy reviews the words that stem from the root ש/י/ר and several well-known phrases that make use of them. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Nurit – Buttercup – נורית Agav – Speaking of, apropos – אגב Shira – Singing, Poetry – שירה Shira be-tsibur – Singalong – שירה בציבור Ha-cohenet ha-gdola – The high priestess – הכוהנת הגדולה Meshorer, meshoreret – Poet – משורר, משוררת Le-ma Hitkaven Ha-meshorer? – What did the poet mean? – ?למה התכוון המשורר Festival Ha-Zemer Ve-ha-pizmon Ha-israeli – The Israel song festival – פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי Zemer – A song – זמר Pizmon – The chorus section of a song – פזמון “Ve-ha-zamar yezamer” – And the singer will sing – והזמר יזמר Zamar, zameret – Singer – זמר, זמרת Hu yezamer ba-chakira – He’s going to sing like a bird in the interrogation – הוא יזמר בחקירה Machazemer (pl. machazot zemer) – A musical (machaze+zemer) – מחזמר Mizmor – Hymn, chant – מזמור Zamrir – Jingle – זמריר
Playlist and Clips: Nurit Galron – Ma Yihye Be-sofenu (lyrics) Sarale Sharon – Shira be-tsibur Festival Ha-Zemer Ve-ha-pizmon Ha-israeli The Israel Song Festival (Wikipedia) The Revivo Project – Od Yom Yavo (lyrics) Hanny Nahmias – Dvarim She-oti Mesamchim (lyrics) Shlishiyat Af-Ozen-Garon – Sarah shara shir same’ach (lyrics) | |||
| 19 Apr 2016 | #125 Bills, bills, bills | 00:09:25 | |
Asking for the bill is one of the most important things to learn in any language. But "heshbon," in Hebrew, is about much more than just settling the account. On this episode, host Guy Sharett explains how Israelis do self-reflection, how they break even... and how they don't give a damn.
New words & expressions: Heshbon, heshbonot (m.) – Account, bill, arithmetic – חשבון, חשבונות Heshbon bank – Bank account – חשבון בנק Heshbon hotsa'ot – Expense account – חשבון הוצאות Heshbon nefesh - Self-examination – חשבון נפש Lehavi/Lakachat be-heshbon – To take into consideration – להביא/לקחת בחשבון Kach/Kchi/Kchu be-heshbon she… – Take into consideration that…– ...קח/קחי/קחו בחשבון ש Lo ba be-heshbon – No way – לא בא בחשבון Lo la'asot/lidfok heshbon – Not to give a damn – לא לעשות/לדפוק חשבון Ma, ata dofek heshbon le-mishehu? – What, do you care? – ?מה, אתה דופק חשבון למישהו Lisgor heshbon – To get even – לסגור חשבון Hisul heshbonot – Settling accounts – חיסול חשבונות Al heshbon shel – At one's expense – על חשבון של Ze al heshboncha? – Is it at your expense? – ?זה על חשבונך Al heshbon ha-bayit – On the house – על חשבון הבית Heshbon aroch – Long unfinished business – חשבון ארוך Be-heshbon pashut – In simple arithmetic – בחשבון פשוט Ro'e heshbon – Accountant – רואה חשבון Heshbona'ut / reiyat heshbon – Accounting – חשבונאות/ראיית חשבון Hanhalat heshbonot – Bookkeeping – הנהלת חשבונות Menahel/Menahelet heshbonot – Bookkeeper – מנהל/מנהלת חשבונות Tavi'i cheshbonit – Bring an invoice – תביאי חשבונית Heshbonit mas – Tax invoice – חשבונית מס Lehashben – To worry too much about what the others might say – לחשבן Lehitchashben – To settle an account – להתחשבן Bo nitchashben ba-sof – Let's settle the account at the end – בוא נתחשבן בסוף Hitchashbenut – Settling the account – התחשבנות
Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.
Playlist and clips:
| |||
| 03 Oct 2023 | #403 I Need Some Self-Discipline | 00:07:03 | |
There are quite a few words in Hebrew, like משמעות (meaning) and משמעת (discipline), that are connected to the root שמע (to hear) even though it might not seem like it at first sight. Let's go over some of these words together. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: Mashmaoot – Meaning – משמעות Mashmaoot ha-shem – The meaning of the name – מה משמעות השם Ma mashmaaoot ha-mila/ha-mishpat – What is the meaning of the word/sentence – מה משמעות המילה/המשפט Ma mashmaoot ha-shir/ha-pasuk/ha-mila – What is the meaning of the poem/verse/word – מה משמעות השיר/הפסוק/המילה Vechulei – Etcetera, Etc. – וכו’, וכולי “Al techapsi mash’maa’ooyot ba-shamayim” – Don’t look for meanings in the sky – אל תחפשי משמעויות בשמיים Mashma’oot, mashma’ooyot – Meaning, meanings – משמעות, משמעויות Kefel mashma’oot – Double meaning – כפל משמעות Mishmaat – Discipline – משמעת Mishmaat ba-kita – Discipline in the classroom – משמעת בכיתה “Hayiti betucha she-mishmaat ze lo ha-kivoon” – I was sure that discipline wasn’t my thing – הייתי בטוחה שמשמעת זה לא הכיוון Lo rotsa she-yagidu li ma laasot – I don’t want to be told what to do – לא רוצה שיגידו לי מה לעשות Matay lavo – When to come – מתי לבוא Yeled im beayot mishmaat – A kid who has discipline problems – ילד עם בעיות משמעת Mishmaat atsmit – Self discipline – משמעת עצמית Vaadat mishmaat – Disciplinary committee – ועדת משמעת Chad mashma’i – Unequivocal – חד משמעי Chad-mashma’it – Unequivocally, totally – חד משמעית Shmoo’ah, shmoo’ot – Rumor, rumors – שמועה, שמועות Ha-kol shmu’ot – It’s all rumors, it’s all hearsay – הכל שמועות Al ta’aminu la-shmuot – Don’t believe the rumors – אל תאמינו לשמועות Celeb-celebim – Celebrity/celebrities – סלב-סלבים Ha-sof la-shmuot – The rumors are over – הסוף לשמועות Shema – Audio – שמע Arutsei shema – Audio channels – ערוצי שמע
Playlist and Clips: | |||
| 19 Mar 2019 | #246 Pulling It All Together | 00:10:26 | |
The Hebrew root מ.ש.כ (mashach) pulls together seemingly unrelated matters like gravity, ATMs, and the act of stalling for time. Mashach is highly resourceful and provides plenty of interesting uses and meanings. As always, Guy provides some serious slang insight. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Hu mashach - He pulled - הוא משך Zochrim et ha-tkufa ha-hi - Do you remember back in the day - זוכרים את התקופה ההיא She-ashkara hayinu tsrichim kartis - When we really had to have a card - שאשכרה היינו צריכים כרטיס Kedey limshoch kesef me-ha-caspomat - In order to withdraw money from the ATM - כדי למשוך כסף מהכספומט Limshoch kesef - To withdraw money - למשוך כסף Meshichat mezuman - Cash withdrawal - משיכת מזומן Meshicha minit - Sexual attraction - משיכה מינית Pahot meshichot - Less pulling -פחות משיכות Ko’ach ha-meshicha - Gravity - כוח המשיכה Limshoch zman - To buy time - למשוך זמן Timshoch od ktsat - Hang in there just a little longer - תמשוך עוד קצת Gever moshech - Attractive man - גבר מושך Isha moshechet - Attractive woman - אישה מושכת “Ani nimshach la-pitayon shelach” - I am attracted to your bait - אני נמשך לפתיון שלך Lehimashech le-mashehu/lemishehu - To be attracted to something or to someone - נמשך למשהו/למישהו Ze nimshach kim’at shavu’a - It’s been going on for almost a week - זה נמשך כמעט שבוע Kama kol ze yimashech - How long will all this go on - כמה כל זה יימשך The show must go on - Ha-hatsaga hayevet lehimashech - ההצגה חייבת להימשך Meshech - Duration - משך Be-meshech ha-zman - Over time - במשך הזמן Mamshich linso’a - I continue to drive - ממשיך לנסוע Tamshich/tamshichi yashar - Keep on going straight - תמשיך/תמשיכי ישר Tsarich lehamshich lalechet - We need to keep on going - צריך להמשיך ללכת “Ve-ha-drech od moshechet” - The road keep pulling you forward - והדרך עוד מושכת Dai... tamshich/tamshichi - Stop it... go on - די, תמשיך/תמשיכי Hemshech - Continuation - המשך Hemshech yavo - To be continued - המשך יבוא Hemshech yom na’im - Have a good day - המשך יום נעים Hemshech avoda ne’ima - Enjoy your work - המשך עבודה נעימה Ba-hemshech - Later - בהמשך Matai ba-hemshech? - When ‘later’? - מתי בהמשך? Sipur be-hemshechim - Something going on for a long time - סיפור בהמשכים Aval she-ze lo yihye sipur be-hemshechim - I don’t want it to go on forever - אבל שזה לא יהיה סיפור בהמשכים Ze hitmashech ve-hitmashech - It went on and on and on - זה התמשך והתמשך
Playlist and Clips: Limshoch kesef - To withdraw money Ariel Zilber - Ba-hevra le-haganat ha-teva (lyrics) Pahot meshichot - Less pulling (Dog trainer) Limshoch zman (Knesset) - To buy time Daniel Ben-Haim - Al Tishberi Li et Ha-lev (lyrics) Arkadi Duchin - Heder Mi-sheli (lyrics) Ehud Banai - Mamshich Linso’a (lyrics) Ha-kol over habibi - Siman she-od lo higanu (lyrics) Paginas da Vida - Brazilian Telenovela (Trailer, Heb. subtitles) Lahakat Hel Ha-avir - Muchrachim Lehamshich Lenagen (lyrics) | |||
| 24 Jun 2014 | #43 How to Dump Someone in Hebrew | 00:06:16 | |
Lizrok means ‘to throw’ in Hebrew, but how is it used in relationship lingo? Oh, and who is the most famous ‘Varda’ in Israel? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon
New Words and Expressions: “Ve-chamesh shanim itach zarakti la-pach” – And five years with you, I threw in the garbage – וחמש שנים איתך זרקתי לפח “Ulai tafsik lizrok aleyha kesef?” – Maybe you’ll stop throwing money on her? – אולי תפסיק לזרוק עליה כסף Lizrok la-zevel – To throw something in the garbage – לזרוק לזבל Lizrok mishehu la-klavim – To throw someone to the dogs – לזרוק מישהו לכלבים Tizreki oto – Dump him – תזרקי אותו Ulai tizrok et ha-nayad – Why won’t you throw away the cellphone? – אולי תזרוק את הנייד Tizrok, zrok – Throw (imp.) – תזרוק, זרוק “Rak zrok mila” – Just throw a word – רק זרוק מילה Zrok lo eize mila – Throw in a word when you talk to him – זרוק לו איזה מילה Zaruk – Thrown, dumped – זרוק Dafuk ve-zaruk be-paris u-ve-london – Down and out in Paris and London – דפוק וזרוק בפריס ובלונדון Nizrak – It was thrown, he was dumped – נזרק Kacha nizrakti ba’olam – This is how I got thrown out in the world – ככה נזרקתי בעולם Lehizarek al sapa – To lie on the sofa – להיזרק על הספה Zrika – Throwing, injection – זריקה Zrikat adrenaline – Adrenaline shot – זריקת אדרנלין Mizraka – Fountain – מזרקה Zark’or – Projector – זרקור
Playlist and Clips: Oren Adam – Mami Ze Nigmar (lyrics) Avihu Shabbat & Michal Amdursky – Yalla (lyrics) | |||
| 24 Sep 2019 | #270 It's Time to Decide | 00:09:32 | |
“You decide.” “No you decide.” “No no, you decide!” So many decisions to make. On this episode, Guy talks about Hebrew words and phrases related to decision-making. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode
New Words and Expressions: Lehachlit - To decide - להחליט Ze ha-zman lehachlit - This is the time to make a decision - זה הזמן להחליט Hu hichlit - He decided - הוא החליט Tsahal hichlit - The Israeli army decided - צה”ל החליט Hichlit > Hechlit Eich mekablim hachlatot? - How does one make a decision? - ?איך מקבלים החלטות Me-ha-rosh o me-ha-lev? - From the head (brain) or from the heart? - ?מהראש או מהלב Lehachlit/Lekabel hachlata - To reach a decision - להחליט/לקבל החלטה Lakachat hachlatot - To take decisions - לקחת החלטות Hachlata - Decision - החלטה Kabalat hachlatot - Decision making - קבלת החלטות Ma Hayita Machlit? - What would you (m) decide? - ?מה הייתה מחליט Ma hayit machlita? - What would you (f.) decide? - ?מה היית מחליטה Ma hayitem machlitim? - What would you (pl.) decide? - ?מה הייתם מחליטים At lo machlita alai - You (f.) don’t decide for me (slang) - את לא מחליטה עליי At lo machlita legabai - You don’t decide for me - את לא מחליטה לגביי At lo tachliti alay - You (f.) won’t decide for me - את לא תחליטי עליי Ata lo tachlit alai - You (m.) won’t decide for me - אתה לא תחליט עליי Tachliti at - You (f.) decide - תחליטי את Tachlit ata - You (m.) decide - תחליט אתה Tachlitu atem - You guys decide - תחליטו אתם Nu, tachlit/tachliti/tachlitu kvar - Come on, make up your mind - נו, תחליט/תחליטי/תחליטו כבר Huchlat - It was decided - הוחלט Huchlat she- - It was decided that… - ...הוחלט ש Huchlat lalechet - It was decided to go - הוחלט ללכת Huchlat - ein harakot ba-kalno’iot - It was decided, no wild driving with the electric scooters - אין חרקות בקלנועיות Ma huchlat? - What was decided? - ?מה הוחלט Muchlat - Absolute - מוחלט Ani omer lecha et ze be-bitachon muchlat - I am telling you this with full confidence - !אני אומר לך את זה בביטחון מוחלט Benadam hechleti - Decisive person - בנאדם החלטי Hechletiyut - Decisiveness - החלטיות Behechlet - Definitely, certainly - בהחלט
Playlist and Clips: Eich mekablim hachlatot - Commercial Keren Peles - Tkufa shel Shinuyim (lyrics) Ma atem hayitem machlitim la’asot? | |||
| 02 May 2017 | #167 It's Not What You Say, It's How You Intonate It | 00:07:55 | |
There's so much more to learning a language than studying grammar and vocabulary. The melodies of a language, Guy says, are equally as important. So join him on this short journey through Israel's many voices to learn a thing or two about Hebrew intonation. No need to think, analyze or translate. Just listen. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Intonatsyot – Intonations – אינטונציות Music: It’s Okay, That’s Love (Korean TV drama) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter. | |||