Communi-Talks דיבורי קהילה (Anva Ratzon and Daniel Ofek)

במשך הרבה שנים דניאל השתמש בקטע מקסים על קהילה "המקרה המיוחד של שדה אליהו" שמצא באחד השיטוטים שלו ברשת. זה היה קטע אנונומי ודניאל החליט שהוא רוצה לדעת מי כתב אותו. לאחר חיפוש לא ארוך הגיע לרב איתמר חייקין ונוצר קשר ושיח סביב הקטעים שכתב איתמר במהלך השנים.

מתוך השיח עלה הרעיון לקיים פרק משותף שבו שוחחנו על הובלה של קהילה.

איתמר חייקין ראש מכינת 'רוח השדה' בקהילת בארות יצחק. 

בן קיבוץ שלוחות. בעבר מפקד בצבא, רב קיבוץ, רב שליח מנהל בית ספר, איש חינוך ומנחה קבוצות. נשוי, אב לחמישה ילדים וסב לארבעה נכדים. 

בפרק עם איתמר דיברנו על מה זה אומר להיוולד לתוך קהילה, כיצד הגיע לעולם הקהילה והחיים בקהילה, אבל בעיקר דיברנו  מה המשמעות של הובלה של קהילה ומיהו המוביל של קהילה.

איתמר חלק איתנו את ניסיונו הרב כמוביל קהילה במקומות שונים תוך שימוש בדוגמאות מעברו ומתן טיפים למובילי קהילה היום כיצד להפוך לטובים יותר במה שהם עושים.

קישור לקטע "המקרה המיוחד של שדה אליהו" שכתב איתמר חייקין

קטע שכתב איתמר על הקהילות בעוטף עזה

המייל של איתמר: 

Itamarsigal@gmail.com

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

הינדי אוהב אנשים ועוסק בעולם הציבורי כבר הרבה שנים. הוא למד עבודה סוציאלית ומדיניות ציבורית והיום משמש כמנכ"ל מועצה של עין קניה ברמת הגולן. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף ולשמוע על העדה והקהילה הדרוזית וקונפליקט הזהות איתו חלקם מתמודדים.

מה למדנו מהינדי?

1. בארץ יש כ-150,000 דרוזים, רובם תושבי מדינה ישראל והם גרים בעיקר בהרים. גם בארץ וגם בסוריה ובלבנון.
2. הדרוזים לא עוזבים את האדמה שלהם, איפה שהם נולדו שם הם ישארו בגלל האמונה בגלגול נשמות.
3. העדה הדרוזית מבוססת בעיקר על הדת. הקהילה הדרוזית לעומת זאת מבוססת בעיקר על חיי היום- יום והאינטרקציה בין האנשים. בקרב הקהילה הדרוזית, ערך המשפחה גדול מאוד, העזרה ההדדית והקשר בין האנשים. כל הדרוזים הם עדה אחת אבל כל כפר שהוא קהילה שונה מכפר אחר. הקהילה יוצאת מתוך עדה והקהילות הן קבוצות שונות בתוך העדה.
4. הדרוזים בגליל ובכרמל שונים מהדרוזים מרמת הגולן. הדרוזים בגליל וברכמל מתגייסים לצבא ויש להם תעודת זהות כחולה והם יכולים להצביע לכנסת. הדרוזים מרמת הגולן בעלי תעודת מעבר ותושבות קבע, יש להם זכויות אבל לא מלאות. הדרוזים שאינם דתיים אינם יכולים לקרוא בכתבים.
5. לאט לאט, נושא הזהות וקבלת האזרחות בקרב הדרוזים בגולן משתנה. העולם החדש, המלחמה בסוריה, הרצון להשתלב בעולם התעסוקה ובישראל משפיעים מאוד על התהליך. בנוסף, בשנים האחרונות, מתוך שלושה ישובים בשניים יש ראש מועצה דרוזי, שהוציאו תעודת זהות כחולה כדי לרוץ לבחירות (מ82, עד 2018 הייתה וועדה קרואה בכפרים ובישוב השלישי, אף אחד לא רץ לבחירות). אז אמנם אין עוד הרבה אחוזי הצבעה, אבל זהו תהליך חדש שקורה בקרב קהילת הדרוזים בגולן שמצביע גם הוא על השינוי.

לפייסבוק של הינדי

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

נילי עובדת כבר 30 שנה בקבוצת נירם גיתן NGG והיא מומחית למנהיגות וניהול בעולם בהפרעה. הזמנו את ניל"י לשיח פתוח ולא רשמי שבו ניל"י פותחת את ליבה ואת מחשבותיה, על כל מה שקורה היום בארץ ואיך ניתן לצמוח ומה תפקיד התקווה והקהילה במסע הזה. 

ללינקדין של נילי

לפייסבוק של נילי

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

הפרק הטראנס אטלנטי הראשון של דיבורי קהילה והפעם עם טלי גרוסאוס שחיה באגם אטיטלן בגואטמלה ועוסקת שם בפיתוח קהילתי.

טלי לימדה אותנו על יצירת קהילה במרחב המקומי יחד עם האוכלוסייה המקומית במקום בו היא חיה. בפרק היא מספרת לנו, כיצד תיירות משרתת את הבניה של קהילות ומחזקת את תושבי המקום. 

5 דברים שלמדנו בפרק:

1. לפעמים הדרך להתחבר לקהילה היא לא בהכרח לעשות את מה שאת.ה אוהב.ת, אלא את מה שחשוב להם ולהתחבר לצרכים שלהם. בהקשר של טלי זה אומר להתחיל לעסוק בריצה מה שלא חשבה שיקרה לעולם.
2. בעולם הפיתוח הבינלאומי יש 2 פרקטיקות נפוצות: community base ו community led development. גישת ה led מתחברת לצרכים של הקהילה ופועלת יחד איתה ולא עבורה.
3. כשעוסקים בתיירות קהילתית בעצם הרבה פעמים עוסקים בגאווה המקומית והחיזוק של הנרטיב הקהילתי. פן נוסף הוא העיסוק בזהות של הכפר והקהילה, דרך זה מגלים את ההיסטוריה של המקומיים. למשל בגואטמלה בכפר בו טלי נמצאת, הקהילה היא צאצאיה של שבט המאיה ולא רק בהכרח מהכפר. הדרך שנבחרה לספר את הזהות והנרטיב היא על ידי ציורי קיר על הבתים, ועל הדרך זה גם הופך את המקום לנעים יותר לתיירים אבל גם למקומיים.
4. פרקטיקה חשובה שהשתמשו בה בכפרים בגואטמלה היא הקמה של ועד תיירות של הכפר, שעוסק יחד איתם בשאלות האסטרטגיות הגדולות. זה אולי נראה פשוט אבל אלו דברים שלא היו קיימים בעבר (וגם לרוב לא קיים ברוב הערים בארץ...).
5. כדי לייצר שינוי אמיתי צריך לייצר מודל כלכלי שתומך את העבודה התירותית קהילתית. כלומר, לייצר הכנסות לתושבים מהעסקים שלהם דרך התיירות. בסוף, קיימות אמיתית תקרה רק בעזרת מודל כלכלי ולא רק על תרומות חיצוניות.

אז מי זאת טלי?

טלי גרוסאוס, ישראלית וארגנטינאית. מחזיקה BA בממשל וחברה, ותואר שני בפיתוח בינלאומי. חיה בגואטמלה מאז 2018 כאשר הגיעה לנהל את הפעילות של עמותת ישראייד לאחר התפרצות של הר הגעש FUEGO. טלי הקימה את השלוחה של העמותה והתחילה את האופרציות בשני אזורים מוכי אסון. המקריות של החיים הובילה אותי לאגם אטיטלן והיום היא חיה באגם ומנהלת תכנית לפיתוח תיירות קהילתית של עמותה מקומית. דרך העיסוק בפיתוח קהילות קיבלה טלי שתי המתנות אולי הכי משמעותיות בחייה: ללמוד לרוץ, ולעשות טראקים:) 

רוצים לשמוע עוד?

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

עמית מאז ומתמיד איתגר את הגבולות, ואיתגר מחשבתית את עצמו ואת הסביבה כל החיים. החברה הנוכחית של עמית ארטישוק, הייתה מוכנה להתחיל את עבודתה בתחילת הקורונה, אך עקב החוסר הרלוונטיות שלה עקב המצב, עמית ושותפיו את אתגרו את עצמם שוב ועשו אדפטציה לחברה בכדי להיות רלוונטיים לשוק. את הפרק של עמית היינו כל כך מחוייבים להקליט אותו, שדניאל הקליט מבית קפה ועל כן קולות הרקע שתשמעו מדי פעם.

מה למדנו מעמית?

1. המרחב הפיזי הוא פונקציה לקהילות והוא יכול להשפיע על התקשורת הבינאישית, תלוי בצורה בה נעצב את המרחב.
2. ברגע ששולפים את המרחב הפיזי החוצה ואנשים מתחילים לתקשר יותר ויותר בצורה דיגיטלית ולא פנים מול פנים, התקשורת הופכת להיות מאתגרת יותר ויכולה אף להיות חסרה במימד האינטימי, להיות מפורשת בצורה לא נכונה ובמקרים מסויימים יכולה להחוות גם כאלימה.
3. מחקרים שבדקו את דרכי התקשורת אשר בונים אמון בצורה הגבוהה ביותר מצאו כי מפגשים פיזיים הם החזקים ביותר, לאחר מכן מפגשים עם ווידאו, צ'אטים ולבסוף איימלים. בנוסף בשביל לבנות אמון צריך לייצר אמפטיה וקשר אישי. המשימה היום היא למצוא מה הדרך הכי טובה לבנות תקשורת נכונה (פרונטאלית, דיגיטאלית, פיזית) בהתאם לסיטואציה ולאזן את זה.
4. מחקרים מראים שקבוצות שעבדו יחד פורנטאלית הגיעו לתוצאות טובות יותר במימדי חדשנות מאשר קבוצות שעבדו יחד מרחוק. דבר נוסף שמקדם חדשנות הוא הקשרים החלשים ולכן תפיסת החיבור בין העובדים והעובדות היא כל כך חשובה בארגונים.
5. עולם העבודה שהשתנה מייצר הזדמנות לעולם הקהילה, מכיוון שיותר ויותר עובדים מהבית, לרשויות אין מנוס אלא לפתח מענים לתושבים לכל שעות היום ולא רק לערבים.

וכרגיל…

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל:

 communitalks2020@gmail.com

ללינקדין של עמית

עמית וגם אנחנו התרגשנו מאוד לקראת הראיון (כי אנחנו כבר הרבה זמן רוצים לשמוע על תיאורית יו) ובאמת לקחו לנו כמה דקות להוריד את ההתרגשות ושהשיחה תזרום לה. עמית מלווה יזמים חברתיים המעוניינים ליצור עולם טוב יותר, היא מובילה את קהילת גאיה ויו לאב בישראל. חופשת הלידה הראשונה של עמית הביאה איתה שינוי וצמיחה לא רק משפחתי אלא גם תעסוקתי ואישי. לדעת עמית מודל היו הוא ממש טכנולוגיה חברתית שיכולה ליצור שינוי בעזרתה של הקהילה על ידי הקשבה מחוללת. 

בואו לשמוע את עמית מספרת לנו מה זה אקטיביזם רוחני? איך כלכלנית ממשרד האוצר מגיעה לעסוק ביזמות חברתית וקהילתית? מה זו כלכלת אקו? מהו מודל U? מה נעשה בסקוטלנד שעמית חולמת לביא לארץ? איך הקשבה אמיתית יכולה ליצור שינוי חברתי ואיך היא נראית בפועל?

בחודש פברואר הקרוב עמית והשותף שלה פותחים מחזור נוסף של מעבדת BU המבוססת על קורס U.Lab הבינלאומי, עמית מזמינה אתכם.ן להצטרך למפגש מבוא שיתקיים ביום שני 7.2 בשעה 18:00 בזום, ללא עלות.

לקבוצת ווטצאפ של קהילת גאיה ישראל

לקהילת גאיה בפייסבוק

הסרטון המדובר על קהילת גאיה מארחת את קנת הוג על סקוטלנד

והנה אחד קצר יותר :) - https://www.youtube.com/watch?v=nMCx9rUEeo8

וכמובן, כרגיל - מוזמנים לערוץ טלגרם שלנו בדיבורי קהילה

זה עומד להיות אחד הפרקים המצחיקים שתאזינו לו. וזה בדיוק מה שיפה ברפי, הוא מצד אחד מצחיק ויודע להשתטות אבל מצד שני הוא איש מקצוע מדהים ועתיר ניסיון בעולם הקהילות. רפי הוא אחד האנשים שיודע לשלב בין האונליין והאונלייף בצורה מושלמת, בעיקר בשילוב זה בקהילות גיאוגרפיות, ואפילו הוביל תהליכים שהובילו ויצרו שינוי מדיניות.

אז מה אנשים לא יודעים על רפי? איך הוא הגיע לעולם הקהילות? איך ניתן להניע תהליכים ומאבקים חברתיים בשכונות? מה רפי אוהב לעשות ברמזורים אדומים? איך הופכים עיר למקום טוב יותר לגור בו? מה הקשר של שטראוס? ולמי רפי כל כך מפרגן?

מוזמנים להכנס לקישורים הבאים ולהכיר את הקבוצות והמיזמים שרפי מוביל -

CLI - https://www.facebook.com/groups/2494008590725679

צעירים למען שימור מורשת הייקים - https://www.facebook.com/groups/92098302369

כתבה על המיזמים של רפי ויעל אורן - https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5795051,00.html

הגורו של יחסי הציבור - https://www.facebook.com/groups/119685011430287

קהילת דרושים שרפי מנהל - https://www.facebook.com/groups/205910812845

קהילת נאות אפקה - https://www.facebook.com/groups/590069401019615

מזכירים לכםן לבוא ולבקר אותנו בטלגרם -

https://t.me/communitalks

ובואו להכיר ולהירשם לקורס (שהוא גם קהילה) החדש שלנו -

https://did.li/quD5q

את אלישבע ושי, לא צריך להציג, אבל מי שרוצה תזכורת, פשוט תחזרו לפרק 1, בו ראיינו את שי, או לפרק 4 בו ראיינו את אלישבע. אז לכבוד פרק 90, החלטנו להזמין אותם שוב, את המורים שלנו בלמידה על קהילות. הזמנו את אלישבע ושי כדי לסקור כיצד עולם הקהילות השתנה בעשור האחרון ולאן פנינו, במיוחד לאור השינויים במציאות הנוכחית.

אז מה למדנו מההקלטה?

1. באמצע המאה הקודמת התפתחה ההבנה כי קהילה אינה רק מרחב גיאוגרפי. יכולות להיות קהילות מסוג אחר. בנוסף, האינטרנט והתשתיות הטכנולוגיות הביאו עימם סוג חדש של תקשורת והתארגנות בין אנשים (לטוב ולרע). המאיץ הנוכחי לשינויים בתפיסת הקהילה הייתה מגפת הקורונה שהנכיחה את ההבנה על חשיבות של הקהילה וה"יחד".

2. קהילה לא מביאה איתה בהכרח רק טוב. צריך לראות את האנשים שקשה להם בקהילה ולעזור להם למצוא את המשאבים הנחוצים להם. זה יכול לקרות באמצעות התארגנות קהילתית, שרואה את הפערים והצרכים ומשפיעה על מדיניות חברתית מעבר לקהילה.

3. קהילה מובלת על ידי ערכים, ואנשי ונשות מקצוע צריכים לא רק לייצר את ההתארגנות הקהילתית אלא גם לשאול את השאלות שיעזרו לקהילה לפתח עזרה הדדית, אנושיות ואת האכפתיות.

4. חשוב לזכור כי קהילות ווירטואליות, הן תיבות תהודה. כשאנחנו שם נראה לנו שכולם חושבים כמונו, כך אנחנו עלולים להיאטם לדעות שונות משלנו, וזה מקום מסוכן. כדי למנוע אפקט כזה, חשוב שהקהילה הווירטואלית שיצרנו תהיה הטרוגנית ומגוונת ככל האפשר.

5. קהילה מיטיבה היא מקום שמחנך לדמוקרטיה, מקום שבו לומדים לדבר, לשכנע, ולהתנהל ביחד, גם עם מי שלא מסכימים איתנו.  

לאתר של שי (ממליצים מאוד להכנס ולקרוא שם):

ליצירת קשר עם אלישבע:

elishevasadan@gmail.com

מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

תתכוננו לפרק של הפרעת קשב וריכוז. רינתיה ברוכים לוין - מנכ"לית limi - בית לתחום הלמידה בארגונים בישראל. לומדת נצחית ומאוהבת במקצוע הזה. רינתיה היא יועצת אסטרטגית לפיתוח הון אנושי בארגונים, מרצה בפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT, מכשירה אנשי למידה ארגונית כבר למעלה מעשור, מנהלת את קהילת “למידה ארגונית” בפייסבוק ופודקאסטרית בפודקאסט “פיצוחים”.

אז מה למדנו מרינתיה?

1. קהילת הלמידה של רינתיה התחילה מההבנה שכדי להמשיך את תהליך הלמידה של הבוגרים של הקורס שלה, כדאי שיהיה להם מקום לדבר והיום יש בה מעל 15,000 אנשים. מה שמחבר את הקהילה שלה הוא הצורך המשותף ללמידה, הרצון לצמיחה מקצועיות וההדדיות.
2. כדי לייצר למידה אפקטיבית בקהילה או בקבוצה מומלץ לחלק לפי תתי מקצוע או לפי המגזר שמהם מגיעים אנשי הלמידה. אבל לתת קהילות יש מחיר מכיוון שזה גונב את הפוקוס מהקהילה המרכזית.
3. קהילה נותנת מענה יותר עמוק ללמידה. יש ארבעה שלבים בתהליכי הלמידה: טירון, בעל ההכשרה, מנוסה ומומחה. בעזרת הקהילה ניתן לתת מענה לכל השלבים. על מי שמוביל.ה את הקהילה לייצר מרחב שיהיה נכון ונוח לכלל חברי הקהילה.
4. קהילת למידה מאתגרת ארגונים, מכיוון שבקהילה אין היררכיה וליניאריות לעומת הארגונים. עם זאת, עולם קהילות הלמידה הולך וגדל בקרב הארגונים.
5. המפגשים הפיזיים הם חשובים מאוד לבניית היחסים, אמון ומעורבות הלמידה. חשוב להכניס במפגשים גם אלמנט של כיף ולא רק מפגשי למידה שמתמקדים במשימת הלמידה. יחד עם זאת, פוסט קורונה מאוד קשה לא.נשים להסכים לצאת מהמסכים ולכן צריך להשקיע מאוד בתוכן.

לאתר של limi

למאמר על קהילות פנים ארגוניות

הפרק בפיצוחים על איך מקליטים פודקאסט?

קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

מקס פרידמן הוא איש יקר שכל דקה שתאזינו לו אנחנו בטוחים שתתאהבו בו כמונו. עוד לפני שהגענו לדקה וחצי, דניאל כבר בישר למקס עד כמה הוא מעריך אותו ופעמיים ואפילו בסוף הפרק דניאל השתכנע ממנו!! בקיצור - מקס יודע לפשט נושאים מורכבים, ואין ספק שזה בין השאר סוד ההצלחה שלו.

בואו להאזין ולשמוע - איך ירושלים משפיעה על עיצוב האופי? איך מקס הגיע לעסוק בעולם הקהילה? מה זה מונטיזציה בקהילה? איך מתכננים נכון קהילה? מה זה כל האותיות והמילים באנגלית שמקס זורק באמצע הפרק? האם גם בקהילות אונליין יש שיתוף והשתתפות? איזו שאלה ממש טובה הייתה לאנוה? ומה גרם לנו להישפך מצחוק באמצע הפרק?

מוזמנים להתחבר למקס בלינקדין - https://www.linkedin.com/in/max-friedman-3783a156

מוזמנות לפנות אל מקס בפייסבוק - https://www.facebook.com/inves2go/

קישורים לאתרים שמקס מזכיר -

Community Canvas - https://community-canvas.org/

The 7Ps of community - https://cmxhub.com/the-7ps-of-community

למדריך המלא למנהלי קהילות של מקס - https://bit.ly/2Vf9db9

תזכרו להצטרף אלינו לערוץ - https://t.me/communitalks

ועוד שבועיים בדיוק מתחיל הקורס שלנו! אז מהרו להירשם - https://did.li/quD5q

ליקו פרידלר הוא סא״ל במיל. בן 42, נשוי ליעל ואב ליוגב, איתן ויואב. ליקו הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית ובוגר תואר שני במנהל עסקים בתוכנית בינלאומית מאוניברסיטאות Kellogg ותל אביב. בנוסף לכל אלו הוא יו״ר עמותת בוגרי אגוז ושותף מייסד במרחב החברתי.

כבר בתחילת המלחמה, היה ברור בעמותה שצריך לחשוב, להתגמש ולהתפתח בדרכים נוספות על מנת לתת מענה ללוחמים בסדיר ובמילואים. אבל מה קורה כשהיו"ר והמנכ"ל שניהם מגוייסים?

איך מפתחים מענים חדשים? איך מתבססים על הפלטפורמות הקיימות? ומהי התפיסה של העמותה שהופך אותה להיות כל כך משמעותית בקרב בוגריה?

ליצירת קשר עם ליקו:

Chairman@egoz.org.il

לאתר של העמותה

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

פרק חגיגי וראשון באולפן של גילאור הפקות למידה מראיינים אחד את השנייה.

מוזמנים להתרשם מהמיתוג החדש

אז מה זה בכלל הון חברתי?

 ההון חברתי מתאר את סך המשאבים הבלתי חומריים העומדים לרשות החברים ברשת חברתית מסוימת מכוח שיתוף הפעולה, האמון וערוצי המידע ביניהם. הון חברתי כולל את הקשרים שבין חברי הקהילה, הבאים לידי ביטוי בכמות הקשרים, איכות הקשרים, ומידת השימוש בהם (מתוך ויקיפדיה).

מה למדנו על הון חברתי?

1. כאשר ההון החברתי נפגע גם הקהילה נפגעת, לכן זה משהו שהכרחי לעבוד עליו בכל עבודה עם קהילה.

2. הון חברתי יכול לחזק קהילות אבל הוא יכול גם לשמר אי שוויון ופערים חברתיים אם לא משתמשים בו נכון.

3. הון חברתי, רשתות, חיבוריות ונטוורקינג דומים במהותם. החשיבות של הקשרים במונחים אלו היא עומק ואיכות הקשרים על מנת להשיג מטרות משותפות. הם יכולים לבוא לידי ביטוי ברמת הפרט, אבל גם ברמת קבוצות או קהילות שונות.

4. הון חברתי מלכד מסייע לבניית זהות משותפת שמקדמת את המטרות והקהילה. הון חברתי מגשר הוא ההכללה של רשתות נוספות שאינן דומות לרשת שלנו והחיבור של אותן הרשתות ביחד על מנת ליצור זהות משותפת ומטרות משותפות.

5. הון חברתי יכול להצמיח אותנו ומחקרים מראים שהוא עוזר לנו להרגיש מאושרים יותר ואף לאריכות חיים !!

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף:

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

קישורים לפרק על הון חברתי:

הגדרה של הון חברתי בויקפדיה

הספר המעולה לשם שינוי ביחד

רוברט פנטאם מדבר על הון חברתי וההקשר הכלכלי

הסרטון TED המדהים של סוזן פינקר: הסוד לחיים ארוכים עשוי להיות חיי החברה שלכם  

רוברט וולדינגר: מה הופך חיים לטובים? שיעור מהמחקר הארוך ביותר על אושר

דותן , חיה ונושמת בדרך החיים שלה, בעבודה ובהתנדבות את העולם של ניהול קהילות. ביומיום היא מנהלת את קהילת Startup for Startup (של Monday), מייסדת ומובילה את קהילת "זה לא יושב בול", היא המנכ״לית של ״קהילת השוות״ וקהילות נוספות ברחבי הרשת ומחוץ למסך. 

בעלת עסק עצמאי לניהול קהילות שכחלק ממנו מרצה, מלמדת, מייעצת ומלווה ארגונים וחברות בשלבים שונים בעולמות הקהילה. בקיצור, לדותן יש ניסיון רב עם קהילות מכל הסוגים והיא באה לספר לנו על חוט השני שלמדה בעבודתה עם קהילות.

מה למדנו מדותן?

1. קהילה אי אפשר לנהל, אפשר להוביל, להחזיק את המרחב, אבל חייבים צוות של שותפים ושותפות על מנת שהיא תפעל ביצירתיות, חדשנות, בשביל לייצר אירועים, חיבורים ושייכות ובכלל בשביל לפעול ב Scale גדול יותר.
2. לפני הכל - הקהילות פה כדי לייצר חיבורים. יש הרבה דרכים לעשות את זה, בין אם זה על ידי מתן מידע, תוכן בעד ערך, יצירת מפגשים פרונטליים וכו׳. בשלב מסויים כשקהילה גדלה אפשר גם לפתוח תתי קהילות. בין אם זה לפי נושאים, תחומי עניין, קרבה פיזית ועוד. החלוקה לתתי קהילות יכולה לסייע לאינטימיות ולתת את ההרגשה שכולנו באותה סירה.
3. הקהילות שדותן מובילה והובילה, מגיעות בעיקר מהצורך של הפגת הבדידות - הן תעסוקתית והן אישית, הקהילות מסייעות (אם זה בעולם הסטרטאפים ואם זה בעולם החברתי והאימפקט) לפתח שייכות. בנוסף חלק מהקהילות התחילו כקהל/קבוצה והפכו, עם הזמן, להיות קהילה.
4. מה שמפעיל את דותן בעולם הקהילות (לא היא אמרה אלא אנחנו) זה נתינה ונדיבות ואולי זה מה שעוזר לכל הקהילות שהיא מובילה להצליח. גם המוניטיזציה של הקהילות נעשית בצורה שמתחברת עם הערכים שלה ושל חברי וחברות הקהילה.
5. העקרונות להובלת קהילה של דותן הם: שקיפות - מדברים על הכל, לא לעבוד לבד, להיות פתוחה לביקורת ואפילו להגיד עליה תודה (כי זה אומר שלצד השני אכפת) תכנון ואסטרטגיה - חשיבה קדימה עם מטרות ואבני דרך, לשאול כמה שיותר - במיוחד את חברי וחברות הקהילה והאחרון הוא צניעות - גם אם למדתי לא מעט בדרך, יש לי עוד המון המון ללמוד, בכל תחום. הצניעות מאפשרת לפעול בלי אגו ולהגיע למקומות מפתיעים.

לפייסבוק של דותן

לאתר של דותן

להרשמה לניוזלטר הקהילון של דיבורי קהילה

קישור לטלגרם שלנו

קישור לערוץ ווטצאפ לקבלת עידכונים

בן מורג הגיע לדבר איתנו בפודקאסט בצורה הכי קהילתית שיש, בחוץ עם הרוח, האנשים והכלבים בגינה בשכונה ב, בבאר שבע. ובדרכו המיוחדת הוא מעלה הרבה שאלות ותהיות בנוגע לקהילה. אל הפרק הזה הגענו פתוחים והשארנו לבן להוביל ולבחור על מה הוא מעוניין לדבר ולחלוק איתנו את המחשבות היקרות מפז שלו.

אילו צירי קיימות יש לקהילה? איך קהילה נוצרת ומה כברת הדרך שקהילה עוברת עד שהיא מתחילה לעסוק גם בכסף וכלכלה? למה בן מתכוון כשהוא אומר קהילה? מה גורם לקהילה להיות מבוססת יותר? אילו שאלות מעלה הכסף בתוך הקהילה?

השבוע חוזרים מחופשת הפסח עם פרק על קהילות מקצועיות לומדות בו אנחנו מארחים את ד"ר טלי ברגלס שפירא.  

5 דברים חדשים שלמדנו בפרק:

1. אחד הגופים הראשונים שעסקו בתחום הקהילות המקצועיות לומדות הם מכון וייצמן ספציפית בתחום הפיזיקה. 

2. על אף שנושא הקהילות המקצועיות לומדות מתחזק בתקופה האחרונה, במכון מופת (הגוף אשר מכשיר מורים במשרד החינוך) עוסק בנושא כבר 6 שנים ויש צוות שלם סביב הנושא. 

3. על פי ההגדרה של מופת, קמ"ל (קהילה מקצועית לומדת) היא קבוצה של אנשים שנפגשים ללמוד ולטייב את הפרקטיקה שלהם כדי לבחון את דרכי הלמידה ולשפר את תהליכי ההוראה. 

4. על פי טלי המטרה של קהילה מקצועית לומדת היא לא רק קהילתיות כמו בקהילות גיאוגרפיות. הקהילה היא כלי במקרה זה. 

5. המודל של קמ"ל נקרא "מודל מניפה" והוא מלווה על ידי גוף אקדמי שגם מקדם את המקצוע וגם את המובילי קהילה שהם מורים מתנדבים. 

ואם שאלתם את עצמכם.ן מי זאת ד"ר טלי ברגלס שפירא, אז נספר לכם.ן שהיא התחילה את דרכה במערכת החינוך והייתה מחנכת כיתה. טלי עשתה דוקטורט במכון וייצמן ובמסגרת הפוסט דוקטורט הקימה וחקרה קהילות מקצועיות לומדות של מורים למדעים.

במקביל לניהול מופ קהילות מקצועיות לומדות היא גם מרצה במכללת דוד ילין בתחום הוראת המדעים, ביולוגיה וכימיה וטכנופדגוגיה.

טלי היא אמא לחמישה ילדים, שני חתנים כלה, וכלב וסבתא לשלשה נכדים מהממים.

לקריאה נוספת:

מאמר שכתבנו בטלגרם על קהילות מקצועיות לומדות עם מלא קישורים רלוונטים

מאמרים רבים של מכון מופ"ת על קהילות מקצועיות לומדות

סרטון של ד"ר טלי ברגלס שפירא על קמ"ל

מאמר של גיל מרטינס על קהילות מקצועיות לומדות

מאחלים לכם האזנה נעימה

דניאל ואנוה

מזמינים לדרג אותנו בפלטפורמות השונות

מעין אופק, מנהלת את 'מעין התיאטרון' – חברה לחוגי תיאטרון חברתי. יועצת לאנשים בהפיכת כישרון לחוג מצליח. עוסקת בהתפתחות אישית. למדה תואר ראשון בתיאטרון חברתי וסוציולוגיה אנתרופולוגיה ולאחר מכן תואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. היום לומדת הדרכת הורים באדלר. בנוסף לומדת ומעמיקה בתחום החינוך למיניות חיובית ומתנדבת בועדה למניעת הטרדות מיניות בקיבוץ הזורע.

מה למדנו ממעיין?

1. לא כל חוג הוא קהילתי. זה תלוי במדריך והתפיסה שלו, בהבנה שחוג הוא לא רק כלי חינוכי וזה תלוי בקהילה שמחבקת את התפיסה. 

2. חוג בתפיסה קהילתי מרחיב את תחושת השיכות בפרט ואת מעגלי העבודה לקבוצה וכמובן לקהילה. כלומר, לא רק הפרט במרכז אלא גם מעגלים נוספים. לפי מעיין זו תפיסה הוליסטית.

3. תפיסה קהילתית של חוג בונה קהילה מתחלקת לעבודה עם הקבוצה ויחס אליה כקהילה ועבודה עם הקהילה עצמה סביב הזהות והנרטיב הקהילתי.  

4. לא כזה מסובך לייצר חוג בונה קהילה. בפרק יש דוגמאות רבות לפרקטיקות שאפשר לעשות. למשל, חיבור אחד הותיקים בישוב לחוג ומפגש שלו עם הקבוצה שיספר את הסיפור הקהילתי. אירוע בתוך הקהילה , למשל הצגה, שמחוברת למסורת שלה ונבנת יחד עם הקהילה והמשתתפים בחוג. 

5. למדנו את המודל של מעיין התיאטרון שהוא מודל זכיינות שיתופי שמייצר בקרב המדריכות תחושת משמעות וחיבור אמיתי לחזון של החוגים.

לאתר של מעיין

חוג בקהילה שכתבה מעיין

אירוע בונה קהילה של החברה למתנס"ים ושדמות

תדריך חוג בונה קהילה של החברה למתנ"סים

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

קישור לקבוצת הווטסאפ השקטה בה אנו מעלים מידי שבוע פרק

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה:

רות עדן היא מנכ"לית ומייסדת של קומיוניטי פורוורד - ארגון מנהלי הקהילות של ישראל. רות פועלת בעולם הקהילות מזה 5 שנים, שזה גם הגיל של הבן הבכור שלה ובפרק היא תספר לנו איך כל זה מתחבר בסוף. בפרק הזה יש מראיינת אורחת, הלא היא ליאור רותם גורדון. בואו לצלול ולחפור עם דניאל, ליאור ורות על איך עולם הקהילה השפיע על עולם העסקים ועל הממשקים וההבדלים בין קהילות מסורתיות לקהילות דיגיטליות.

חמישה דברים שלמדנו מהפרק עם רות:

1. המקום של הקהילות הדיגיטליות צריך עוד לעבור הגדרה ומיסוד. ההגדרה והמיסוד יגיעו על ידי היכרות של הבסיס - איך עולם הקהילות התחיל מצד אחד ופיתוח הידע ומדדי הצלחה מהצד השני, כגון: KPI, ROI.
2. הרבה פעמים עסקים רוצים להקים קהילה מתוך הצורך שלהם, התפקיד של מקימות הקהילה של אותם עסקים הוא לחשוף בפני העסקים את העולם הפנימי של חברי הקהילה הייעודיים (מיתוג, מחוברות עובדים, מוצר וכו').
3. האתגר הראשון בהקמת קהילה לעסקים הוא לחבר בין הצורך של העסק לבין הצורך של הקהילה. 
4. טיפים למחקר מקדים לפני הקמת הקהילה: לבנות ראיונות עומק עם קהל היעד, חשוב לא לשאול שאלות מכוונות, לא לצאת מהנחות מוקדמות על חברי הקהילה, להעמיק את הקשר עוד לפני פתיחת הקהילה ועוד.
5. קהילות עסקים הן פתח לשיח דו כיווני (עסק ללקוח ולקוח לעסק), לעומת פרסום או דף עסקי שהוא חד כיווני (עסק ללקוח). כשהשיח הוא דו כיווני הוא מעלה את הערך ללקוח, את הנאמנות למותג ונותן את ה added value ללקוחות.

מוזמנים ומוזמנות לערוץ טלגרם שלנו, דיבורי קהילה

מוזמנות ומוזמנים לקהילה של community forward

מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחרי רות בלינקדין

ניר הוא מייסד והמנכ״ל של בילדאין, חברת ייעוץ לחדשנות שמלווה ארגונים גדולים בבניית קהילות חדשנות פנים ארגוניות וחיבור לאקוסיסטם, ומפתחת בערים גדולות פלטפורמות טכנולוגיות לחיבור קהילות עסקים מקומיים סביב העיקרון של ערים אקטיביות. אנחנו בכלל קראנו לפרק קהילות חדשנות והקשר לעסקים, אבל בסוף כמו בכל שיחה ובזכות ניר הלכנו למקום רחב יותר - קהילות חדשנות. אז לא נשקר, לקראת סוף הפרק אנוה נעלמה, אבל דניאל כפרה עליו החזיק את זה נהדר

אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לשמוע את הגיגיו של ניר על איך אפשר להתחיל להשתמש בחדשנות וקהילות חדשנות? איך הוא מגדיר חדשנות? מה הן 5 סוגי קהילות החדשנות שנכנסות לתוך ההגדרה? מה הקשר של זה לגיוס אוטיסטים לצה"ל (אין, אבל אנחנו אסוציאטיבים)? מה זאת חדשנות בכלל ואיך אפשר לבחון האם קהילה "עובדת"? ומה זה הערך בחדשנות שא.נשים מזכירים כל הזמן? 

אהרון אריאל לביא הוא מנכ"ל הקהל שהקים את הארגון מתוך חלום והתחיל את דרכו בעולם הקהילות כבר מילדות. הוא ממייסדי גרעין שובה בעוטף עזה, רשת נטיעות ומועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות בישראל. אהרון מעורב במיזמים חברתיים וחינוכיים שונים בארץ ובחו"ל וכן במחקרים המחברים בין סוגיות בכלכלה, חברה וסביבה למחשבה היהודית ובמקביל הוא עובד על עבודת הדוקטורט שלו במרכז עזריאלי ללימודי ישראל (אונ' בן-גוריון), העוסק בצמיחת השמרנות היהודית במתח שבין ישראל ליהדות צפון-אמריקה.

אז איך עולם הקהילות בא לידי ביטוי ביהדות? מה הרמב"ם אומר על זה? האם המילה קהילה מופיעה בתנ"ך בכלל? מה הקשר בין קהילה, קהל ולהקה? איזה חיבורים ומחשבות עולות בדניאל במהלך הפרק? למה בקבוצות מאוד גדולות מאוד קשה קהילה? ומה בין הטקסים לקהילה? 

מוזמנים לשמוע את אהרון וילדיו ברקע בפרק מעניין ושונה קצת

לאתר של הקהל- www.hazon.org/hakhel

זיאד נשוי ללילה (עו"ס גם כן), אבא ל3 ילדים ומגיע ממשפחה בדואית ברוכת ילדים. הוא מתגורר בכפר כמאנה במועצה אזורית משגב. משנת 2007, זיאד משמש כעו"ס במועצה אזורית מטה אשר ובנוסף הוא חבר מליאה במועצה אזורית משגב, חבר בפורום מומחים רשת מקומית קהילה לדורות של ג'וינט אשל ומדריך עובדים סוציאליים קהילתיים.

זיאד הוא העו"ס הקהילתי של ערב אל עראמשה, כפר בדואי במועצה אזורית מטה אשר. בתחילת המלחמה פונו מרבית תושבי הכפר הבדואי הנמצא תחת איום בלתי פוסק של טילי נ"ט, רקטות וכטב"מים. החל מחודש הרמאדן מעדיפים יותר ויותר מהם לחזור לביתם. אנחנו מזמינים אתכם להאזין לפרק ולשמוע את סיפורם של תושבי הכפר וכיצד עובדים עם קהילה, בכפר שנמצא תחת אש תמידית החל מאוקטובר.

ליצירת קשר עם זיאד:

zeads@mta.org.il

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

לילך נולדה בחבל אשכול וחיה בו כל חייה. החיבור שלה לאשכול מתחיל מהריח של האדמה אחרי הגשם, השדות והמרחבים וממשיך בעוצמה באהבה שלה לאנשים הטובים, הצנועים והיפים שחיים יחד איתה. 

אוהד הוא מושב במועצה אזורית אשכול. כמו כל חברי המועצה גם חברי המושב פונו מביתם לאחר ה7 באוקטובר. מחצית מהם, עבר להתגורר בקיבוץ משאבי שדה והחצי השני מפוזר בין אילת לאזורים אחרים. במשאבי שדה כיום מפונים כ150 תושבי אוהד וה150 הנוספים הנם ממספר אזורים אחרים, על כן הוחלט ששם הקהילה ישתנה לקהילת משאבים.

בפרק לילך מספרת לנו, איך בונים מבנה קהילתי חדש שיתן מענה לכלל הקהילה החדשה? איך מתנהלים אל מול הרשות הקולטת ועם הרשות האם? איך שומרים על קשר עם כלל חברי המושב המקורי ומה התקווה לשינוי שיקרה כדי שיוכלו לחזור לביתם?

למייל של לילך:

shamir.lilach@gmail.com

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מור היא יזמת קהילה ויהדות ישראלית. היא חוקרת ויוצרת מרחבי שייכות, השפעה ולקיחת אחריות משותפת. וכמו הרבה מרואיינים ומרואיינות אצלנו הגיעה לעולם הקהילה מהצורך שלה ומובילה את קהילת בינה בתל אביב יפו, שהיא קהילה נושמת.

היא אמנם מאוד צנועה, אבל למדנו ממנה הרבה!

אז מה למדנו ממור:

1. הרבה פעמים בקבוצות בקהילות א.נשים מגיעים לחוויה, שיראו אותם.ן ולמרחב שנוצר במפגשים.
2. קבלת שבת היא מתודת התכנסות שיוצרת טקס וסיבה למפגש חגיגי עם ערך נוסף שבונה תרבות קהילתית.
3. בית כנסת הוא סוג של אי שיכול לתת מקום בטוח ומרחב למי שרוצה וצריך קהילה. ומצד שני המרחב הזה נותן הזדמנות לחברי הקהילה לראות את כל חברי הקהילה.
4. אתיקה של רב פעמיות - היא היכולת להכיל את הקיימות בתוך הקהילה וזה התפקיד של מי שמחזיק.ה את המרחב הקהילתי לשאול את השאלה האם העשייה שלי משתפת את הקהילה? האם היא תשאר אחרי? מאוד דומה לשליח ציבור, שהוא לא מנהל, מוביל או מחזיק, הוא הנציג של הקהילה ושל כלל הטקסים, הכללים והנורמות הקבועים בבית הכנסת.
5. הטקסים הקבועים נותנים בטחון וידע לחברי הקהילה,  הסידור מייצר סדר קבוע, מוכרות למרחב ובעלות משותפת. המניין משמר את הקהילתיות, כי אחד לא יכול בלי התשעה האחרים והתשעה האחרים לא יכולים בלי האדם האחד, זה ממש מייצר תחושת משמעות וקשר בין חברי המניין.

האינסטגרם של מור

קישור לפייסבוק של קהילת בינ"ה תל אביב יפו

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף: 

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

מיכל היא מנהלת מחקר ופיתוח ידע בארגון שיתופים, הבית לקולקטיב אימפקט בישראל. שיתופים משמש ארגון שדרה – backbone organization לשלוש יוזמות הפועלות בגישת קולקטיב אימפקט במטרה לקדם מצוינות בחינוך המדעי, לצמצם אלימות בזוגיות, ולשפר את איכות החיים בזקנה בישראל. 

מה למדנו ממיכל?

1. המודל בא לפתור בעיות חברתיות מורכבות והוא מבוסס על הטענה שלצורך פתרון הבעיה יש הכרח לרתום את כלל בעלי העניין הרלוונטיים מהמגזר החברתי, הציבורי, העסקי, האקדמיה והפילנתרופיה, לטובת גיבוש מטרות ויעדים משותפים ויישום אסטרטגיית פעולה משותפת. המודל מתעדכן כל הזמן, למשל עכשיו פועלים להכניס לתוך המהלכים את הקהילה.
2. כיום שיתופים עובדים בשלושה נושאים יחד עם המודל: אלימות במערכות יחסים זוגיות, חינוך למצוינות ובדידות ואריכות חיים בקרב קשישים.
3. קולקטיב אימפקט, עקב המורכבות שלו, לא מתאים לכל מצב. יש צורך בתנאים מקדימים ו5 עקרונות פעולה: אג'נדה משותפת, ארגון עמוד שידרה, מדידה משותפת, תקשורת מתואמת ומערך פעילות מותאם.
4. כדי להצליח לגייס את השותפים מהמגזרים השונים, צריך למצוא את המוטיבציות של השותפים. המוטיבציה יכולה להיות עסקית, חברתית, קהילתית ועוד. 
5. השינוי צריך להיות שינוי מערכתי ובתהליך הקולקטיב אימפקט יש תהליך של חילוץ ידע וחיבור של הידע החדש והמשותף שעלה. לאחר מכן יש דיאלוג מתמשך ועיבוד של הידע שכולל שינוי תודעה ויצירת שפה משותפת, התהליך הזה מסייע לכינוס ומיקוד של תת נושא בכותרת הגדולה. בדרך הזו תכנית העבודה והפרקטיקה צומחת תוך כדי תהליך (זה לא פשוט, כי יש אנשים שרגילים ללכת ישר לפרקטיקה).

רוצים לשמוע עוד?

סקירה של שיתופים בנושא פעולה משותפת רב מגזריות

דוגמאות ליוזמות קולקטיב אימפקט שהגיעו ליעדן, רשמו הצלחה ויצרו שינוי מעמיק בשדה חברתי מורכב

תקציר שערכו בשיתופים למחקר אמפירי ושיטתי ראשון שבחן 25 יוזמות קולקטיב אימפקט מהעולם והקשר בין מידת ההצלחה שלהן לרמת היישום

וכרגיל…

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל - communitalks2020@gmail.com

הפרק הנוכחי הוא קצת שונה מרוב הפרקים והוא שיח של אנוה ודניאל על הרהורים ומחשבות על חוסן קהילתי וקצת גם על איך הכל התחיל (הכל, זה דיבורי קהילה, כן?).

והנה הצצה קטנה על ההתכתבות הראשונה של דניאל ושלי בווטצאפ שהתחילה ב- 8.3.20 ב-12:47.

אנוה רצון: היי דניאל. זאת אנוה רצון. מה שלומך?

דניאל אופק: מצויין.

דניאל אופק: עוקב אחריך רבות. ידעתי שבסוף דרכנו יצטלבו.

אנוה רצון: מחמיא לי..😏 כן.. זה היה רק עניין של זמן ויוזמה😜

אנוה רצון: חשבתי על משהו שהתחלתי לעשות, שיחות עם כל מיני אנשי מקצוע ויש הרבה שיח על חוסן

אנוה רצון: חשבתי לחשוב איתך אולי לעשות איזה הרצאה או יום עיון כזה ביחד.. אין לי את זה עוד בנוי, אבל אמרתי שנשאל :)

דניאל אופק: אני גם חופר על הנושא כבר תקופה ואני ממש אשמח שנעשה משהו ביחד.

דניאל אופק: חוסן מרתק אותי ובעיני הוא הפתרון למשברים בתקופה האחרונה

אז כפי שאתם ואתן יודעים כבר, רואים כבר ושומעים כבר תקופה - זה מה שקרה מאותה הודעה שנשלחה. כשעוד היינו תמימים. ולא הבנו לאיזו דרך אנחנו יוצאים.

אז מקווים שתהנו מהפרק, ותגידו לנו מה אתם חושבים. האם זה סיום עונה, או פשוט פרק ספיישל?

מתנצלים מראש על איכות ההקלטה, הפרק הוקלט בזום עקב עומס אוביקטיבי

ערן דורון הוא ראש המועצה האזורית רמת נגב מאז 2017, יושב ראש ועדת החינוך במרכז השלטון האזורי וחבר דירקטוריון במספר חברות ציבוריות בנגב. בעבר היה מנכ"ל המועצה, מנהל אגף קהילה וחינוך, ומנהל בית ספר שדה - שדה בוקר.

בשביעי לאוקטובר ערן והמועצה הבינו שכרשות שכנה וקולטת נוסף להם עוד תפקיד ובחירום כחירום, צריך להתנהל בצורה שונה.

מה ערן למד על עצמו בעקבות המלחמה? איך מנהלים מועצה בכל כך הרבה אי וודאות? איך כל זה מתקשר לערכים ולנרטיב שעל פיהם הוקמה המועצה והמיקום שלך? ואיך רשות יכולה לצמוח דווקא עכשיו?

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

נירית מובילה שיח חדשני על עולם העבודה המשתנה ומפרשת סימנים חלשים, כלומר מפענחת את מה שכולם רואים, אבל לא תמיד מצליחים לפרש. מחברת את הספר "המדריך לקריירה בעולם משתנה" ואחרי קריירה ארוכת שנים ומשרות ניהול בכירות באינטל בארץ ובעולם, נירית יצאה לעצמאות ומאז היא מרצה ומייעצת לארגונים ומערכות ציבוריות, כותבת טור שבועי על עולם העבודה המשתנה בעבר בגלובס וכיום בדה מרקר ומשדרת את הפודקאסט "הייטק בפקקים".

אז מה למדנו מנירית?

1. "אם זה מנוהל, זה לא רשת"- לרשתות יש התנהגות אחרת, מופלאה אבל גם מאתגרת. 
2. כשיש מטרה ברורה שמחברת מהבטן, אנשים יודעים להתארגן בתוך רשת לבד. קהילות מסייעות להתארגנות רשתית מכיוון שהיא דרך למצוא א.נשים בעלי ובעלות מכנה משותף ועם מטרה משותפת לצורך המטרה.
3. בעבר היה לנו מסלול מאוד ברור, בחרנו מה ללמוד וזה סלל לנו את הדרך בעולם. בתקופה הזו זה היה נכון. מכיוון שאנחנו מוגבלים ביכולת שלנו לראות את רחב יותר, רשתות וקהילות יכולות לסייע לנו לפתוח את הראייה הזו ולעזור לנו לשאול את עצמנו לא רק מי אני, אלא גם מי אני רוצה להיות.
4. כשאנחנו מתחילים לעבוד בצורה רישתית עם מקצועות רוחב זה מצריך לעבוד במבנים לא היררכים. זה בעיקר מפתח את ההון החברתי וההון האנושי. זה אמנם לא לכולם או לכולן קל עם זאת חשוב לדעת לפתח את המיומנויות שיח האלה.
5. ברמת הארגון עבודה בצורה רישתית יכולה להרגיש כמו אובדן שליטה ועלול אף לעיתים ליצור כאוס. אמנם אין תשובה אחת נכונה, אבל היום אפשר לראות ארגונים רבים מתנסים בה, למשל על ידי צוותי משימה, מערכות רוחביות וכו'.

רוצים להכיר את נירית עוד?

לאתר

לרכישת הספר

לקבוצת הפייסבוק

לפודקסט הייטק בפקקים

מוזמנים ומוזמנות לערוץ ווטצאפ שלנו להתעדכן בפרקים החדשים

ולערוץ הטלגרם שלנו

פרק חדש בפודקאסט - דיבורי קהילה

התפתחות הפרופסיה של עבודה קהילתית בישראל

ד"ר אלישבע סדן, למי שלא מכיר היא אם העבודה הקהילתית בישראל. ועל אף שיצאה לפנסיה, המאמרים שלה עדין נלמדים בכל בתי הספר לעבודה סוציאלית במגמה הקהילתית וספרה עבודה קהילתית בישראל הוא ספר חובה לכל מי שעוסק בקהילה. אז למה אישה שמעידה על עצמה שאף פעם לא הייתה שייכת לקהילה בחרה לעסוק בקהילה? איך אלישבע הגיעה בכלל לעסוק בנושא הקהילה? ומה המשפט האהוב על דניאל שאלישבע כתבה?

אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע פרק מעורר השראה, עם האישה שמבחינתינו היא מתנה לעולם הקהילה, שיחשוף בפניכם.ן איך העבודה הקהילתית הגיעה לארץ ואיך היא התפתחה עם השנים. אז יש שם קצת שתיקות מביכות, אבל זה פרק ארבע ואין ספק שרק נלך ונשתבח עם הפרקים.

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה.

https://t.me/communitalks

פרק חדש בפודקאסט - דיבורי קהילה

קהילה מיטיבה

שמואל ילמה הלך 600 ק"מ כדי לעלות לארץ ועובד כבר 25 שנה בארגון ג'וינט ישראל, כיום הוא משמש כראש תחום קהילה. אז מה היא קהילה מיטיבה? איך היא מקדמת את החברים בה? איך מכנסים 50 ארגונים להיות שותפים בתהליך ועדין נותנים לכולם תחושת שייכות ובעלות על מיזם שכזה ואיך צניעות נכנסת לכל הסיפור?

אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע בפרק על המהלך בו שותפים משרדי ממשלה, עמותות, אקדמיה, פעילים קהילתיים ועוד הרבה ארגונים נוספים שלקח על עצמו להגדיר וליצור שפה משותפת על מהי קהילה מיטיבה.

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה.

https://t.me/communitalks .

קישורים הקשורים לפרק:

פורום ירוסלם- https://www.forumyerusalem.org/

האתר של קהילה מיטיבה- https://www.kehila-meitiva.org/

פרופסור יורם יובל הוא פסיכיאטר וחוקר מח באוניברסיטה העברית. לעולם הקהילה הוא הגיע מעצם כך שהוא נולד. 

מה למדנו מיורם?

1. אי אפשר להבין אדם בלי להבין את קנטקסט החברתי קהילתי שלו. חלק מהDNA שלנו הוא היכולת שלנו להיות באינטראקציה חברתית קהילתית כבר בשלבי ההתפתחות המוקדמת שלנו אפילו כעוברים.
2. אם המח שלנו לא יקבל גרויי חברתי\ קהילתי, הוא לא יתפתח בצורה תקינה וזה הוכח במחקרים.
3. דתות הן דוגמא לגיבוש זהות סביב הקהילה, הרבה מהמצוות בדתות במיוחד ביהדות ובאיסלם סובבות סביב הקהילה.
4. משחר הימים, ההתפתחות האנושית נעשתה בקהילות, והקבוצות החברתיות שהצליחו ושרדו הן אלו שחיו סביב קהילות.
5. הנאה לא שווה אושר, אושר ומשמעות אי אפשר לקנות. למשמעות אפשר להגיע רק על ידי אינטראקציות עם א.נשים לכן, קהילה היא דרך לקדם את האושר והמשמעות אבל צריך להיזהר כי קהילה יכולה גם לקדם שנאה, פחד ורוע.

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

אסף הוא בן 52, קיבוצניק מעוטף עזה. נולד וגדל בקהילות קיבוציות וב20 השנים האחרונות ״מנהל קהילה ״ בישובי הדרום בעיקר בעוטף עזה. במקביל מתנדב כיו״ר צוות החירום הישובי בקיבוץ וגם בצוות סיוע שמוציא ארגון ישראייד בחו״ל. את אירועי 7.10 אסף חווה, בנוסף להיותו תושב העוטף, גם כמנהל הקהילה של קיבוץ כיסופים.

הזמנו את אסף לדבר על איך זה לנהל במציאות משותפת עם הקהילה בה עובדים. איך מתמודדים עם האתגרים הרבים ומה הם מהצד השני ההזדמנויות.

ליצירת קשר עם אסף:

7701591@gmail.com

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגוייסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בפרק זה נדבר על מהי שייכות, איך היא מתחברת למודל הסוציו- אקולוגי, איך היא באה

לידי ביטוי במלחמה הנוכחית ומה ניתן לעשות מבחינת פרקטיקה.

חומרים על שייכות:

מאמר של פיטר בלוק על שייכות וקהילה

מחקר תחושת שייכות מעלה את תחושות האושר

איך משמרים סטודנטים להישאר באזורי פריפריה על ידי העלאת תחושת השייכות? הסיפור של קייפ בראון, קנדה

מאמר שה״היברידיות״ כתבו עבור מכון מופ״ת ויהיה מעניין מאוד תרצו לכתוב תגובות בנושא- *מה באמת מייצר שייכות

פרק של דיבורי קהילה על מהלך השייכות

פרק של דיבורי קהילה מהי שייכות עם יעל מאיר

קישור למאמר - מודל החוסן הסוציו-אקולוגי - גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי.pdf

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

תכירו את רוני. רוני היא קיבוצניקית לשעבר ותל אביבית מושבעת בהווה. לרוני היה דיכאון אחרי לידה

מה שהביא אותה להקים ולנהל את קהילת מותר לך; להיות יותר מאמא. כתבה ספר ילדים ממש לאחרונה שמדבר על הרגשות של אמהות. מהרבה בחינות רוני היא פורצת דרך בנושא הדברים שלא מדברים עליהם בנושא ההורות בכלל והאמהות בפרט.

מה למדנו מרוני?

1. לפני שרוני הקימה את הקהילה היא ראיינה נשים שהביעו הזדהות איתה בנושא האמהות בכדי להבין האם יש צורך והיא עשתה הרבה עבודת הכנה ולמידה לפני הקמת הקהילה, דבר שהצדיק את עצמו, כי היום יש מעל 20 קבוצות אזוריות שנפגשות מחוץ לעולם הוירטואלי.
2. הקמת הקהילה יצרה תחושת משמעות אצל רוני, דבר שסייע לה גם לצאת מהדיכאון. הקהילה מסייעת גם לרוני וגם לחברות הקהילה להפיג את תחושת הבדידות, לנרמל את החוויה ולהגביר את תחושת השייכות.
3. אחת משבע נשים, יחוו דיכאון שאחרי לידה. ככל שהקהילה גדלה ויש יותר לגיטימציה לשיח, חברות הקהילה יוצרות שיח כן יותר ששובר טאבויים בנוגע לאמהות בקרב כלל האוכלוסייה.
4. החוויות הפנימיות המשותפות, השיתוף, האינטימיות שבשיח שמתחולל בקהילה הופך לדעת רוני את הקהילה לקהילה.
5. מתוך הקהילה נולדו הרבה קשרים ודברים חדשים, נשים שהבינו שהן לא במקום שטוב להן והקימו עסקים חדשים, קבוצות שייכות, חברויות וכמובן הספר החדש של רוני - גם אמא בוכה לפעמים.

לקהילת פייסבוק של רוני

לרכישת הספר

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

בחיי היום יום פבי מנהל את תחום הלמידה במו״פ קהילות מקצועיות לומדות, חבר בצוות ניהול של קבוצת ״למידה ארגונית״, מתנדב בחוש״ן ובמרכז הגאה של עיריית תל אביב.

קהילות מדומיינות (Imagined Communities) הוא מושג שטבע בנדיקט אנדרסון בספרו אשר דן בצמיחת רעיון הלאומיות והתפתחותו לתופעה עולמית. המושג "קהילה מדומיינת" משמש את אנדרסון לתאר קבוצות אנשים גדולות, המאוחדות סביב רעיון מלכד אשר גורם להן לפעול כקהילה, למרות שבפועל הקשר והדמיון בין הפרטים המרכיבים אותן, וקבוצות פרטים בתוכן, מזעריים או לא קיימים כלל. תודעת הקהילה כה חזקה בקבוצות אלה, עד כי יש בכוחה להוציא את אנשיהן למלחמה בשדות קרב רחוקים ולמות למענן, כאילו היה מדובר בהגנה על ביתם הפרטי ומשפחתם (מתוך ויקיפדיה)

מה למדנו מפבי?

1. הקהילה הגאה בנויה על פי נטיות מיניות של האנשים שמרכיבים אותה. פעם תחת המטריה של הקהילה הגאה היו גברים שנמשכים לגברים ונשים שנמשכות לנשים, המטריה התרחבה מאוד בשנים האחרונות ויש קבוצות שונות או תתי קהילות מגוונות מאוד תחת המטריה, ההגדרות של הקבוצות הן מאוד פלואידיות וכמעט כל אחד או אחת יכול להרגיש כשייך לקהילה.
2. עקב ההתרחבות של המטריה, נוצרו הרבה שאלות בנוגע למה הם הערכים המשותפים ועל מה הקהילה הגאה צריכה להאבק, כי לכל קבוצה בקהילה יש צרכים שונים.
3. אמנם הקהילה הגאה היא קהילה גלובלית, אבל הערכים והמאבקים החברתיים הם לפי מדינה, עם זאת ישנם טקסים וסמלים שהם חוצי מדינות, כמו: דגל הגאווה, חודש הגאווה ועוד.
4. המאבק של הקהילה עוד לא נגמר- למרות שמצב הקהילה הגאה נמצא במקום אחר מקום המדינה, אבל עדין אין שוויון זכויות עדין ואין ייצוג מספיק של הקהילה ויש הרבה סטיגמה נגד חברי הקהילה. 
5. קהילות אקטיביסטיות, צריכות להתחדש במטרות שלהן ולחדש את השינויים שהן רוצות לקדם לפי המציאות הקיימת. אנחנו נמצאים בתקופה שבו יש מתח גדול מאוד של העולם הישן אל מול העולם החדש וזה מאבק גבוה מאוד, בסוף הדברים הם בין אנשים והמפגש האנושי הוא מה שיצליח לפתור אולי את המתח ולייצר את השינוי.

ללינקדין של פבי

לאתר של קהילות מקצועיות לומדות של מכון מופ"ת

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

חיה ג'משי, היא ד"ר לסוציולוגיה של החינוך, מרצה במכון שכטר, מנכ"לית קרן שח"ף, אותה יזמה והקימה לפני מעל 10 שנים. היא מגדירה את עצמה כפמיניסטית, אוהבת מספרים וניתוחים סטטיסטים, מאמינה גדולה בשינוי ויצרה לעצמה נישה שכזו בעולם הפילנטרופי. החינוך שקיבלה בבית הביא אותה לעסוק בהשפעה לחברת מופת, חברה שוויונית יותר ובעלת יכולת לצמצם פערים. 

איך האכזבה הביאה את חיה להקים את קרן שח"ף? מה התהליך האבולוציוני הקהילתי שהקרן עוברת בימים אלו? מה המודל של קרן שח"ף לקהילה? מה הם שני הדברים שחייבים להתקיים כדי שקהילה תהיה קהילה משימתית ותוכל לייצר שינוי? איזה סיפור נחקק לחיה על השינוי שנעשה בשטח? ומה לדעת חיה אפשר לעשות שונה בקהילות סטודנטים בפריפריה?

מוזמנים ומוזמנות להכנס לדף הפייסבוק של קרן שח"ף ולעקוב אחריהם - https://m.facebook.com/Shahaf.Foundation/

מוזמנות להיכנס לאתר של הקרן ולהכיר אותה מעט טוב יותר - https://www.shahaff.com

בנוסף, נפתחו לנו שני קורסים בנושאי קהילה:

1. לעובדים ועובדות סוציאלים.ות ומוכר כגמול השתלמות - לפרטים והרשמה ניתן להכנס ל - https://did.li/uPxlC
2. קורס פתוח לכל מי שרוצה ומעניין אותו - בופה קהילה - לפרטים נוספים ניתן להכנס לאתר של אנוה - https://www.anva.co.il

וכמו תמיד, מוזמנים לערוץ טלגרם שלנו - https://t.me/communitalks 

ענבל עשתה ועושה מסלול מרשים לכל הדעות, אוניברסיטת בן גוריון, קורנל ומנדל. רוני קאופמן המרצה האגדי שלה לעבודה סוציאלית קהילתית השפיע עליה ועל הכניסה שלה לעולם האקטיביסטי בעבודה סוציאלית. במקביל היא הייתה חלק מהקמת גרעין קהילת קמה ועבדה כעובדת סוציאלית קהילתית בשגב שלום. היום היא עובדת ב"ארץעיר" ומנהלת את התחום של התחדשות עירונית קהילתית שמשלב בין העולמות של מרחב פיזי, קהילתי וחברתי ושילוב בין המגזרים והדיספלינות השונות.

איך משמישים מרחבים קהילתיים? איך עוסקים בנושאים מנהליים בארגון בצורה קהילתית? איך מארגנים מנגנונים קולקטיביים? איך מייצרים רצף של הצלחות בקהילה? מה היתרון הגדול של הבנייה החדשה? איך בונים תשתית קהילתית מאפס? והאם באמת התיאוריה הוורודה של העשייה באה לידי ביטוי גם בשטח? (שאלה מצוינת דניאל)

אל תשכחו להצטרף אלינו לערוץ טלגרם!

לאתר ארץעיר

1.5.22 יתקיים כנס רחב בנושא התחדשות עירונית קהילתית ויוקדש חלק גם לקהילות המגדלים, פרסום ופרטים בקרוב.

הפעם בפרק, לא בהכרח נושא שהייתם מצפים, אנחנו מארחים את שי גולוב על ספורט וקהילה. 

5 דברים שלמדנו מהפרק: 

1. יש ארצות שבהן תרבות הספורט כולה מכוונת לכך, לדוגמא בגרמניה. בארץ שנים ההסתדרות שלטה במועדונים במשך שנים ולכן תרבות הספורט פה מתנהלת בצורה שונה.  

2. היום, למרות שהספורט ברובו הוא תחרותי, ניתן למצוא לא מעט היבטים קהילתיים. למשל, מועדון אוהדים שמתנהל בצורה שיתופית. 

3. בספורט כמו קהילה יש מרכיב של מסורת שנוצרת אצל האוהדים שמייצרת שייכות. 

4. יש 11 קבוצות בישראל שהן בשליטת האוהדים וזה ממש כמו בקואופרטיבים שצצים היום בקהילות רבות

5.  בפועל מועדוני ספורט בבעלות אוהדים מתקשים לשרוד למשך שנים. למה? תאזינו לפרק. 

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

כבר עניתם על המשוב שלנו? ככה נדע מה אתם חושבים. 

דניאל ואנוה

דיבורי קהילה מגוייסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. 

בשני הפרקים המיוחדים נסקור יחד עם ד"ר שרלה וורטמן שדמי, מנכ״לית ומייסדת של מרכז ורדה לבינוי קהילה, מהו בינוי קהילה בלחימה מתמשכת, נאפיין את מצב החירום הייחודי עבור הפרט ועבור הקהילה, נבין מהם הנחות היסוד לבינוי קהילה ונעבור על העקרונות שפיתחו במרכז ורדה לבינוי קהילה בעת הנוכחית.

ד"ר שרלה וורטמן שדמי היא מומחית לבינוי קהילה ואחד המרואיינים הראשונים שלנו בפודקאסט. במהלך פרקים רבים דיברנו אתכם עליה ובעיקר על בינוי קהילה תחום אותו היא פיצחה בישראל ב 20 שנה האחרונות. בין היתר הקימה את מרכז שדמות באורנים, הרצתה בארץ ובעולם על בינוי קהילה, פיתחה יחד עם ארגונים וקהילות רבות את תחום בינוי הקהילה ובשנים האחרונות מנהלת את מרכז ורדה, מרכז בין לאומי לבינוי קהילה בארץ ובעולם.

הפרק הראשון יוקדש להבין את המצב הנוכחי ומהם הנחות היסוד לבינוי קהילה בלחימה מתמשכת.

עשרת העקרונות של מרכז ורדה לבינוי קהילה בלחימה

דרכי פעולה בבינוי קהילה בעת חירום למרחב עירוני של מרכז ורדה

דרכי פעולה בבינוי קהילה בעת חירום של מרכז ורדה

האתר של מרכז ורדה בו תמצאו עוד חומרים רבים

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

רן קוניק כיום הוא ראש עיריית גבעתיים. אחרי שאנחנו מדברים כל כך הרבה פרקים על ערים שונות וקהילה היה לנו חשוב לשמוע ממקור ראשון את התפיסה הקהילתית של ראש עיר מכהן בנושא. רן עבד בעבר בעירייה כמנהל מחלקה, הוא בן מקום, מתנדב והתקדם צעד אחרי צעד בעולם הציבורי עד שנבחר להיות ראש העיר.

איזה שינויים הרשויות עשו במהלך השנים בהסתכלות על התושב בפן הקהילתי? מהו טבע בני האדם לדעת רן? מה המהות של פעילויות עירוניות? מה החלק של העירייה בנושא הקהילה? לאילו ערים רן מפרגן (בגדול) בנושא קהילה? מה מוביל את הדור החדש של ראשי הרשויות? אילו פעולות פשוטות אפשר לעשות על מנת לקדם קהילתיות?  

לתאוריית היובלים שמוזכרת בפרק

ברי רוזנברג, הוא יזם ומנהל חברתי המתמחה בעיצוב תהליכי חדשנות ואסטרטגיה, שינוי חברתי ואקטיביזם דיגיטלי. ברי הוא מנהל שותף של קהילת רועי - ROI Community של קרן שוסטרמן, קהילה של מנהיגים.ות, אקטיביסטים ויזמים יהודים מכל רחבי העולם. אז איך מייצרים קהילה עם מעל 1700 חברות וחברי קהילה? איך מודדים שינוי חברתי? למה ROI הם רשת או קהילה ולא ארגון בוגרים כתפיסה? 

*כדי לענות על השאלות האזינו לפרק, אבל בינתיים - מה למדנו מברי:*

*1.* קהילת ROI הם רשת של מנהיגות ומנהיגים שמחוייבים לשינוי חברתי מ 67 מדינות. מה שמחבר את חברי וחברות הקהילה זה מערכת הערכים המשותפת, חיבור לישראל, יהדות ושינוי חברתי.

*2.* קהילה ורשת: חשוב לROI לא להיות ארגון בוגרים. לאחר הקבלה לקהילה, המשתתפים והמשתתפות נפגשים בכנס ומה שקורה אחריו, זאת המטרה - רשת הקשרים והקהילה שנבנית.

*3.* תהליך הקבלה הוא שחברי הקהילה ממליצים וממליצות על חברי קהילה פוטנציאלים אחרים, לאחר מכן יש כנס שיוצר תרבות וחוויה לאיך זה להיות חברים בקהילה. בכנס עובדים קשה על רישות וחיבור. לדוגמא: לאף אחד לא כתוב הטייטל שלו על תג השם, או יש דייטים שחברים וחברות מחוייבים להירשם ולקחת חלק בהם. הגישה היא שהידע בחדר וכדי להוציא אותו צריך לייצר רישות ויצירה משותפת.

*4.* שיתופיות והשתתפותיות: ROI עוזרים במעטפת, נותנים את הביטחון או סיוע כספי בסיסי להתחיל את האצת היוזמות של חברות וחברי הקהילה. אבל חברי וחברות הקהילה מובילים את השינוי שהם מעוניינים בו. אחד העקרונות שמוביל את ההשתתפותיות הוא - לפגוש את האנשים היכן שהם נמצאים.

*5.* מנהיגות מתוך הקהילה: כדי לסייע לרשת לייצור את ההאצה לתכניות ולרעיונות ROI מייצרים מפגשים בנושאים שונים המאפשרים את הרישות. כשהרשת גדלה, הגיעו להבנה שיש צורך לקבוצה שתסייע בהובלה של קהילת ROI. המובילים הקהילתיים עוברים קורס שנותן להם כלים לניהול קהילת ROI. עקב הקורס הוקמו מעל 10 האבים בעולם לחיזוק המעורבות והעשייה של הקהילה!

*6* להשפיע על המציאות: כחלק מהאסטרטגיה המעודכנת, ROI רותמת את ההון האנושי של הקהילה שלה ואת הידע שלה בבניית רשתות כדי להתמודד עם אתגרים ממוקדים. החודש הם פתחו תוכנית חדשה העוסקת במניעת אלימות נגד נשים במערכות יחסים צעירות 

*לאתר של ROI

*למדריך הרשתות להשפעה חברתית

*מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

*קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

את הפרק הזה הקלטנו עוד לפני המלחמה, והחלטנו להוציא אותו עכשיו עקב הרלוונטיות שלו.

אירית היא אולי מנהלת קהילה-משובחת אבל החוזקה הבולטת שלה היא סקרנות. כמנהלת קהילה היא מחברת בין אנשים, אבל האהבה האמיתית שלה היא לחבר אנשים לידע. ואם אין ידע ? גם להפיק ולייצר ידע יש מאין.

זה עשוי להסביר איך הצליחה להרים בשנתיים מעל 50 פאנלים עם 6-10 משתתפים, על נושאים חדשניים.

ואולי גם למה היה חשוב לה להקים ספריית מקצועות אנושית ענקית (מעל 300 אנשי מקצוע, ובהם חוקרת חלל, במאי סרטים, מלחין פסקולים, טייסת, עובד בנאסא ועוד ועוד). 

בנוסף כל אלה אירית עוסקת במוביליות תעסוקתית ואקטביסטיות חברתית, אירית הקימה את הקהילה למתחבטי מקצוע, ומיזם ספיר להפחתת נטישת סטודנטיות ממדעי המחשב. אירית הייתה עם מיזם קהילת מתחבטי מקצוע בכוורת של הג'ויינט. הקהילה הוקמה עבור מי שמרגישים שהם רוצים להכיר קצת יותר את עולם המקצועות ואתגרי עולם העבודה החדש, בכל שלב בחיים או בקריירה, על מנת לעודד מוביליות תעסוקתית.

אם חיפשתם מידע כלשהו על מקצוע, כדאי להציץ תמיד פה

אם הסתקרנתם לגבי הפאנלים, זה פה

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מישל בן שיטרית הוא המון המון דברים ובין השאר גם המנהל של דניאל אופק. מישל עובד כבר שנים רבות בחברה למתנ"סים וכיום הוא מנהל האגף לבינוי קהילה. בשנים האחרונות נראה כי החברה למתנ"סים נמצאת כמעט בכל מקום ועל מדד הקהילתיות שומעים בכל הזדמנות.

מוזמנים להאזין ולשמוע איך מגיעים מלימודי הנדסה לעסוק בתחום הקהילה, מהו מדד הקהילתיות, איך מטמיעים את שפת בינוי הקהילה בארגון גדול כמו החברה למתנ"סים, מה תפקידו של מנהל מתנ"ס בהקשר של קהילתיות ואיך בכלל יוצרים תהליך קהילתי?

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks

ד"ר אופיר שפר, חוקרת חינוך וקהילה, ראשת התמחות חינוך בלתי פורמלי המכללה האקדמית לחינוך עש קיי

הרבה זמן רצינו לראיין את אופיר והחלטנו יחד איתה לספר על תהליך קהילתי מדהים של הקמת פאב קהילתי שהיא עשתה בישוב בו היא גרה, מזכרת בתיה. 

בפרק אופיר משוחחת איתנו  למה התחילה תופעת פאבים הקהילתיים, מה היקפה, מה הופך פאב לקהילתי,  מה המודל להקמה של פאב,  איך לא פוגעים בעסקים המקומיים ואיך פאב קהילתי הוא בעצם אירוע קהילתי.

הפרק עמוס בדוגמאות להקמה של פאב קהילתי אך חשוב מכך בעקרונות לבינוי קהילתי כתהליך בקהילה.

ליצירת קשר עם אופיר:

ofirsheffer@gmail.com

לדוגמא נוספת על הקמה של פאב קהילתי בבית שמש

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

גיא הוא שומרוני, מרצה וחוקר בתחום השומרונות, כותב ספרי תורה ומפתח הפונט השומרוני למחשב.

הקים יחד עם זוגתו את אתר השומרונים מתוך חזון לפתוח צוהר לעולם הקהילה את מנהגיה ואורח חייה לקהל הרחב, במטרה להביא את הידע על הקהילה לקהל הרחב ולספר את הסיפור שלה

בתחילת המאה החמישית לספירה, מנו השומרונים לכמעל מיליון נפשות שהתפזרו בכל רחבי ארץ-ישראל. שלטונות מתחלפים בתדירות גבוהה, המרות-דת, לאיסלאם ולנצרות, גזרות ורדיפות שונות הביאו את הקהילה לקצת יותר מ-100 נפשות בתחילת המאה ה-20. היום הקהילה מונה כ - 850 איש ובתקופתו של יצחק בן צבי עברו השומרונים לגור בייחוד בשומרון ובחולון.

מה למדנו מגיא?

1. על פי השומרונים המקום הכי קדוש לעם ישראל ולממלכת ישראל הוא הר גריזים ליד שכם. הקהילה השומרונית הינה שריד לממלכת ישראל הקדומה. הקהילה מקיימת את הכתוב בתורת משה ככתבה וכלשונה עד היום. 
2. עלי החל בהפרדה של ממלכת ישראל וממלכת יהודה. רחבעם "סיים את המלאכה" ובעקבות ההפרדה הוקמו שתי הממלכות, כאשר ממלכת יהודה נמצאת בירושלים וממלכת ישראל בשומרון (בשנת 928 לפני הספירה לערך). 
3. הדת של השומרונים היא דת ישראל, שזו אותה דת כמו של יהודה, אבל הפרשנות היא שונה. לשומרונים יש 4 עיקרי אמונה: אל אחד, אמונה בנביא אחד (משה), התורה (חמישה חומשי תורה) ואמונה במקום אחד (הר גריזים לעומת ירושלים).
4. ההבדל במנטליות של השומרונים השונים הוא שהשומרונים שגרים בשומרון דומים במנטליות יותר לאזור שכם והסביבה ואילו השומרונים שחיים בחולון המנטאליות דומה יותר למנטליות של גוש דן. אין דבר כזה שומרוני חילוני או דתי מי ששומרוני מקיים את אורח החיים של השומרונים. לשומרונים יש כהן גדול (היום מספר 135) והוא האוטוריטה הדתית, ומוצאו משבט לוי. בכלליות השומרונים הם מהשבטים: אפריים, מנשה ולוי.
5. כל אחד ואחת שירצו להכנס לקהילה יכול ובלבד שיקח על עצמו לקיים את אורח החיים של הקהילה. בשבת השומרונים לובשים כותונת ולא משתמשים בחשמל בכלל (אפילו מנתקים את מכשירי החשמל), רק גברים הולכים לבית כנסת שכהן מנהל בו את התפילה, בבית כנסת אין כסאות ושולחנות. לפי גיא, הקהילה הצליחה להשתמר כקהילה במהלך השנים עקב הפשטות שלה, הטקסים המאחדים, הביחד והמסורות.

לאתר של גיא

לקריאה נוספת על השומרונים

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ענבל רון היא מנכ"לית "דרור בתי חינוך" והקימה מסגרות חינוכיות רבות, בתי ספר חברתיים, פנימיות ועוד. בשבת השחורה הייתה אחוזת אימה כאשר היא מנסה לשוחח בטלפון עם אחותה שהתגוררה בקיבוץ בארי, עם שני ילדיה הקטנים לאחר חילוצם היא מיהרה לים המלח ותוך כ48 שעות יחד עם רשת הבוגרים של דרור והקהילה הם הקימו שישה גנים ומספר בתי ספר לקהילות שונות.

מזמינים אתכם להצטרף אלינו לראיון מרגש במיוחד שמספר כיצד חינוך בונה קהילה, ומסייע לקהילות שחוו טראומה את המרחב שדרוש להם לתחושת יציבות, התארגנות וטיפול.

למייל של ענבל ליצירת קשר:

inbalron76@gmail.com

לאתר של דרור בתי חינוך

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

פרק פרקטי שמבוסס על הניסיון שלנו מהשטח על עבודה עם קהילה, פעילים ופעילות. אז ישבנו ודיברנו על מנהיגות, אמון, מעורבות, השפעה ועוד.

אז מבלי לתת פתיח גדול הנה חמישה דברים שיסכמו לכם את הפרק:

1. בקהילה יש 4 שחקנים עיקריים שחובה למפות ולבדוק את הקשר של הקבוצה עם השחקנים. במיפוי נבדוק את כיוון הקשר, טיב הקשר ועוצמת הקשר. השחקנים הם: הקהילה, רשות, מגזר שלישי ועסקים.
2. כשנגיע לעבוד מול הקהילה אנחנו צריכים לזכור שאנחנו מייצגים מערכת, והרבה פעמים התחושות שיש לקהילה אלינו, הן בעצם ההעברה של התחושות של חברי הקהילה לתחושות שלהם כלפי המערכת.
3. חשוב מאוד לנסח מטרות משותפות לארגון ו\או המערכת למטרות של קבוצת הפעילים או הקהילה. אם לא מנסחים את המטרות המשותפות יווצר מתח מאוד גדול שימנע את ההתקדמות. 
4. מהון מקשר להון מגשר - התפקיד שלנו כמנחות הוא להיות הון מקשר בין חברי הקבוצה וגם הון מגשר, לגשר בין חברי הקבוצה אל המערכות החיצוניות.
5. חשוב לזכור שכדי לייצר מעורבות אנחנו צריכים לפעול עם הקהילה ולא למען הקהילה. כדי להגיע לפעולה עם הפעילים צריך לעבור אבולוציה עם הקבוצה בצורה תהליכית. אי אפשר לייצר מעורבות מבלי לייצר אמון ושייכות ואת זה אפשר לייצר אם חברי הקהילה הם חלק מהתכנון, ביצוע ובקרה.

לפוסט בבלוג של אנוה בנושא של העברה והעברה נגדית

לפוסט בבלוג של אנוה בנושא פעילים כמומחי תוכן

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רשת ‘מיתרים’ נוסדה ע”י הרב מיכאל מלכיאור בשנת 2001 במטרה לאפשר למגוון רחב של אוכלוסיות על הרצף היהודי-ישראלי לחיות יחד וללמוד בצוותא באקלים חינוכי מיטבי, המאפשר לכל אחד ואחת לעצב את זהותם. הרשת מסייעת בהקמה ובליווי של קהילות מעורבות ומסגרות חינוכיות משלבות.

בפרק הנוכחי נפגשנו עם יותם זיו, מנהל שותף באגף הקהילות של רשת מיתרים וצפורה נחמה וינסטון, מנהלת שותפה באגף קהילות של רשת מיתרים גם כן.

חמישה דברים שלמדנו מהפרק:

1. מיתרים הוקם כארגון לחינוך משלב ובהמשך החלו לעסוק בבניית קהילות מעורבות של חילונים ודתיים
2. בהרבה קהילות ניתן למצוא רשתות חברתיות צפופות, אשר עלולות להפוך את הקהילה לקהילה שאינה מיטיבה עם חבריה ולהפך, קהילות יכולות להיות ברשתות חברתיות מרוחקות, כלומר לחיות אחד ליד השני ולא ביחד.
3. רוח (ערכים), הסדרים (חזון ומנגנון), יחסים. אלו שלושת הרבדים לבניית קהילה על פי שי זרחי וזהו הבסיס איתו מיתרים עובדים בבניית קהילות מעורבות.
4. הנהגה קהילתית צריכה להיות ייצוגית ולייצג את הקולות השונים בקהילה ולא את עצמה. סבלנות אל מול פלורליזם.
5. האתגר בקהילות מעורבות בנושא התרבות והרוח הוא כיצד לייצר את החיבור של הקהילה לגרום לאנשים לאתגר את עצמם לצאת מהמקומות שהם רגילים אליהם. למשל: אירועים, נוסחי תפילה וכו'.. ועל הקהילה לבנות הרגלים חדשים שתואמים את הערכים שלה. 

כרגיל מזמינים אתכם לערוץ שלנו בטלגרם דיבורי קהילה ולהחשף למגוון חומרים בנושא

לאתר מיתרים

רותם חוקרת במסגרת התזה שלה באנתרופולוגיה את בני ובנות המאיה, היא כתבת במאקו, יש לה ניוזלטר מצויין ומנהלת את קהילת חיים מקיימים בפייסבוק. מי שעוד לא עוקב אחריה, אנחנו ממליצים בחום.

מה למדנו מרותם?

1. שבט המאיה מאמין בתפיסה הקוסמולוגית שרואה את היקום במרכז ומאמינים שהעולם בנוי משלושה חלקים: הקוסמי/רוחני, המחשבתי הגשמי/החומרי וזה לעומת התרבות המערבית המודרנית שמאמינה שהאדם הוא במרכז.
2. פעם אנשים היו מגיעים לכנסיות או בתי כנסת כדי להתאגד סביב גאולה קולקטיבית, היום אנשים מגיעים לאותם מקומות בכדי לזכות בגאולה אישית ובכדי להרגיש שייכות.
3. קיימות היא לא רק מחזור וצמצום פסולת, קיימות היא תפיסה הוליסטית ואקולוגיה עמוקה שלוקחת בחשבון את כל מה שקיים (נחלים, אדמה, בע"ח, בני אדם ועוד).
4. אין דבר יותר מקיים מיחסים, לראות עוד יצורים במרחב וכשרואים את היקום כאחד גם היחסים בתוך הקהילה יהיו יחסים שרואים את האחר.
5. שייכות היא לא להתאים את עצמי או להשתלב בקהילה, שייכות היא להיות מי שאני ושמקבלים אותי וזה אומר להיות לפעמים בקונפליקטים, לפעמים להתפשר ולהיות אותנטים. 

לרישום לניזלטר של רותם

לקישור לאינסטגרם של רותם

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים מוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

ארנה חיה בקהילות כל חייה ועד היום הן חלק מחייה. ארנה היא עובדת סוציאלית קהילתית שפועלת בעיקר בהנחיה, מחקר ופיתוח פרקטיקה של תהליכי שיתוף והשתתפותיות בארגונים וקהילות, עוסקת גם במגזר הכפרי ובקהילות ייעוד (intentional communities). היא מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, המחקרים שהיא עוסקת בהם משלבים בין הפרקטיקה לתיאוריה. 

מה למדנו בהקלטה?

1. מודל מיזוג הידע בא לפתור בעיות מורכבות על ידי כלל בעלי העניין. הוא משלב ומפגיש בין הידע המקצועי של אנשי המקצוע, אנשי האקדמיה ואנשים עם ניסיון חיים בנושא שנבחר לשנות. הדבר שמייחד את המודל הזה הוא המקום שניתן לאנשים עם ניסיון החיים השיתוף שלהם והחלק שלהם בתהליך ההמשגה 
2. ארנה הכירה את מודל מיזוג הידע דרך תנועת העולם הרביעי שהיא תנועה בינלאומית שעוסקת במיגור העוני. לאחר ההתנסות הראשונה שלה עם המודל ארנה טוענת שהיא יצאה עובדת סוציאלית אחרת.
3. בתהליך מיזוג הידע יש מנחה לכל קבוצה וחשוב שהמנחה יגיע או תגיע מעולמות של הקבוצה, על מנת לנטרל את יחסי הכח וההירכיות שבין המנחה למשתתפים.
4. התהליך של מיזוג הידע, יכול להיות יום אחד, חמישה ימים או כמה חודשים, תלוי איזה חילוץ ידע נרצה להוציא. יש כללים איך לדבר אחד עם השני על מנת להיות רגישים כמה שאפשר לנושא הפגיעות אבל עדין להחזיק אותה ולתת לתוכן מקום. למנחים יש תפקיד חשוב וקריטי בתהליך.
5. הפרקטיקה של מיזוג ידע היא דרך נהדרת לחבר את האקדמיה לשטח ואפשר אפילו להגדיר מחדש שדות שלמים.

למאמר שארנה כתבה על מיזוג ידע

ליצירת קשר עם ארנה

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

פרק חדש בפודקאסט - דיבורי קהילה

OTO online to onlife

יעל אורן מלבד היותה אשת מקצוע בעולם הקהילה אשר מלווה ארגונים בפיתוח קהילה ככלי שיווקי או פנים ארגוני, היא גם חברה טובה שכל שיחה איתה היא שיחה שמעוררת חשיבה. אז איך עולם הריקוד השפיעה על תפיסת הקהילתיות שלה? איך מייצרים קשרים וחיבורים בין עולם האונליין והאונלייף? ואיך אפשר ללמד ילדים כבר היום להיות מחוברים לעולם הקהילה המתפתח?

אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע בפרק מפתיע וחברי במיוחד מה מייחד קהילה, מה חשוב שיהיה בקבוצת פייסבוק על מנת שנוכל להחשיבה ולייצר אותה כקהילה ואיך אפשר לנהל ולהוביל את כל הדבר הזה.

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה.

https://t.me/communitalks

קישורים:

לאתר של יעל - https://www.commina.org/

לדף של מנהלי קהילות ישראל - https://www.facebook.com/CLI.ISRAEL/?ref=pages_you_manage

ד”ר עינב אייזיקוביץ עודי היא מומחית בתחום קבלת החלטות בתנאי ודאות ואי-ודאות, בחינוך מתמטי, ובמודלים הסתברותיים. עם ניסיון רב במחקר ובהוראה אקדמית. עינב מתמקדת בניתוח התנהגות קבלת החלטות, תוך שימוש במודלים הסתברותיים להבנת תהליכים פסיכולוגיים וכלכליים בסביבות מורכבות ומשתנות ומפרסמת מאמרים בכתבי עת מובילים בתחומים אלו ומרצה בכנסים בינלאומיים.

עינב באה לדבר איתנו על תהליכי קבלת החלטות בקהילות ובקבוצות במציאות העכשווית. בפרק עינב מספרת על התפתחות התחום ועל הדברים שיש לשים לב אליהם בדינמיקה הקבוצתית.

לייצירת קשר עם עינב:

eia994@mail.harvard.edu

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מאיה רימר היא אקטיבית כחלק מההגדרה המקצועית שלה. היא ממובילות תחום המנהיגות ההשתתפותית בארץ ונציגת רשת The Art of Hosting בישראל. מאיה מתמחה במנהיגות השתתפותית בתנאי כאוס ואי וודאות, ועובדת עם קבוצות אקטיביסטים, קהילות מעורבות, ארגונים, בתחום ההומניטרי ובארגונים שמביאים שינוי בתחום. מאיה מאמינה שמנהיגות השתתפותית היא מערכת הפעלה טובה יותר לאנושות, מגדלת ירקות וסורגת שטיחים. היא שותה דיאט קולה וזאת הדרך שלה להראות לעולם שהיא גם בת אדם ולא מושלמת בתוך כל עולם האידאות שהיא מציגה. 

אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע בפרק איך המחאה של 2011 שינתה את מסלול חייה. מה הייתה הסיבה הטובה ומה הסיבה הטראומטית שהביאו אותה לעסוק בקהילה? מה הקשר בין ייעוץ ארגוני לאקטיביזם? מה יביא את השינוי ומה השליחות שלה? מה ההבדל בין אקטיביסטים לפעילים והאם יש בכלל הבדל ביניהם? מה ההבדל בין משמעות למשמעותיות? ולמה התהליך חשוב יותר מהתוצאה.

קישור לאתר של מאיה - Www.mayarimer.com/hebrew

קישור למאמר המדובר מגיבור למארח - https://www.mayarimer.com/herotohost

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks.

רומי, מנהלת השיווק של Stoke (פלטפורמה לניהול פרילנסים לחברות טק) שנרכשה על ידי Fiverr. בעברה היתה המקימה והדירקטורית של קהילת החדשנות של CatalystIL תחת המכון הישראלי לחדשנות. היא מקליטה פודקאסט מצליח יחד עם שחר ארז מנכ"ל Stoke בשם How I scaled my team. היא מאז ומתמיד הייתה אדם קהילתי, כך שזה לא מפתיעה שעקרונות קהילתיים מתחברים אצלה לעולם הניהול והעבודת צוות.

מה למדנו מרומי?

1. קהילה שהיא קהילה וולונטרית, תקום ותצמח לרוב מתוך צורך או כאב אמיתי.
2. ההגדרה של ארגון כמשפחה, נשחק כבר לגמרי. היום מבינים בעולם העבודה החדש, בתקופת פוסט קורונה, שבכדי ליצור מחוברות עובדים צריך לעבוד ולהנהיג בצורה שונה.
3. עולם הניהול או ה- Leadership עובר לדבר לאט לאט בשפה של קהילתיות - אמון ומנהיגות, מחויבות, עשייה משותפת, שייכות, מחוברות ומשמעות.
4. איך מייצרים מחוברות ושייכות בקרב עובדים וצוותים בעולם העבודה החדש? א. לתת במה לעובדים והעובדות ב. לעבוד בצוותים מעורבים ולא רק בצוותים אורגנים ג. עשייה בקבוצות קטנות בעבודה על משימות. כל זה גם יגביר חדשנות ויעזור לאפקטיביות של המשימה.
5. איך מייצרים משמעות? לראות את העובדים והעובדות מעבר לעולם העבודה, כלומר, לראות אותם גם כבני אדם. הכי חשוב לדעת רומי, לפתח מקצועית, לייצר שקיפות, לדבר עם העובדים ולשמוע אותם.

לאתר Stoke

ללינקדין של רומי

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

ד"ר איתן שחר הוא אדם רב פעלים, הוא מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר, משמש כראש התחום הפסיכו-סוציאלי בארגון "נתן" וחבר בוועד המנהל של הארגון. תחומי המומחיות שלו כוללים: עבודה סוציאלית בינלאומית, עבודה סוציאלית קהילתית, עבודה סוציאלית בקהילות קטנות ועם קבוצות אתניות ומהגרות, שיטות מחקר איכותניות, התנדבות, טראומה וחוסן בעבודה עם קהילות. ד"ר ארנה שמר שכבר התארחה אצלנו בעבר, חיה בקהילות כל חייה ועד היום הן חלק מחייה. היא עובדת סוציאלית קהילתית שפועלת בעיקר בהנחיה, מחקר ופיתוח פרקטיקה של תהליכי שיתוף והשתתפותיות בארגונים וקהילות, עוסקת גם במגזר הכפרי ובקהילות ייעוד (intentional communities). היא מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, המחקרים שהיא עוסקת בהם משלבים בין הפרקטיקה לתיאוריה. 

מאז השביעי באוקטובר ארנה ואיתן עוסקים גם בפרקטיקה וגם חוקרים את נושא המגזר הכפרי עקב המלחמה ואף כתבו מאמר על כך בשם המלצות לשיקום קהילות המגזר הכפרי במלחמת חרבות ברזל.

פגשנו אותם לדבר על התובנות, על האתגרים וההצלחות בתהליכים שקורים כבר חמישה חודשים.

לקריאת המאמר

ליצירת קשר עם איתן:

eitansh248@gmail.com

ליצירת קשר עם ארנה:

Orna.shemer@mail.huji.ac.il

קישור לספר החדש שיצא לארנה ומנחם טופל יחיד ביחד - בין הכלה להדרה

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ד"ר נירית קורן-לורנס, גרה בשכניה (יישוב במועצה אזורית משגב), אמא של אבישג, אשכר ואוריה, בת זוג של אמיתי.

מנחה לבינוי קהילה, מרצה במכללה לחינוך "אורנים" בתחומי קהילה, מנהיגות וחינוך בלתי פורמלי וחוקרת (בין היתר) את הזיקה שבין קהילה, סביבה ומורשת.

חובבת טיולים ובעיקר פרחים ואתרים ארכיאולוגיים. בזמני הפנוי, משמשת למכרי כ"מגדיר פרחי בר מהלך"

בפרק נירית סיפרה לנו מהי בכלל מורשת, מה בין מורשת לאתרים ארכיאולוגים וכמובן על הקשר שבין סביבה, מורשת וקהילה. נירית סיפרה לנו מאיפה הגיעה לעולם הקהילה מזה שלמדה בכלל ארכיאולוגיה ועל הדוקטורט שלה שעוסק בנושא הפרק. בפרק שילבה נירית דוגמאות מהניסיון שלה כיצד אתרי מורשת או הקהילות יכולות לעבוד אחד עם השניה ולאפשר לשני הגופים להצליח בעבודה משותפת.

קישור למאמר המסכם את עבודת הדוקטורט של נירית (באנגלית): "המחר של העבר - מתודלוגיה לניהול אתרים ארכיאולוגיים כאתרי תיירות"

קישור לדף של נירית בלינקדאין, בו ניתן לצפות בסרטון קצר המתאר את מסקנות הדוקטורט. הסרטון נוצר באמצעות אפליקציית AI

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

לטלי יש רקורד מרשים בנושא קהילה, היא עבדה כמנחה לבינוי קהילה בחברה למתנ"סים, עבדה הרבה שנים בעיריית חיפה והיום היא מנהלת ואף הקימה את האגף בעיריית חיפה. היא חיפאית במקור וכל חייה העבירה בחיפה. היא התחילה בעולמות החינוך, שם פגשה את ד"ר שרל'ה שדמי וורטמן וככה הגיעה לעולמות הקהילה.

מה למדנו מטלי?

1. פנאי הוא כלי, לא מטרה בעולמות הקהילה וכשמפתחים תפיסה קהילתית חשוב לזכור את זה.
2. אגף או מחלקת קהילה בכל רשות נראה אחרת והוא תפקיד יחסית חדש בארץ. בחיפה הוחלט להקים יחידה אורגנית שתעסוק בזה, היא כוללת את: המרכזים הקהילתיים, ארגונים עירוניים וארציים, טבע עירוני והקשר האנושי אליו, מערך השותפויות, שיתוף ציבור ותהליכי התחדשות עירונית (בפן הקהילתי). אך הוא עוד בראשית דרכו ויש עוד הרבה עבודה ולמידה.
3. קהילה תמיד הייתה בחיפה והתארגנויות קהילתיות, אך ההקמה של האגף נולד מתוך ההבנה שצריך לייצר חיבורים וקשרים בין האגפים השונים בעירייה, עם התושבים והארגונים שמחוץ לקהילה.
4. ההבנה שצריך לדאוג גם לנפש ורווחת התושבים ולא רק לדברים השירותיים, לדעת טלי, היא חובה, ולכן, למרות שהתפקיד אינו סטטוטורי הוא חשוב ואף חובה. התפקיד של האגף הקהילה הוא להיות כוון הכלים של כלי הנגינה של הקונצרט.
5. אין דבר כזה עולם אידיאלי, אבל במרחב התפיסתי חשוב לשאוף אליו. רק ככה יהיה אפשר לייצר מהלכים משותפים ואחראיים. 

מוזמנים ומוזמנות לערוץ ווטצאפ שלנו להתעדכן בפרקים החדשים

ולערוץ הטלגרם שלנו

ליאת עוסקת כל החיים בחיבורים בא.נשים והיא מנכ"לית dueto, סטארטאפ שמביא תפיסה חדשנית לעולם הגיוס, מבוסס על פלטפורמה לגיוס עובדים עם יכולות ליצירת שיתופי פעולה בין חברות. אור עוסקת ביוזמות קהילתיות עוד מהתיכון ומנהלת את מחלקת הלקוחות של דואטו בשנה וחצי האחרונות. והן שתי הנשים שהכי Walk The Talk שייצא לנו להכיר בעולם הקהילה.

אז מה למדנו מליאת ואור?

1. עבודה בשיתופי פעולה ובצורה קהילתית מאפשרת לחברות לקבל ולשתף מועמדים ומועמדות מומלצים, לייצר חווית מועמד.ת טובה יותר וגיוסים מהירים ואיכותיים יותר. ולדעתינו זה בכלל יוצר עולם טוב יותר.

2. בעצם הפלטפורמה הזו מביאה אותנו היישר אל עולם העבודה החדש - עבודה משותפת, יצירת אמון ושיתוף ידע ומידע. מלבד פתרון לגיוס הפלטפורמה נותנת גם חיבורים, תחושת שייכות, יחד ומשמעות ללקוחות (שכידוע זה הבסיס לקהילתיות).

3. נושא הגיוס השיתופי התפתח מאוד בתקופת הקורונה, הקהילה שהוקמה סביב המוצר ממש משנה את תפקיד הגיוס ומגדירה אותו מחדש.

 4. רוב חברות הקהילה של dueto הן פונקציית HR יחידה או חלק מצוות HR מצומצם בסטארטאפ. גם אור וגם ליאת מסכימות שלפתוח קבוצה זה לא מספיק כדי שתיווצר קהילתיות. מה שהופך את הקהילה לקהילה הוא החיבורים, ההסתכלות על הצרכים של החברות בקהילה ומתן מענה שמותאם אליהן. בנוסף, אחד הדברים החשובים ביותר ליצירת אמון וחיבורים לקהילה הוא המפגשים הפרונטאליים.

5. "תחושת קהילתיות קוראת ברגע שאנחנו דואגים לרווחת האחר" וכדי לדאוג לרווחת האחר אנחנו צריכות ליצור תחושת ביטחון בין חברי וחברות הקהילה. המטרה היא להסתכל על כל הרבדים של החיים שלנו ולראות איך אנחנו יכולות למקסם את הטוב ביותר שלנו דרך קהילתיות.

נשמע מעניין? 

אור תשמח לתת לכם.ן עוד פרטים

מוזמנים.ות גם לאתר דואטו

לינקדין דואטו

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

דיבורי קהילה מגויסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בפרק זה נדבר על סוגי הקהילות הקיימות בזמן המלחמה המתמשכת, מהי טראומה קולקטיבית קהילתית, איך עובדים עם קהילות שחוו טראומה מורכבת ואובדן מעורפל וסקירה על מודל החוסן הסוציו-אקולוגי כגישה לבחינת חוסן קהילתי, שפותח על ידי אנוה בעקבות ניסיונה בעולם הסיוע ההומניטרי בשיתוף עם ד"ר כרמית רפרפורט על המודל בלחימה מתמשכת בסקירת ספרות מהעולם וניתוח מקרה מאוקרינה.

קישור למאמר - מודל החוסן הסוציו-אקולוגי - גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי.pdf

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

חגי הוא חבר קיבוץ רביבים שבנגב - איש ציבור וסופר שכתב חמישה ספרים בניהם שני ספרי ילדים ועוד ספר שירה חדש שבדיוק יצא לאור! בנוסף הוא כיהן בשורה של תפקידים ציבוריים בכירים והיום משמש כיו״ר ועדה ציבורית לנכי צה״ל במשרד הביטחון.

מזמינים אתכם ואתכן להאזין לפרק עם אדם מיוחד במינו שכל דבר שהוא עושה מגיע מהחוויות האישיות שלו בעולם הקהילה. בפרק חגי ישתף אותנו אילו תמונות תלויות לו בחדר עבודה? מי האנשים שהשפיעו על חייו? מה הקשר בין הקהילה לפרט ומה תפקידו של מנהל הקהילה? מה מיוחד בקהילה לדעתו? ואיזה שיר הוא כתב על כוחה של קהילה בספרו החדש שבר? 

מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks .

פרק חדש בפודקאסט - דיבורי קהילה

קהילות בעולם המתחדש

הכי כיף להקליט פרקים עם אשת מקצוע שהיא גם חברה. מי שלא מכיר.ה (שזה לא הרבה) תכירו את רוני קנטור - יזמת לב, שותפה מייסדת בקומיוניוטי פורוורד ארגון מנהלי הקהילות של ישראל, מדור המייסדים של עמותת מידברן, אמנית ואקטיביסטית. בא לכם.ן לשמוע איך מלהיות בת יחידה רוני הפכה לאשת קהילה? או איך משלבים בין התפיסה המסורתית של קהילה לקהילות שהן חוצות גבולות?

זה פרק שמלא בחיוכים וידע עוד מהמהפכה החקלאית שמעלה שאלות ומאתגר את החשיבה, מה התפקיד שלנו כעובדי קהילה אבל גם מלא אופטימיות על עתידה של הקהילה.

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה.

https://t.me/communitalks

מרים היא פסיכולוגית קלינית, מומחית בטיפול בטראומה, אבל וחוסן, מכשירה ומדריכה פסיכולוגים ואנשי טיפול בתחום. היא ראש עמותת "מהו"ת ישראל" להיערכות חירום ובנית חוסן, מנחה סדנאות יחסי קבוצות ללמידה התנסותית בארץ ובעולם  וחברה, מייסדת ויו"ר ראשונה של עמותת "בסוד שיח" לקידום דיאלוג בין קבוצות קונפליקט בישראל.

הזמנו את מרים שתספר לנו מניסיונה רב השנים, על עבודה עם קהילות שעברו טראומה קולקטיבית ואיך ניתן לצמוח מזה. מרים היא אחת הנשים הרגישות ובעלות הידע לעבודה בנושא זה באחריות. בפרק מרים מספרת לנו על מחקרים שעשתה בנושא ועל הקהילות איתן עבדה במהלך השנים והחל מהשביעי באוקטובר. 

למאמר של מרים על טראומה קולקטיבית (באנגלית)

למאמר של אנוה רצון וד"ר כרמית רפפורט על טראומה ואובדן קולקטיביים (עברית)

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

עודד עבר הרבה גלגולי תעסוקה בחייו. הוא הוביל מיזם למעורבות חברתית בעולם הקיבוצי, ולאחר מכן הקים את מיזם עור"ק, מיזם שבונה משענת קהילתית כחלופה למשענת המשפחתית שאיננה, לכל החיים. המיזם מלווה ומאגד קהילות ערבות הדדית של חסרי עורף משפחתי. קהילות אלו מתפקדות כעורף חלופי לעורף המשפחתי שאיננו, ובכך מאפשרות צמצום פערים בחברה הישראלית ומקדמות שוויון הזדמנויות.

מה למדנו מעודד?

1. ההגדרה, לפי עור"ק, לחסר עורף משפחתי היא: האם במקרה של משבר, יש לאדם היכן לישון ומה לאכול, בזכות ולא כחסד או תרומה? 

2. הקהילות שעור"ק מלווה כיום הן עם מגוון קהלים: נשים שיצאו ממעגל האלימות, אימהות יחידניות או חד הוריות, נפגעות טראומה, עולים חדשים, אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה או מוגבלות פיזית, ועוד. מה שעור"ק למדו במהלך הליווי, זה שחשוב שהקהילה תהיה הומוגנית, מתוך קבוצת השווים, ומצד שני, הרשת של הקהילות צריכה להיות הטרוגנית.

3. המערכת של עור"ק מבוססת על התנדבות, והמנחים מקבלים תשלום סמלי. הקושי המרכזי של עור"ק הוא מול המערכות, מכיוון שהם מציעים מודל ייחודי וחדשני שנותן מענה לאוכלוסיות מגוונות. אבל עודד אופטימי!

4. הקבוצה היא בדרך כלל בין 10 ל 20 חברים וחברות. במסגרת התהליך הם עוברים שינוי מאוסף של אינדיבידואלים לקהילה. המשתתפים יוצאים לסיורים להכיר קהילות שונות, מכירים כלים כלכלים קהילתיים (כגון: קואופרטיב, קופה משותפת, ספריית חפצים וכו') ואז בונים לעצמם מודל לניהול עצמי של הקהילה, על בסיס היכולות המשותפות ומאגר היכולות האישיות של החברים והחברות.

5. תהליך בניית הקהילה בונה בחזרה את האמון בין בני האדם שלוקחים בו חלק, מפתח רשתות תמיכה למצבי משבר וקפיצות למימוש הזדמנויות, ומייצר ישות נוספת שהיא הקהילה, שיכולה לעמוד בזכות עצמה.

לאתר של עור"ק (באתר ניתן גם לעקוב אחרי דף פייסבוק ולינקדאין של עור"ק, או להירשם לעדכונים תקופתיים)

פניות לעור"ק ואל עודד: 

oded@orek.org.il

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

דניאל חן עוסקת ביעוץ וניהול קהילות בשילוב דיגיטלי, בנוסף היא מנהלת הדיגיטל והקהילות במנהל חינוך בעיריית תל אביב. ונספר את האמת? אנחנו התאהבנו. אז מי זאת דודה של דניאל? ממה רשויות חוששות בפתיחת קהילה דיגטלית? מה ההבדל בין עמוד פייסבוק לקהילת פייסבוק עירונית? איך מתמודדים עם תלונות של תושבים בקהילה?

אנחנו מזמינים אתכם.ן לשמוע בפרק על איך מייצרים שילוב של החזקה והכלה בניהול קהילה, איך מייצרים שיח אמיתי בין התושבים לעירייה, איך מתמודדים עם ההתנגדויות של הרשות בנושא קהילת דיגיטל ובכלל על תפקיד מנהל.ת קהילות דיגיטליות ברשויות ממנהלת קהילה יוצאת דופן.

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks

שרון היא מנכ"לית קהילת קיבוץ סעד, אמא לארבעה מתבגרים ומתבגרות ונשואה לרן - איש חינוך שבזכותו היא יכולה לעשות את מה שהיא עושה. היא אשת קהילה, יועצת אסטרטגית, מאמנת חברתית, יועצת בתחומי מגדר, מקימה גינות קהילתיות ואוהבת אדם אישה וטבע.

מה7 לאוקטובר בשבת השחורה, שרון (שמתגוררת ברחובות בכלל), נמצאת ב"צו 8" ועברה להתגורר בים המלך עם הקהילה אותה היא מנהלת בקיבוץ סעד. בפרק שרון תשתף אותנו על עצימות הנפש של קהילת הקיבוץ, הניסיון לייצר רציפות תפקודית לאור המצב, העקרונות שעל פיהם הם עובדים, על הקשר המיוחד שהקהילה פיתחה עם עובדי המלון (החל מהמנהל ועד אחרון העובדים) ואיך מתארגנים מחדש ועדין שומרים על הישן לאחר הארועים של אותה שבת.

למייל של שרון:

Smazkir@kv-saad.org.il

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

*אנו מתנצלים אך עקב בעיה טכנית, ישנן בפרק לעיתים בעיות סאונד*

רונית בר עושה כל כך הרבה דברים שנשארנו פעורי פה. היא מלאת נוסטלגיה לעבר ולזיכרונות של משפחתה אבל גם עובדת כל כך קשה למען עתיד טוב יותר. רונית מעכו וגדלה בשכונה מלאת תרבויות מה שהביא אותנו באופן טבעי לעסוק בקהילה. לדבריה ההתנדבות עזרה מאוד לעצב את הזהות האישית שלה, לכן זה היה רק טבעי שהיא תמשיך לקריירה המרשימה שלה כמנכ"לית המועצה הישראלית להתנדבות, מנהלת ומייסדת של הרשת להתנדבות ישראלית וכמנחה בבית הספר לניהול התנדבות.

אז מה החיבור בין התנדבות לקהילה? איך מייצרים מרחב התנדבותי לאנשים? מה המשימה של המועצה הישראלית להתנדבות ומה הקשר של גולדה מאיר למשימה? מה הקורונה לימדה אותנו? איך בונים תשתית התנדבותית? והאם יש הבדל בין מעורבות חברתית\ אזרחית, התנדבות ונתינה? אלו רק חלק מהשאלות שרונית תנסה לענות עליהן.

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks.

פרק חובה לכל מנהל או מנהלת קהילה!

שש מנהלות של קהילות מספרות על ההצלחות, האתגרים והמשמעות של לנהל קהילה של עשרות אלפי אנשים.

איך בונים קהילה מוצלחת לאורך זמן? איך יודעים שהקהילה עובדת? איך ניתן להתפרנס מזה? ועוד.

פרק לייב שהוקלט במהלך כנס קהילות - Commina שהתקיים במרכז 'ירוק' במכללת רופין ב 14.9 בשיתוף אבי גרוסמן מהפודקאסט בית 12, של ק.מ.ה- קהילה, מנהיגות, השראה. 

לפודקאסט של ק.מ.ה

נעם הוא חוקר תודעה עכשווית, מרצה וסופר שחמט ויצירתיות. בפרק אנחנו משוחחים על תודעה נוזלית, על תפקיד המנהיגות כסמכות רלוונטית בשינויים המהירים שמתעצבים במציאות הנוכחית ולמה למנהיגות ולמנהיגים של היום כדאי להיות הרבה יותר מים, ריגשיים ודיפוזים.

לאתר של נעם, בו אפשר למצוא את ספריו, הפודקאסט וכיצד ניתן לעקוב אחריו

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה,  מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

דיבורי קהילה מגויסים, הוקלט במיוחד בעקבות המלחמה הנוכחית. בפרק זה נדבר על מהי תחושת שליטה וכיצד ניתן לייצר אותה במלחמה הנוכחית על ידי כלים פרקטים.

חומרים על תחושת שליטה: 

בלוג של אנוה על הנושא באתר שלה מתוך ביקור שעשתה באוקראינה

תכירו את מעגל האומץ של ד"ר לארי ק. ברנדטרו (מודל חוסן כולל תחושת שליטה)

נירית כהן כותבת על הקשר בין תחושת שליטה לאושר

קישור למאמר - מודל החוסן הסוציו-אקולוגי - גישה חדשה לבחינת חוסן קהילתי.pdf

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

אסנת מירון, מנהלת חדשנות ארגונית במעוז. היא ירושלמית במקור וכיום תושבת רמת השרון. יש לה שלושה פרקים משמעותיים בקריירה התעסוקתית שלה: 15 שנה בעולם הטלוויזיה בעיקר כמפיקה, 8 שנים עצמאית בעלת עסק קטן ומפתיע לצד ליווי פרויקט מנהיגות של קרן ברטלסמן מגרמניה, ואז - ארגון מעוז משנת 2012. בנוסף מובילה ומקדמת את רעיון הסרנדיפיטי (אקראיות מבורכת) בישראל. לומדת עצמאית כל החיים, מונעת מסקרנות ומאמונה בסרנדיפיטי.

תפיסת עולמה – "נעשה ונשמע" או במילים אחרות TALK THE WALK.

מה למדנו מאסנת?

1. התכנית של מעוז נמשכת כשנה. רשת מעוז נבנתה מתוך ההבנה והרצון להמשיך עם העמיתים בתכנית גם מעבר לשנה זו. הרשת מגוונת מכלל הקהילות בחברה הישראלית ומכלל המגזרים התעסוקתיים (פרטי, ציבורי ושלישי), לכן ברשת ניתן לפגוש הן הון חברתי רחב והן הון סימבולי רחב.

2. הרשת של מעוז מבוססת על ענווה והבנה שאני לא יכולה לבד, לכן החברות ברשת יכול לסייע לנו לקדם את השינוי שאנו רוצות, וזאת בניגוד ל"שם" שיצא לנטוורקינג כדבר שבו אנו מקדמים רק את עצמנו.

3. כדי לייצר רשת מיטבית, החזון של הארגון צריך להיות מבוסס על חברי הרשת שלו ולא על עמיתי התכנית (בניגוד לדוגמא לאקדמיה, אשר בה ארגון הבוגרים הוא נוסף על חזון האקדמיה לרכישת השכלה).

4 רשת מוקמת סביב פעולה, לדוגמא במעוז המטרה שלהם לחזק את החוסן החברתי והכלכלי בישראל, לכן זאת המטרה. בניית וביסוס היחסים בין חברי הרשת היא הדרך להשיג את המטרה. 

5. כשמגיעים למספר חברי רשת גדול, כבר קשה לעקוב ולעבוד על היחסים והמטרה כקבוצה אחת, לכן במעוז מחלקים היום את הרשת לקבוצות עניין ומשימה. חיבור למוטיבציות (מחוברות לנושא, מחוברת לאנשים ומחוברות לפלטפורמה) ותחושת האימפקט והערך של חברי הרשת הכרחיות לקיימות הרשת, ובכדי להשיג זאת היא חייבת להיות מנוהלת ומדידה.

לאתר של מעוז

ללינקדין של אסנת

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

הפעם נפגשנו לשיחה עם אלה אלכסנדרי מנכ"ל עמותת מרחב. אלה הגיעה לעולם הקהילה באופן טבעי ומתגלגל. בפרק אלה משתפת אותנו איך מתכננים מרחב פיזי שיכול לסייע ליצירת אינטראקציה טבעית בין אנשים ועל חשיבות של קשרים רב מימדיים ותרומתם למרחב העירוני. בעיני אלה העיר היא הזדמנות לספר סיפור ונרטיב, והצורה הטובה ביותר לכתוב אותם היא על ידי עיצוב ותכנון מוקדם של מרחב מיטבי.

אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע בפרק זה על איך מעצבים סיפור של עיר? למה כדאי לתכנן מרחב ורחובות מעניינים ומה הם העקרונות לכך? איך מתכננים בישראל את המרחב? ואיך תכנון המרחב הפיזי יכול לעודד שייכות ואלמנטים בבינוי קהילה?

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks

מהו מהלך השייכות?

מהלך להגברת השייכות ולמניעת ניתוק חברתי בהובלת מינהל אזרחים וותיקים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים וג'וינט אשל.  

כמובן, מזמינים לדרג אותנו בפלטפורמות השונות

את מי פגשנו?

תמי דיסקין, 

בעלת תואר MSW במגמת טיפול משפחתי מאוניברסיטת תל אביב. בנוסף בעלת B.A בקרימינולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר אילן וB.S.W הסבה לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר אילן. משתתפת בתכנית המנהיגות מקום של ארגון מעוז. 

כיום, מנהלת אגף בכיר שירותים בקהילה במינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי.

אירית פישר רייף,

בעלת תואר MSW מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, בעלת תעודת גישור במשפחה ובוגרת פרקטיקום בגישור.

למעלה מ 30 שנות ניסיון בעבודה עם זקנים במגוון רחב של תפקידים ניהוליים, בקהילה, במוסדות ובאקדמיה.

כיום ראש תחום שירותים בקהילה, מהלך השייכות ותוכניות פליאטיביות. 

מה למדנו מתמי ואירית?

1. מהלך השייכות נועד לקדם שייכות חברתית ולמנוע שייכות חברתית בקרב אזרחים ותיקים. העובדה שמדובר על מהלך ולא מגוון של תוכניות שייכות מבטאת שינוי מדיניות. ההבדל הוא שלתוכנית יש גבולות ברורים, התחלה וסוף ואילו מהלך מנסה להשפיע על תחומים רחבים, מסתכל על כלל ההיבטים כדי לייצר שינוי במציאות ובמדיניות ומנסה לחבר ביניהם.

2. מהלך השייכות מתמקד באזרחים ותיקים בסיכון לניתוק חברתי או בניתוק חברתי, יחד עם זאת פועל להשפיע על כלל האזרחים הוותיקים דרך יצירת שייכות ומשמעות במגוון תחומים. הרעיון הוא שהאזרחים הוותיקים יבחרו וייצרו תכניות בהתאם למשאבים, צרכים ורצונות שלהם עצמם ולמען הקהילה.  

3. המהלך מבטא שותפות, בשלות ואורך רוח לתהליך מורכב וארוך של פיתוח והטמעה, שכבר היום רואים ניצנים ראשונים שלו. השותפות במהלך מתחילה בקשר בין תמי ואירית, ממשיך לקשר בין מינהל אזרחים ותיקים וג'וינט אשל ומשליך כמובן על המהלך כולו והשטח.

4. מלבד מהלך השייכות, מינהל אזרחים ותיקים מוביל תהליך של ביזור סמכויות לרשויות המקומיות – מסגרת תקציבית גמישה, תהליך זה תומך במהלך השייכות ועקרונותיו. 

5. קהילה ושייכות משפיעים על כל מדד בהזדקנות מטיבה. איכות החיים, בריאות פיזית ונפשית וחיים ארוכים יותר. שייכות מונעת הידרדרות תפקודית ומקדמת תחושת משמעות בחיים. שמים לכם כמה קישורים רלוונטים לנושא בהמשך.

קישור לאתר מהלך השייכות שם תמצאו את כל הפרטים שתרצו

 *בקרוב מינהל אזרחים ותיקים וגוינט אשל ייצאו בסדרת וובינרים להפצת כלי השייכות – הישארו מעודכנים.

הפוסט על שדה אליהו, המוזכר בפרק, אותו כתב הרב אייתמר חייקין ב 2019 

מה הופך חיים לטובים שיעור מהמחקר הארוך ביותר על אושר רוברט וולדינגר (שגם מוזכר בפרק) 

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

קישור לקבוצת הווטסאפ השקטה בה אנו מעלים מידי שבוע פרק

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

שרית שיף ורנית אלקיים זכו בפרס הרמטכ"ל לחדשנות בעקבות התכנית להאצת קהילות בצה"ל. הזמנו אותן כדי לשתף אותנו כיצד ניתן להטמיע את עולם הקהילות במערכת מורכבת כמו צה"ל. שרית ורנית משתפות אותנו איך קהילות יכולות לשרת גם את הארגון וגם את הפרטים ומסבירות בצורה מרתקת את הקשר בין קהילות לעבודה בארגונים.  

אז איך קהילות בצה"ל קשורות לתכנית של הרמטכ"ל? איך תחום הקהילות נכנס לצה"ל? מה הקשר של הקורונה? באיזו מתודולוגיה הן משתמשות על מנת להאיץ את הקהילות בצה"ל? איזה אתגרים הן פגשו בדרך? ואיך הופכים יוזמות פרטיות של חברי הארגון לתפיסה ברמת המקרו כמדיניות?

מוזמנות ומוזמנים לערוץ טלגרם שלנו -  https://t.me/communitalks

על שתיהן אפשר לומר שהן מייסדות שותפות של עמותת BeDo – לחולל שינוי, אחרת. עמותה העוסקת בקידום מנהיגות מבוססת הקשבה בחברה בישראל, על בסיס מודל ה-U שפותח באוניברסיטת MIT בארה"ב. חברות בצוות הגלובלי של ה-Presencing Institute המוסד שמקדם את תיאורית ה-U בעולם. שתיהן גם נשים שהן כולן לב אחד גדול ועוסקות בשאלה כיצד אפשר להיות בו-זמנית בנוכחות וגם בעשייה.

מה למדנו? 

1. עמותת BEDO עוסקת בתיאוריית U ודניאל ויעל Walk the talk. גם את עמותת BeDo הן מפתחות בדרך ה - U ומיישמות בעצמן את עקרונות התיאוריה. העמותה עובדת עם קהילות מגוונות בישראל ומנגישה את התפיסה כדי להשפיע.

2. תיאוריית U מדברת על הקשר בין היחיד לקולקטיב והיא מבוססת על הקשבה כדרך ליצירת שינוי.

3. כשמקשיבים באמת, ניתן לצאת מדפוסים אוטומטים ולפתוח אפשרויות נוספות בצורות המחשבה והעשייה. זה מאפשר גם לקבוצות של אנשים שונים להתקדם יחד ולהוביל תהליכי שינוי מערכתיים בלי לשכוח את האנשים שבמערכת. תאוריית U מבקשת להתמודד עם ניתוקים והפרדות שמאפיינים את תקופתנו וליצור חיבורים של בני האדם עם עצמם, עם אחרים ועם הסביבה. 

4. איך מקשיבים? קודם כל מעלים למודעות שיש לנו הרבה דרכים להקשיב. החל מלאשרר את מה שאנחנו שומעים, לגלות דברים חדשים, להיות באמפתיה וכלה בהקשבה שיוצרת חוללות חדשה. אנחנו בעצם הכלי שדרכו אנחנו נפגשים עם העולם ואם נגיע עם ראש פתוח ולב פתוח נוכל לפגוש את העולם ולהיות נוכחים בו באופן שונה

מזמינים אתכםן להכנס לאתר שלהן וניתן לרכוש שם גם את הספר

לבקר בדף הפייסבוק של עמותת BeDo

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

נועה שלו היא עוס"ק, יועצת ארגונית ומגשרת. נועה מנהלת בחמש שנים האחרונות את תוכנית גישורים וגאה להיות חלק מקבוצה אדירה של אנשים שמקדמים גישור, דיאלוג וקהילה במדינה שלנו, שכל כך זקוקה לזה. נועה היא תושבת מזכרת בתיה, ואוהבת לרוץ למרחקים ארוכים.

בפרק נועה מספרת לנו על תכנית גישורים - תכנית של השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והביטחון החברתי ובניהול עמותת מוזאיקה. התוכנית מהווה מעטפת מקצועית, הדרכה, הכשרה וליווי ל-70 מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה בארץ, הפועלים במסגרת שירותי הרווחה ברשויות המקומיות ומספקים שירותי גישור, דיאלוג קהילתי והטמעת שפה גישורית לתושבים. החל מה7.10 תוכנית גישורים ומרכזי גישור ודיאלוג בקהילה עסקו המון בקונפליקטים הקשורים למלחמה ולחירום: עבודה אינטנסיבית בערים המעורבות להרגעה ומניעת הסלמה, גישורים ותהליכי דיאלוג בקרב תושבים וקהילות בבתי המלון ועוד.

לאתר גישורים

ליצירת קשר עם נועה:

gishurim.noa@mosaica.org.il

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ד"ר שמעון אזולאי כתב לנו את הביו הכי קצר על עצמו מה שרק מדגיש את האיש הצנוע שפגשנו וראיינו. שמעון הוא איש של מוזיקה ואוהב לכבות את הראש שלו בשייט תענוגות. יש לו הרבה דברים מעניינים להגיד על מושג האושר וההבדל בין אושר למשמעות. לטענתו גם - לא ניתן לדבר על משמעות בלי לדבר על קהילה והוא לא יכול לדבר על קהילה ופילוסופיה בלי לדבר על אימו ועל הדור שלה, בעיקר כי הדור הזה לדעתו ידע לבנות קהילות מתוך ההוויה אך מעולם לא היה לו צורך לכתוב את הידע הזה. 

אנחנו מזמינים אתכ.ן לשמוע פרק עם איש מיוחד במינו שינסה לענות לנו על השאלות מי הרס את הווית הקהילה וההמשגה שלה ואיך זה קשור למעליות? מה הקשר בין משפחה לקהילה ובין יהדות לקהילה? מתי האדם מתרחש באמת? מה ההבדל בין קהילה לקהילת משמעות בכלל? והאם משמעות היא פריווילגיה? 

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks.

פרק חדש בפודקאסט - דיבורי קהילה

איך משנים מציאות דרך קהילה?

ד"ר שרל'ה שדמי וורטמן בשבילנו היא סוג של מנטורית. שרל'ה פיתחה את עולם בינוי הקהילה והיום היא מקימה עם פדרצית סן פרנסיסקו את המרכז הבין-לאומי לבינוי קהילה. כמו כל אדם שמביא לעולם בשורה חדשה לקח לעולם זמן לקבל את זה שניתן להבנות קהילה. אז איך מעבירים ערכים דרך יחסים? מה הזיקה בין קהילתיות להון חברתי? ואיך תיאוריה ומושגים הופכים להיות כלי עבודה?

מוזמנים להאזין בפרק לאחת המרצות הכי נחשקות כיום בארץ בנושא בינוי קהילתי, פרק שכולו שיחה אסוציאטיבית אבל אי אפשר להפסיק להקשיב לו. בואו להקשיב וללמוד מי השחקנים העיקריים בקהילה. מה רעידת האדמה בנאפל לימדה את שרל'ה. ומה התפקיד של ראשי רשויות בנושא הקהילה.

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה.

https://t.me/communitalks

קישורים הקשורים לפרק:

תהליך לבינוי קהילתי, שדמות- https://www.oranim.ac.il/sites/heb/community/shdemot-center/about-us/development/process/pages/default.aspx

תדריך אירוע בונה קהילה- https://www.oranim.ac.il/sites/heb/content/kama/docs/תדריך-אירוע-בונה-קהילה.pdf

ד"ר חבצלת אריאל היא מומחית לחיזוק ולקידום קהילות. יועצת, מנחה ומלווה תהליכים חברתיים. עובדת עם קהילות כ-25 שנים ועם קיבוצים כ-13 שנים. מאז ה 7.10 עובדת בעיקר עם קיבוצים מפונים מהנגב המערבי ומכירה מקרוב אתגרים המלווים קהילות עקורות וניהול קהילה מפוזרת.

נועה שפי, דרמה תרפיסטית ודוקטורנטית בחוג לטיפול באמצעות אומנויות באוניברסיטת חיפה. מלווה תהליכים חברתיים וקהילתיים , ובעלת ניסיון של מעל ל 20 שנה בטיפול. בשנים האחרונות התמחתה בתהליכי אבל בעקבות אובדן פתאומי ואירועים טראומטיים. החל מ ה 7/10 משתתפת בצוותים רב מקצועיים, כמלווה קהילות בעיבוד האובדן והשכול הקהילתי.

פגשנו את חבצלת ונועה לשמוע על תהליך שליווי באחד מקיבוצי העוטף, שחווה אובדנים רבים, על קידום צוות אובדן ושכול. איך נוגעים בנושא הקשה הזה ואיך עובדים דרכו עם הקהילה.

ליצירת קשר עם חבצלת ולאתר שלה:

havatzeleta@gmail.com

https://www.strongcommunity.co.il/

ליצירת קשר עם נועה:

Noashefi09@gmail.com

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

טלי היא מייסדת ושותפה ב"טריבונה למנהיגות השתתפותית". מומחית בעיצוב והנחיה של תהליכים השתתפותיים ברשויות, קהילות וארגונים. טלי באה לדבר איתנו על המודל שבנתה עם אנוה על תהליך השתתפותי במהלך טראומה קולקטיבית ומתמשכת.

המודל מציג שלוש נקודות זמן שאינן ליניאריות של הטראומה, הסתגלות וצמיחה ואיך משתמשים בכלים ההשתתפותיים בקהילה בכל אחד מהשלבים. המודל נבנה והתגבש במהלך הזמן, ופותח לקורס שהועבר מספר פעמים בקרב אנשי ונשות קהילה ובעלי תפקידים בקהילות אשכול.

בחודש ספטמבר, יפתח מחזור נוסף לקהל הרחב, לפלאייר עם הפרטים וקישורים רלוונטיים

לאתר הטריבונה

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מרים שפירא היא מנהלת, ראשת מהו"ת ישראל. פסיכולוגית קלינית, .M.A. מומחית בטיפול בטראומה ואבל, ומנחת קבוצות. בעלת קליניקה פרטית מאז 1980. מכשירה ומדריכה פסיכולוגים ואנשי טיפול בתחום.

מומחית בתחום חוסן בתי-ספר וקהילות הדרכת צוותים ורבנים. 

זאת הפעם השניה בפחות משנה שמרים מתראיינת אצלנו, פעם שעברה זה היה על טראומה קולקטיבית. הפעם ביקשנו ממנה לבוא באופן מיוחד ולדבר על החגים והטקסים שמגיעים אלינו שברקע ה- 7 באוקטובר שאסור לנו להתעלם מזה שהוא עוד רגע פה.

פרק שלא היה לנו קל להקליט אותו מאחר ועשינו זאת שברקע התגברות המלחמה בצפון והדבר האחרון שהיה לנו אנרגיות זה להקליט את הפרק. אבל דווקא בגלל זה החשיבות שלו כי מאפשר לנו להסתכל על ה- 7 באוקטובר למרות ועל אף הקושי, כפי שמרים מדברת על זה בפרק, השלב השלישי ביצירת חוסן מיטבי הוא שלב ההתבוננות.

אז זה פרק של התבוננות שלנו יחד עם מרים על השנה שעברנו, על הטראומה הקולקטיבית שלמרות שעברו 8 חודשים מהפרק הקודם שהקלטנו עדיין איתנו, כיצד יוצרים סביבה מטיבה בימים אלה דרך שני אלמנטים של ציפייה חיובית ורציפות, איך בחירום מתמשך שומרים על שגרה ורציפות דרך טקסים ומסורות.

עסקנו רבות ב- 3 הצירים לחוסן על פי מרים שהם: מאבק והתגייסות, רציפות ושגרה וכמובן התבוננות, השלב הכי קשה לביצוע במצב חירום ובטח שכזה שמתמשך ככה.

כן גם חיברנו את כל מה שדיברנו בו ל-7 באוקטובר ועסקנו כיצד מציינים בקהילות ובארגונים את היום המורכב הזה ומה הקשר לנרטיב מיטיב ותקווה.

למייל של מהו"ת אותו מנהלת מרים:

 mahutisrael@gmail.com

שימוש בטקסים לתיקון תהליכי אבל (המאמר של מרים שדנו עליו בפרק)

קישור ללוח האירועים של מועצה אזורית אשכול עליו דיברנו בפרק

בונוס, קישור לאתר "כבר שנה" - מיזם ייחודי של החברה למתנס"ים שנועד לסייע לכולנו בעיצוב הזיכרון ובחיזוק החוסן הקהילתי, שנה לאחר אירועי 7 באוקטובר

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ליאור פרנקל הוא אבי הפודקאסטים, ככה זה שאתה נמצא באחוזון העליון של השמעות בעולם עם הפודקאסט שלך "פופקורן".

הוא מוציא בימים אלה את הספר החמישי שלו "הספר הקטן למנהל החדש" והוא הגיע לספר לנו את הקשר לעולם הקהילה. 

פרק חגיגי לקראת חג סוכות, אחד החגים המשפחתיים והקהילתיים ביותר.  

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. ליאור מרגיש אמביוולנטי לעולם הקהילה. מצד אחד הוא היה יו"ר מועצת התלמידים לשעבר בבית ספרו ומצד שני לפעמים אוהב את הלבד שלו. לעולם הקהילה הוא נכנס במקרה דרך מיזם חברתי שעשה לפני עשור וסביבו נוצרה קהילה. 

2. כדי לקיים קהילה משגשגת נדרש ניהול שוטף, למיזם שלו הוא גייס מתנדבים שיהיו חלק מההובלה וניהול הקהילה. לדעתו על המנהל נדרש להבין את המוטיבציה שלהם לקחת חלק וכיצד ההשתתפות יכולה לסייע לקהילה. 

3. לא במקרה כנראה, אבל הרבה ממנהלי הקהילה שעבדו עם ליאור הם מובילים היום את התחום ורבים.ות מהם.ן ראיינו בפודקאסט. 

4. העולם הישן הוא לינארי, בעולם החדש יש כל הזמן שינויים ונוצרים דברים חדשים. גם בניהול קהילה יש שינויים כל הזמן וחייבים לעדכן ולהתעדכן. 

5.  בעולם החדש אין כבר מנהל אחד שמחליט ותחתיו כפופים, לדעתו זה דומה לעולם הקהילה. יש הרבה יותר השתתפותיות וההחלטות הן מעגליות. השינוי קורה בזכות העולם הדיגיטלי ששובר את ההיררכיה.  

למידע נוסף על ליאור: 

האתר שלו

לרכישת הספר

מוזמנים להאזין לפרק קריר לקיץ עם האחד והיחיד ארן גילאור שמלווה אותנו בשנים האחרונות עם הפודקאסט. ארן מומחה לפיתוח למידה ובעל החברה גילאור הפקות למידה. אז הזמנו את את ארן להקליט איתנו פרק קליל וקריר לקיץ ולספר לנו, אנשי הקהילה על החיבור בין AI לקהילה.

מה למדנו מארן?

1. הבינה המלאכותית הלא היא AI, לומדת אותנו ויודעת להתאים לנו את המידע אותו אנו מחפשים. ואילו צ'אט GPT ממש מייצר שיחה ועונה לנו תשובות על סמך השיחה שהתחלנו.
2. בקהילות אנו מנסים לייצר תובנות וידע חדש על ידי חילוץ ידע. תהליך החילוץ הוא תהליך מורכב וישנם כלים רבים של AI שיכולים לסייע לנו לאסוף את הידע בקהילה ולייצר שקיפות בנוגע לתהליכים שקורים בקהילה.
3. עם זאת צריך לשים לב, עולם הAI הוא לא מדויק במאת האחוזים, לכן יש צורך לבדוק את התוצרים המתקבלים.
4. אנחנו עומדים לפני הרבה שינויים בעקבות הכלים השונים, עבודות יעלמו, המנהיגות תשתנה, המנגנונים הקהילתיים ישתנו ולקהילות כדאי להתחיל להתכונן לזה.
5. ישנן יכולות היום לAI לסייע לתופעות חברתיות בקהילות כמו בדידות, ניתוק חברתי וויסות רגשי. האם זה ישפיע על המפגשים שלנו? ההתנהלות החברתית? הכל תלוי באיזונים.

לאתר של ארן - גילאור הפקות למידה

ללינקדין של ארן

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה:

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. שיש קשר ישיר בין חירום וקהילה. קהילה חסונה תדע לתפקד טוב יותר בעת מצבי משבר.

2. שבענף אוכלוסייה בפיקוד העורף מבינים שתחום הקהילה הוא הכוח המניע את האזרחים.

3. על הקשר בין חירום לשגרה בקהילה ועל ההבנה שצריך לייצר שיח משותף ברשות באופן תמידי.

4. שבסיסטם ואקוסיסיטם דבר ראשון צריך להבין את הצורך של האקוסיסטם ולייצר חיבור בין הצרכים השונים.

5. החשיבות של הקהילה לעבוד עם המערכת, להתעקש עליה ולייצר חיבורים ברשויות המקומיות

טל רוזין, נשואה לישראל אמא של אור ושגב, שני מתבגרים.

מתמחה בתחומי הערכות ומוכנות לחירום וכמו כן ניהול מצבי משבר.

לאחרונה סיימה 26 שנות שירות בצה"ל, פיקוד העורף במגוון תפקידים ראש ענף רשויות ומשרדי ממשלה, ראש ענף הסברה ובתפקידה האחרון כאלוף משנה  - ראש מחלקת אוכלוסייה.

תפקידה הייתה אחראית על הכנת אוכלוסיית מדינת ישראל לחירום מרמת הפרט, משפחה, קהילה, רשויות ומשרדי ממשלה.

כבר עניתם על המשוב שלנו (בכל זאת 50 פרקים...):

https://www.menti.com/sc5esfhuzz

ממש נשמח שתענו עליו

תזכרו להצטרף אלינו לערוץ

דניאל ואנוה

ד"ר טלי גזית, היא מרצה וחוקרת במדעי המידע באוניברסיטת בר - אילן. טלי משתפת אותנו שבכל מחקר שהיא מפרסמת תמיד יש שופט ששואל מה הופך את מושא המחקר שלה לקהילה ולא לקבוצה. היא הגיעה לעולם הקהילות בכך שהקימה קהילת פייסבוק בעצמה מתוך צורך שעלה לה ומשם הדרך למחקר הייתה קצרה - ולעניות דעתינו - זהו פרק חובה לכל מי שעוסק או מתעניין בניהול קהילות וקבוצות בפייסבוק.

אנחנו מזמינים אתכ.ן להכיר חוקרת פורצת דרך בתחום הקהילות בפייסבוק ולשמוע איך השתנתה לטלי הטרמינולוגיה בין קבוצה לקהילה? מה צריך להתקיים כדי להבדיל בין קבוצה לקהילה באונליין ובאונלייף? האם מנהלי קהילות הם מנהלים, מנהיגים או אולי מנחים? ובאילו כלים מנהלי קהילה משתמשים לניהול הקהילה?

לאתר של טלי והמאמרים ניתן להכנס לקישור לערוץ הטלגרם שלנו - https://t.me/communitalks/59

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks.

מייק בנה את קהילת מנהלי קהילות העתיד, כדי ליצור מרחב למנהלי קהילות בתחילת דרכן להתייעץ וללמוד. אך אט אט המרחב התחיל להוות גם מקום למתג את עולם מנהלי הקהילה ודיון על טכנולוגיה וקהילה. הוא התחיל את דרכו המקצועית ב2012 ונראה שכל דבר שהוא עושה, הוא עושה מצוין והחלום שלו הוא לשנות את העולם בעזרת קהילות.

האם עולם הקהילות לוקח את עולם התוכן? איך אפשר להשתמש בחברי הקהילה הקיימת כדי לייצר צמיחה עסקית? מה קהילתי ברדבול ומה אפשר ללמוד מהמותג? למה באר שבע היא עיר הסייבר? למה אפשר להשוות קהילות בארגונים לסטארטאפים? מה ההבדל בין web 3.0, 2.0, 1.0 ואיך זה משפיע על עולם הקהילות? איך מטבעות הקריפטו ישנו את הרשתות החברתיות? והאם כולנו נחייה בדיגיטל ובמטא?  

בואו להאזין לפרק שיפתח לכם.ן את המוח ובואו לעקוב אחרינו בערוץ הטלגרם

נועה אשר ברקלי היא מנחה לבינוי קהילה של מחוז דרום בחברה למתנ"סים. נועה מתגוררת בשדרות בקהילת 'מגוון', נשואה ואם לשניים. היא בעלת תואר ראשון לחינוך חברתי קהילתי, ותואר שני במנהיגות חינוכית. עובדת בתחום קהילות וקהילתיות בעשור האחרון ונהנית מכל שנייה.

בפרק נועה סיפרה לנו מהי קהילתיות עירונית, ותיארה את סיפורה של שדרות בשבעה לאוקטובר. ברגישות עד אין קץ, נועה סיפרה לנו איך קהילתיות עירונית באה לידי ביטוי בשדרות, איך המנגנונים שהוקמו בה מלפני המלחמה סייעו להתארגנות הקהילתית בתקופת הפינוי ואיך לדעתה ניתן לחזק אותה עכשיו עם החזרה הביתה ואף לצמוח מכך. 

ליצירת קשר עם נועה:

noaba@matnasim.org.il

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

גליה בן חיים, מייסדת יער אפשרויות שהוא מרחב בטבע לשכלול מיומנות צמיחה ושגשוג לארגונים. התהליך ביער עובר דרך למידה מתבונת העצים ביערות. גליה מובילה תחום חדשני בשם רפואת יער לעבודה עם טראומה , סטרס ועוד ..  בנוסף, גליה מגישה את הפודקאסט ׳אנושיות׳.

בפרק שוחחנו על מה ניתן ללמוד מחוכמת היער, איך מארג העצים דומה להתארגנויות קהילתיות ואיך כל זה יכול להוביל לצמיחה קהילתית אחרי טראומה קולקטיבית.

לאתר של יער האפשרויות

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

יערה חוקרת במרכז לכלכלה אלטרנטיבית באוניברסיטת קיימברידג'. במחקריה יערה עוסקת בשאלות הקשורות לאינטראקציה בין בני אדם לאלגוריתמים בארגונים ובקהילות. כמו-כן היא מייעצת בתחומים של ניתוח רשתות של קהילות והטמעת בינה מלאכותית בארגונים. בנוסף, יערה אוהבת לקרוא שירה.

מה למדנו מיערה?

1. רשת היא מבנה שמורכב מדיאדות וטריאדות (שנים או שלושה אנשים). טריאדה הוא מבנה יותר מורכב ובו יש סיכוי גבוה יותר לאי הסכמות ומתחים, אבל היא צורה חזקה יותר מאשר הדיאדה.
2. רשת היא מבנה של קשרים ואנו נרצה לנתח את סוגי הקשרים וטיב הקשרים בין חברי הרשת. הון חברתי ברשת היא הפוזיציה הרשתית של החברים בה, הלכידות, הצפיפות, המיקום, כלומר מיקום הפרט והתנהגות הכלל.
3. חלק ממדידה רשתית היא מדידה של המשאבים והפיכתה לכמותית. לאחר המדידה יוצרים ויזואליזציה של הרשת בארגון או בקהילה וניתו לראות את מרקם הקשרים (הפורמאלית והלא פורמאלית). בעצם נקבל תשקיף של הרשת וכך נוכל להבין איפה כדאי לשים משאבים.
4.  בארגון המדידה תיתן לנו נתונים על העברת המידע, שותפויות, נקודות של עומס, עובדים מתווכים, מיקום של העובדים וכו'. ברשתות וירטואליות המדידה תיתן לנו את המעורבות וההתנהגות של חברי הרשת, מבחינת התנהגות, מובילים בקהילות הוירטואליות, העברת משאבים, העדפות של חברי הרשת ועוד (אך יש לשים לב לאתיקה מקצועית בנושא המדידה). עם זאת כדאי לשאול מי באמת מנהל הקהילה? החברה (פייסבוק, לינקדין וכו) או מנהלי הקהילה. בקהילה המדידה תיתן לנו להבין מי מעורב בקהילה, חיבוריות, מערכות יחסים בין חברי הקהילה, המיקום של חברי הרשת בקהילה, אמון, חברי רשת מקשרים ומגשרים ועוד הרבה.
5. ברשתות אנחנו יכולים להדבק ברגשות והתנהגויות מחברי הרשתות שלנו, הן חיוביות והן שליליות. כדאי למדוד את הרשתות לאורך זמן בהתאם לארועים שמתרחשים בקהילה.

ללינקדין של יערה

מזכירים לכן/ם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

אור, עובדת סוציאלית בהכשרתה, עבדה באגף לתכנון אסטרטגי בנציבות שירות המדינה, כיועצת פרלמנטרית בכנסת וייסדה את קבוצת הפייסבוק "משרות פוליטיות" במטרה ליצור קהילה ולהנגיש לכלל האוכלוסייה את המשרות האקסלוסיביות בזירה הציבורית. בנוסף שימשה כיועצת מקצועית למנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי וכיום אור מנהלת אגף "חרבות ברזל" במשרד הרווחה. בתפקידה היא מתכללת ומנהלת את עבודת המלחמה והטיפול בנפגעים מטעם המשרד.

בפרק אור מספרת איך מקימים אגף חדש ושירותים חדשים בזמן מלחמה ואיך מתמודדים עם נושאים, עבודה עם קהילות פונקציונאליות חדשות, תהליכי שינוי מדיניות וניהול שותפויות מורכבות בנושאים רגישים ומורכבים.

ליצירת קשר עם אור:

OrTz@molsa.gov.il

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים,  מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה,  מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

רענן אריזון הוא מייסד ומנכל רענן בשטח, החברה המובילה ללמידה חווייתית. הוא קצין בכיר בחיל האוויר ומטייל למקומות שאחרים לא מגיעים.

ב-7 לאוקטובר כשרענן מבין את גודל האסון במסיבה ומבין שככל הנראה לא יפתח מענה מיידי לניצולי המסיבה הוא עושה מעשה ויחד עם ד"ר לייה נאור הם מקימים בשטח העסק שלו מענה שהתחיל בצורה ספונטנית לניצולי המסיבה. מלווים באנשי מקצוע, הם בונים מיזם חדש מאפס ולומדים את הנושא בלמידה מתמשכת שלא נגמרת עד היום.

בפרק רענן מתאר את העקרונות המנחים של היוזמה, איך מנהלים אותה ללא ידע ומחקר מוקדם ואיך הקהילה הסובבת של המיזם משתלבת בכל זה.

לאתר היוזמה

המייל של רענן -

Raanana@r-b.co.il

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

אלעד נולד וגר בקרית שמונה וכיום משמש כמנכ"ל הרשת למתנ"סים בעיר ויש לו עיסוקים רבים בתחומים החברתיים והקהילתיים. הוא הגיע לעולמות הקהילה עוד מתקופת הילדות כחבר בתנועת נוער ושימש כיו"ר ההנהגה הארצית של הנוער הלאומי הלומד והעובד בתיכון והגיע בחייו הבוגרים עד למזכ"ל התנועה כבוגר. 

מה למדנו מאלעד?

1. בקרית שמונה עקב משברים רבים שנמשכו תקופה ממושכת, היה וואקום חברתי קהילתי בעיר והרשת למתנ"סים נכנסה לוואקום הזה, על מנת להגשים את המטרות והרצונות של התושבים בעיר יד ביד יחד עם הרשות.
2. ברשת המתנ"סים של קריית שמונה ישנה ממחלקה לבינוי קהילה ,מחלקה המשמשת כזרוע הביצוע של העיר. מרבית העבודה של הרשת היא בשכונות יחד עם התושבים משלב המיפוי ואיתור הצרכים ועד הביצוע.
3. אחרי שנים רבות שלא התקיימו תהליכי קהילה עמוקים  היתה פגיעה משמעותית במרקם הקהילתי ותחושת המחוייבות וסאת בעקבות תקציבים רבים שהגיעו שסבסדו הרבה מהפעילויות, אחד התהליכים הראשונים שהרשת שעשו עם שותפים הוא שינוי השפה. מעבר לשותפות קהילה, מעורבות קהילה בעבודה על פי רובעים.
4. כיום יש ברשת 12 עובדים במחלקה לבינוי קהילה - "מוטב יחדיו" ומעל 150 פעילים שעובדים ספורדית או בוועדות וצוותים. מאז התהליך יש הרבה יותר שיחות למוקד העירייה כי בעקבות המעורבות הגדולה של התושבים לתושבים התחיל להיות אכפת ומעוניינים שיפעלו בנידון.
5. מבחינת אלעד, ההצלחה הכי גדולה של הרשת היא שלא מפחדים מהם. הרשת משמשת כגשר בין התושבים לרשות, ושני הצדדים רואים ברשת כמקום בטוח ליצירת שיח, החל מפעולות מורכבות כמו פינוי בינוי וכלה לארועים ופעילויות קהילתיות.

לעמוד הפייסבוק של הרשת למתנ"סים בקרית שמונה

קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

בדיוק כשחשבנו שנגענו כבר במרבית הנושאים, הגיע אריק והוכיח לנו שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד.

אריק ריזר הוא מומחה בתחום Digital Collaboration שזה אומר שהוא עוזר לארגונים לחזק את החיבור והשיתוף בין העובדים בעזרת כלים דיגיטליים. כמו כן, אריק מסייע למנהלים להתאים את הפעילות הארגונית לשינויים המתרחשים בסביבת העבודה בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והדיגיטל.

חמישה דברים שלמדנו מאריק:

1. רשתות חברתיות בתוך ארגונים נקראות רשתות חברתיות ארגוניות (ESN - Enterprise Social Network) והיום זה נקרא Digital Collaboration. 
2. הטכנולוגיה רק מאפשרת בנייה של הזירה הקהילתית להתקיים על מנת לייצר שייכות, מחוברות, שימור ידע, חדשנות ועוד.
3. מנהלים רבים מפחדים להקים קהילות פנים ארגוניות, כי הם מפחדים שעובדים "יבזבזו" את הזמן ברשתות החברתיות. אבל הפלטפורמות הדיגיטליות יכולות להיות חלק מהעבודה של העובדים והעובדות. במאמרים ובפרויקטים שאריק הוביל שמדדו את יתרונות הDigital Collaboration נמצא כי כמות המיילים יורדת, הפלטפורמות הפנים ארגוניות מאובטחות - אז אין חשש לאבטחת מידע, זמני חיפוש של מידע וחומרים יורדים כי הכל נמצא בפלטפורמות ויש עוד הרבה יתרונות.
4.  אחד הדברים שמשפיעים על מחוברות העובדים הוא פער בתקשורת ומידע, בעזרת ה Digital Collaboration ניתן לגשר על הפער. ניתן בפלטפורמה לפרסם הצלחות, עשייה, תכנית עבודה ועוד, השיתוף גורם לכך ששביעות הרצון והחיבור עולים כי העובדים פתאום מרגישים חלק גם מהעשייה של אגפים אחרים ולעשייה גלובלית.
5. בין קהילות ארגוניות יש שונות, וצריך להגיע לכל קהילה כזו מתוך הצורך. ארגונים עוברים לעבוד לרוחב, ברשתיות ושותפויות, על ידי קהילות ניתן לעבוד גם על נושאי התמקצעות וגם לרוחב.

רוצים להכיר עוד את אריק ולקרוא את הדברים המרתקים שהוא כותב? 

http://arikrizer.com/

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

וכמובן מזמינים אל הטלגרם שלנו - ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

האמת שהתחשק לנו לכתוב 100 דברים שלמדנו מהפרק הזה, אבל אנחנו מנסים להגביל את עצמנו ל5. 

מה קורה כשקבוצה של יותר מ1,000 נשים (לא פראייריות), נפגשות ביחד ויוצרות קהילה? 

תעשו לעצמכם.ן טובה ותאזינו לפרק שכולו השראה.

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. במילואים ארוכים תמיד ישאלו אותך כאישה, מי עם הילדים? 

כמה גברים נשאלים? (רמז: 0). קהילת ״המילואימיות״ הוקמה מתוך צורך אמיתי של טל, קרן ועוד הרבה נשים, שיהיה מקום בטוח להתייעץ בו ולספר חוויות של נשים במילואים, מכיוון שהמילואים זה מקום מאוד גברי ובודד.

2. שיחות בקהילות הן דרך מעולה להבין פערים וצרכים בתחומים שונים. לדוגמא, במילואימיות השיחות איפשרו הצפה של פערים, וקרן וטל כנשות עשייה התקשו מאוד לשבת מנגד ולא לפעול כדי לשנות, הן אפילו הגיעו לכנסת ושינו מדיניות.

3. לא צריך להיות נשים מובילות, בונות קהילה מקצועיות כדי להקים קהילה. לפעמים מספיק לגעת בנושאים שיש בהם צורך (כמו בניהול מוצר), על מנת שהקהילה תצליח.

4. ברגע שהובלת הקהילה הופכת להיות משותפת ולא רק על הכתפיים של היזמות, התנועה והשינוי מתחילים להתהוות.

5. הפייסבוק הוא כלי לשיח בין חברות הקהילה, חשוב שיהיה ועד מנהל שייסע בתכנון אסטרטגי, אם רוצים לייצר שינוי גדול חשוב שיהיו חברות קהילה שיעסקו ביחסי ציבור והכי חשוב לייצר חיבורים ומפגשים שתתן לחברות הקהילה אף להשפיע על עתיד הקהילה.

חשוב לנו לספר לכם.ן שפתחנו ערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים להצטרף

יש לנו טלגרם ששם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

Communi-talks - channel - דיבורי קהילה

לילה היא אחת הנשים היותר מעוררות השראה שהכרנו בפודקאסט. היא עובדת סוציאלית קהילתית מומחית בחוסן וחירום ומתגוררת בכמאנה. יש לה מלא ניסיון וסיפורים מרתקים על חייה והיא בוגרת מכון מנדל למנהיגות אזורית בצפון.

מה למדנו מלילה?

1. אנחנו תמיד מתייחסים לחברה הערבית כקהילה בפני עצמה, אבל בעצם יש בה הרבה קהילות ולכל קהילה יש מאפיינים ייחודיים. ישנם ערבים נוצרים, מוסלמים, קהילות בדואיים בדרום, קהילות בדואים בצפון, דרוזים ועוד, לכן מה שיעבוד עם קבוצה אחת לאו דווקא יעבוד עם קבוצה אחרת.
2. המושג קהילה בחברה הערבית הוא יותר של אנשי מקצוע, הוא לא מושג שנמצא בחברה. החברה עצמה מדברת על קבוצות, עדות, כפרים, חמולות וכו'.
3. כשמתחילים לעבוד עם קבוצות או קהילות מוחלשות ומודרות לא ניתן ישר ליצור הכללה ושילוב, צריך קודם לעבוד עם הקהילה המוחלשת כדי שתגיע ממקום שווה עם אמונה עצמית ורק אחר כך לשלב.
4. הדבר הכי חשוב לפני שמתחילים לעבוד בכלל עם קהילות זה מיפוי והבנה מה קיים, מה המאפיינים, מה הצרכים וזאת כדי לעבוד עם ההון האנושי הקיים. בחברה הערבית יש את הרצון ומבינים את הצורך, אבל לפעמים חסרה היוזמה לשינוי מסיבות שונות או ההתארגנות הפורמאלית. התפקיד של העבודה הקהילתית היא לעבור עם המשתתפים והמשתתפות תהליך על מנת לתמוך ולהחזיק את הנושא.
5. אם רוצים לעשות שינוי צריך לעשות את השינוי מבפנים ולהשפיע. זה נותן דוגמא לתושבים, לילדים, לנשים. הקהילה מעניקה הרבה ויכולה לתת את הסביבה התומכת להצלחה שלך כאינדיווידואל.ית ואנחנו יכולים להעניק חזרה לקהילה.

ליצירת קשר עם לילה:

.laylaomer174@gmail.com

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה: 

הפרק הנוכחי הוא פרק חגיגי ודניאל ואנוה ללא מבוגר אחראי. מוזמנים ומוזמנות להאזין לשיחה שלנו שבה נספר מה למדנו מכ-49 ראיונות.

אז מה למדנו? אספנו כאן את עשרת הדברים העיקריים

1. אם פעם היו מדברים על העצמה, ניהול קהילה וכו' עולם הקהילה בעולם החדש צריכים כיום לאפשר לקהילות פשוט להיות. האיפשור קורה בעזרת עקרונות עבודה, דינמיות ועבודה מולטי-דיספילינרית.
2. עולם הקהילה משתנה מאוד מהר בשנים האחרונות ונולדות הרבה סוגי קהילות שלא היו קיימות לפני עשור והשפה משתנה לאט לאט.
3. בכל סוגי הקהילות בסוף פועלים באותן עקרונות עבודה.
4. יש שני צירי עבודה עם קהילות, ציר יחסים וציר משימה.
5. גמישות היא חובה בכל דבר שאנחנו עושים ועושות בעולם הקהילה. גמישות בעשייה, גמישות במחשבה וגמישות במענים.
6. בכדי לעבוד בשותפות עם הקהילה צריך הרבה צניעות, הקשבה ושיח מתמיד עם האגו שלנו.
7. רשתיות של אנשי קהילה מעולמות שונים היא חשובה כדי ללמוד כלים חדשים ושונים וללמוד לראות את עולם הקהילה במשקפיים נוספים. הרשתיות יוצרת הון חברתי.
8. הכל בסוף חוזר למשמעות ושייכות (התיאוריה המובילה של דניאל ואנוה).
9. סובלנות ויצירת אמון זה הטיפ הכי משמעותי לאנשי ונשות קהילה שמרגישים שלא רואים אותם ואותן.
10. מפגשים פיזיים הם הכרחיים ליצירת קהילה משמעותית.

כרגיל, אנחנו מזמינים אתכן ואתכם לערוץ הטלגרם שלנו

וגם, ספרו לנו מה אתם ואתן למדתם.ן מהפודקאסט שלנו או מהעבודה שלכם.ן

עו"ד עוז חיים משמש מזה כשנתיים כמנכ"ל המועצה הציונית בישראל, שהיא זרוע הפעולה והחינוך של ההסתדרות הציונית העולמית. עד לפני שנתיים היה בבעלותו משרד עו"ד שהתמחה בקניין רוחני, זכויות יוצרים, קולנוע ואינטרנט והוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים. עוז הוא פעיל ויזם חברתי בנושא צמצום פערים דיגיטליים והקים את מיזם "מחברים את ילדי ישראל" שחילק אלפי מחשבים לילדים וילדות ברחבי הארץ.

*מה למדנו מעוז?*

1. מטרת המועצה הציונית בישראל היא לחבר פסיפס אנושי רחב עד כמה שניתן למפעל הציוני ולשלוח מסר, שהציונות היא כאן, היא מתחדשת והיא רלוונטית, ממש כפי שהייתה לפני 75 שנה. לדברי עוז, המטרה המשותפת שלנו היא לבנות חברה ישראלית טובה, ערכית ומאוחדת, כזו שמכילה ומקבלת דעות שונות וזרמים שונים, כזו שמעניקה לכולם קרקע פורייה לכולם פה לצמוח. 
2. המועצה הציונית בישראל פועלת בכמה מישורים: א. מחלקת אשכולות שמנגישה ציונות ועובדת בשותפות עם עשרות קהילות צעירים ברחבי ארץ ב. המכינה הקדם צבאית "עמי-חי" לפיתוח מנהיגות שמשלבת דתיים וחילונים ג. גרעין שנת השירות צמר"ת. ד. תמיכה ושיתוף במיזמים חברתיים- ציוניים ה. ברית חיים- פעילות ברחבי הארץ לקירוב בני הנוער בחברה הדרוזית.
3. אם בעבר היו קהילות שהיו יותר סגורות וההסתכלות הייתה יותר פנימה כגון קיבוצים ויישובים קהילתיים, הרי שההסתכלות של הקהילות המשימתיות, אשר חיות בתוך הערים עצמן, היא כלפי חוץ, כלפי כלל הסביבה בה הם חיים. באופן זה, הקהילות הללו, המבוססות על בני המקום, מחזקות את החוסן החברתי במקומות שונים בארץ- בייחוד בפריפריה, מפתחות את היישובים, גורמים להגירה חיובית ומייצרות מנהיגות מקומית חזקה. 
4. כל אחד רואה ציונות בצורה אחרת, וזה גם היופי שבה. הציונות חוצה דעות, עדות, מגזרים ומקומות גיאוגרפים. זה הדבק שלנו. לפי עוז, התפיסה הרחבה של הציונות וההנגשה שלה לכלל החברה, מגבירה את השותפות והחיבור לסיפור המשותף שמאחד את כולנו.
5. התפיסה של המועצה הציונית בישראל היא בעבודה בשותפות ולא בפילנתרופיה, על ידי עבודה על הערכים המשותפים לעבר חברת המופת, שמקבלת את השונה ומקדמת את הזהות האינדיבידואלית של כל קהילה ויוזמה תוך תפיסה רחבה של הציונות ובכך מסייעת לקידום החברה הישראלית.

לפייסבוק של המועצה הציונית בישראל

לפייסבוק של עוז חיים

להרשמה לניוזלטר הקהילון של דיבורי קהילה

קישור לטלגרם שלנו

קישור לערוץ ווטצאפ לקבלת עידכונים

גילה לאור היא ד"ר לעבודה סוציאלית קהילתית, למדה פסיכותרפיה, עושה סדנאות אוכל, פותחת בקלפי טארוט וגם (הסיבה שבגינה היא מתארחת אצלנו) מתכננת ויועצת להובלת שינויים במערכות חברתיות, ציבוריות, ממשלתיות ומוניציפליות במגוון תחומים. בנוסף, היא מפתחת תכניות הכשרה בתחום, שותפה בפיתוח מערכת טכנולוגית לשיתוף ציבור, יועצת, מרצה ומכשירה בתחום עבודה קהילתית ושיתוף הציבור.

עם גילה ניסינו לברר - האם יש היום זילות במילה קהילה? מה זה בכלל שיתוף ציבור ואיך התהליך התחיל בארץ ובעולם? איך מעצבי מדיניות יכולים להשתמש במדינות ציבור לצורך קבלת החלטות? איך גילה התחילה בכלל לעסוק בתהליכי שיתוף הציבור? אילו שאלות חשוב לשאול בתהליך שיתוף הציבור? אנחנו מזמינים אתכם להאזין לפרק עם גליה ולשמוע על שיתוף ציבור מאישה שהיא מעיין שופע בתחום.

רוצים לדעת כשפרק חדש עולה לאוויר? מוזמנים.ות להצטרף לערוץ הטלגרם של דיבורי קהילה. מה זה הערוץ הזה? הערוץ מאגד בתוכו את כל אושר המידע (מאמרים, קורסים, רשתות חברתיות) בנושא קהילה. 

https://t.me/communitalks .

יוהן אטלן הוא תושב דימונה, נגן מדופלם והגיע לעולם הקהילות במקרה בכלל דרך פוליטיקה וצדק. יוהן עבר להתגורר בנגב לפני 20 שנה. למד פיזיקה ופילוסופיה בבן גוריון ולקראת סוף התואר השני בפילוסופיה החליט שהתחום הציבורי אזרחי מושך אותו יותר מהכל. ואם כל זה לא מספיק, יוהן ייסד ב2015 את מועצת הנגב, ארגון הגג המאגד 27 ראשי רשויות מקומיות מהנגב ונציגי ארגונים חברתיים ומוסדות עוגן מהאזור, ומאז גם מנהל אותו.

בואו להקשיב מהניסיון של יוהן האם קהילה היא בחירה ומה קורה שחברי הקהילה לא בחרו להיות בה אלה הוסללו אליה? איך מקהילות כל כך שונות מייצרים הסכמות ומגיעים להקים את מועצת הנגב? ואיך לוקחים כלים מעולם הקהילות ומחברים אותם לאקטביזם ושינוי מדיניות?

מוזמנות ומוזמנים לאתר של מועצת הנגב

וכמובן בואו לערוץ שלנו, כיף שם מבטיחים

יפעת חשאי, מנהלת תחום קהילות במעוף לעסקים, ואף הייתה חלק מצוות ההקמה ב2014. היא מאמינה שקהילות מעצבות אותנו ועוזרות לנו להגשים את עצמנו. היום היא עוסקת בעיקר בקהילות וירטואליות שאותם גילתה דרך אחווה נשית ותמיכה משותפת במרחב הווירטואלי.

מה למדנו מההקלטה?

1. נכסים דיגיטליים הם לא מספיקים כדי להיות בקשר עם הלקוחות, צריך לבנות דרך ליצירת קשר ישיר ואינטראקציה, וקהילה וירטואלית היא דרך לפתוח את הצוהר הזה לקשר.
2. קהילת מותג היא קהילה שמזוהה עם המותג, ההזדהות לא חייבת להיות מכירתית. המטרות של הקהילה צריכות להתכנס עם מטרות הארגון ומטרות חברי וחברות הקהילה. הקהילה נפתחת מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה.
3. הקורונה זירזה את ההבנה של המגזר הציבורי להבין שהם אינם רק נותני שירות כבר. יש להם אינטרס להיות בקשר \ במערכת יחסים עם התושבים\ות והאזרחים\ות ולהיות חלק גם מהאקוסיסטם וכדי שהאקוסיסטם יהיה בקשר עם הסיסטם צריך לתת להם\ן ערך ולהפעיל את הרגש של חברי וחברות הקהילה או הרשת.

ושוב…

לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

רוצים להמליץ לנו על מרואיינים, לתת לנו פידבק תפנו אלינו למייל:

 communitalks2020@gmail.com

טלי לבנון היא המנכ"לית של הקואליציה הישראלית לטראומה, עמותה שמבוססת על פיתוח ועל שותפות עם הארגונים המובילים בארץ בנושא מוכנות, מענה לטראומה ופיתוח חוסן ומפעילה ומנהלת עבור הממשלה 14 מרכזי חוסן בארץ ועוד 5 מרכזים בחו"ל. במהלך השנים הקואליציה הישראלית לטראומה הפכה לאבן פינה בטיפול הלאומי בטראומה ובמכונות לחירום בישראל ובעולם ולגוף המכשיר מנהיגות, מספק הכוונה ומשאבים מקצועיים לפני משבר, במהלכו ולאחר סיומו וזאת בתיאום עם משרדי הממשלה .

טליה שירתה בצה"ל כקצינה במלחמת יום כיפור, עבדה באגף הטיפול והשיקום לאלמנות ואלמנים במוסד לביטוח לאומי ובעלת פרקטיקה פרטית בתחום האובדן. 

בפרק ניסינו לפרק ולהרכיב מחדש עם טלי את המונח חוסן וכיצד ניתן לעבוד איתו בהקשר של השבעה באוקטובר. 

ליצירת קשר עם טלי:

Taly.Levanon@itc-office.org.il

לאתר של הקואליציה הישראלית לטראומה

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

פרק מיוחד במסגרת סדרת הפרקים שלנו על צמיחה קולקטיבית עם אורח מיוחד שהוא גם אח של דניאל, הבמאי והיוצר יונתן ניר.

בפרק תוכלו לשמוע כיצד הגיע יונתן לחקור את הנושא הזה של טראומה, מהי צמיחה מטראומה וכיצד זה קשור לצילום וסרטים. בין היתר, דיברנו על מהי דוקוטרפיה מונח אותו יונתן מוביל בארץ ובעולם בשנים האחרונות.החלק המעניין היה להבין איך כל זה קשור לעולם הקהילה, לאירועי 7 באוקטובר ולסרט החדש עליו עובד יונתן.

יונתן ניר הוא במאי ומפיק של סרטי דוקו שזכו להצלחה בינלאומית גדולה, ביניהם: ״אח שלי גיבור״, ״הדולפין״, ו״תמונת חייו״. 

הוא אחד מראשוני מפתחי שיטת הדוקוטרפיה, שהדוקטורט הראשון אודותיה נכתב באוניברסיטת אדינבורו ופורסם לפני מספר שבועות. 

יונתן הוא אבא לשלוש בנות ויש לו שבעה אחים ואחיות - ביניהם דניאל :)

לאתר של יונתן שם תמצאו כל מה שתרצו וכמובן את הסרטים הנהדרים שלו

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

בפרק נשמע את שני ברקוביץ מנהלת מחוברות ארגונית במרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל מספרת איך הקימו קהילות משמעות פנים ארגוניות ובעיקר על ההשפעה הרחבה שלהם בארגון. 

5 דברים שלמדנו מהפרק:

1. מחוברות ארגונית זה מקצוע. כן כן, זה המקצוע של שני והוא בהחלט הדבר הבא כי הוא מייצר תקשורת פנים ארגונית טובה יותר וככה ביצועים גבוהים יותר בארגון. 

2. קהילות פנים, במקרה של מיקרוסופט קהילות משמעות, מאפשרות היכרות, להיעזר אישית ומקצועית. שני קוראת לזה ארגון בתוך ארגון.  

3. ארגונים צרכים קהילה כי היא מייצרת מחוברות ושייכות שעובדים מחפשים במקום העבודה

לא צריך לזלזל במדדים האלה כי מעורבות עובדים מייצרת הצלחה ארגונית. 

4. במיקרוסופט יש 3 סוגי קהילות: משמעות, גיוון ומקצועיות. עם שני דיברנו על קהילות המשמעות שבמיקרוסופט הן נקראות "נבולות". רוצים לדעת למה, תאזינו לפרק.

5. למרות מה שאפשר לחשוב הקהילות מאפשרות לעובדים להיות אנשים טובים יותר לא רק במקום העבודה. הקהילות מעודדות את האנשים להבין שיש להם חיים גם מחוץ למקום העבודה. יתכן שזה אפילו פתרון לבדידות בעולם…

להרחבה על קהילת 5 בבוקר בפודקאסט "בפנים" של הדר ביסמוט כנסו לקישור 

לכתבה על הקהילות במיקרוסופט כנסו לקישור 

קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה