עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach (רשת עושים היסטוריה)

המוות הוא חלק מהחיים. וגם ההיפך. לאורך ההיסטוריה, בני אדם נולדו, חיו, אך גם מטבע הדברים – מתו. אילו טקסים ומנהגים ליווי את האדם בדרכו האחרונה בעולם העתיק? מה עשו עם הגופה? מהי "קבורה" ומדוע נכתב שאבותינו "נאספו אל אבותיהם"?
על כל מצבה אנו רגילים לקרוא את האותיות ת.נ.צ.ב.ה – תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. במילים אחרות – החיים שלאחר המוות. אחת מעיקרי האמונה על פי הרמב"ם היא האמונה בתחיית המתים. כולנו גם מכירים את התיאורים על משיח בן דוד שיגיע באחרית הימים, אבל…מה בין תפיסות אילו לבין הטקסט המקראי? איך הטקסט עצמו מתייחס לעולם הבא והחיים שאחרי המוות, אם בכלל? מה בין גן עדן לגהינום? איתנו באולפן חוקר המקרא שחר ענבר בשיחה מורבידית בעליל.

האזנה נעימה,
יותם.

אחד החגים השמחים והצוהלים ביותר הוא חג הפורים. חג שכולו מסיבה אחת גדולה. אז רגע לפני שאתם עולים על תחפושת (או לאדוקים שבכם, תוך כדי) אתם מוזמנים להאזין הפעם ב'עושים תנ"ך' לפרק שכולו פורים! ננסה להבין האם סיפור מגילת אסתר היה אמיתי? האם יש גרעין היסטורי מאחורי האירועים המתוארים במגילה? האם מאחורי הדמויות האגדתיות כמו מרדכי, המן, אסתר ואחשוורוש מסתתרות דמויות היסטוריות נשכחות? מה מקורו של החג השמח הזה שנשען על מגילה כל-כך לא תיאולוגית שאפילו שם האל המפורש אינו נזכר בה?
בפרק מחופש במיוחד זה אני מארח את חוקר המקרא שחר ענבר כדי לברר שאלות חשובות אילו ושאלות נוספות סביב המגילה וחג הפורים.

אנחנו מדברים, קוראים, חושבים, חיים ואפילו חולמים בעברית. מי שיפתח את התנ"ך, חיבור שנכתב לפני אלפי שנים, יכול לפתוח אותו במקום אקראי ופשוט- לקרוא, ככה פשוט, בלי תיווך או מילון ליד. טוב, אולי מידי פעם הקורא ייתקל בביטוי סתום או מילה לא מובנת, אבל את רוב רוח הדברים הוא יוכל כנראה להבין.

אבל מה על העברית המודרנית שלנו והקשר שלה לשפת המקרא? האם אנחנו באמת מדברים בשפת התנ"ך ביום יום? אנחנו באמת "כותבים בשפת הקודש" או שהדמיון הוא למראית עין בלבד? האם העברית המודרנית הינה שפה אשר שונה באופן מהותי מהטקסט המקראי עד כדי כך שהיא שפה נפרדת? ומה צופן לנו העתיד בנוגע לעברית המתחדשת כל הזמן?
בפרק מלא מילים וביטויים זה אני מארח את ד"ר רוביק רוזנטל, סופר, מחבר הספר 'מדברים בשפת התנ"ך' וחוקר שפה לשיחה על העברית המקראית.

האזנה נעימה,
יותם.

המקרא נערך נאסף, וחובר במשך מאות שנים על בסיס חומרים קדומים עד שאיפשהו במאות הראשונות לספירה, וגם זה לא ודאי, הטקסטים אוחדו לכדי קודקס מקודש אחד. השאלה הטבעית שעולה כאן היא מי כתב את המקרא? מה אומרת התורה עצמה ואיך היא עונה על השאלה מי כתב אותה? מה הייתה תפיסת היהודים במהלך הדורות שהם שאלו את עצמם את אותה השאלה. פרופ' ערן ויזל ראש המסלול למקרא ומזרח קדום באוניברסיטת בן גוריון איתנו באולפן כדי לענות על אלה ועוד.

האזנה נעימה,
יותם.

על פי המקרא לאחר שבני ישראל כבשו את כנען והתיישבו בה, ואחרי כמה מאות שנים שבהם נלחמו באופן נקודתי באויבים מקומיים בעזרתם של השופטים, ביקשו להפוך לממלכה שבראשה עומד מלך: "כמו שאר העמים". המלכים המפורסמים ביותר הינם כמובן שלושת המלכים הראשונים של הממלכה המאוחדת: שאול, דוד ושלמה.

הפעם ננסה לענות יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר על שאלות סביב מוסד המלוכה: למה חיכו בני ישראל כל כך הרבה זמן בכדי להמליך עליהם מלך? למה משה או יהושוע,אשר היו מנהיגים גדולים וידועים לא הוגדרו כמלכים ע"י עצמם, ע"י העם, ע"י האל או ע"י המחבר? מדוע השופטים בעצם לא הוגדרו כמלכים בתקופת ההתאקלמות בכנען? למה היה צורך להמתין לעלייתו של שאול? ומדוע מתעקש המחבר המקראי על הדרגתיות במעבר השלטון ממקומי למלוכני?

האזנה נעימה,
יותם.

בתחילת ספר שמואל א' אנו מסופרים אודות נדודי ארון הברית. הארון, אשר נשבה בידי פלשתים לאחר מפלת ישראל בקרב, גורם צרות מהומות בכל מקום אליו הוא מגיע. צרות כה גדולות עד אשר הפלישתים נפטרים ממנו ומחזירים את הארון לידי הישראלים בבית שמש ומשם הוא מתגלגל לקרית יערים. בהמשך הסיפור, בספר שמואל ב'- הארון מועלה לירושלים ע"י דוד. אבל היכן היא קרית יערים כיום? איך הארון הגיע לשם ומדוע חנה שם? מה מקורו של הסיפור הזה ומה תכליתו של מקבץ נדודי הארון משילה דרך פלישתים דרך בית שמש ועד קרית יערים ובסוף ירושלים? האם ייתכן ויש למסורת הזאת משמעויות נוספות?
פרק מיוחד שהוקלט יחד עם מאזיני ומאזינות הפודקאסט בהשתתפות פרופ' ישראל פינקלשטיין על מקבץ סיפורי נדודי ארון הברית שבספר שמואל ועל ההקשר שלו לאתר הארכיאולוגי המודרני- קריית יערים.

האזנה נעימה,
יותם.

אם נשים את התיאולוגיה בצד, כבר דיברנו על כך בעבר שהטקסטים המופיעים במקרא, נאספו, נערכו נכתבו (ושוב נערכו...) במשך תקופה ארוכה. אמנם במחקר עדיין ניטש ויכוח מי כתב או ערך מה בדיוק הוציאו ומה הוכנס במקום לטקסט, ומתי זה בוצע. מה שכן כולם מסכימים זה שאנשים היו מעורבים בכתיבת הטקסטים הללו. וכשמדובר בבני אדם ממשמשים להם בערבוביה קנאה, שנאה, אהבה, פוליטיקה, אכזבה, שאיפה לכוח ושלטון - בליל של תכונות, רגשות והתנהגויות שבוודאי נכנסו בצורה כזו או אחרת גם לטקסט, לעיתים במודע ולעיתים לא. הפעם בעושים תנ"ך ניגע יחד עם ד"ר בועז סתוי בכמה צדדים אפלים נוספים של הנפש האנושית דרך אחד הסיפורים המשונים ביותר במקרא שבמרכזו אונס אכזרי, ביתור גופה ומלחמה עקובה מדם: סיפור פילגש בגבעה.

האזנה נעימה,
יותם

בפרק שכולו על החיים עצמם, נצא לסיור יחד עם ד"ר ערן אריה, אוצר הארכיאולוגיה של ימי הבית הראשון במוזיאון ישראל ירושלים, בניסיון להבין כיצד חיו בתקופת התנ"ך. מסענו יתחיל מהמרחב הציבורי דרך העיר, השכונה והרחוב ויגיע עד אל המרחב האישי - הבית והחדר.

האזנה נעימה,
יותם.
http://www.ads.ranlevi.com/2020/05/25/panda-oshimtanach-eranarye/

בפרקים הקודמים דיברנו על כך שגיבורי התנ"ך היו הרבה יותר צעירים ממה שהתקבע בזיכרון הקולקטיבי שלנו למשל, מבוגרים עם זקן ארוך. אחד הכלים שמקבעים לנו את אותו זיכרון מעצב הוא האמנות. אבל מה בחרו האמנים לצייר או לפסל? אילו דמויות? אילו סצנות מהסיפור המקראי? ומדוע אותן דווקא? כדי לנסות ולברר את הקשר בין האמנות לתנ"ך נארח את ד"ר אפי זיו, סופר ומרצה לתולדות האמנות, נצרות ומיתולוגיה יונוית ומחבר הספר 'הצופן הנוצרי באמנות'.

האזנה נעימה,
יותם.

adam and eve by albrecht dürer 1507

The Sacrifice of Isaac, 1602 by Caravaggio

moses by michelangelo

cappella padova by giotto

David by Donatello 1430

David by Michelangelo

David by Bernini

Bathsheba in the fountain By Peter paul Rubens 1635

Judith and the Head of Holofernes by gustav klimt 1901

Esther before Ahasuerus by Tintoretto 1547

Susanna and the Elders by Guido Reni

Belshazzar's Feast by Rembrandt 1636

The Holy Trinity by José de Ribera

http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/08/soham-osimtanach-art/

בתחילת החודש פורסם מחקר פורץ דרך שבמרכזו תגלית מפתיעה - ניתוח דנ"א של בעלי חיים, שמעורותיהם יוצרו קלפים של המגילות הגנוזות מקומראן, פתח צוהר חדש בחקר המקרא להבנת העולם הרוחני של היהדות בימי בית שני. לאור התגלית מערכת 'עושים תנ"ך' לא נשארה אדישה והקפצנו לאולפן, רגע לפני שהקורונה מכה שנית, את האמונים על מלאכת המחקר - פרופ' נועם מזרחי מהחוג למקרא ופרופ' עודד רכבי מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, כדי לנסות ולשפוך אור על תעלומת המגילות הגנוזות ועל המחקר שהסעיר את הקהילה המדעית.

האזנה נעימה,
יותם.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/22/familysounds-osimtanach-komeran/

תמונות רבות מחייו של המלך הגדול בתנ"ך כולנו מכירים כמעט בע"פ- דוד מנגן לשאול, הניצחון על גלית, דוד ובת שבע, דוד ויהונתן ועוד ועוד. אבל האם הסיפורים הללו התרחשו באמת? האם אפשר לראות בתמונות אלה ובאירועים אחרים הקשורים לדוד המלך אירועים היסטוריים אמינים? האם הסיפור נכתב בימי דוד או בכלל בתקופה מאוחרת יותר? ומה לגבי רבדים אחרים המשוקעים בסיפור? האם ייתכן וקיימת מסורת מקבילה בה המקרא מייחס את הריגת גוליית דווקא לגיבור אחר? האזינו לפרק הראשון מתוך שניים עם פרופ' ישראל פינקלשטיין בו אנו מנסים להבין מה באמת מסתתר מאחורי אחד מהגיבורים הכי גדולים של המקרא.

האזנה נעימה,
יותם.

שנות שלטון מלכי ישראל ויהודה- שיטות החוקרים/ הדר הורן - http://www.daat.ac.il/daat/tanach/chronology/shiltonshitot.pdf

http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/06/appliedmaterials-osimtanach-david-p1/

האם יש רבדים שונים בטקסט שבעזרתם אפשר להבין את דמותו של דוד המלך בצורות נוספות? האזינו לחלק השני מתוך השיחה עם פרופ' ישראל פינקלשטיין בו אנחנו מנסים להבין מה באמת מסתתר מאחורי אחד מהגיבורים הכי גדולים של המקרא.

האזנה נעימה,
יותם.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/20/medulla-osimtanach-david-p2/

לפני כמה שבועות בנינו תיבה גדולה, אספנו מאזינים (לאו דווקא בזוגות זוגות), הבאנו משוטים, יונה ואת חוקר המקרא שחר ענבר. יחד יצאנו להפלגה בים ה-zoom, כמקובל בזמן הקורונה, לעבר סיפור נוח והמבול. 

האזנה נעימה,
יותם.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/03/ototo-osimtanach-mabul/

את תקופת המקרא אנחנו פוגשים בדרך כלל בטקסט, כשאנחנו קוראים בתנ"ך. אבל איפה אפשר לחוש מבחינה פיזית את מה שקרה אז? איפה ניתן לפגוש את העת העתיקה בימינו? הפעם ב'עושים תנ"ך נארח את ד"ר ערן אריה, אוצר לארכיאולוגיה של ימי הבית הראשון והתקופה הפרסית במוזיאון ישראל שיספר לנו איך עושים תנ"ך במוזיאון.


האזנה נעימה,
יותם.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/17/avivalbums-osimtanach-museum/

התיאור המקראי על 40 השנים בהן מלך שלמה ברוב פאר והדר סיפק לתרבות המערבית כמה וכמה דימויים זוהרים אודות ממלכה נאורה ומתקדמת. שלמה מתואר כמושל ביד רמה על חצר מלכות דמיונית כמעט, עם ארמון שנודע בעושרו ומצד שני בעידונו. על פי הסיפור המקראי, המוניטין ושמו הטוב של שלמה הפכו אפילו לגלובלי (תשאלו את מלכת שבא...). אבל- האם ניתן להישען על אותו נרטיב מפואר כאמת היסטורית? האם שלמה המלך היה דמות אמיתית? ומה בין הסיפורים הפנטסטיים שמופיעים בטקסט המקראי למציאות ההיסטורית? על כך ועוד ידבר איתנו פרופ' ישראל פינקלשטיין.

האזנה נעימה,
יותם.

חסויות הפרק:
פנדה מזרנים - https://pandazzz.co.il/
עושים חשבון - https://www.ranlevi.co.il/feed/bizpod/

http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/31/panda-osimtanach-shlomohamelech/

פעמים רבות דיברנו על אורח החיים בעולם העתיק - איך חשבו, מה היו החוקים, והזכרנו גם שאסור לנו לשפוט את בני התקופה כי הם חיו בעולם אחר - חומרית, תרבותית ומוסרית, עולם שנעלם. תפיסות שהיו ברורות ומקובלות בזמנו נראות לנו היום כמשהו אסור, גזעני, סקסיסטי ועוד. הרבה פעמים עלינו לקרוא את הסיפור כמו שהוא ולנסות להיכנס לנעליהן של אותן דמויות שחיו בתרבות שאיננה עוד. אחד הסיפורים הזוועתיים הוא סיפור אונס דינה. היום הסיפור היה מקבל כותרות אדומות וזועקות בעיתונות ובצדק. הפעם ב'עושים תנ"ך' הזמנו לאולפן את חוקר המקרא שחר ענבר כדי לדבר על המשמעויות הגלויות והנסתרות של אחד האירועים המזעזעים ביותר מתקופת המקרא.

האזנה נעימה,
יותם.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/14/oranim-osimtanach-oness-dina/

הפעם בעושים תנ"ך נדבר על המקבילה שלנו לאטלנטיס, הלוא הם עשרת השבטים האבודים: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולון ובנימין. היעלמותם, היא אחת התעלומות ההיסטוריות הגדולות של העם היהודי, ולא רק. איתנו צבי בן דור בניט, פרופ' להסטוריה סינית ועולמית מאוניברסיטת ניו יורק, על המסע בעקבות השבטים האבודים.

האזנה נעימה,
יותם.



http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/29/minsah-osimtanach-ten-tribes/

בפרק הקודם אירחנו את פרופ' צבי בן דור בניט, פרופ' להיסטוריה מאוניברסיטת ניו יורק והתחלנו לדון בשאלה איפה הם עשרת השבטים. הגענו לשנת 730 לפנה"ס והפסקנו עם המסקנה שייתכן ומבחינה היסטורית עשרת השבטים לא גלו ושאנחנו הם עשרת השבטים. הפעם ממשיכים בחיפוש אחר שורשי המיתוס וגילגולו, נבין איך השבטים קשורים בין היתר ליפנים ולאימפריה הבריטית, למה מדובר בסיפור גלובלי חוצה מקומות וזמנים, והאם אחרי הכל מדובר במיתוס שקיומו מוטל בספק?

האזנה נעימה,
יותם.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/10/01/epoch-osimtanach-tentribes-part2/

"עושים תנ"ך חוגגת 100 (פרקים!) ובדיוק לשם כך כינסנו את מיטב המומחים שהתארחו בפודקאסט לתוכנית חגיגית שתעסוק כולה, איך לא במספרים במקרא (וקצת על "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט). בחלק הראשון מתוך שניים משתתפים רן לוי, העורך הראשי של רשת עושים היסטוריה, פרופ' ישראל פינקלשטיין, ד"ר בעז סתוי וחוקר המקרא שחר ענבר.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2020/10/19/soulmate-osimtanach-episode100/

ממשיכים עם חגיגת המספרים במסגרת ספיישל פרק 100 של הפודקאסט. הפעם יתארחו - פרופ' נועם מזרחי, ד"ר ערן אריה, ד"ר אהובה אשמן וד"ר חיים חיון.

האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2020/10/20/soham-osimtanach-ep100-p2/

ספר יונה, הספר הכי מוכר מקובץ ספרי תרי עשר, בסך הכל 4 פרקים קצרים ומאוד סיפוריים, מי לא מכיר את הסיפור? כל זאת לכאורה- אם נרד רגע לפרטים וננסה להזכר במה מדובר, רובנו יודעים לספר על לוויתן ועל עיר שנקראת נינווה אך לא הרבה מעבר לכך. מה באמת מסופר בספר יונה? האם יש מאחוריו סיפור ריאלי, ואם לא - איזה מסר או מוסר השכל רוצה המחבר להעביר לנו, הקוראים? מה הקשר לקיקיון? מתי נכתב הסיפור מדוע הוא נקרא ביום כיפור בביה"כ ואיך, לכל הרוחות המלחים והדולפינים, אפשר לחיות בתוך דג? בפרק מתארח חוקר המקרא שחר ענבר וביחד נענה על שאלות אלה ואחרות סביב האיש והדג- יונה.
האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/02/haminsa-hanachon-osimtanach-yona/

דיברנו בעבר על השכנים המקראיים שלנו, בפרק זה, נתמקד בשכנים משמעותיים ומיוחדים: הפלישתים. קראו להם גויי הים, סברו שהם באו מאי-שם מהים האיגאי, בהמשך ההיסטוריה הרומאים קראו לחלק מהמרחב על שמם, שם שנשאר בתודעה עד ימנו אנו. אבל- מיהם בעצם אותם פלישתים, אשר נציגיהם מפורסמים ומופיעים כמעט לכל אורך המקרא- מגולית הפלישתי דרך אכיש מלך גת ועד סרני הפלישתים? מהיכן הם באו? מי הם היו? איך מזהים אותם במרחב שלנו מבחינת המקרא אבל גם מבחינת התרבות החומרית שלהם?
בצמד הפרקים הללו, בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א, נלמד להכיר לעומק את העם הקדום והמעניין הזה, שכנינו המקראיים - הפלישתים.

האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/16/yandex-osimtanach-plishtim/

בפרק הקודם של עושים תנ"ך דיברנו על "הפלישתים הארכיאולוגיים", שוחחנו על ההיסטוריה שלהם, על מקורם, על תרבותם החומרית אשר הביאו לאזורנו. בפרק הזה נמשיך לדון בעם המעניין הזה אשר היה שכננו תקופות ארוכות במהלך ההיסטוריה, אבל הפעם נעסוק בהקשר המקראי של אותם פלישתים וננסה לחבר את הטקסט המקראי לריאליה ההיסטורית. מי היו הפלישתים "שלנו" ואיך הם מתחברים לממצאים בשטח, מי הם היו ומה אנו יודעים עליהם באמת?
בפרק מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א להמשך הדיון על שככנו ההיסטוריים-מקראיים: הפלישתים.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/23/sonovia-osimtanach-plishtim-p2/

האם היו לנו בוני וקלייד עבריים בתנ"ך? בפרק מתארח חוקר המקרא שחר ענבר ואיתו נספר על מעין תרגיל התחזות, "עוקץ" קבוע שביצעו אברהם אבינו ושרה אימנו.
נצלול לעומק הסיפור שבו אברהם נאלץ לשקר ולומר ששרה אשתו היא בכלל אחותו, אחרת יהרגו אותו, והיא עצמה נלקחת לבית פרעה...נראה שהם די אבודים בסיטואציה שאליה נקלעו. האם אכן הם היו מסכנים? או שמא מדובר היה בתרגיל מתוחכם, טריק זוגי קבוע שבוצע ללא רבב, שקיבל בזמן אמת מחיאות כפיים מהסביבה?
בקריאה פשוטה אמנם קשה להבחין בדקויות הסיפור, אבל בעיני כותבי, אוספי ועורכי המסורות הסיפור המלא היה ברור כל כך, עד שהם התאמצו מאוד לשפץ אותו ואפילו השיפוץ הזה עבר עוד תיקון ועוד שיפוץ...
מהם סיפורים כפולים? מה ההבדל בין סיפור כפול לסיפור מקביל? מדוע התופעה קיימת ומה יש לחקר המקרא לספר לנו על כך? על זאת ועוד בצמד הפרקים שלפנינו

האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/30/panda-osimtanach-avraham-sara-p1/

בפרק הקודם דיברנו על ההבדל בין סיפור כפול לסיפור מקביל והתחלנו את הסיפור של התרגיל שעשו אברהם אבינו ושרה אימנו לפרעה, תרגיל בו אברהם נאלץ לשקר ולומר ששרה אשתו היא בכלל אחותו, אחרת יהרגו אותו. האם אכן הם היו מסכנים? או שמא מדובר היה בתרגיל מתוחכם, טריק זוגי קבוע?
בפרק הזה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נמשיך לדון בסיפור. איך המחבר המקראי פתר את הבעיות שעולות ממנו? מה עשו המחברים במצבים שבהם אי אפשר לפתור את הבעיות? איך אפשר לשפץ סיפורים? בפרק הזה נראה דוגמא חיה לתחום שנקרא "סיפורים כפולים", ולמה, לפעמים כשרוצים לתקן משהו, רק מקלקלים אותו עוד יותר (ואז צריך לספר סיפור משולש)

האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/01/soulmate-osimtanach-avrahamsara-p2/

כסף מסובב את העולם" כבר שרו בברודווי בשנות ה 60 במחזמר קברט. האם זה תמיד היה כך?
בעולם הדיגיטלי שלנו הולך ומתמעט השימוש בכסף מזומן. אבל מה היה המצב בעולם העתיק? איך אנשים סחרו ושילמו לפני היות המטבע? איך ומי סחרו בזמן התנ"ך? איך קבעו שווי של סחורה? מה ייצאו מהמרחב של ארץ ישראל ומה היה צריך לייבא לכאן? מדוע השקל הוא לא רק מטבע?

בפרק זה מתארח ד"ר ערן אריה, נצא למסע מוניטרי ברחבי העולם העתיק ונדבר על עולם המסחר, העולם הפיננסי והכלכלה של תקופת המקרא.

האזנה נעימה,
יותם.

קרדיט תמונה: By Chamberi - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=26141898


https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/21/soham-osimtanach-mischar/

אמרנו מגידו- אמרנו שישק. שישק מפרעוני מצריים המוזכר במקרא שלוש פעמים אשר על פי המחקר המודרני מזוהה עם שושנק הראשון. אם נקבל הנחה זאת מסעו לא"י אשר מתואר במקרא, הוא האירוע התנ"כי הראשון אשר נמצאה לו עדות ממקור חיצוני ולכן חשיבותו לחקר תולדות ישראל חשובה מאין כמותה.
אז מי באמת היה שישק-שושנק? מתי בדיוק שלט? כמה זמן החזיק שלטונו בארץ כנען ועד איפה הצליח להגיע? מדוע ערי יהודה לא מוזכרים בעדויות הארכיולוגיות של שישק ואיך כל זה קשור בכלל למגידו? בפרק זה מתארח מלך מגידו מודרני הלא הוא פרופ׳ ישראל פינקלשטיין לשיחה יסעל שלטון שישק בממלכת ישראל במאה ה-10 לפני הספירה.

האזנה נעימה,
יותם.
קרדיט תמונה: מאת Olaf Tausch - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=9870676

https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/04/panda-osimtanach-shishak/

כל אחד מאיתנו זוכר את היום המרגש בו קיבל לידיו את ספר התנ"ך לקראת לימודים בבית הספר היסודי, לא משנה אם מחברת הלימוד הייתה בכריכה צהובה או לבנה. גם בהמשך חיינו בצבא, רובנו נשבעים על ספר התנ"ך בסיום הטירונות במעמד מרגש. לאחר מכן כשאנו בוגרים ויש לנו ילדים משל עצמנו- אנו מתרגשים מהתנ"ך לפחות בפעם שלישית - לפרש ולהבין עם הילדים פסוקים קשים מהתנ"ך, ביחד- הורה וילד, ולהיזכר בסיפורים אותם למדנו לפני עשורים רבים. התנ"ך -ספר הספרים קשור בקשר הדוק למורשתנו, בזאת אין ספק. אבל מדוע בעצם ללמד תנ"ך כבר בבית הספר היסודי? איך לימדו פעם? האם ואיך מערכת החינוך של היום מתאימה את עצמה ללימוד תנ"ך בעולם משתנה? מדוע תנ"ך נחשב למקצוע לא אהוב בלשון המעטה למרות שכאמור הוא כל כך נוכח בחיינו?
המקרא הוא הבסיס התרבותי שלנו והקשר שלנו האחד לשני, לארץ הזאת, לשפה ולמורשת שלנו - אז איך נוצרו כאלה פערים בין הנוכחות של התנ"ך בחיינו והקשר שלנו לסיפורים לצורה בו מלמדים מקרא בבית הספר? האם יש "אשם" או "אשמים" בסיפור הזה? מה ניתן לעשות?
בפרק פדגוגי זה של עושים תנ"ך - מתארחים ד"ר בועז סתיו וד"ר יעל אברהמי ממכללת אורנים, מרצים באקדמיה וגם מורים לתנ"ך, לדיון נוקב על הוראת המקרא בישראל של סוף 2020.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/19/thinkanddrink-osimtanach-education/

מערכת המכפלה, מי לא מכיר? מבנה במזרח העיר חברון בו על פי המסורת היהודית קבורים כל אבות האומה אברהם יצחק ויעקב, שלוש מתוך 4 האמהות המקראיות ואפילו ישנן מסורות המרחיקות עוד יותר וטוענות כי במקום קבורים אדם וחוה ואפילו ראשו של עשיו. מערת המכפלה, אחד המקומות הקדושים ביותר ליהדות אשר במרוצת הזמן הפכה גם למקום קדוש לאסלאם, מוזכרת לא מעט הן בתנ״ך והן במקורות יהודיים נוספים. אבל מהי אותה המערה? מי באמת קבור שמה? למה נבחר אתר המערה כמקום קבורה ומהיכן נובעת קדושתה כיום? איך נוצרים בכלל מקומות מקודשים? והאם המקום שמזוהה על ידנו כיום כמבנה מערת המכפלה הוא אכן מיקום המערה המוזכרת במקרא? בפרק זה של עושים תנ״ך נארח את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה על מקומות קדושים בכלל ומערת המכפלה בפרט.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/02/thinkanddrink-osimtanach-hamachpela/

מגדל בבל הוא הסיפור השלישי והאחרון מבין הסיפורים המיתולוגים בספר בראשית. כולנו למדנו את הסיפור התנכ"י אשר מתאר איך נוצרו שפות העולם ואודות המגדל המפורסם. אבל מסתבר שהסיפור לא כל כך פשוט כפי שנדמה בתחילה. מדוע דווקא העיר בבל מככבת בסיפור? האם הטקסט בעצם בא להסביר מנהג, מסורת או נורמות קדומות - סיפור אטיולוגי? האם סיפור מגדל בבל מקורו בכלל במסורת יהודית? ולמה בוב מארלי אף הוא שר על בבל וציון?
בפרק הזה של עושים תנ"ך נארח את ד"ר יעל אברהמי מרצה למקרא במכללת אורנים לשיחה על המגדל המפורסם בתנ"ך.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/15/tmura-osimtanach-babel-tower/

אם נשאל את רוב האנשים- מהי העיר הכי חשובה בישראל מבחינה דתית והיסטורית רוב האנשים יציינו את ירושלים. יש כאלו שילכו צעד אחד נוסף ויציינו את חברון, שכם ושומרון כמרכזים חיהודים-היסטוריים חשובים. אבל מה עם שילה? שכתם גם אתם אותה , נכון? למרות ששילה היא מקום עם קשר הדוק לתרבות העם השוכן בציון, היא לא מקבלת את המעמד הראוי לה כמו שאר הערים האחרות. מה מייחד את שילה? האם ניתן בכלל לקרוא לה עיר? האם שילה יכולה לעזור לנו להבין מה הייתה היחידה הטריטוריאלית הראשונה שנקראה ישראל? כדי לשפוך אור על שילה- אתר שהוא מפגש בין הארכיולוגיה והתנ"ך ונארח בפרק זה של עושים תנ"ך את פרופ' ישראל פינקלשטיין לשיחה שתחבר בין הטקסט המקראי לשרידים הארכיולוגים. בואו לגלות מחדש כדי לגלות את שילה ולתת לה את הכבוד המגיע לה.

האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/01/panda-osimtanach-shiloh/

בעולם העתיק בכלל ובמקרא בפרט מוזכרות לא מעט מרידות, אך כנראה שהמפורסמת ביניהן היא מרד אבשלום. לאורך כל סיפור המרד המתואר בתנ"ך, יש הכרה בכללים פוליטיים, הבאים לידי ביטוי גם בפוליטיקה של ימינו, אשר שימוש מתחוכם בהם מאפשר לאבשלום לזכות באהדת העם, למצב את עצמו כמלך המתאים להחליף את אביו, המלך הגדול דוד ובסופו של דבר, כשהוא סוטה מהם, גם להיכשל. בפרק הזה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר שהגיע לאולפן בכדי להסביר לנו איך מנהלים קמפיין פוליטי נכון ע"פ גרסת המקרא, ולנסות ולהבין האם משהו השתנה בין ה"בחירות" והקמפיין שניהל הטוען לכתר בעת העתיקה לבחירות המודרניות שעומדות (שוב...) בפתח. קבלו את "המדריך לקמפיינר המתחיל" גרסאת ספר שמואל.

האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/15/toneline-osimtanach-mered-avshalom/

מי לא מכיר את רבן גמליאל שאמר "כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור”? הפעם ב"עושים תנ"ך" נצא ידי חובתנו אבל עם טויסט- פסח - מצה ושאור.
אחד האירועים הכי משמעותיים עליהם מספר התנ"ך היא יציאת מצרים. דנו בעבר בהיבטים השונים, הטקסטואליים, הארכיאולוגיים וההיסטוריים של הסיפור המכונן שלנו אשר מופיע בספר שמות. הפעם נעסוק בפסח מזווית מעט שונה - דרך החור שבמצה. מה משמעות הלחם בעולם העתיק? מהו שאור? מהו בכלל אותו "חמץ" ומהיכן נובע האיסור עליו בהקשר של חג הפסח? ואיך כל זה קשור לעונה המתרגשת על כולנו - האביב?
עושים תנ"ך מארחים את ד"ר יעל אברהמי לפרק מיוחד מלא בפחמימות ומעט גלוטן על מצות חמץ ומה שביניהם.

האזנה נעימה!
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/25/familysounds-osimtanach-matza/

הטקסט התנ"כי בבסיסו הינו טקסט תיאולוגי וככזה הוא מגנה לא פעם פולחן לאלוהים שהוא לא אלוהי אברהם יצחק ויעקב כלומר, האל היהודי, האל "שלנו". אבל ברבדים אחרים של התנ"ך מופיעים לא פעם אזכורים לפולחן של אלים אחרים, כולל ניתוץ מצבות ואפילו צלמים שהוצאו מבתי מקדש (וברור הרי שהם לא נכנסו לשם בעצמם...) האם בתקופת המקרא באמת היה נהוג לבצע פולחן רק לאל אחד ופולחן פוליטאיסטי היה המצב החריג? האם גם מי שאנו מגדירים כיום היהודים-היהודאים ביצעו טקסי פולחן לאלוהים אחרים? מה אומרת הארכיאולוגיה על האזור שלנו, אבל גם אודות המרחב התרבותי הסובב אותנו אודות פולחן האלים? אילו סוגי פולחן קויימו? איך התרחש הפולחן עצמו והיכן התבצע? עוד נדבר על ממצא מיוחד במינו שמגלה לנו כי ייתכן והעוסקים בפולחן השתמשו במריחואנה, לא פחות.
בצמד הפרקים הזה נצלול ביחד עם ד"ר ערן אריה, מנהל ואוצר מוזיאון הכט, לפרקטיקה של עבודת פולחן האלים בזמן המקרא.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/12/toneline-osimtanach-pulchan/

כמתואר בתנ״ך, הפולחן הוא אמנם טקס דתי, אך טומן בחובו גם רבדים כלכליים, חברתיים פוליטיים ואפילו מעין "תיירות" של העולם העתיק.
כיצד תפקד בית המקדש, ‏או כל בית תפילה אחר, כמרכז כלכלי ותיירותי? ‏למה אנחנו בד"כ מדמיינים את בית המקדש הראשון לא כפי שהיה במציאות? ‏ואיך בכלל התבצע בפועל הפולחן בתקופת המקרא?
ד״ר ערן אריה מתארח באולפן ומסביר לנו על ה‏פולחן בימי התנ"ך בראי חברתי.

האזנה נעימה
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/26/tapuach-osimtanach-pulchan/

אין ספק, וכבר דיברנו על כך בעבר שאחת הדמויות הכי חשובות בתנ"ך היא דוד המלך. כמו בכל סיפור טוב, הדמויות, בטח הדמות הראשית, זקוקה לאקספוזיציה, כלומר, סיפור מקדים אשר מוביל את הקורא למקום אליו רוצה הטקסט לקחת אותו.
אך, למרבה הפליאה, במקרא אין כמעט אזכור לסיפור לידתו של המלך של ישראל, האדם שמזרעו יבוא משיח הגאולה. מדוע אין אזכור במקרא לסיפור לידתו של דוד בדומה לדמויות מופת אחרות? כיצד קשורה מגילת רות לעניין ומה היא באה לפתור ואיך כל זה קשור בכלל לשבועות? על כך ועוד בפרק לבן ומלא חלב זה בו מתארחת ד"ר יעל אברהמי ממכללת אורנים.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/10/liorshapira-osimtanach-ruth/

בפרק משותף עם הפודקאסט "כשבגרוש היה חור" של רועי גרון, צללנו עם ד"ר בועז סתוי לכלכלת המזרח הקדום וניסינו להבין מה עומד מאחורי החוקים הכלכליים שהתקיימו באזורנו לפני אלפי שנים, ומה מהם שרד עד ימינו? על איזה רקע חברתי נוצרו חוקים אלו? האם הם באמת היו החוק בפועל? והאם היתה היתכנות מעשית לתפיסות סוציאליות מתקדמות כמו שנת שמיטה במזרח הקדום?

האזנה נעימה,
יותם ורועי.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/23/seker-osimtanach-kalkala/

הגר וישמעאל הן כנראה דמויות המשנה שהכי מגיע להן פרק בעושים תנ"ך. (האמנם דמויות משנה?) היא, שפחתו של אברהם אבי האומות, והוא בנו הבכור. למרות שכנראה כמעט כל אדם בעולם מכיר את הסיפור המקראי על גירוש הגר וישמעאל, מעטים יודעים את הפרטים הנכונים לעומק. בן כמה היה ישמעאל בגירוש? מדוע ישנם שני סיפורים המספרים את גירוש הגר וישמעאל? עד כמה נכונה המסורת הגורסת כי הערבים הם באמת הוא צאצאיו של ישמעאל?
אודות שאלות אלה ואחרות סביב דמותם של הגר וישמעאל - חוקר המקרא, שחר ענבר.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/07/panda-osimtanach-hagar-yishmael/

ירושלים. צור קיימנו וערש תרבות המערב, לא נגזים אם נאמר כי היא בין הערים החשובות בעולם. אין ספור מחקרים מקיפים את העיר ולא מפליא כי חלק גדול מהם מתמקד בירושלים של תקופת המקרא. בפרקים הקרובים של של עושים תנ"ך נסקור את ההיסטוריה הסוערת והמרתקת של ירושלים, מימי תקופת הברונזה ב-1400 לפנה"ס דרך ימי ממלכת יהודה, נמשיך בחורבן ב 586 לפנה"ס ומה שקרה לאחריו, עד השגשוג של ימי החשמונאים סביב שנת 100 לפנה"ס.
בפרק הראשון בסדרה בה נארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין למסע היסטורי בירושלים הקדומה ננסה לענות על כמה וכמה שאלות מעניינות: מתי דוד ושלמה שלטו בירושלים? מדוע הגדרות התקופה שנויות במחלוקת? מהי הדעה הרווחת כיום בעולם המחקר אודות ירושלים של דוד ושלמה ומהי טענת הנגד?
קבלו את המלכה מבין הערים - ירושלים.

קרדיט תמונה: מאת Jean Housen - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=11775966



https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/21/yangodeli-osimtanach-jerusalem-bronze/

חז"ל ציינו כי לירושלים 70 שמות אבל השאלות סביב ראשיתה של העיר רבות יותר משמותיה. הממצאים הארכיולוגים בשטח לעיתים מתעתעים ולפעמים מביאים חוקרים שונים אף למסקנות מנוגדות. כיצד התכתבות דיפלומטית מימי קדם מעידה על אופייה של העיר ירושלים במאה ה-10 לפנה"ס? האם ייתכן כי סיפור כיבוש ירושלים המסופר במקרא, הוא בכלל סיפור אתיולוגי? האם התיאור הגאוגרפי של ירושלים בתנ"ך תואם לממצא בשטח?
בפרקים הקרובים של של עושים תנ"ך נסקור יחד עם פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת ת"א את ההיסטוריה הסוערת והמרתקת של ירושלים, מימי תקופת הברונזה ב-1400 לפנה"ס דרך ימי ממלכת יהודה, נמשיך בחורבן ב 586 לפנה"ס ומה שקרה לאחריו, עד השגשוג של ימי החשמונאים סביב שנת 100 לפנה"ס.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/23/yangodeli-osimtanach-jerusalem-p2/

ירושלים, בפועל, היא לא עיר של זהב וגם לא של ברזל, או נחושת או כל משאב חיוני אחר. היא לא קרובה לאף נמל, היא לא נוחה לגידולים חקלאים ולא יושבת על ציר אסטרטגי שגורם לה להיות חשובה. בגדול? אם נביט על ירושלים במבט מפוכח - היא לא הייתה בכלל אמורה להפוך לעיר הכי גדולה ומשגשגת במרחב שלנו. אז מה בכל זאת הפך את ירושלים לכל כך גדולה וחשובה ומתי זה קרה? מדוע זה קרה? כיצד גילו זאת?
פרק נוסף בסדרה יחד עם פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת ת"א הסוקרת את ההיסטוריה הסוערת והמרתקת של ירושלים, מימי תקופת הברונזה ב-1400 לפנה"ס דרך ימי ממלכת יהודה, נמשיך בחורבן ב 586 לפנה"ס ומה שקרה לאחריו, עד השגשוג של ימי החשמונאים סביב שנת 100 לפנה"ס

האזנה נעימה,
יותם


https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/05/4door-tanach-jerusalem-3/

כל יהודי יודע שתשעה באב הוא יום צום בו אנו מתענים לזכר חורבן שני בתי המקדש ואסונות נוספים שאירעו באותו יום: מטיבי לכת יציינו גם שבתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וכן אסונות נוספים.
אבל מה קרה באמת בתשעה באב? האם המקדש נחרב ביום זה? אם לא, מדוע דווקא תשעה באב הוא התאריך הנבחר?
בפרק מתארח חוקר המקרא שחר ענבר כדי לעשות סדר באירועים שקרו בתאריך שאותו חז"ל הגדירו כיום העצוב ביותר בלוח השנה היהודי.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/14/landoor-osimtanach-tesha-beav/

לפני חורבנה עמדה ירושלים בשיא גודלה עד אותם ימים. לאחר החורבן העיר הצטמקה, כמעט וננטשה. אבל אז, אולי במפתיע, העיר החלה לגדול בקצב מהיר, עד לשיא שהגיע בתקופת ההלניסטית. אילו שרידים באתר הארכיולוגי של חניון גבעתי יכולים אולי לשפוך אור על ירושלים שלאחר החורבן? האם העיר ננטשה ומה זה מעיד על ההצעה שהתל ההיסטורי של העיר היה דוקא בהר הבית? מדוע לאחר החורבן החלה העיר לצמוח מחדש עד לשיא בימי החשמונאים?
הפרק האחרון בסדרת הפרקים של עושים תנ"ך בהם סקרנו יחד עם פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת ת"א את ההיסטוריה הסוערת והמרתקת של ירושלים, מימי תקופת הברונזה ב-1400 לפנה"ס דרך ימי ממלכת יהודה ועד השגשוג של ימי החשמונאים סביב שנת 100 לפנה"ס.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/02/soham-osimtanach-jerusalem/

בעולם העתיק, אפילו בתרבויות שנסמכו על מקווי המים הגדולים לצרכי מסחר ודייג, הים נתפס כמקום מסוכן, מפחיד ולא צפוי. הים, כמו שאר כוחות הטבע-רעידת אדמה, הרי געש ואפילו מחזור הגשם בטבע- היה כוח מסתורי ולא מובן לאנשי העולם העתיק. בניגוד לנוף הפתוח, האדם לא רואה למעמקי הים, האור אינו חודר יותר ממספר מטרים בודדים, הוא חשוך, יש שם יצורים מפחידים שמגיעים ממעמקיו האין סופיים...ברר... באמת מעט מפחיד, לא? המקום שאליו אנו הולכים היום לנפוש או להשתובב עם כל המשפחה בימי הקיץ החמים היה מקור בלתי נדלה לאמונות אגדות, סיפורים ויצורים מופלאים - ובניהם "ים" עצמו המופיע גם במקרא שלנו, למרות היות התנ"ך טקסט מאוד יבשתי במהותו. על ים בתנ"ך ובעולם הקדום - בפרק קיצי זה בו מתארחת ד"ר יעל אברהמי ממכללת אורנים.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/16/kidiwatch-osimtanach-sea/

מי לא מכיר את המדרש על שמו של יצחק שנולד מהשורש צ.ח.ק. אבל האם זה הוא הפירוש האמיתי של שמו? המחברים המקראיים לא מרחיבים על יצחק בהשוואה לשאר האבות, למרות שגם הוא נחשב לאבי האומה. האם מדובר בדמות ספרותית שנועדה לגשר בין סיפורים אחרים? או שיצחק משמש כדמות חשובה בפני עצמה , דמות בעלת השראה בסיפור התנ"ך? מה הקשר בין יצחק "שלנו" לאקהת הכנעני ולאוריון היווני? בפרק זה נשוחח עם חוקר המקרא שחר ענבר על יצחק אבינו.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/30/panda-osimtanach-isaac/

בפרק שעבר דיברנו על הסיפור החריג שבו ניתנת לאברהם אבינו הבשורה המשמחת על לידת יצחק על ידי המלאכים אשר ביקרו אותו. שוחחנו גם על הקשר בין הסיפור הזה לבין "סיפורי בשורה" דומים מספרות קדומה בעולם העתיק. בפרק הזה נצלול, ביחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, לסיפור הבשורה בעיניים מקראיות: איך המחבר המקראי התמודד עם האירועים שבמהלכם האל ופמלייתו מתארחים אצל אדם קשיש ואשתו הסקפטית? איך הוא תפס את הסיפור שלדעתו הוציאו את גיבורי המקרא לא כל כך טוב? ואיך, בסופו של יום, בחר המחבר המקראי לתקן את דמותם ובכך את הסיפור כולו.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/13/kidiwatch-osimtanach-issac-p2/

בשנת 1997 פרסם העיתונאי מייקל דרוזנין את ספרו "הצופן התנ"כי" שהפך עד מהרה לרב מכר עולמי. בספר נטען כי התורה מלאה בצפנים נסתרים המוחבאים בצורה של דילוגי אותיות וביכולתם לחזות את העתיד. רעיון הצופן התנ"כי מועלה לא פעם על מנת לאשש את הטענה כי התנ"ך נכתב בהשראה אלוהית, אם כי דרוזנין עצמו ייחס את ההצפנה לחוצנים בעלי יכולת טכנולוגית מתקדמת. לכאורה- פסאודו מדע, רעיון שאנו ב"עושים תנ"ך היינו פוסלים על הסף כיוון שלכאורה הרעיון אינו עומד באמות המידה המדעיות המקובלות.
האמנם? מסתבר כי כבר בשנת 1994 פרסמו 3 מדענים ישראליים מאמר מדעי בכתב העת Statistical Science שעליו נסמך ספרו רב המכר של דרוזנין.
בשעתו אפילו חתן פרס נובל, המתמטיקאי ישראל אומן, תמך במאמר וקיבל את תוצאותיו.
האם אכן יש דברים בגו? האם באמת יש צפנים מוסתרים בתנ"ך? האם המאמר עומד באמות המידה המדעיות? מה היו הכשלים במאמר ומה התגובות של מתמטיקאים עמיתים למסקנות שעלו ממנו? ספוילר - אפילו פרופ' אומן חזר בו לבסוף מתמיכתו במסקנות המאמר. אבל...אולי בכל זאת יש בתורה מימד נסתר? ד"ר אבי דנטלסקי מתארח באולפן וצולל יחד איתי אל עומקם של הכתובים.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/04/jamesrichardson-osimtanach-otiyot/

בפרק זה נעסוק במדבר, לא, לא בספר "במדבר" אלא במדבריות הארץ עצמן, מדבריות הדרום. כידוע, אנחנו, תושבי ארץ כנען מוקפים באזורים צחיחים בעלי אקלים חם למדי. אם נצליח להבין טוב יותר את שטחי המדבר הנוכחים כל כך באזורנו- נוכל להעמיק ולהבין טוב יותר את הסביבה והאירועים שהתרחשו במרחב. הכרה של השטחים הצחיחים תסייע לנו גם להבין את הסיפור המקראי בצורה רחבה ומקיפה יותר. מה היא "ארץ ישראל" של ימי קדם? היכן הייתה ממוקמת ממלכת יהודה? מה היו גבולותיה? מה הקשר בין ריכוזי הנחושת במדבר למסחר ערבי ולאי קפריסין? על כל השאלות הללו ועוד, בפרק זה, בו מתארח פרופסור ישראל פינקלשטיין המפרט את חשיבות הבנת שטחי המדבר על נתוניו האקולוגיים והכלכליים להבנת הסיפור המקראי.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/18/landau-osimtanach-midbariyot/

בהמשך לפרק הקודם, בו יצאנו לסיור וירטואלי באזורי הספר החמים של הארץ, נמשיך בפרק זה לעסוק בהיסטוריה הסוערת של האזור הצחיח של ארצנו - מדבריות הדרום.
כידוע, אנחנו, תושבי ארץ כנען מוקפים באזורים צחיחים בעלי אקלים חם למדי. אם נצליח להבין טוב יותר את שטחי המדבר הנוכחים כל כך באזורנו - נוכל להעמיק ולהבין טוב יותר את הסביבה ואת האירועים שהתרחשו במרחב ככלל. הכרה של השטחים הצחיחים תסייע לנו גם להבין את הסיפור המקראי בצורה רחבה ומקיפה יותר. מה הקשר בין מסעות הכיבוש של האימפריה האשורית לסחר ערבי וכיצד הדבר השפיע על גבולות ישראל ויהודה? מה בין האימפריות לנחושת ולתושבי הארץ הנושבת? איך אפשר להבין תהליכים צבאיים ומדיניים שעברו על האזור, דרך השפעתם על אזורי הספר המדבריים? על כל השאלות הללו ועוד, בפרק זה, בו מתארח פרופסור ישראל פינקלשטיין המפרט את חשיבות הבנת שטחי המדבר על נתוניו האקולוגיים והכלכליים להבנת הסיפור המקראי.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/01/telofan-osimtanach-midbariyot-p2/

ספר שופטים רווי בסיפורי גבורה, מוצלחים יותר או פחות. הפעם, בחרנו לעסוק בג'יימס בונד של ספר שופטים.
המחבר המקראי בחר לתאר את סיפורו של אהוד בן גרא בצורה מתומצתת ביותר אך מושלמת. למעשה, דרכו של המרגל לניצחון עוצבה בדרך מתוחכמת כל כך עד שגדולי המרגלים (וגם התסריטאים) בעולם המודרני יכולים ללמוד ממנה.
הסיפור המקראי מרתק, מלא עקיצות פנימיות ומסתיים בשמונים שנה של שקט- וכל זאת בזכות אנטי-גיבור שהיה בכלל בעל מום. כיצד הוא עשה זאת? מה היא עיר התמרים? מיהי קואליציית השנואים אשר ירשה אותה? אילו רמזים פנימיים מכניס הסופר הגאון לעלילה, פרטים שהם קריצה למביני עניין? מה היא ההפתעה שמופיעה בכלל בסוף ספר שופטים ומתקשרת אל הנושא? וכיצד רות המואביה קשורה לסיפור? כל התשובות בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.

האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/15/telofan-osimtanach-ehud-ben-gera/

סיפור מחלוקת קורח ועדתו נראה על פניו כסיפור פשוט יחסית. אבל, כשקוראים את הטקסט במשקפיים של ביקורת המקרא, עולה כי בסיפור קורח קיימים שברים וקיטועים שלא מסתדרים עם רצף העלילה. מהו הרצף הנכון? למה המחבר המקראי בחר להציג את קורח בצורה הזאת?
בפרק זה יחד עם ד"ר אבי דנטלסקי, ננסה ליצור חיבור לרבדים הנוספים שמעבר לפשט המקרא - מי נגד מי? מאיפה הגיעו קורח ועדתו ? כמה עשיר הוא היה באמת? מתי בכלל כל האירועים הללו התרחשו? ומדוע?

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/29/rd-osimtanach-korach/

בתוכנית אנחנו מתעסקים, מטבע הדברים, במקרא ובכתבי הקודש היהודיים, גם כאלה שלא נכנסו לקודקס המקודש. אנו נוגעים גם בטקסטים הקרובים לתנ"ך מבחינת זמן ומבחינת התוכן- כמו תרגומי התנ"ך למניהם, עדי נוסח אחרים, מגילות מדבר יהודה, ספרים חיצוניים, ספרות, מדרשי חז"ל ועוד.
אבל, פעמים רבות אנחנו שוכחים שבמקביל לטקסטים המקודשים לנו, היהודים, יש עוד כתבי קודש שנולדו באזור שלנו. אחד מכתבי הקודש הללו, המקובל על ידי מאמינים רבים ברחבי העולם כיום הינו הקוראן. אבל מה לקוראן ול'עושים תנ"ך' בוודאי תשאלו? ובכן אולי תופתעו לגלות כי בקוראן נמצאים רבים מ"כוכבי' התנ"ך שלנו – אברהים הלא הוא אברהם, דאוד הלא הוא דוד וגם גיבור הפרק שלנו היום, משה הלא הוא הנביא מוסא.
מהו הקוראן? היכן הוא נולד ועל איזה רקע חברתי-תיאולוגי? מה הקוראן יודע לספר על משה רבנו? איך הקוראן מציג את גדול הנביאים ומדוע הוא מוצג כך? האם יש שוני בין הדמויות ומה אפשר ללמוד מהשוני הזה ככל שהוא קיים? – על כך ועוד בפרק חוצה דתות זה של עושים תנ"ך בו מתארחת ד"ר בת שבע גרסיאל, חוקרת אסלאם מאוניברסיטת בר אילן העוסקת בקשר שבין מקרא, מדרש וקוראן, לעיון אינטרטקסטואלי בחומרי סיפור משותפים.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/13/rd-osimtanach-navi-musa/

הסיפור של דוד ובת שבע הוא אחד הסיפורים המוכרים בתנ"ך ונחשב נקודת המפנה הגדולה בחיי דוד המלך ובספר שמואל. הסיפור הזה, פתלתל, מלא פערים ולאחר קריאתו אנו נותרים עם יותר שאלות מאשר תשובות. המחבר המקראי מצייר לנו מעין סיפור אינטראקטיבי-טלויזיוני שאפשר להבין בכמה צורות והכל כאן, בתנ"ך! קריאה צמודה של העלילה על פי תורת הפערים בספרות, המתמקדת בקורא ובתגובתו לטקסט, מגלה לנו סיפור שונה לחלוטין. האם בת שבע פיתתה את דוד? האם אוריה הבין כי דוד שולח אותו אל מותו? כיצד בחר יואב להגיב? האם דוד חטא או לא? מי יודע? מה באמת אומר משל כבשת הרש וכיצד התמודדו איתו חז"ל? האם גם שם מתחבאים פערים חשובים?
בפרק זה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר ואיתו נצלול לסיפור הרב משמעי של דוד ובת שבע, מלאכת מחשבת של סופר מקראי שידע בדיוק מה לכתוב ומה להשמיט, מה להוסיף ומה לגרוע, ואיך לתת לשני קוראים שקוראים את אותו הטקסט להגיע למסקנות הפוכות לחלוטין.

האזנה נעימה,
יותם.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/27/excelence-osimtanach-david-batsheba/

לאחר לא מעט בקשות מכם המאזינים, החלטנו, יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, להציץ לעולמו הלא פשוט של איוב. בספר איוב יש מעט תוכן סיפורי והרבה שירת חכמה פילוסופית. האם יש צדק בעולם? למה צדיק ורע לו? למה טוב לרשע? מה מקור החוכמה? האם אפשר להעמיד למשפט את אלוהים? שאלות פילוסופיות רבות כל כך. וגם שאלות ארציות יותר עולות מהטקסט: למה ספר איוב כל כך שונה משאר הספרים? מי הוא באמת 'השטן'? האם איוב יקלל את אלוהים? יבין אותו? יחתור תחתיו? ומה יעשה אלוהים בתגובה? מי צודק? מה זה בכלל צדק?

האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/10/panda-osimtanach-eyov/

אי שם בסוף התנ"ך במדור "שונות" אם תרצו, נמצא ספר תרי עשר. הספר כולל שנים־עשר ספרי נבואה קצרים שקובצו לספר אחד ובניהם גם גיבור הפרק שלנו היום - חבקוק. כן- כהרגלנו בקודש, בעושים תנ"ך אנו מפנים זרקור ונותנים מקום של כבוד גם לגיבורים הנשכחים של המקרא, גם אם הם כוללים שלושה פרקים בלבד... בפרק זה בו מתארח פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים, נדבר על נבואה בכלל ועל חבקוק בפרט: מהי הנבואה מיהו נביא ומה תפקידו? על איזה רקע חברתי ותיאולוגי פעל חבקוק בימי הבית הראשון? מי היה חבקוק ומה טיב יצירתו? על מה ועל מי מספר הספר הקצר הזה? איך קשורים הכשדים לעניין? מדוע אנשי קומראן, בימי הבית השני, חיבבו את ספר חבקוק? והכי חשוב- מה פשרו
האזנה נעימה
יותם

בשנת 1947, במערה מס 1 בקומראן, נמצאו 7 מגילות, ביניהן מגילה אחת ייחודיות - מגילת 'פשר חבקוק'. המגילה הנדירה הזאת, שזה לה העותק היחיד, מתווכת לנו את ספר חבקוק מנקודת השקפה ייחודית, בפירוש רחב ומקיף השונה מפרשנות המקרא של ימינו. המגילה שופכת אור על חיי קהילת המתיישבים בקומראן, באזור ים המלח. בפרק זה נארח את פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים לשיחה על המגילה המיוחדת אשר נותנת לנו הצצה חד פעמית לפרשנות של אנשי קומראן לספר חבקוק. כיצד האלים משדרים לנו, בני האנוש מידע וסודות לפי תפיסתם של אנשי העולם העתיק? מה מתחבא בין הפסוקים מעבר לרובד הגלוי בסיפור המקראי, לתפיסתו של מחבר הפשר? האם חבקוק מבין את הנבואות המתקבלות לידיו? מי הוא מורה הצדק המסתורי?
מגילת פשר חבקוק- הצצה נדירה לתפיסות העולם שרווחו בקרב קבוצות שחיו באזורנו, מאות שנים לאחר כתיבת הטקסט של ספר חבקוק עצמו.
האזנה נעימה,
יותם.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/07/8200-bible-habkuk2/

פרק מיוחד בהשתתפות טיטאני הארכיאולוגיה של ארץ ישראל.
"כיבוש הארץ" - נושא לכאורה לא מסובך, אך כשפונים לארכיאולוגיה ולהוכחות מהשטח - הדברים לא כל כך פשוטים.
האם, מתי ועל ידי מי נכבשה ארץ ישראל? מה בין הממצאים בשטח למסורת המספרת על כיבוש סוחף ומהיר של שבטים אשר החריבו תרבות מקומית מפותחת, והתיישבו על חורבותיה.
מה אומרים הממצאים על חורבן חצור ומגידו? מי החריב אותן?
כיצד צמח ישראל הקדום? איך ארכיאולוגים מגיעים למסקנות למרות ממצא דל יחסית בשטח?
על כל אלה ועוד בפרק זה בו מתארחים שני הענקים: פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אמנון בן תור מהאוניברסיטה העברית.
ולא, אל תשאלו אותם לגבי האסכולה הירושלמית או זאת התל אביבית.
האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/21/doors-bible-debate/

גדעון, השופט האמצעי בספר שופטים נקרא לדגל על מנת להושיע את ישראל באחת התקופות הקשות בתולדות העם מיד מדיין, עמלק ובני קדם. אבל, גדעון, כמעט תמיד - מגלה יכולת על מדהימה, לגעת-לא לגעת. הוא איש הכמעט. בפרק זה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה על השופט הגדול שהעז להתלונן כנגד אלוהים, לסרב לשליחות שהוטלה עליו, להתחרט ולחזור בו שוב ושוב, ולנצח בגדול.
אבל האם הסיפור הוא כפשוטו? האם מסתתר לנו בסיפור הגדול סיפור קטן נוסף, שבקריאה ביקורתית ייתכן והוא זה שמניע את העלילה בכלל ואת גדעון בפרט? למה מכונה גדעון בשם ירובעל? למה מלאך אלוהים כועס על גדעון? איך קשור אביו של גדעון, יואש לעלילה? כל זאת ועוד בפרק זה.

האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/07/ferring-bible-gideon/

החלטנו לצ'פר אתכם במשלוח מנות מיוחד לחג הפורים. חג שכולו מסיבה אחת גדולה. אז רגע לפני שאתם עולים על תחפושת (או לאדוקים שבכם, תוך כדי) אתם מוזמנים להאזין לפרק שכולו עד דלא ידע! ננסה להבין האם סיפור מגילת אסתר היה אמיתי? האם היה גרעין היסטורי מאחורי האירועים המתוארים במגילה? האם מאחורי הדמויות האגדתיות כמו מרדכי, המן, אסתר ואחשוורוש מסתתרות דמויות היסטוריות נשכחות? מה מקורו של החג הנשען על מגילה כל-כך לא תיאולוגית שאפילו שם האל המפורש אינו נזכר בה? בפרק מחופש במיוחד זה אירחתי את חוקר המקרא שחר ענבר כדי לברר שאלות חשובות אילו ושאלות נוספות סביב המגילה וחג הפורים.
האזנה נעימה,
יותם.



https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/14/panda-bible-disney/

החלטנו להוסיף לכם מתנה נוספת לכבוד החג, רגע לפני שתפתחו את משלוחי המנות ותשתו עד דלא ידע, פרק נוסף המספר את הצדדים שלא הכרתם במגילת אסתר.
כולנו מכירים את סיפור המגילה. קל, לא? רק נדמה לכם שאתם מכירים את הסיפור. למגילה יש צדדים חידתיים, אפלים וסודות לא פתורים.
היה היה מלך, ולו אישה סרבנית שאת מקומה תפסה אישה נאה ויהודיה בשם אסתר ולה דוד אמביציוזי בשם מרדכי. היה גם את המן- הוא היה רשע. הרשע ניסה להשמיד את כל היהודים אך מזימתו סוכלה ע"י אסתר היפה. הרשע נתלה ודודה של המלכה זכה בהדר ותפארת על סוס לבן...
לכאורה מדובר בסיפור אגדת וולט דיסני קלאסית, פשוט וברור. אבל, מסתבר, כמו בדרך כלל ב"עושים תנ"ך", שהסיפור אינו פשוט כפי שהוא נראה במבט ראשון. בפרק זה אני מארח את ד"ר חיים חיון מהחוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים, ובו נדבר על הסודות, הדמויות המיסתוריות, המסכות וננסה להאיר את הצדדים האפלים של המגילה.
האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/16/nicoletti-bible-esther/

בכל חברה, גם בעולם העתיק כמו בימינו - ישנן קבוצות הנדחקות לשולייים האפלים שלה.
ריקים ופוחזים, מצורעים וזבים, הומוסקסואלים וטרנסקסואלים, זונות וקדשות נפלטו פיזית או אידאולוגית-הכרתית מן החברה הכללית בתקופת המקרא, והפכו לנטולי מעמד חברתי כלל, מקום בחברה שהוא נמוך אפילו מהמעמד הנמוך ביותר. הם היו למעשה נטולי כל סטטוס, בשולי החברה.
בפרק זה אני מארח את ד"ר נחום אברהם לשיחה אודות מחקרו הייחודי בנושא המרתק הזה, בניסיון לבדוק את מצבם החברתי-משפטי בחיי היום-יום של אותן קבוצות. נחשוף תבניות ותהליכים חברתיים וכן את המחשבות, הדעות והאמונות המסתתרות מאחורי האנשים הדחויים הללו.
מי הן אותן קבוצות ומי האנשים שמאחורי ההגדרות החברתיות הללו? איך בשיטות מחקר אנתרופולוגיות והשוואות טיפולוגיות לעמי המזרח הקרוב הקדום ניתן ליצור תמונה אודות אותם אנשים הזוכים לאזכורים לא נרחבים בטקסט המקראי עצמו? האם התיאור המקראי אודותם, ככל שקיים, הינו אמין? האם יש הבדל בין התיאור והיחס לאנשי השוליים כמו שביקשו סופרי המקרא לתארם, לבין מצבם בפועל, בעיני החברה שבקרבהּ חיו, מצד אחד, ובעיני עצמם, מצד אחר?
על כך ועוד בפרק שלפנינו
האזנה נעימה
יותם







https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/28/nicoletti-bible-side/

הפעם לכבוד הפסח, נעסוק בחלק המוכר וההוליוודי בסיפור ההגדה, שהוא גם אירוע השיא של יציאת מצרים- קריעת ים סוף. שימו לב לתסריט הבא, אשר נראה כאילו לקוח מסרט הוליוודי (או הפוך...): המצרים סוגרים על ישראל, משה מניף את מטהו, הים נבקע לשניים, בני ישראל עוברים בחרבה והמצרים טובעים... לכאורה סיפור שכולנו מכירים, הרי כל שנה סביב שולחן הסדר אנו מדברים ביציאת מצרים ונס ים סוף. מכירים, לא? מסתבר שאנחנו ממש לא מכירים את הסיפור האמיתי! למעשה הטקסט רצוף בקשיים וחריקות, עריכה ופתירתם מובילה למסקנות מרחיקות לכת: האם במקור הים באמת נקרע? (ספוילר: לא!) מה קרה באמת על ים סוף? (ספוילר: משהו אחר לגמרי). מה באמת גרם לפרעה לרדוף אחר ישראל? האם אלוהים שלט באירועים או שהופתע והסתבך? האם הנס קרה בלילה או ביום? כיצד ידע משה להרגיע את העם ולמה אלוהים עדיין כעס עליו? מה היה האירוע המקורי שקרה בים סוף עליו סיפרו בזמנו בישראל ויהודה? איך הכהנים שינו את הסיפור ומה הקשר לרחב הזונה ול"בצאת ישראל ממצרים"?
בפרק מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, בין ביעור חמץ להגעלת כלים, לשיחה על ים סוף
לינק לטקסט המקראי: https://bit.ly/3O4HVxR
האזנה נעימה,
יותם.

https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/11/gett-bible-red-sea/

אחרי שחגגנו את ליל הסדר, בילינו, טיילנו (ואכלנו המון…) כמעט ושכחנו לשאול את שאלת השאלות- "יציאת מצריים- היתה או לא היתה"?
טוב, לא ממש שכחנו :)
האם ניתן להתחקות אחרי מסלול יציאת מצרים והנדודים במדבר? או שמא מדובר באגדות עם, במיתוסים מומצאים וחסרי בסיס?
על מנת לנסות ולענות על שאלות אלו עלינו להבין למה התכוון המחבר המקראי, כיצד חקר המקרא מתייחס לכתובים ובאיזו תקופה היסטורית קרתה יציאת מצרים, אם בכלל? מי היה פרעה המוזכר בסיפור המקראי? ניתן לזהותו בוודאות? האם ישראל בכלל היו במצרים או שהמצרים הם שהיו בישראל? על מנת לנסות ולענות על השאלות הללו, אירחנו את פרופסור ישראל פינקלשטיין, כדי להשיב על השאלה המורכבת: האם יציאת מצרים, כפי שהיא מתוארת במקרא, אכן התרחשה במציאות?
האזנה נעימה,
יותם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/21/doors-bible-exsodus/

בפרק זה מתארח שוב פרופסור ישראל פינקלשטיין, מאוניברסיטת ת"א, לשיחה על הקשר האפשרי שבין יציאת מצרים לממלכת הצפון דווקא וכן על הפן הריאלי המפתיע של הסיפור.
האם ייתכן שיציאת מצרים, למרות כל הספקנות, בסופו של דבר אכן התרחשה במציאות? לאילו חלקים בסיפור דווקא יש היתכנות היסטורית ומה בכלל מקורו של סיפור יציאת מצרים? הפרק השני שדן בשאלה המורכבת: האם יציאת מצרים, כפי שהיא מתוארת במקרא, אכן התרחשה במציאות?
האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/21/gett-bible-exsodus/

בפרק זה אתם המאזינים - הכוכבים, פרק השאלות והתשובות הגדול של עושים תנ"ך! פרופ' ישראל פינקלשטיין וחוקר המקרא שחר ענבר איתנו באולפן בכדי להשיב לשאלות אשר שלחתם אלינו: מה הם מקורותיה של התורה? מי עיצב את המקרא? איזה ממצא ארכיאולוגי (שעוד לא נמצא) ירגש ויגרום לרעידת אדמה? מי הם גיבורי המקרא אותם ישראל ושחר היו רוצים לפגוש? מדוע אין חזרה על שמות הגיבורים בתנ"ך, או שיש? מה היא השערת התעודות? ומה הדיעה של המחקר המודרני אודותיה? היכן נמצא הר סיני? על כל שאלות אלו ועוד, בפנים.
האזנה נעימה,
יותם.






https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/02/doors-bible-qa/

פרק השאלות והתשובות הגדול של עושים תנ"ך! בפרק נוסף זה, פרופ' ישראל פינקלשטיין וחוקר המקרא שחר ענבר איתנו באולפן בכדי להשיב לשאלות הקשות אשר שלחתם אלינו, אתם המאזינים: מה קורה מאחורי הקלעים של עושים תנ"ך? איך בוחרים נושא לפרק? האם ייתכן כי אבותינו אכלו חזירים? מדוע לא נמצאה עדיין כתובת מלך בישראל? מה ההסברים שנותנים חוקרי מקרא דתיים, לשאלות והבעיות אשר עולות מן הטקסט, בעיות עליהן מצביעה ביקורת המקרא? כיצד הסכמי אברהם יכולים לעזור לחקר המקרא? האם היהדות של היום דומה ליהדות של תקופת בית ראשון או שני? האם יש קשר בין אלים שונים בתרבויות שונות? ובונוס - אילו שאלות אשר אין עליהן עדיין תשובות, מעניינות את חוקרי המקרא שלנו? על שלל שאלות אלו ונוספות, בפרק זה
האזנה נעימה,
יותם.
https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/16/panda-bible-questions/

כולנו למדנו עליה, ציחקקנו לשמע מקצועה, וגם שמענו את הפירוש האלטרנטיבי שהמורה מיהרה להשמיע באוזנינו.
בפרק זה המוקדש לסיפור רחב והמרגלים ששלח יהושע ננסה להבין את מהות הסיפור ולנתח את שלל הרמזים המתחבאים בינות לפסוקים בסיפור המקראי אשר לכאורה לא ברור מדוע בכלל הוא נמצא בכתובים.
למה הגיעו המרגלים לבית אישה זונה מלכתחילה? כיצד שמע מלך יריחו על הגעתם? איך ומדוע הצילה רחב את המרגלים? האם ייתכן כי הייתה מוכנה מראש להגעתם? מה אפשר להסיק מההשוואה בין שני המרגלים הכושלים בסיפורנו לשנים עשר המרגלים ששלח משה? מדוע דווקא רחב, הנוכריה הכנענית, "מדברת" באוזני קוראי התנ"ך בלשון מונותאיסטית? בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר ננתח לעומק את הסיפור על רבדיו השונים ונבין יחדיו מדוע המחבר המקראי בחר להכניסו לטקסט המקראי.
האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/30/geely-bible-rahav/

שאול בן קיש המלך הראשון לשמו, הראשון שמלך על פי הטקסט המקראי על ממלכת ישראל המאוחדת. על מנת להבין את פועלו של שאול המלך עלינו לחזור אחורה. ממש אחורה, עוד לפני שהוא בא לעולם. רובנו מכירים את סיפור חייו של שאול- שאול המלך הראשון אשר הגיע לאחר תקופת השופטים, נער אשר יצא לחפש את האתונות שאבדו לאביו, אבל בסופו של יום מצא מלוכה, נכון? אבל כדי להבין את דמותו של שאול לעומק עלינו לחזור כאמור הרבה זמן אחורה ולעמוד על דמותו של הנמסיס הגדול שלו- שמואל. אחר כך נוכל גם לבחון את ימי נעוריו של שאול וסיפור ההכתרה (הראשון) של שאול הצעיר למלך. מה ניתן ללמוד מסיפור ילדותו של שמואל דווקא, על אודות שאול? מדוע חטאיו של עלי הזקן, המנטור של שמואל קשורים להבנת הסיפור המקראי אודות שאול המלך? מה הקשר בין פועלם של שמואל ובניו לסוף תקופת השופטים ותחילת המלוכה בישראל? מדוע נראה כי אלוהים מסכים עם שמואל המתנגד למלוכה אך באותה נשימה אומר לו להסכים לבקשת העם למלך? מהו מדרש השם המשונה של שאול? על כך ועוד בפרק זו בו מתארח ד"ר בעז סתוי.
האזנה נעימה,
יותם.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/13/dent-bible-shaul/

שאול הולך לחפש אתונות ומוצא מלוכה, הסיפור המוכר והפשוט....לכאורה. לאחר שניסינו לבחון את הדמויות הסובבות את שאול ואת סיפור לידתו כאקספוזיציה לחייו כמלך, בפרק זה נעסוק בדמותו הספרותית של שאול הצעיר והמלכתו הראשונה.
מדוע מודגשת במקרא השושלת המשפחתית של שאול? מה ניתן ללמוד מסיפור חיפוש האתונות על דמותו של שאול המלך לעתיד? מדוע המחבר המקראי בחר לפרט ולהרחיב על כלל שיחות הביניים בין שאול- לנערו, לנערות בבאר וכן בשיחותיו עם שמואל איש האלוהים? מה הם האמצעים הספרותיים השזורים בסיפור המקראי, אמצעים אשר עוזרים לנו להבנת דמותו של שאול? מה היא "סצנת דפוס" וכיצד היא קשורה מצד אחד לסיפורנו אנו ומצד שני לסיפורים נוספים בתנ"ך כדוגמת מפגשי יעקב ורחל, משה וציפורה או יצחק ורבקה? מה קורה במפגש, הלכאורה סתמי, בין שאול לנערות בבאר, ומה אפשר ללמוד ממנו אודות עתידו של שאול כמלך? האם שאול, לפי הסופר המקראי, הינו באמת האדם המתאים לתפקיד המלך הראשון על ישראל? על כך ועוד בפרק זה על דמותו של שאול בו מתארח ד"ר בעז סתוי.
האזנה נעימה,
יותם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/27/refael-bible-shaul2/

לכבוד סיום העונה החמישית של הסדרה "היהודים באים" חשבנו (וצדקנו) שיהיה כיף גדול לשבת איתם על כוס קפה ומיקרופון. אז היהודים באים לעושים תנ"ך לשיחה מעמיקה, רצינית אבל גם מצחיקה ועוקצנית, כמו שרק הם יודעים. מה בין תהליך הכתיבה של סדרת מערכונים סאטיריים להווי ומסורת, הויכוח, הדיון והלימוד של בית המדרש היהודי?
כולנו מסכימים שהטקסט המקראי הוא אחד מהמוטיבים שמגדירים אותנו כעם, כישות, כיהודים - אבל איך יוצרים סאטירה יהודית? מה קורה כשהיא מעצבנת קהלים מסוימים? איך נוגעים בתנ"ך בגישה אחרת, שאינה שמרנית? האם "מותר" לנו להתעסק בטקסט הזה או שהוא נועד רק ללימוד תיאולוגי דתי? מבחינתנו ב"עושים תנ"ך התשובות ברורות, אבל מה היה ל"יהודים" לומר על כך?
לעיתים, כדי להבין את כוונת המשוררים (או צוות הכותבים והשחקנים במקרה הזה), צריך להתחיל מההתחלה ולרדת לשורש העניין, שורשה של היצירה. מאיפה הגיע בכלל הרעיון לסדרה שתעסוק בהיסטוריה היהודית ובתנ"ך בפרט? מה זה אומר בכלל סאטירה ואיך מכילים אותה על טקסטים מקראיים? איך ליהקו את הדמויות השונות? מי בוחר את הנושאים למערכונים? כיצד הצוות מתמודד עם הביקורות הנשמעות נגד התוכנית? איך אפשר לשחק דמויות רבות בזמן כה קצר? מהו תהליך העבודה על דמות? מה הפוליטיקה שמאחורי התוכנית? איזה מערכונים היו הכי קשים לשידור? אילו מערכונים אנחנו, וגם היוצרים מחשיבים כ"מאסטר-פיס"? ועוד כהנה וכהנה, הצצות רבות אל מאחורי הקלעים של הסדרה.
פרק למחשבה, שהוא גם משעשע במיוחד.
האזנה נעימה,
יותם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/11/dent-bible-jews-are-coming/

אם נסתכל על עולמנו המודרני- אנחנו מוקפים במילה הכתובה, טקסטים בכל כיוון: ספרים, מודעות, אתרי אינטרנט, שלטים, הודעות ווטסאפ ועוד ועוד. מידע כתוב, אוריינות וטקסט נראים לנו מובנים מאליהם. אבל כמובן שהמצב לא היה כך תמיד.
פעמים רבות נכתבה בתנ"ך הפורמולה: "ויתר דברי __ הנם כתובים על ספר __", אבל עולה השאלה ממתי התחילו לכתוב? מי המציא את הכתב האלפביתי המוכר לנו, כך או אחרת, מרוב השפות הקיימות כיום בעולם? כיצד התפתח הכתב העברי בממלכות ישראל ויהודה? מתי הופיעו לראשונה עדויות לכתב עברי בארץ ישראל? מי התחיל לכתוב ומתי? האם היה זה בימי החצרות המפוארות של דוד ושלמה ככל שהם היו קיימים? האם הכתיבה הגיעה רק לאחר מכן? האם וכיצד הארכיאולוגיה המודרנית מצליחה לדייק אותנו ולהציע תיארוך מדויק? מהיכן יצאה הבשורה לעולם אודות הכתב האלפביתי? כיצד קשורים לכך המצרים? האם יש כמה סוגים של כתבים אלפביתיים קדומים שהתקיימו זה בצד זה?
על כך ועוד בפרק זה של עושים תנ"ך בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה לשיחה על הא'-ב' של הכתיבה והאוריינות במזרח הקדום ובארץ ישראל.
האזנה נעימה,
יותם.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/25/metro-bible-writing/

בישעיהו ח,1 נכתב: "קח לך גליון גדול וכתב עליו" אבל ממתי התחילו בעצם לכתוב? מי המציא את הכתב האלפביתי המוכר לנו, כך או אחרת, מרוב השפות הקיימות כיום בעולם? בפרק הקודם הגענו אל אמצע המאה התשיעית לפנה"ס ואל הכתב העל אזורי, והפעם נמשיך ונספר על התפתחות הכתב העל אזורי, לכדי כתבים 'לאומיים' שהעברית היא אחת מהם.
מדוע הופיעה העברית קודם בישראל ורק לאחר מכן ביהודה? מה ניתן ללמוד מהארכיאולוגיה אודות התפתחות הכתב? לאן נשלחו פתקיות המשלוחים הידועים בשם 'חרסי שומרון' ומה ניתן ללמוד מהם? האם ניתן לדעת כמה סופרים היו בממלכת ישראל? מה מתואר בכתובת בלעם ומדוע היא כה משמעותית להבנת התפתחות הכתיבה באזורנו? כיצד נכנסת לסיפור שלנו שושלת בית עמרי ולמה בפועל אנחנו לא יודעים עליה הרבה? מתי מתחילה הכתיבה המלכותית ביהודה? לאיזו תקופה מתוארכים 'חרסי לכיש' המפורסמים? כיצד דוקא ערד הפכה למוקד הדיון אודות התפתחות הכתיבה בישראל ויהודה בתקופת המקרא? האם ייתכן כי בניגוד לדעה הרווחת, לא ניתן לתארך את כתובות ערד לשלבים המוקדמים של ממלכת יהודה? אז מה בעצם הוביל לתחילת הכתיבה וכיצד בכל זאת היא התפתחה והתפשטה?
על כך ועוד בפרק זה של עושים תנ"ך בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה לשיחה על הא'-ב' של הכתיבה והאוריינות במזרח הקדום ובארץ ישראל בפרט.
האזנה נעימה,
יותם.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/08/doors-bible-old-writing/

כולנו היינו פעם ילדים. רובנו יכולים להצהיר כי גם בבגרותינו אנחנו ילדים בנפש. אבל מה אתם יודעים על ילדים בתקופת המקרא? שכן גם גיבורי ערש תרבותנו, גיבורי התנ"ך, בוודאי היו פעם ילדים. אך היות והטקסט המקראי לא מרבה לכתוב על הנושא, אין ברירה אלא לצאת לשטח ולחפור... מה יודעת הארכיאולוגיה לספר לנו על הילדים של ימי קדם? במה שונים הילדים שחיו במרחב בו אנו חיים כיום, לפני יותר מאלפיים שנה? או שמא הם דומים לילדים של זמננו, יותר ממה שניתן לשער? מה היו יחסי ההורים והילדים בעולם העתיק? האם ההורים אהבו ודאגו לילידהם כמו היום או שמגיל צעיר מאוד ראו בהם כ"מבוגרים קטנים" והתייחסו אליהם בהתאם? מה לגבי הריון ולידה בעולם העתיק? איך הם התרחשו ובאילו תנאים? כיצד היניקו וטיפלו בתינוקות? איך הילדים בעולם העתיק העבירו את הזמן? האם הם הלכו לבית הספר? האם היו להם משחקים? מה לגבי רפואת ילדים? כמה ילדים היו בממוצע למשפחה? האם היו הבדלים ניכרים ביחס למגדרים השונים בתקופת המקרא??
על כל זאת ועוד, בפרק זה בו אנו מארחים את ד"ר רונה אבישר לואיס עמיתת מחקר מאונ' חיפה, מרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטה העברית, מנהלת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, מחברת הספר "ילדי קדם", מבט ארכיאולוגי על ילדים וילדות בארץ ישראל, בתקופת המקרא.
הרי גם גיבורי הסיפור המקראי עברו ילדות מסוימת כנראה, מה בחר המחבר המקראי לכתוב על התקופות הללו במקרא?
האזנה נעימה,
יותם








https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/22/metro-bible-kids/

ילדים חיו בארץ ישראל בתקופת התנ"ך, זאת עובדה. למרות שהטקסט התנ"כי לא מרבה לעסוק בהם, הם גדלו ולמדו, יצרו, עבדו שיחקו והשאירו חותם התנהגותי, חומרי וסביבתי באתרים הארכיאולוגיים השונים במרחב.
מה אנחנו יודעים על חינוך בעולם העתיק? האם היו בתי ספר? לוח וגיר? מחברות? מי דאג לחינוך הילדים וכיצד הדבר התבצע? ד"ר רונה אבישר לואיס עמיתת מחקר מאונ' חיפה, מרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטה העברית, מנהלת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, מחברת הספר "ילדי קדם", מבט ארכיאולוגי על ילדים וילדות בארץ ישראל, בתקופת המקרא. מהי חיברות ואיך היא קשורה לעולמם של ילדי העולם העתיק? למה חשוב להבין את ההקשרים התרבותיים והמסורתיים של החברה בה חיו הילדים, על מנת לרדת לעומקו של התהליך החינוכי שעברו? במה דומים המשחקים של התקופה המקראית לתקופתנו אנו? מה ההבדל בין 'צעצוע' ל'משחק'? כיצד המשחקיות קשורה לחינוך ואיך חינכו ילדים דרך משחק? היכן נמצאו טביעות אצבע של ילדים? האם היה הבדל בין ילדי העשירים לילדי המעמדות הנמוכים? איך הדבר התבטא? מה קורה כשהילד מת? איך והיכן קברו ילדים בעולם בעתיק? האם אימצו ילדים בעולם העתיק? מה עשו הילדים בזמני מלחמה ועימות? האם ייתכן כי בעולם העתיק בוצעו מעשי קניבליזם בהם נאכלו ילדים? ומה לגבי הקרבת ילדים? על כל זאת ועוד בחלקה השני של השיחה אודות ילדי העולם העתיק.
האזנה נעימה
יותם






https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/28/metro-bible-kids2/

החגים כבר ממש בפתח, החום (מעט) יורד ואין זמן מתאים יותר להתחיל להיערך לעונת הטיולים של חגי תשרי.
בפרק זה אנו מארחים את הלל צסלריס, מדריך טיולים ומורה דרך, שיספר לנו על טיולים ברחבי ישראל - שכולם ברוח ובעקבות תקופת המקרא (ולא רק...)
בצמד הפרקים המיוחד הזה נביא בפניכם מספר סיורים מומלצים מעניינים ולאו דוקא שיגרתיים, אבל כולם סביב התנ"ך וההיסטוריה של ארץ ישראל. כיצד יהושע קשור לאשדוד? מה קרה בעיר בתקופת הברזל? מאיזו תקופה המצודה שלחוף ימה של אשדוד? מה אפשר לראות במוזיאון היחידי בעולם שמוקדש כולו לתרבות הפלישתית? איזו פנינה נסתרת מתחבאת באשקלון? מה היא בנייה מגליתית והיכן ניתן לראות אותה? אילו עתיקות מתחבאות באזור אשקלון, עיר הנמל הפלישתית? מה ניתן לראות במוזיאון המזגגה המספר את סיפורה של התרבות הפיניקית? היכן מוזכר אזור חוף דור במקרא וכיצד הארגמן והתכלת קשורים למקום? וגם- סיור למיטיבי לכת באזור ערד בעקבות מלכי יהודה, שם נוכל לפגוש גם את מקום גילויים של חרסי ערד וגם את "הבית הערדי" המפורסם.
אז קחו תרמיל, מקל, נעליים נוחות, מים והרבה מצב רוח טוב... וכמובן - את התנ"ך ובואו לטייל עמנו
האזנה נעימה,
יותם







https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/12/metro-bible-travel1/

החגים ממש בפתח, ועונת הטיולים של חגי תשרי כבר החלה.
בפרק זה אנו ממשיכים הטיול(ים) שהחלנו ומארחים את הלל צסלריס, מדריך טיולים ומורה דרך, לשיחה על עוד טיולים ברחבי ישראל, סיורים מומלצים מעניינים ולא שגרתיים - אבל כולם פוסעים בעקבות תקופת המקרא וההיסטוריה של ארץ ישראל (ולא רק...).
והפעם: אנו מגיעים גם למרכז הארץ. מה ניתן למצוא ביפו, מעבר לאיזכורה בספר יונה הנביא? כיצד גן הפסגה מתקשר למצרים? מה עשו הפלישתים דווקא בירקון? כיצד הגיאוגרפיה באזור בימינו, שונה מזאת שהייתה קיימת בתקופת המקרא? מה משותף בין נחל הירדן לירקון ולירמוך? ומה נוכל למצוא במוזיאון ארץ ישראל בת"א? משם נמשיך לשומרון - לב ממלכת ישראל: נגיע להר גריזים, לאתר הארכיאולוגי הגדול ביותר באזור המוכר לנו ממעמד הברכה והקללה של יהושע בן נון. מה נוכל ללמוד באתר על השומרונים? מי הם היו? מה הם עשו? האם עזרא ונחמיה ניצחו במאבק ונידו את השומרונים? מה עוד נוכל למצוא בצפון, באזור עמק יזרעאל? מה ניתן להסיק על פועלו של אחאב מתל יזרעאל? האם מעיין חרוד זהו המעיין בו נבחרו 300 הלוחמים המובחרים על ידי גדעון בהוראת ה'? ולמיטיבי לכת- איזה אתר חשוב, מופלא ובעל חשיבות היסטורית גדולה נמצא בשטחי הרש"פ, אתר הקשור למלך הגדול עמרי? אז קחו תרמיל, מקל, נעליים נוחות, מים והרבה מצב רוח טוב... וכמובן - את התנ"ך ובואו לטייל עמנו
האזנה נעימה,
יותם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/19/panda-bible-travel2/

לכבוד ראש השנה החלטנו להעלות שוב פרק מרתק בו אירחנו את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה חגיגית במיוחד. בפרק נדון בשאלות סביב החג שכולנו אוהבים, אבל לא בטוח שמכירים עד הסוף: האם השנה באמת מתחילה בא' בתשרי כמו שלימדה אותנו הגננת? האם לפי התנ"ך יש לתקוע בשופר בראש השנה? מדוע חוגגים את החג במשך יומיים? והאם מדובר בכלל בחג יהודי מקורי?
אז בין ראש של דג, גרעיני רימון ותפוח בדבש – חוזרים לפרק מיוחד לרגל השנה חדשה הבאה עלינו לטובה.
האזנה נעימה,
יותם.








https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/22/metrobible-new-year/

רגע לפני שמתחיל החג רצינו לחזור יחד אתכם לפרק בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר. יחד נדון בחג שאפילו התנ"ך עצמו טורח לציין שהוא נחוג לציון אירוע שלא התקיים.
האם ייתכן שבכלל מקורות החג הינם פגאניים-כנענים? אז למה באמת יושבים בסוכות? מדוע נצטוונו ליטול ארבעה מינים? מהי שמחת בית השואבה ואיך היא קשורה לג'גלינג?
אז בין שרשראות ממגזינים לאושפיזין ולשלומית – חוזרים לפרק מיוחד לחג הסוכות.
האזנה נעימה,
יותם.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/04/metro-bible-sukkot/

סיפור עקדת יצחק הוא סיפור אהוב המוכר לכל ילד יהודי נוצרי ומוסלמי. במבט שטחי הוא נראה פשוט, אבל קריאה מעמיקה חושפת לא מעט בעיות, ספרותיות ומגמתיות: מה הקשר בין העקידה לגירוש ישמעאל? האם צודקת ההנחה שהעקדה ארעה בהר הבית, המקום בו יוקם לימים בית המקדש? מדוע אברהם משקר לנערים שהוא ויצחק יחזרו בשלום אם הוא יודע שיחזור לבד? בן כמה היה יצחק בזמן העקדה? ולהיכן הוא נעלם פתאום באמצע הסיפור? האם ייתכן והסיפור מלמד על היחס של אלוהים להקרבת ילדים, ואם כן- היכן נמצאות דוגמאות נוספות לקרבן אדם מהסוג הזה?
בפרק זה של עושים תנ"ך בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, נענה על כל השאלות הללו, ועל שאלות אחרות מסקרנות לא פחות, כמו האם ייתכן שלפי המחקר ואפילו לפי המסורת היהודית, הסיפור מעלה את האפשרות שאברהם דווקא כן שחט את יצחק, בנו, יחידו, אשר אהב?
האזנה נעימה,
יותם.








https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/18/panda-bible-isaac/

נדמה שאין צורך להסביר מהם עשרת הדברות, אולי אחת מהרשימות המוכרות ביותר בעולם המערבי ובטוח מהידועות ביותר במקרא. מה החשיבות שלהם בראיית המסורת היהודית? האם יש להם מעמד מיוחד? מדוע בעבר נהגו לדקלם את עשרת הדברות בזמן התפילה ולמה מנהג זה הופסק? מה הם ההבדלים בין הגרסאות השונות של הדברות והיכן ניתן למצוא אותם בתנ"ך אבל גם בטקסטים חוץ מקראיים?
אז בפרק זה של עושים תנ"ך - שחר ענבר, חוקר המקרא, מגיע לעשות סדר בדברים. איך ניתנו לוחות הברית? כיצד הם נראו ומה הייתה חלוקת הדברות על הלוחות? בשביל מה מלכתחילה חוברו הדברות? והכי חשוב כמובן- מה באמת כתוב בהם והאם יתכן שעד היום הבנו את משמעותם בצורה לא נכונה, בגלל תפיסה שגויה ואנכרוניסטית? האם ייתכן כי למעשה כתובים בהם דברים שונים לחלוטין ממה שאנו רגילים לחשוב? על כל שאלות אלו ורבות נוספות בפרק זה.
האזנה נעימה,
יותם.






https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/30/doors-bible-commandments/

כשאנחנו שומעים את המילה 'אפוקליפסה', לרוב עולה בדמיוננו תמונה של סוף העולם, לא מעט בעקבות הסרט המופלא "אפוקליפסה עכשיו" אבל האמנם אפוקליפסה הינה רק סופו של העולם? אמנם, בעולם המערבי-נוצרי רוב האנשים יקשרו את האפוקליפסה לספר חזון יוחנן מהברית החדשה, המתאר מחזות עקובים מדם של החרבת העולם, אך למעשה, בשדה המחקר האקדמי המושג מתקשר לתופעה רחבה הרבה יותר. סוף העולם הינו רק חלק קטן מאותה ספרות אפוקליפטית.
מהי הספרות הזאת? מה הם הטקסטים האפוקליפטים ולצורך מה נכתבו? האם הספרים האפוקליפטיים מביעים רעיונות שהם כפירה ברעיונות התנ"ך הבסיסיים? ואם כן, מדוע ספר דניאל, אשר גם בו ניתן למצוא יסודות אפוקליפטיים נכנס לקאנון המקראי? מה הם התנאים המגדירים ספר כאפוקליפטי? מה הקשר בין האפוקליפסה לתורת הנסתר? מה ההבדל בין נבואה לאפוקליפסה? מהם המסרים הגלויים והסמויים בספרים אלה? ומה נוכל ללמוד על ההיסטוריה שלנו מהסיפורת הזאת? מוזמנים להאזין לפרק מרתק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א, שמעורר לא מעט נקודות למחשבה על סופו של העולם, אבל לא רק....
האזנה נעימה,
יותם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/14/doors-bible-apocalypse/

כשהוקמה מדינת ישראל עלתה השאלה כיצד לקרוא לה, האם מדינת יהודה שהרי כולנו יהודים והרצל, חוזה המדינה דיבר בספרו המפורסם על "מדינת היהודים" או שמא יש לקרוא למדינה החדשה ציון? או אולי בכלל "מדינת ישראל" מכיוון וכולנו למעשה צאצאיו של יעקב הלוא הוא ישראל. הסוף ידוע כמובן ו"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל".
את רוב הטקסט המקראי, כך אומר המחקר, כתבו ביהודה, בבבל ובפחוות יהד. אז מדוע אם כן חשוב בכל זאת ללמוד על ממלכת ישראל? בפרק ראשון זה בו נארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ומאונ' חיפה, נשוחח על הממלכה שאנו מכנים "הנשכחת"- ממלכת ישראל. מדוע היא נשכחת אם בכל זאת אנחנו חיים ב"מדינת ישראל"? כיצד ראו היהודאים את ממלכת ישראל והאנשים החיים בה? איך צמחו ישראל ויהודה זאת לצד זאת מה היה השונה והמחבר בניהן? כיצד קרה שישראל ויהודה, שתי ממלכות עבריות, די דומות האמת, צמחו בעת ובעונה אחת? ובכל זאת - מה הם ההבדלים הדמוגרפים, החברתיים, וההיסטוריים בינהן? מה גרם לנפילת ממלכת שאול? מה אנחנו יודעים על ירבעם וכיצד קמה ממלכת הצפון שהנהיג? איזו ספקולציה מעלה פרופ' פינקלשטיין בנוגע לירבעם ולשישק? על כל זאת ועוד בפרק ראשון זה שכולו אל-אל ישראל.
האזנה נעימה,
יותם






https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/28/iasa-bible-israel1/

בפרק של עושים תנ"ך נמשיך לעסוק בישראל, אותה כינינו "הממלכה הנשכחת" ולא בכדי. נדון ב-50 השנים הראשונות לקיומה של ממלכת ישראל וכבר בפתיחה נשאל מדוע אותן שנים ראשונות קשות להגדרה? עד כמה ממלכת יהודה וממלכת ישראל היו דומות אחת לשנייה? האם הן באמת היו ממלכות אחיות? מה היו ההסדרים והיחסים בניהן? הרי מדובר בחלוקה די מלאכותית של השטח?
באופן מפתיע (או שמא לא...) הנושא הפשוט לכאורה בו אנו דנים - "ישראל" מעלה שאלות רבות נוספות: כיצד ירבעם ורחבעם, שני המלכים הראשונים, שצמחו בעת ובעונה אחת נושאים שם כל כך דומה? האם זאת יד המקרה? למה באותן שנים ראשונות בהן אנו עוסקים בפרק זה בממלכת ישראל התחלפו מלכים כה רבים, בעוד שבממלכת יהודה שלטה שושלת אחת יציבה מבית דוד? וכיצד ייתכן שפרופ' ישראל פינקלשטיין, האורח שלנו בפרק זה, מסכים לקבל את סדר המלכים וזמניהם הכרונולוגי, כפי שמציין התנ"ך בתקופה זו? מה אנו יודעים על שני המלכים היותר משמעותיים של ממלכת ישראל באותה התקופה- ירבעם הראשון ובעשא? מה ניתן לספר עליהם מצד המקרא ומן הצד הארכיאולוגי?
על כך ועוד - בפרק נוסף זה שכולו אל-אל ישראל.
האזנה נעימה,
יותם







https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/12/panda-bible-israel2/

לכבוד הנר הראשון של חנוכה, אנחנו מביאים לכם בשידור נוסף את הפרק בו שוחחנו עם שחר ענבר חוקר המקרא על הסיפור האמיתי של חג החנוכה.

מה יהיה בפרק? ובכן, את החושך נגרש מכל הדברים שחשבתם שידעתם על חג החנוכה. האם נס פך השמן באמת קרה? האם המכבים נלחמו בכלל ביוונים? האם אכן מדובר היה במלחמת מעטים מול רבים? מי התחיל את המרד והאם בכלל ניצחנו בו? ולמה חז"ל ניסו לטשטש את ההיסטוריה סביב החג הזה?
בפרק הזה, החוקר המקראי שחר ענבר, יהיה לנו לשמש לגבי מה באמת קרה שם.

האזנה נעימה,
יותם.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/18/profindler-bible-hannukah/

נתחיל בסוף- היה או לא היה? אחים לנשק או נאהבים? חברים או בני זוג? המקרא מוסר לנו שיהונתן אהב את דוד וחשק בו, שהוא נתן לו את בגדיו, שהם התנשקו, שדוד מקונן עליו שנפלאה אהבתו לו מאהבת נשים. על פי התיאור המקראי בין השניים הייתה חברות אמיצה: הם כרתו בניהם כמה פעמים ברית, בכמה הזדמנויות שונות יהונתן סיכן את נפשו עבור דוד, המדרש מצידו נותן את יחסי דוד ויהונתן כדוגמא ל"אהבה שאינה תלויה בדבר". החברות ביניהם ללא ספק יוצאת דופן על רקע חברויות אחרות במקרא. האם מדובר רק בברית בין לוחמים? מדוע יהונתן גיבור החיל, האיש שהביא לניצחון מזהיר מול הפלישתים והיה היורש המושלם לשאול אביו- בסופו של דבר מוותר לדוד על המשרה הרמה- מלך ישראל? ואיך כל השאלות הללו קשורות לאימפריה החיתית ולמלך חתושילי השלישי (מי??) בפרק זה של עושים תנ"ך מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, לשיחה על זוגיות תנכית, בריתות ואפילו לא מעט אהבה מכיוון בלתי צפוי... זיכרו – כולם אוהבים את דוד!

ספר התנ"ך הינו אבן הפינה של תרבות ישראל ועל המקרא מבוססות לא מעט מתרבויות המערב. הטקסט המכונן של העם היהודי הינו כמובן הבסיס לדת היהדות אבל גם לנצרות וגם לאסלאם.
תרבות המערב הושפעה ממנו רבות, משמות הגיבורים דרך השפה העברית האלפבתית ועד ממסורות ואפילו חגים.
אבל, לעיתים שוכחים כי התנ"ך הביא לעולם לא מעט מהפכות.
בפרק זה בו מתארח פרופ' יאיר זקוביץ, חתן פרס ישראל לחקר המקרא, מחבר הספר, "התנ"ך: מהפכת אלוהים".
נשוחח על חלק מאותן מהפכות כפי שמופיעות בספרו שיצא לאור לא מזמן. בין היתר נדון במהפכה המונותאיסטית, מהפכת הסיפורת, מהפכת העיר ירושלים, מהפכת הקאנון, המהפכה הדידקטית.
היכן מוצא פרופ' זקוביץ קשר ומוטיבים משותפים בין הסיפורת המקראית לבין התיאטרון? למה מהפכת ירושלים היא מהפכה מפתיעה? מדוע ההפרדה בין התורה לבין הספרים שבאים אחריה בקאנון גרמה לבעיות? ואיזו מהפכה מבין כל המהפכות שמביא לנו התנ"ך - הכי השפיעה עלינו, אפילו עד היום?
על כך ועוד, בפרק זה של עושים תנ"ך.
האזנה נעימה,
יותם.

ב"עושים תנ"ך" אנחנו יוצאים, בכל פרק למסע היסטורי אחר, בד"כ לתקופת המקרא (אבל לא רק...). בכל מקרה, המסעות הללו- נאים ומעניינים ככל שיהיו, רובם ככולם, מטבע הדברים הינם מסעות וירטואליים לחלוטין. בפרק המיוחד שלפניכם יצאנו למסע של ממש. לא, לא כמטאפורה, אלא מסע אמיתי, שהתחיל בנסיעה לירושלים והסתיים בהתרגשות רבה בביקור במעבדת שימור מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות. במעבדה הסודית, שנמצאת אי שם בתוך מתחם מוזיאון ישראל, פגשנו בצוות יחידת השימור. שוחחנו עם ד"ר ג'ון עוזיאל מנהל היחידה, טניה המשמרת הראשית וד"ר הילית כהן מנהלת מעבדת השימור. אבל בעיקר - נפגשנו ללא חוצץ או זכוכית, פנים אל מול מגילה בפיסות היסטוריה של העם היהודי.
הצטרפו אלינו למסע המרתק לימי בית שני: איך נמצאו המגילות? מי האנשים שכתבו אותן והאם הם היו חברי כת? איך טופלו המגילות בשנים הראשונות למציאתן ומדוע הדבר כמעט והרס אותן? איך משמרים את המגילות כיום? מה עשו כותבי המגילות כשטעו בכתיבת השם המפורש? אילו עוד מגילות נמצאו במדבר? איזה משלוח ביקש בר כוכבא מאנשיו לחג הסוכות? מה רשום בתלוש משכורתו של חייל רומאי שצר על מצדה ומדוע וייתכן והוא השליך אותו בזעם לאשפה לאחר שקרא אותו?
על זאת ועוד - בפרק מיוחד זה של עושים תנ"ך
האזנה נעימה
יותם

פסח מצה ושאור (ד"ר יעל אברהמי)
לכבוד חג הפסח, אנו מביאים לכם בשידור נוסף את הפרק בו שוחחנו עם ד"ר יעל אברהמי על פסח מנקודת מבט קצת אחרת.
מי לא מכיר את רבן גמליאל שאמר "כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור”? הפעם ב"עושים תנ"ך" נצא ידי חובתנו אבל עם טוויסט - פסח, מצה ושאור.
אחד האירועים הכי משמעותיים עליהם מספר התנ"ך היא יציאת מצרים. דנו בעבר בהיבטים השונים, הטקסטואליים, הארכיאולוגיים וההיסטוריים של הסיפור המכונן שלנו אשר מופיע בספר שמות. הפעם נעסוק בפסח מזווית מעט שונה - דרך החור שבמצה. מה משמעות הלחם בעולם העתיק? מהו שאור? מהו בכלל אותו "חמץ" ומהיכן נובע האיסור עליו בהקשר של חג הפסח? ואיך כל זה קשור לעונה המתרגשת על כולנו - האביב?
עושים תנ"ך מארחים את ד"ר יעל אברהמי לפרק מיוחד מלא בפחמימות ומעט גלוטן על מצות חמץ ומה שביניהם.
האזנה נעימה,
יותם

מה השעה? איזה יום היום? מתי צריך לקחת את הילדה מהחוג? מתי יוצא ראש השנה? שאלות שכולנו מתעסקים איתן בכל יום, יום יום, שבוע שבוע...זמן.
כיום, בעולם המודרני הכל מחושב ומדוד (וזה גם המשאב שתמיד חסר לכולנו - זמן) אבל למה זמן בכלל חשוב? מתי התחילו למדוד את הזמן וכיצד מדדו אותו? איך אנשי העולם העתיק התייחסו למושג זמן? מהי העדות הראשונה של מדידת הזמן? איך חולק הזמן במזרח הקדום? מה ההבדל בין לוח שנה ירחי ללוח שנה שמשי ומדוע בחירה בלוח זה או אחר היא החלטה הרת גורל (ומלאה בפוליטיקה)? איך הוגדרה יחידת החודש? מי מחליט מתי מעברים את השנה? איך קבעו בתקופת המקרא את הזמן וכפועל יוצא את המועדים והחגים השונים? על פי איזה לוח שנה היהודים התנהלו? ולמה לוח השנה שלנו (היהודים) שונה מלוחות שנה וזנים אחרים?
כל זאת ועוד בפרק מרתק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן דב מהחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.
אז - מהרו ולחצו פליי- חבל על הזמן :)
האזנה נעימה,
יותם

בספר מלכים בפרק טו' מופיע סיפורו של אחד המלכים החשובים של ממלכת ישראל - מנחם בן גדי אשר מלך, על פי הטקסט, כעשר שנים - זמן לא מבוטל. אבל, למרות היותו של מנחם מלך חשוב מבחינה היסטורית וזמן שלטונו הארוך יחסית, הסופר המקראי "בחר" לסכם את שלטונו בשמונה פסוקים בלבד. מה בכל זאת ניתן ללמוד על מנחם, מקריאה "בין השורות"? מה ניתן להבין דרך תיאורו של מנחם אודות כותבי ספר מלכים? אילו מקורות עמדו בפניהם כשתיארו את קורותיה של ממלכת ישראל הצפונית? מה מיוחד בסיפורו של מנחם אשר מאפשר לנו להציץ, דרך עיני המחקר, על עולמם של מחברי ספר מלכים?
בפרק זה אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים וסמינר הקיבוצים, לשיחה על שמונת הפסוקים המקפלים בתוכם חיים שלמים של מלך בישראל. אתם ודאי שואלים את עצמכם מה ניתן ללמוד משמונה פסוקים, ובכן, מסתבר שהרבה.
האזנה נעימה!
יותם

במקרא אנחנו לא נתקלים בשיטות משטר מגוונות, בלשון המעטה. למעשה, מנהיג יחיד אשר מנהיג קבוצת אנשים היא שיטת השלטון הרווחת. בתנ"ך אנו קוראים על מנהיגים גדולים כגון משה או יהושע, אשר גם הם מנהיגים יחידים, כמעט כמו מלכים, גם אם לא נקראים כך בפועל. לאחר תקופתם, על פי הסיפור המקראי, מגיעה תקופה ארוכה של שלטון מלוכני.
מהן שיטות המשטר שרווחו בעולם העתיק בכלל? איך מנהיגים עלו לגדולה ולשלטון? מה נכתב בחוק המלך שבספר דברים פרק יז' ומה משמעות החוק על רקע המציאות של המזרח הקדום? מדוע המילה המנחה של החוק היא "לא" ואילו איסורים החוק כולל? ומה נכתב בסעיף היחיד בחוק אשר הוא מצוות "עשה" למלך?
על מנת לשוחח על מלוכה ושיטות משטר עתיקות על רקע חוק המלך עם קריצה למציאות של ימינו אירחתי באולפן את פרופ' נועם מזרחי, מהאונ' העברית בירושלים לשיחה שבה דיברנו בין השאר על דמותו של המלך המשתקפת בחוק זה (רמז? לא מדובר במלך כל יכול).
האזנה נעימה,
יותם