עושים רפואה Osim Refua (רשת עושים היסטוריה)

כשהייתה נטע בת 27 חוותה לראשונה התקף אפילפטי ראשון, ומשם התדרדר מצבה במהירות. ד"ר יובל בלוך (מנהל רפואי אסותא ראשון לציון) ועידן כהן (רשת ב', סיפור משפחתי) מוליכים אתכם בתוך נבכיה של מחלת הכיפיון (Epilepsy): אחת המחלות המשונות והמרתקות של גוף האדם, וגם אחת מהמורכבות ביותר לטיפול.

משנכשלו כל הניסיונות לאזן את מצבה של נטע בעזרת תרופות, לא נותרה לה ברירה אלא לפנות לטיפול הקיצוני ביותר: ניתוח מוח. ד"ר יובל בלוך ועידן כהן משוחחים עם ד"ר מוני בניפלא - הרופא שניתח את נטע - על הסיכונים בניתוחים אלה, ומדוע יש חולי אפליפסיה שמעדיפים לקחת את הסיכון שישארו משותקים לכל ימי חייהם - על פני המשך התקפי הפרכוסים. 

איך זה מרגיש לראות את העולם בצבעים אחרים? מהו המקור הגנטי של עיוורון צבעים, מה קורה בתוך העין - וכיצד משפיעה התופעה הזו על עיצוב משחקי מחשב ואתרי אינטרנט? עידן כהן וד"ר יובל בלוך לוקחים אתכם למסע בעקבות נפלאות ראיית הצבע האנושית.

האם הברירה הטבעית...מתה? עידן כהן וד"ר יובל בלוך יוצאים לבדוק מה יכולה לעשות הרפואה המודרנית עבור מי שאצלם הזרע והביצית מתקשים להיפגש.

רחם מלאכותית, תינוקות בעלי תכונות 'מעוצבים לפי מידה' ועוברים בעלי שלושה הורים...האם אנחנו בעושים רפואה, או ב'עושים מדע בדיוני'?... ד"ר יובל בלוך ועידן כהן במסע אל עתיד ההפרייה החוץ גופית. כמו כן - סיום סיפורה המרגש של 'הלוחשת לשחלות'.

ב- 21 בספטמבר 1971, ביוסטון טקסס, נולד ילד שישנה את מדע הרפואה ביותר מאופן אחד. דיויד פיליפ ווטר, ילד חייכן ומבריק, הוא ילד הבועה הראשון. המחלה הגנטית הנדירה ממנה סבל, SCID, היא נושא שני הפרקים הבאים של עושים רפואה.
מופיעים בפרק: פרופסור רז סומך (אימונולוג ילדים), ודוקטור מיכל טנצר (פסיכוליגית קלינית).

לחלק מהאנשים השם שבכותרת לא אומר דבר. חלק אחר אולי מזהה ואומר "זו מחלה שנכחדה". בפרק זה נדבר על המנגנון המיוחד של הדיפתריה, שתוקפת את דרכי הנשימה; על החיסון היעיל נגדה שמונע ממנה מלהופיע במדינות רבות; ומדוע בכל זאת היא צצה מידי פעם במדינות מערביות.

רעב הוא תחושה שכולנו מכירים. בפרק זה יצאנו לחקור מה קורה בגוף בזמן רעב, איך הגוף מתמודד עם המחסור באוכל ואילו מנגנונים נכנסים לפעולה כשהרעב הופך לקיצוני.
בפרק זה ראיינו את ד"ר מיכל האן, סגנית ראש החוג למדעי התזונה במרכז האקדמי פרס; ואת ד"ר מרים עופר מהאקדמית גליל מערבי ומחברת הספר "חלוק לבן בגטו".

מידי פעם מזעזעת אותנו כותרת המודיעה על רצח ברוטלי שקו ההגנה שלו הוא "אי-שפיות זמנית". בפרק זה אירחנו את יואל שפרן, קרימינולוג קליני, שהסביר לנו מה ההליך שעובר חשוד שעורך-דינו טוען כי הפשע בוצע בעקבות מחלת נפש, באילו מחלות נפשות הוא נתקל כמטפל ומאבחן, מה ההבדל בין מחלת נפש להפרעת אישיות, מה קורה לאלו שמוכרים כלא-אחראיים לפשעם, ולמה לא כל-כך פשוט להתחזות לחולה נפש ובכך להתחמק מהכלא.

האזנה נעימה!

יובל ועידן.

בדיקות המעבדה הן חלק מהשגרה השוטפת בעולם הרפואי, אולם רק בעקבות הקורונה הגיע התחום הזה – שבדרך-כלל נמצא מאחורי הקלעים – היישר אל קדמת הבמה. בפרק זה נאיר על בדיקות המעבדה, נבין איך עובד המכשיר שחולל מהפכה בתחום, וכמובן נתייחס לזווית של בדיקות המעבדה על מגפת הקורונה.

בפרק ראיינו את ליאור שיין, מנהל המעבדה באסותא ראשון, וד"ר יובל גפן, מנהל המעבדה המיקרוביולוגית ברמב"ם.

האזנה נעימה!

יובל ועידן.

לבלוטת התריס אין יחסי ציבור טובים. יש לה שם מוזר, ובאופן כללי "בלוטה" זו לא מילה שממש מפתה לחקור ולצלול לעומקה. בדיוק בגלל זה אנחנו מקדישים לה את הפרק הזה, במהלכו נסביר מדוע הבלוטה הזו כה חשובה לנו, על מה היא אחראית, מה זה בכלל הורמונים, אילו מצבים רפואיים קשורים אליה ונשמע גם את סיפורו של סטודנט אחד לרפואה שבמהלך שנה א' ללימודיו זיהה במקרה גוש חשוד בצווארו.

האזנה נעימה!

יובל ועידן.

כ-15,000 איש סובלים משבץ מוחי בישראל מידי שנה. אחוז ניכר מאותם 15,000 מתמודד לאחר השבץ עם אפאזיה - פגיעה ביכולת השימוש בשפה: דיבור, הבנה, קריאה וכתיבה. האם אפאזיה בהכרח פוגעת בכל היכולות השפתיות? איזה אזור במוח אחראי על השפה? ומה זה בכלל שבץ מוחי? על כל אלה ועוד ניסינו לענות בפרק הזה יחד עם מור זעירא, קלינאית תקשורת, ובעזרתה של אתי שי, ששיתפה אותנו בסיפורה.
http://www.ads.ranlevi.com/2020/05/19/takeaway-osimrefua-aphasia/

נגיף הקורונה מלווה אותנו בעצימות משתנה מתחילת 2020. שמועות וטענות לגביו באו והלכו, אבל על סוגייה אחת כמעט ולא היה ויכוח: עמידותם היחסית של ילדים בפני הנגיף. לאחרונה גם טענה זו מתערערת בעקבות התרבות הדיווחים על ילדים ונערים שלאחר היחשפותם לנגיף מפתחים תסמינים המזכירים מחלת ילדים נדירה בשם "קווסאקי". מה זו בכלל המחלה הזו? איך היא קשורה לנגיף הקורונה? והאם באמת אותם נערים סובלים מקווסאקי, או שמא זו בכלל מחלה אחרת? על כל זאת ועוד ניסינו לענות עם ד"ר גליה ברקאי, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ילדים בביה"ח שיבא.

האם יהודים אשכנזים נוטים להיות נשאים של יותר מחלות גנטיות, איך זה משפיע על בדיקות הסקר הגנטיות ומי היה הסטודנט לרפואה שגילה את אחת המחלות הנדירות השכיחות ביותר בקרב יהודים אשכנזים? שיחה מרתקת עם ד"ר חגית בריס פלדמן, מנהלת המכון הגנטי במרכז הרפואי איכילוב, על תורשה, היסטוריה והקשר היהודי אשכנזי. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.

האזנה נעימה!
יובל ועידן.

האף שלנו הוא מסוג האיברים שאנחנו לא מרבים לחשוב עליהם – עד לרגע שמשהו בו משתבש. רק כשהאוויר אינו זורם בנחיריים וממלא את הריאות, אנחנו מבינים עד כמה נשימה תקינה חיונית לאיכות חיינו. את הפרק הזה נקדיש למסע במערות האף שלנו, בין כל הדברים שעלולים להשתבש. אורח הפרק דר' מאיר ורמן, מומחה לאף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.

האזנה נעימה!

יובל ועידן.

בפרק האחרון על רעב דיברנו על התהליכים הביוכימיים המתרחשים בגופנו לאחר שעה, שלוש שעות ואפילו ימים ללא מזון. אבל מה קורה לאוכלוסייה שבמשך תקופה ארוכה - חודשים או שנים - סובלת ממחסור באוכל? כמה נפוצה התופעה כיום? בנוסף, העלינו גם סוגייה אחרת בה הרעב פוגש את החברה, ותהינו מה קורה בגופו של אינדיבידואל שבוחר להפסיק לאכול כאקט מחאתי, ומה תפקידו של הרופא בסיטואציה מורכבת שכזאת. את השאלות האלה הפנינו לפרופסור דב צ'רניחובסקי, ד"ר דניאל יעקובסון ופרופסור אבינועם רכס.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/23/panda-osimrefua-hungerstrike/

כנראה שאין אחד שלא מכיר את הסוכרת. בפרק זה נסקור אותה ממספר זוויות, ונבין מה ההבדל בין סוכרת סוג 1 לסוכרת סוג 2, איך חיים לצד הסוכרת, מה הפיתוחים הטכנולוגיים שחוללו מהפכה בטיפול במחלה ומה המקום של התזונה בתוך הסיפור הזה. עזרו ותרמו רבות בהכנת הפרק: בת-חן הרשקו מרגלית, גילה פיימן ופרופסור חוליו ויינשטיין. תודה מיוחדת גם לאגודה לסוכרת נעורים.
אתר האגודה: https://jdrf.org.il/

http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/07/appliedmaterials-osimrefua-saceret-youth/

כמצב כרוני, הסוכרת טומנת בחובה התמודדויות רבות. בפרק זה ניסינו להבין איך מתמודדים עם המחלה לאורך זמן, מה הקושי בטיפול בגיל ההתבגרות, סקרנו סוגים שונים של סוכרת, התעמקנו בסיבוכים האפשריים תוך דגש מיוחד על רגל סוכרתית וניסינו להבין מדוע סוכרת היא סיבת המוות השלישית בשכיחותה בארץ.
תודה גדולה למרואיינים שלנו בפרק: בת-חן הרשקו מרגלית, גילה פיימן, פרופסור חוליו ויינשטיין וד"ר אייל מלמד. תודה מיוחדת גם לאגודה לסוכרת נעורים.
אתר האגודה: https://jdrf.org.il/

האזנה נעימה!
יובל ועידן.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/21/avivalbums-osimrefua-sakeret-p2/

לפעמים אנחנו עושים פרקים על תופעות ביזאריות, אבל בפרק זה החלטנו לעסוק בתופעה שאין אחד שלא מכיר: אלרגיה. תהינו איפה עובר הקו בין "רגישות" ל"אלרגיה", הבנו את המנגנון שעומד מאחורי תגובה אלרגית, שאלנו את המומחים על תהליך האבחון והסברנו גם איפה וכיצד נכנס לתמונה האפיפן הידוע.
תודה גדולה למרואיינים בפרק: יפה וזוהר אברם, פרופ' רונית קונפינו-כהן ופרופ' ארנון אליצור.

האזנה נעימה!


http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/05/medulla-osimrefua-alergy/

בפרק זה נשים את הפוקוס על הטיפול באלרגיה. האפיפן - מזרק אוטומטי בו משתמשים בשעת חירום - מוכר לרבים, אבל מה בנוגע לטיפול מחוץ לשעת החירום? מסתבר שהוא קיים, והוא יכול אפילו להעלים את האלרגיה כלא היתה. איך זה עובד? אילו סוגי אלרגיות אפשר לפתור בטיפול כזה? על כל זה - ועל מחקר מעניין שמערב את הבמבה הישראלית - תשמעו בפרק זה.
תודה גדולה ליפה וזוהר אברם, פרופ' רונית קונפינו-כהן ופרופ' ארנון אליצור.

קישור לקבוצת הפייסבוק שהקימה יפה: https://www.facebook.com/groups/334618776580840/


האזנה נעימה,
יובל ועידן.

תודה לאמיר מחיקובסקי על התמונה לפרק! תוכלו למצוא אותו באינסטגרם @tools_amir

http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/18/appliedmaterials-osimrefua-alergies-p2/

כולנו מכירים את המבחנים האלה, בהם מראים ספרות צבעוניות על רקע צבעוני משתנה. אם תראה את המספר הנכון - ברכותיי, אתה לא עיוור צבעים. אם לא - וולקאם לעולמם של עיוורי הצבעים. אבל מה זה אומר בעצם? מהו המקור הגנטי של עיוורון צבעים? מה קורה בתוך העין - וכיצד משפיעה התופעה הזו על עיצוב משחקי מחשב ואתרי אינטרנט?

האזנה נעימה,
יובל ועידן.

חסויות הפרק:
ריסקיפייד - https://bit.ly/riskifiedoshimtohna
פנדה מזרנים - https://pandazzz.co.il/



http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/02/riskified-osimrefua-colorblind-rerun/

את הפרק הזה אנחנו פותחים באנגליה. מה הקשר? ההמופיליה קיבלה מעט יח"צ כשהתגלה שכמה מבני משפחת המלוכה סבלו מהמחלה, שפוגעת ביכולת הקרישה של הגוף. ממה מורכבת מערכת הקרישה שלנו? מה בדיוק נפגע במחלה? ואיך הטיפול במחלה קשור לתחלואה באיידס? בפרק הזה הגיעה לעזרתנו ד"ר דועא בכרי, מנהלת השירות המטואונקולוגי במרכז הרפואי זיו בצפת.



http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/17/appliedmaterials-osimrefua-hemophelia/

נגיף הקורונה משגע את העולם, וכולם מייחלים לחיסון. אז איפה זה עומד? מהם סוגי החיסונים השונים שמנסים לפתח, ומה ההבדל ביניהם? האם אנחנו צריכים לחשוש מהאצת ההליך בדרך לאישור חיסון? והכי חשוב - מתי כבר נוכל להתחסן?
תודה גדולה למרואיינים שלנו, פרופ' אייל לשם וד"ר תמר גרוסמן.



http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/30/mossad-osimrefua-vaccine-corona/

תחום רפואת העוברים שייך לעולם הפריון והמיילדות, ולרוב מדברים על ועם האם שבהריון. אך יש כמה מצבים רפואיים ייחודיים לעוברים, שההתפחות שלהם ברחם עשויה לעיתים להשתבש. אם בעבר מהריונות כאלו היו נולדים תינוקות שעשויים היו לפתח נכויות, או חלילה וחס חמור מכך - הרפואה מאפשרת היום לנתח את העוברים בעודם ברחם ולתקן את שהשתבש, ובכך לאפשר חיים תקינים ומלאים להם ולהוריהם.
אירחנו בפרק את פרופסור יואב ינון - רופא עוברים ומנתח רחם; ואת ליאת אייזנר - שבניה התאומים אלון ויואב היו מטופליו של פרופסור ינון.


http://www.ads.ranlevi.com/2020/10/14/sonovia-osimrefua-nituach-ubarim/

בתחילת אוקטובר 2020, עמנואל שרפנטייה (Charpentier) וג'ניפר דאודנה (Doudna) הוכרזו כזוכות בפרס נובל בכימיה על מחקרן פורץ הדרך בהנדסה גנטית. הן התבססו על הכלי שחולל מהפכה גדולה בתחום - קריספר. אבל מה זה בכלל "הנדסה גנטית", ומה זה "קריספר"? מה הן גילו ששווה פרס נובל? כיצד ניתן להשתמש בתגלית שלהן? ואיך ההנדסה הגנטית קשורה לתינוקות סיניות?

האזנה נעימה!
יובל ועידן.



https://www.ads.ranlevi.com/2020/10/27/epoch-osimrefua-crispr/

נדמה שהתאומוּת היא תופעה שריגשה את האנושות משחר ימיה. התאומים קיבלו מעמד די מיסטי, החל מסיפורים תנ"כיים ועד מיתולוגיות. אבל איך בכלל מתרחש הפלא הזה? מה גורם לתאומים להיות זהים או לא-זהים? אילו אתגרים הוריים ופסיכולוגיים מביאים איתם התאומים? ואיך מגיעים לעולם תאומים סיאמים?
שוחחנו עם הפסיכואנליטיקאית רבקה יצחק, ועם ד"ר מעיין בס-לנדו, גניקולוגית מומחית ביילוד, כדי להבין לעומק את עולמם של התאומים.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.





https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/10/soham-osimrefua-twins/

עם פרוץ נגיף ה-HIV מצא עצמו עולם הרפואה די חסר אונים. לאורך השנים החולים נדרשו לעבור טיפולים אינטנסיביים, והוטבעו בכמות גדולה מאוד של כדורים שהיה עליהם לקחת כל יום. לאחרונה נפל דבר, ומסתמן כי הטיפול בנגיף מקבל תפנית נוספת. אבל איך בעצם הנגיף עובד? על אילו תאים בגוף הוא משפיע? ומה כולל אותו שינוי בטיפול, עליו הוכרז בכנס בסקוטלנד באוקטובר האחרון? לכבוד יום המודעות הבינלאומי לאיידס, בשביל לענות על כל אלה ועוד, הבאנו לאולפן את מתן מילס, רוקח במרפאה הזיהומית בבית-החולים סורוקה, שלוקח חלק בטיפול בחולים על בסיס יום-יומי.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.



https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/30/souldmate-osimrefua-aids/

הכירורגיה היא אולי התחום ה"סקסי" ביותר בעולם הרפואה. ניתוחים מורכבים זוכים לתהילה שחורגת לפעמים מקליקת הרופאים, אבל לא תמיד ברור לאחד האדם מה בדיוק התרחש בחדר הניתוח, ומעבר לכך - כיצד הדברים התרחשו. בפרק זה דיברנו עם שני אורולוגים, ד"ר יסמין אבו גאנם וד"ר זוהר דותן, שהסבירו לנו על הרובוט המיוחד באמצעותו הם מבצעים מגוון רחב של ניתוחים. מה הייחוד של אותו רובוט? מה זה אנדוסקופ ומה זו לפרוסקופיה? באילו מחלקות אחרות, מלבד אורולוגיה, משתמשים במכשיר הזה? האם יש לו חסרונות? ומה צופן העתיד לכירורגיה?

האזנה נעימה,
יובל ועידן.



https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/16/panda-osimrefua-surgery-robot/

ספוילר: כן. אבל איך זה יכול להיות? כיצד אנחנו יכולים להיות שקטים בנוגע לנזקים ארוכי טווח מחיסון שהופק תוך פחות משנה? מה בנוגע לילדים ונשים בהריון? והאם החיסון עלול לפגוע בפוריות? קיבלנו הרבה שאלות מהמאזינים שלנו, ויובל - בפרק קאמבק - ענה על כמה שיותר מהן.

האזנה נעימה!
יובל ועידן.

https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/22/epoch-osimrefua-vaccine-q-and-a/

את המחלה שמונעת מאנשים לצרוך גלוטן כולם מכירים. כנראה שגם מכירים את העובדה שדלקת מעורבת בעסק. העניין הוא שהאשם הוא לא בדיוק הגלוטן, אלא מרכיב ספציפי בתוכו שעושה לגלוטן יח"צ רע במיוחד. מהו אותו גורם שהצליאקים מגיבים אליו רע כל-כך? כיצד רופא הולנדי במלחמת העולם השנייה תרם לפיצוח המחלה? האם ישנו מרכיב גנטי? מה במעי נפגע, ואיך לעזאזל יובל מקשר את זה לשטיחים?

קישור לעמוד הפייסבוק של המרואיין שלנו, אודי הורוביץ: https://www.facebook.com/UdiHorowitzMusic

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/06/takeaway-osimrefua-celiac/

מחלת הבילהרציה נגרמת מתולעת שחודרת לגוף דרך העור ומטילה את ביציה בתוך גוף האדם - ביצים שיוצאות מאוחר יותר בצואה או בשתן. אבל למה בעצם אנחנו לא יכולים לחיות עם התולעת הזו בשלום? כמה זמן הטפיל יכול לחיות בתוכנו? במה מאופיינת המחלה לה הוא גורם? איפה הוא נפוץ? ואיך נכנס לתמונה חילזון? עושים רפואה פינת נשיונל ג'יאוגרפיק מארחים את פרופ' אייל לשם, שבין יתר התמחויותיו הוא גם מומחה למחלות טרופיות, שיעשה לנו קצת סדר בנפלאות הפרזיטולוגיה.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/19/sonovia-osimrefua-bilharzia/

תסמונת טורט מוכרת בעיקר בעקבות הקופרולליה - "טיק הקללות" - אך בשביל הרוב המוחלט של המאובחנים עם טורט קופרולליה היא לא חלק מרשימת התסמינים שלהם. אז מה כן? כיצד זה קורה? באילו גילים טורט נוטה להתפרץ, ומה הסיבות שמביאות לכך? האם יש טיפול יעיל?
בפרק ראיינו את אלכסנדרה, שחיה עם טורט שנים רבות, וד"ר נועה בן-ארויה מילשטיין, מנהלת המרפאה לרפואה פסיכולוגית והמרפאה הנוירופסיכיאטרית להפרעות טיקים ותסמונת טורט בביה"ח שניידר.

האזנה נעימה!
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/02/overwolf-osimrefua-tourette/

אם אתם חיים על הפלנטה שלנו, כנראה שזו לא פעם ראשונה שאתם שומעים על אסתמה. יכול להיות שאתם גם יודעים שבמסגרת התקף, קנה הנשימה נהיה צר כל-כך עד שמעבר אוויר הופך למאבק של ממש. אבל מה גורם להתקף כה אלים? האם חולי אסתמה אמורים להשלים עם התקף כזה שקורה אחת לשבוע? מה הרפואה המודרנית מציעה עבור אותם חולים? ומדוע מהפכת ההיגיינה של העולם המודרני דווקא מזיקה לתופעת האסתמה, שנדמה כאילו הופכת שכיחה יותר ויותר? ד"ר רמית מעוז סגל, רופאה בכירה ביחידה לאלרגיה, אימונולוגיה קלינית ואנגיואדמיה בשיבא, ענתה לנו על כל השאלות האלה - ועוד כמה, כולל שבירת מיתוסים על המשאף. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.

האזנה נעימה!

את בנק הדם אנחנו פוגשים, אם בכלל, בקצוות שלו: או בעמדת ההתרמה, או - חלילה - בעמדת המטופל. בפרק זה אירחנו את פרופ' אילת שנער, סמנכ"לית שירותי הדם של מד"א, ואת ד"ר לילך בונשטיין, שמנהלת את מעבדת בנק הדם ברמב"ם. שתיהן הסבירו לנו לא רק על אותן קצוות של לקיחת מנת דם ומתן דם למטופל, אלא גם על מאחורי הקלעים של כל התהליך: איך מוודאים שהדם נקי ממחלות? מהם מרכיבי הדם השונים, ומדוע מפרידים ביניהם לאחר התרמה? מה הסכנה במתן מנות דם רבות מתורמים שונים? ואיך מנחם הורוביץ משתלב בסיפור?

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/16/tmura-osimrefua-bloodbank/

הוצאות להורג מלוות את האנושות מזה אלפי שנים. השיטות השתנו לאורך ההיסטוריה, וכיום - לפחות בארצות הברית - השיטה הנפוצה ביותר היא זריקה. האם הזריקה המדוברת אכן הומנית יותר לעומת הכיסא החשמלי או הגיליוטינה? אילו חומרים מוכנסים לגוף הנידון בהוצאה להורג שכזאת, ומה מנגנון הפעולה שלהם? כיצד מתמודדים עם המחסור המתהווה באחד החומרים בהם משתמשים בזריקה הקטלנית? ואיך נכנסים לתמונה הילידים באמריקה?

האזנה נעימה,
יובל ועידן.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/02/tmura-osimrefua-death-row/

באולפן: איחוד מרגש של יובל, עידן ורוני - שלא העבירו זמן אולפן משותף מזה שנים. הבירות נפתחו, וההפתעה שרוני ויובל הכינו לעידן החלה: שיחה על רפואה בראי הקולנוע. האם הסרטים מייצגים נאמנה את המחלות שבמרכזן? כמה נצמדים לסיפור האמיתי, כשיש אחד כזה שעליו מבוסס הסרט? ומה המנגנון המלא של אותן מחלות ששברו קופות?

האזנה נעימה,
יובל ועידן.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/16/overwolf-osimrefua-movies/

כשנכנסים לבית של אדם שאוגר חפצים באופן כפייתי - אי אפשר לטעות באבחנה היבשה. האגרנות פשוט צועקת מכל פינה. בפרק מיוחד לכבוד יום השואה אירחנו באולפן את ד"ר בת-שבע פורת כץ כדי להרחיב על התופעה הנפוצה בקרב ניצולי שואה. מדוע אגרנות כפייתית נפוצה כל-כך בקרב ניצולי שואה? האם זו מחלה של ממש? האם בהכרח מדובר בתופעה שנלווית למחלות נפש שונות? וכיצד מטפלים, אם זה בכלל אפשרי?

http://www.malkanedivi.com/
http://tziporasnest.com/movie-trailer

אם יש משהו שידוע לכל זה שלטעות זה אנושי. כולנו טועים. גם גוף האדם טועה לפעמים, וזה נושא הפרק שלנו - דלקת סוג 2: תופעה שכיחה בהרבה מהידוע. היא עדיין מסתורית בחלקה, בין היתר מפני שאי אפשר להצביע על נגיף או חיידק ספציפיים הגורמים לה. דלקת זו מובילה למחלות שונות - שהרבה פעמים לא מאובחנות כהלכה - וכל זה בגלל טעות במערכת החיסונית.

יחד עם ד"ר מונה כידון, מנהלת מרפאת האלרגיה בילדים בבית חולים ספרא, גילינו מה גורם לדלקת הזו, לאילו מחלות היא גורמת (בין היתר אטופיק דרמטיטיס ונאזל פוליפוזיס) וכיצד היום נלחמים בה.

מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.

את מחלת הדבר כולנו מכירים. או לפחות - כך אנחנו חושבים. הרי רבים מאיתנו מקריאים את ההגדה בכל שנה מחדש, והיא מוזכרת שם במפורש. יחד עם פרופ' אייל לשם, מנהל המכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות בשיבא, ניסינו להבין מה זו בעצם המחלה הזאת, כיצד היא מתבטאת, איך היא עוברת מאדם לאדם, ומה הטיפול.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/13/toneline-osimrefua-dever/

סרטן העור הוא השכיח שבסרטנים, גם אם לא הקטלני שבהם. המפורסם שבסרטני העור הוא המלנומה, בו החלטנו לעסוק לכבוד חודש המודעות. לשם כך אירחנו את ד"ר גיא בן-בצלאל משיבא וד"ר נורית הראל מחברת ד"ר פישר כדי לדבר על מניעת המחלה, העור שלנו, קרני השמש, המנגנון העומד מאחורי מלנומה, ומה הפך את המלנומה הגרורתית מגזר-דין מוות למשהו שהרפואה יותר אופטימית לגביו.

האזנה נעימה,
יובל.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/05/2sit-osimrefua-melanoma/

עבור רובנו, "נוגדי חמצון" הוא מושג שמרגיש שאנחנו אמורים להכיר, אבל בעצם לא ברור לנו ממש מה הוא אומר. בפרק הזה, בעזרתן האדיבה של הדיאטנית לימור בן חיים וחוקרת המוח ד"ר סילביה מנדל, הבנו מה זה בכלל חמצון, מה חשיבותם של נוגדי החמצון לבריאות המוח, איך אפשר להשיג אותם, מי הם הפוליפנולים, וכיצד כל העניין מתקשר לצרפתים ובחינות באוניברסיטה. הפרק מוגש כשירות לציבור על-ידי חברת אלטמן.

כשמזג האוויר מתחמם לא רק אנחנו יוצאים לטייל. בפרק זה אירחנו את ד"ר איתמר מונצ'ק, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי גליל. הוא סיפר לנו על העולם הרוחש בין רגלינו: על סוגי הנחשים השונים, היכן ניתן למצוא אותם, מה מנגנון הארס שלהם וכיצד מטפלים בהכשה. בנוסף פתחנו צוהר לחיות נוספות שעלולות להיות מסוכנות בטבע: עקרבים ועכבישים.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/25/achva-osimrefua-eresss/

פרופיל החולה המועמד להשתלת כבד השתנה במרוצת השנים. אם בעבר רוב השתלות הכבד היו על רקע צהבת ונגזרותיה, היום מחלות אחרות מובילות את המטופל להשתלה. אירחנו באולפננו את ד"ר הלנה קצמן, מנהלת היחידה למחלות כבד וכיס מרה במרכז הרפואי איכילוב, כדי שתסביר לנו על תפקידו והתנהגותו של האיבר המופלא הזה, ותספר לנו אילו מצבים עלולים להוביל להשתלת כבד, כיצד מועמדים להשתלה ומושתלים יכולים לשנות את אורח חייהם כדי לשפר את מצבם, ומהו מסעו של המטופל שהולך להשתלה. בנוסף, תהינו לגבי סוגי התרומות, הסיבוכים והחיים שאחרי השתלת הכבד.

האזנה נעימה!

גוף בריא חייב נפש בריאה. לכבוד חג הספר העיברי, אירחנו בפרק זה את ד"ר רועי דיין, מתמחה בנוירולוגיה ובעל דף הפייסבוק ספרות חולה. ביחד סקרנו את עולם הרפואה כפי שהוא מתבטא בעולם הספרות, וגילינו שבין מרשמים לאישורי מחלה מסתתר עולם ספרותי מרתק.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/08/seker-refua-safrut/

לאורך ההיסטוריה, הקונספט של השתלת איבר נתקל בקשיים רבים. במאה העשרים חלו מספר תפניות משמעותיות בתחום, כשעיקרן התמודדות עם ההתנגדות של מערכת החיסון עם האיבר המושתל. אולם אם בעבר ניסו להרדים את מערכת החיסון כדי שהאיבר יתקבל בברכה, כיום מנסים יותר ויותר להפוך אותה ל"שותפה לדבר עבירה". אך לא רק היחס למערכת החיסון השתנה במרוצת השנים, אלא גם הכירורגיה עצמה וכל התהליך העוטף את ההשתלה. כדי לדבר על כל אלה - ועוד - שוחחנו עם פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת השתלות בבית החולים שיבא, שהבהיר לנו את הנושא המורכב והחשוב הזה - והסביר גם מה צופן העתיד.

האזנה נעימה!

העיניים שלנו הן איבר ייחודי ומורכב עד מאוד.
עד כדי כך שמספר תת ההתמחויות ברפואת עיניים עומד כמעט ביחס הפוך לקוטנו של האיבר.
היום נתמקד באיזור הרשתית - החלק האחורי של העין שמתחבר לעצב הראיה.
למען האמת, נתמקד רק בשני אחוזים ממנו - בחלק הכי חשוב של חוש הראיה שלנו.
עד לפני 20 שנים פגיעה ניוונית ברשתית גזרה על הלוקים בה אובדן ראיה מגביל. והיום?
ד"ר שירי שולמן - מומחית במחלות רשתית מאסותא מתארחת בפרק על מחלת AMD.


וגם - הלינק לבקשה החשובה של יובל בסוף הפרק:

https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/57899


האזנה עריבה,
יובל ועידן.

אלפי אנשים בשנה ממתינים להשתלת איבר. כדי להבין לעומק את התהליך שעובר מושתל - החל מההמתנה, דרך הניתוח ועד הטיפול שאחריו - דיברנו עם ד"ר אביתר נשר, מנהלת מחלקת השתלות בביה"ח בילינסון. סקרנו את האיברים המושתלים השונים (מעי, לב וריאות הם רק חלק מהרשימה), נכנסנו לתהליך הכירורגי עצמו, ושמענו ממנו על איבר מפתיע - שלא תיארנו לעצמנו שניתן להשתיל. וגם: האם בעתיד נשתיל איברי חיות בגוף אנושי, ומה ד"ר נשר צופה בנוגע לאיברים מלאכותיים?

למרות שאבנים בכליות זו תופעה נפוצה, מדובר בחוויה מאוד דרמטית לאדם שסובל ממנה. כאב איום ונורא, שמתואר על ידי רבים כחזק מכאב של פגיעת ירי ונשים משוות את הכאב לחבלי לידה. ובכל זאת, עם קצת מודעות וקצת היכרות ניתן לטפל בזה בצורה מאוד פשוטה. אירחנו את ד"ר דוד טובבין, מנהל המכון הנפרולוגי של המרכז הרפואי העמק בעפולה, שהפך את עניין המודעות למניעה ולטיפול באבנים בכליות למשימת חייו.

האזנה נעימה!

https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/08/landoor-osimrefua-kidneystones/

בשנת 2013 צלצל הטלפון במשרדו של פרופ׳ איתמר גרוטו. מהצד השני הודיע לו נציג המעבדה המרכזית לנגיפים שנתגלו נגיפי פוליו בביוב בדרום. שיחת הטלפון הגורלית הזו היוותה את ירית הפתיחה לאחד המבצעים המוצלחים (והפחות מוכרים) של משרד הבריאות. המבצע לעצירת ההתפרצות החוזרת של מחלת הפוליו. מהי מחלת הפוליו ולמה היא הטרידה כל-כך את בכירי משרד הבריאות. עידן ויובל מדברים באולפן עם ד״ר שמעון ברק, רופא ילדים והמגיש של הפודקאסט ״אבא של יונתן והבן שלו״.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.

הכתבה על האיש בריאת הברזל -

https://www.theguardian.com/society/2020/may/26/last-iron-lung-paul-alexander-polio-coronavirus


אתר ארגון הבריאות העולמי - נושא הפוליו והסרטונים על מאמץ החיסון -

https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/poliomyelitis


ד"ר שמעון ברק קורא לכם לגשת להתחסן כנגד נגיף הפוליו -

https://youtu.be/Uu8htGwEhiM




https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/21/liorshapira-osimrefua-polio/

הקטע הדרמטי ביותר בסדרות בתי החולים היא הסצינה שבה אחד החולים מאבד את ההכרה, הרופא צועק באנגלית "!Clear" ונותן ללב של החולה שוק חשמלי שמציל את חייו. פגשנו את בתיה דולב, שמתה לא פחות מ -8 פעמים, ששיחזרה איתנו את אותם רגעים דרמטיים. שוחחנו גם עם ד"ר איילת שאוור, קרדיולוגית בכירה ואלקטרופיזיולוגית ממחלקת הקרדיולוגיה בבית החולים הדסה בירושלים,
שסיפרה לנו איך ולמה זה קורה.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/05/soham-osimrefua-woman-died-8-times/

דמיינו שכל הרמזורים בכביש מחליטים על דעת עצמם באיזה צבע להיות. זה מה שקורה באחת מההפרעות הכי דרמטיות בקצב הלב - פרפור חדרים. בפרק הקרוב נשמע את המשך סיפורה של בתיה דולב, האשה שמתה 8 פעמים ובכל זאת בחרה בחיים. נשמע את ד"ר איילת שאוור, קרדיולוגית בכירה ואלקטרופיזיולוגית ממחלקת הקרדיולוגיה בבית החולים הדסה בירושלים, שסיפרה לנו על התופעה ועל איך מצילים חיים. ונשמע את סיפורה המרגש של מעיין זוסמן, שלקחה על עצמה את הנושא של הצבת דפיברילטורים במרחב הציבורי בתור פרויקט חיים.

קישור למימון המונים לפרישת דפיברילטורים ברחבי הארץ לזכרו של אורן זוסמן:

https://www.ifmda.org.il/he/plans-and-projects/crowdfunding/oren-zusman-defibrillator




https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/17/kidiwatch-osimrefua-defibulator/

איזה יום מושלם, חופש גדול, הולכים לבריכה, משתזפים ואוכלים ארטיק. אבל אז מגיע הלילה והילד ממרר בבכי, שוב כואבת לו האוזן. אז אחרי כל כך הרבה פרקים יובל ועידן סוף סוף מתייחסים לאיבר שבאמצעותו אתם מאזינים להם.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/31/revoptic-osimrefua-ear-infections/

השמנה נתפסת בעיני רובנו כנושא אסתטי בלבד, אבל למעשה מדובר גם בבעיה בריאותית. למה זו בעיה בעצם? איך פותרים אותה? האם די בדיאטה או ניתוח? בשביל לענות על השאלות הללו אירחנו בפרק זה שלושה - לימור מרדי – טילבור דיאטנית קלינית, מנהלת המחלקה לתזונה באסותא. אורית יוגב, פסיכולוגית קלינית ורפואית, ומחברת הספר "רדו ממני". וד"ר נאסר סקרן, מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים המשפחה הקדושה בנצרת ומנהל תחום הבריאטריה ברשת אסותא.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/13/panda-osimrefua-tabaat/

רבות נכתב ודובר על הקשר בין גוף לנפש, עם זאת השפעתם זה על זה לא תמיד ברורה על אף היותה ניכרת.
יחסי הגומלין בין הגוף לנפש משמעותיים מאוד בפרט בחולים הכרוניים שלמחלתם, באופן טבעי, מתלווה סטרס.
בכדי להבין לעומק את הנושא המורכב הזה שוחחנו עם שניים: ד"ר איתן אברמוביץ', פסיכיאטר המנהל את מכון הפנוקמפוס - מכון להיפנוזה רפואית; ומתי ליבליך, ממקימות התוכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. ראשית, איפיינו איתם את הסטרס והגדרנו אותו. לאחר מכן תהינו אילו חלקים במוח מעורבים בו, מדוע הוא קיים מלכתחילה, וסקרנו את דרכי ההתמודדות המגוונות.

עבור חולים במחלות כרוניות, כגון סוכרת, קרוהן או מיגרנה, המחלה עצמה איתה הם מתמודדים היא לאו דווקא הבעיה הרפואית היחידה או המרכזית. מספר לא מבוטל מתוכם מתמודד עם מצב רפואי נוסף על המחלה, והוא הכאב.
ד"ר איילת מדברי, מנהלת היחידה המקצועית לטיפול בכאב בבית החולים הלל יפה בחדרה, הסבירה לנו מדוע ההבחנה בין המחלה עצמה לבין הכאב חשובה, אילו מערכות מעורבות בחווית הכאב, מהם סוגי הכאב השונים, וכיצד הרפואה מציעה להתמודד עם כאב כרוני.

ניתוח בריאטרי הוא אחד הניתוחים היחדים בישראל שמצריכים את המטופל לעבור ועדה לפני הניתוח. לאחר שבחלק הראשון של הסדרה, הגדרנו את בעית ההשמנה ודיברנו על הניתוחים האפשריים, בפרק השני והאחרון נדבר על המורכבות של הניתוח, הן מצד הרופא והן מצד המטופל. מורכבות שמתחילה לפני הניתוח ונמשכת עוד הרבה אחריו.

אירחנו בפרק זה ארבעה -
לימור מרדי – טילבור דיאטנית קלינית, מנהלת המחלקה לתזונה באסותא.
אורית יוגב, פסיכולוגית קלינית ורפואית, ומחברת הספר "רדו ממני".
ד"ר נאסר סקרן, מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים המשפחה הקדושה בנצרת ומנהל תחום הבריאטריה ברשת אסותא.
וגם "רונן", שם בדוי, שעבר את הניתוח וסיפר בין היתר על תופעת ה"שמנופוביה".


האזנה נעימה,
יובל ועידן.






https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/10/telofan-osimrefua-vaada/

קבוצת תרופות מתקדמות מסמנת בעשורים האחרונים את אחד הכיוונים המבטיחים ברפואה: טיפולים ביולוגיים. בגלל ההבטחה הגדולה, שינסנו מותניים וצללנו לנושא עם ד"ר לי גולדשטיין, מנהלת היחידה לפרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי העמק בעפולה. היא הסבירה לנו בבהירות במה שונה טיפול ביולוגי מתרופות כימיות מסורתיות, מדוע הן בעלות פוטנציאל גדול כל-כך, אילו תופעות לוואי בכל זאת עלולות להיווצר בטיפולים שכאלה, ואיך זה תורם לסובלים ממחלות אוטואימוניות.

מערכת הבריאות בישראל נשענת על קופות החולים והראשונים לטפל בנו הם רופאי המשפחה. בשנים האחרונות נכנס איתנו לחדר הרופא עוד משהו, גוגל. אם בעבר היינו הולכים לרופא כדי שיאבחן אותנו, היום הגורם ה”סמכותי” הראשוני שאליו אנחנו פונים הוא גוגל. אבל האם גוגל מהווה תחליף ראוי לרופא המשפחה שלנו? ד"ר רקפת בכרך, מומחית ברפואת המשפחה משירותי בריאות כללית ופרופ’ יהודית גל- עזר, ממקימי המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, הציגו בפנינו את המורכבות שבמציאות החדשה שאיתה צריכים להתמודד החולים והרופאים גם יחד.

התכנון הנכון, הטוב והרצוי לחיים - כפי שהחברה סביבנו מאותתת לנו: מכירים, יוצאים תקופה, עוברים לגור ביחד, מתחתנים, נכנסים להריון - והופ! תינוק ורדרד ושמנמנן נעטף באהבה.
ולמציאות, לעיתים, תכנונים משלה. החיפוש אחר זוגיות מיטיבה, מעשירה, יציבה ומחזקת יכול לקחת זמן, ובצדק. ומה קורה כשהזמן מתארך, והתכנון ה״חברתי״ והחיפוש האישי מתנגשים?

בשיחה מורחבת עם ד״ר נירית פליבצקי - עובדת סוציאלית קלינית ביחידה לפוריות ולהפריה חוץ גופית במרכז הרפואי כרמל, חיפה - נתעכב על שלל החששות והתחושות שתהליך שימור הפוריות האלקטיבי מעורר.

ונבין מד״ר גליה אורון - מנהלת היחידה לפוריות ולהפריה חוץ גופית במרכז הרפואי כרמל, חיפה - ומד״ר פליבצקי, עד כמה החששות הגדולים ביותר נמצאים לעיתים בחלק הקטן ביותר בכל התהליך.

אמנם חלון הפוריות באשה הוא כשלושה עשורים - לרוב מאמצע שנות העשרה ועד לאמצע שנות הארבעים - אך האיכות בו היא לא מקשה אחת. היכולת להרות באופן ספונטני יורדת אצל נשים עם הגיל, ולמעשה, ככל שהשנים עוברות איכות הביציות נשחקת.
בשנים האחרונות פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים להקפיא את הזמן - באופן המילולי ביותר של המילה.
אם פעם היתה קיימת היכולת להקפיא רק ביציות מופרות, בעשור האחרון - הודות לשיטת הקפאה חדשה שפותחה - ניתן להקפיא גם ביציות שלא הופרו, וביצית שהוקפאה שומרת, למעשה, על גילה. כך נוצר חופש רב ביכולת להחליט - ולבחור - מתי ואיך להיכנס להריון.

ד״ר גליה אורון - מנהלת היחידה לפוריות ולהפריה חוץ גופית במרכז הרפואי כרמל, חיפה - מספרת על הביולוגיה של פוריות האשה - ובעיקר על התהליך המאפשר להקפיא את הזמן.

נכיר גם את ד״ר נירית פליבצקי - עובדת סוציאלית קלינית ביחידה לפוריות ולהפריה חוץ גופית במרכז הרפואי כרמל, חיפה - האמונה על הליווי הפסיכו-סוציאלי של התהליך.

מחלת השחפת אחראית לרבע ממקרי המוות במאה ה-18 באירופה. מה הופך את המחלה לכה קטלנית? למה אנטיביוטיקה רגילה לא יעילה לטיפול במחלה? האם עדיין יש שחפת בעולם? בארץ? ומה הקשר לערפדים?
אירחנו את פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, תל השומר ויו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, שסיפרה לנו בהתלהבות רבה על ההסטוריה המרתקת של השחפת ולמה זאת המחלה הכי מעניינת בעולם לדעתה.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/02/panda-osimrefua-shachefet/

לרוב - וטוב שכך הדבר - לא נשים לב לנשימה שלנו, ובטח ובטח שלא לריאות שלנו.
הריאות שלנו קולטות את החמצן מהאוויר, ובתהליך שהוא כמעט כמו קסם (והמווווון ביוכימיה) מסייעות לו להיכנס לכל תא בגופנו.
אבל… אם חיידק סורר (ומעט אלים, לעיתים) מחליט ״להתיישב״ בהן, המלחמה של מערכת החיסון שלנו בו עלולה להשאיר אחריה ריאה שמתפקדת קצת פחות טוב…
ישנם אנשים החשופים יותר מאחרים לפגיעתו של הפנאומוקוק, ובראיון איתו, פרופ׳ אבישי אליס - מנהל מחלקה פנימית ג׳ בבית החולים בילינסון, המרכז הרפואי רבין, ויושב ראש האגודה הישראלית לרפואה פנימית - חילק אותם לשתי קבוצות עיקריות.

על מי שרצוי שיישמר יותר מאחרים מהחיידק - ועל החיידק עצמו - בפרק שלפניכם.

לאחר שוועדת המומחים של ה FDA המליצה על מתן חיסוני קורונה לילדים בגילאי 5-11, הושבנו באולפן את רופא הילדים שלנו ביחד עם ד"ר אפרת וקסלר, מנהלת תחום רפואת ילדים בקופת חולים מאוחדת כדי לענות על השאלות שלכם ועל עוד כמה.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/02/panda-osimrefua-vaccines-for-children/

בדצמבר 2005, ראש הממשלה דאז אריאל שרון, הובהל לבית החולים לאחר שבנו גלעד שם לב לתסמינים של שבץ מוחי אצל אביו.

במהלך הפרק סקרנו את תהליך הטיפול שקיבל, ובמקביל למדנו על המחלה בעזרת פרופסור איתן אוריאל, מנהל המערך הנוירולוגי בבית החולים בילינסון ומזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
בדיעבד, התברר כי הטיפול שקיבל שרון השפיע דרמטית על ההתמודדות עם המחלה.

האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/14/rd-osimrefua-shavatz/

השיח סביב הנקה הוא שיח ער שמעלה שאלות לא פשוטות - מהי חשיבות ההנקה? אילו אתגרים יש בהנקה? מה עושה מי שלא יכולה או לא רוצה להניק? בשני הפרקים הקרובים אירחנו את ד"ר יעל לצט בן עמי, מומחית ברפואת הנקה ומשפחה ,IBCLC, ואת לורן בן יהודה, דיאטנית קלינית ואחראית תחום תזונת ילודים ופגים בבית החולים שניידר. ביחד שוחחנו על רפואת הנקה, על אתגרי ההנקה ושמענו את הסיפור האישי והמיוחד של יעל.


האזנה נעימה,
יובל ועידן.


https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/11/panda-osimrefua-hanaka/

מה עושים כשיש קשיים בהנקה? איך מתמודדים עם חוסר בחלב ותופעות רפואיות שונות שמפריעות לאם להניק את ילדה? האם יש אלטרנטיבה לפורמולה, ומתי הפורמולה היא דווקא הפתרון?
בהמשך לפרק הקודם, המשכנו את שיחתנו עם ד"ר יעל לצט בן עמי, מומחית ברפואת הנקה ומשפחה ,IBCLC, ועם לורן בן יהודה, דיאטנית קלינית ואחראית תחום תזונת ילודים ופגים בבית החולים שניידר.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/25/hairegen-osimrefua-breastfeeding/

איך כנס חגיגי של הליגיון האמריקאי הצליח להוציא את תושבי פנסילבניה משלוותם? מה שהתחיל במותו המיסתורי של אחד ממשתפי הכנס הפך במהרה לגורלם של ליגיונרים רבים אחרים. מה בדיוק קרה באותו כנס? מה משותף לכל הקורבנות? האם היה אפשר למנוע את זה? ואיך אותו סיפור משפיע עלינו עד היום?




https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/08/ferring-med-legion/

האיש שפיצח את הקנאביס (חלק 1)
במהלך יותר מ50 שנים חוקר פרופסור רפאל משולם צמח מיוחד אחד, קנאביס שמו.
פרופסור משולם הוא הוא האיש שחתום על הפיכתו של הקנאביס - לרפואי.
בפרק הזה נעקוב אחרי המחקר שהפך את הקנאביס מסם לא חוקי למוצר רפואי, נגלה מנגנונים מרתקים בגופנו ונבין מה הופך את הקנאביס לאחת מהבטחות (הלא ממומשות...) של עולם הרפואה.


https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/22/panda-med-cannabis-a/

בפרק הזה נדבר על הקושי של הקנאביס להפוך לתרופה, על חשש הרופאים לתת מרשמים לקנאביס, ועל התקווה שיכולה לצאת דווקא ממנגנוני הרגולציה הישראליים.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/23/pointer-med-cannabis-b/

ממשיכים עם חלקו השני של הסיפור על הנגיף ששינה את פניה של ארה"ב.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/08/ferring-med-yellow-fever/

לא מעט מחלות מועברות על ידי יתושים, אבל מי הייתה הראשונה שהוכח שהיא כזאת? אותה אחת גרמה לזה שהאמריקנים לא מדברים היום צרפתית.



https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/08/doors-med-yellow-fever/

כשמסתכלים על התקדמות האנושות, אחד מהדברים שהכי התפתחו הם מרחקים. אנחנו מגיעים למקומות שרק לפני כמה מאות שנים נראו בלתי אפשריים - לא רק לחלל אלא דברים פשוטים הרבה יותר: טיסה ליבשות שונות תוך כמה שעות, בנוחות ובעלות נמוכה. אנחנו יכולים לצאת למסעות שהיו דמיוניים ובלתי אפשריים עד לא לפני הרבה זמן. אבל לחיבור הזה בין חבלי ארץ רחוקים יש גם השלכות בלתי רצויות: מפגש עם מחלות חדשות.
בפרק מתוך הפודקאסט "לעומק הרפואה" דיברנו עם ד"ר יעל פארן, סגנית המערך למחלות זיהומיות ומנהלת מרפאת המטיילים בבית החולים איכילוב על רפואה גיאוגרפית, כיצד להתכונן לפני טיסה לחו"ל, גם למדינות מהם לא ציפינו לכך, ואיך ג'ין אנד טוניק קשור לכל זה.

מדינת ישראל היא המדינה הראשונה שהקימה בית חולים שדה בתוך שטחי אוקראינה. בפרק זה אירחנו את ד"ר גליה ברקאי, מנהלת בית החולים הוירטואלי שיבא ביונד וסגנית מנהל בית החולים שדה הישראלי במערב אוקראינה, שסיפרה לנו על מורכבות התהליך, על הציוד הרב שהובא מהארץ, הסיפורים המרגשים ועל החוויה האישית שלה של חמלה אנושית בסיסית בעת משבר הומניטרי.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/12/dribble-med-field-hospital/

המפעל הביוכימי הגדול בטבע. הבלוטה הגדולה ביותר בגוף. האמזון של הגוף. סך הכל איבר מאוד מכובד ועדיין הוא זוכה לכל כך מעט פופולריות.
בפרק זה עידן ויובל באו לתקן את העוול שנעשה לאחד האיברים הכי מעניינים בגוף האדם.
בואו לשמוע את החלק הראשון מתוך שניים שמספר לנו את הסיפור של הכבד.






https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/26/schakim-med-liver/

ככל שהאיבר הוא מורכב יותר ומכיל יותר תהליכים ככה גם התחלואה והשיבושים שיכולים להיות בו גדלים בצורה מעריכית.
בחלק השני על הכבד, אנחנו נעסוק בבעיות איתן האיבר עלול להתמודד ובעיקר בדלקת כבד - ההפטיטיס.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/10/panda-med-liver-2/

היום אין פרק רגיל - עידן כהן שהגיש איתי את הפודקאסט מזה 5 שנים עוזב אותנו כדי להתעסק עם פרויקטים אחרים ברשת עושים היסטוריה.
עידן לימד אותי לעשות פודקאסטים. הוא היה שותף נפלא במשך תקופה ארוכה שהפודקאסט קיים. הוא אדם מוכשר, פרפקציוניסט, חכם ואני בטוח שנשמע ממנו עוד הרבה מאוד חומרים איכותיים במסגרת הרשת והפודוספירה בכלל, מי יודע אולי הוא גם יקפוץ מדי פעם להופעת אורח אצלנו בפודקאסט.
אז לכבוד הפרידה, בחרתי לשדר בשידור נוסף את אחד הפרקים הכי מיוחדים ומרגשים שיצא לנו לעשות ביחד. פרק שהוקלט מול קהל חי בצוותא תל אביב, שעוסק בשני תחומים שאנחנו מאוד אוהבים - רפואה ומוזיקה.
לאחר מכן מחכה לכם הפתעה קטנה ;)

יובל :)







https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/06/doors-med-synesthesia/

לרוב, אם נקבל מכה קטנה מפינת שולחן סוררת - ודאי נגלה כעבור יום או יומיים ״סימן כחול״ בעור - שטף דם תת-עורי שנגרם מהמפגש הלא נעים הזה.
לרובינו - חוץ מתזכורת מפוקפקת למאורע לא חביב במיוחד - לדבר לא תהיה משמעות מבחינת ההתנהלות היומיומית שלנו,אם בכלל.
אבל, למתמודדים עם המחלה האוטו-אימונית הנדירה ITP (תרומבוציטופניה אימונית) - ה״סימן הכחול״ הזה יכול להיות דבר מה שעלול לסכן את חייהם.
אז - מה בעצם קורה שם? מה קרה למערכת קרישת הדם? (ספוילר - שמה של המחלה יותר מאשר מרמז על מה קורה שם…).
על מערכת הדם המופלאה והמרתקת שלנו - וגם על מה שהשתבש בה - בחלק ראשון מתוך שניים.

מרואיינות -
ד״ר בתיה רוט-ילינק, המטולוגית ומומחית לקרישה בהדסה עין כרם ובמכבי שירותי בריאות
מיכל וינוגרד ולירון להב - מנכ״ליות משותפות, עמותת ITP ישראל

אם בחלק הראשון הבנו מה משתבש - בחלק השני נבין איך ניתן לטפל בתרומבוציטופניה אימונית, על ההתמודדות המורכבת לעיתים בחיים עם המחלה, ונשמע על מאבק שניהלה עמותת ITP ישראל שהביא לשינוי מהותי במדיניות הטיפול במחלה בישראל.

מרואיינות -
ד״ר בתיה רוט-ילינק, המטולוגית ומומחית לקרישה בהדסה עין כרם ובמכבי שירותי בריאות
מיכל וינוגרד ולירון להב - מנכ״ליות משותפות, עמותת ITP ישראל

איך סיפור נדיר על צעיר מהצפון שסובל ממחלת מעיים קשה הובילה לתגלית גנטית עולמית חשובה?
ב- 2 הפרקים הקרובים יצאנו לשטח כדי לשמוע מפרופ' חגית בריס פלדמן, מנהלת המרכז הגנטי במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב), על אחד המקרים המעניינים ביותר שיצא לה לטפל בהם.










https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/20/doors-med-genes/

"אז מה עם ילדים?..."
נשים רבות - רווקות ונשואות - ודאי מכירות את מכבש הלחצים שמייצגת השאלה הזו. למרבה המזל, בימינו עומדות בפני נשים יותר ויותר אפשרויות להביא ילדים לעולם בדרכים שלא היו קיימות בעבר, ולהאריך את חלון הזמנים העומד לרשותן. אחד הפתרונות האלו - הוא הקפאת ביציות.
אירחנו לשיח משותף את פרופסור אבי בן הרוש רופא נשים ומומחה לפוריות, ודניאל פסו, עיתונאית במגזין לאישה ששיתפה אותנו בסיפור שלה.

פרק זה הוגש כשירות לציבור מטעם חברת פרינג פרמצאוטיקלס.
ISR-nonP-2200021

בחלק הראשון ליווינו את פרופ׳ חגית בריס פלדמן ועמיתיה בתהליך המרתק של פיצוח הגן המסתורי שגרם למחלה הנדירה אצל הצעיר מהצפון. אולם כאן הסיפור שלנו רק מתחיל.
בחלק השני נשמע כיצד הצליח צוות החוקרים למצוא פתרון למחלה ולהציל ברגע האחרון תינוק בן שנתיים עם תסמינים דומים.
…וגם נגלה מיהן אסתי ושולי ומה התפקיד שלהן במעבדה הגנטית באיכילוב.






https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/12/geely-med-genes2/

בישראל לוקים בכל שנה כ-30,000 איש בהתקפי לב, ועוד כחמישה עשר אלף בשבץ מוחי. כתשעים אחוזים מהם סבלו מטרשת טרם ההתקף או השבץ. רמה גבוהה של כולסטרול בדם מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות של טרשת עורקים.
מאילו רמות כולסטרול בדם עלינו להתחיל טיפול? האם למעשה, ברמות מסוימות, כולסטרול טוב לנו?
מהו כולסטרול גנטי ומה הסיכון והשכיחות שלו?
אירחנו בפרק את רונן דורסט, קרדיולוג בכיר במערך הלב בהדסה, וראש החברה לחקר מניעה וטיפול בטרשת עורקים שעשה לנו סדר בדברים.

הלכנו הפעם הכי גבוה שאפשר. בשני הפרקים הקרובים אנחנו הולכים לדבר על הנושא המרתק והמאוד מורכב של רפואת חלל.
לשם כך, אירחנו את המומחה מספר אחת בישראל, ד"ר ערן שנקר, רופא החלל הישראלי.
אז הדקו חגורות, תספרו לאחור - כי אנחנו ממריאים…







https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/09/refael-med-space-part1/

בפרק הקרוב נדבר על העתיד של רפואת החלל.
איך מתגברים על האתגרים והמורכבות שיש ברפואה מרחוק? מה הם הקשיים הנפשיים שיכולים להיות ואיך מתמודדים איתם? מה הקשר של קיבוצניקים לחלל? והאם אנחנו יכולים סוף סוף לענות על השאלה - 'האם יש עוד חיים ביקום חוץ מאיתנו?'
גם הפעם אירחנו את המומחה מספר אחת בישראל לרפואת חלל, ד"ר ערן שנקר, רופא החלל הישראלי.




https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/24/cambly-med-space/

מה הקשר בין זומבים וערפדים, התלמוד הבבלי והסופר הנודע אדגר אלן פו?
בשני הפרקים הקרובים נספר לכם על אחד הוירוסים הערמומיים ביותר שקרוי על שם ידידו הטוב של האדם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/06/wesure-med-rabies/

ג'וזף מייסטר, ילד בן 9 שחי במאה ה -19, ננשך על ידי כלב חולה כלבת 14 פעמים! לכאורה, סופו של הילד היה ידוע מראש, אבל תפנית דרמטית בסיפורו של הילד שינתה את חייו ואת חייהם של חולי כלבת רבים אחרים - עד היום.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/19/doors-med-rabies2/

בפרק הקרוב נעקוב אחר תעלומה בלשית נוספת שמאחוריה עומדת מחלה מסתורית ונדירה, ובהזדמנות זו נציץ למתרחש במוחו של הרופא. מתי הרופאים חובשים את כובע הבלש וכיצד הם אוספים את הרמזים שבסופו של דבר מביאים לפיתרון התעלומה.
וגם נדבר על הכובען המטורף, קייזר סוזה ושוקולד?




https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/11/panda-med-cooper/

אמנם זהו סרטן לא נפוץ במיוחד אבל מדובר באחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בעולם הרפואה.
מה הייחודיות של סרטן האשכים? מהי העובדה הלשונית אותה גילינו? ולמה יצאנו כל כך אופטימיים בסוף הפרק?





https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/26/panda-med-testicles/

מהי אנמיה חרמשית ולמה היא כל-כך מרתקת? סיפור על תורשה, קיפוח, אינטראקציה בין מחלות ואי שיוויון אתני שהתחילו בטעות קידוד של אות אחת בדנ״א.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/10/doors-med-sickle/

הפעם נפגשנו עם אורן פילוסוף, מורה וחוקר קולנוע וטלוויזיה לשיחת עומק על נושא שקרוב לליבנו - סדרות רפואיות בטלוויזיה.
דיברנו על איך הז׳אנר השתנה משנות החמישים של המאה הקודמת ועד ימינו, מה הופך את הסדרות הרפואיות לכל כך מושכות ומרתקות, וגם למה ליובל קשה לצפות בהן…






https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/30/eden-med-tv-part1/

ממשיכים את המפגש עם אורן פילוסוף, מורה וחוקר קולנוע וטלוויזיה. הנושא המדובר "דרמות רפואיות בקולנוע האמריקאי" - והפעם נרחיב על ההשפעות השונות בסוגיות מעניינות כגון נשים ברפואה, פוליטיקה אמריקאית ואילו שחקנים התפרסמו בזכות דרמות אלו?




https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/30/doors-med-tv2/

האסטמה היא מחלה נפוצה - רובנו מכירים לפחות אדם אחד שחולה או חלה באסטמה, אלו שתמיד נושאים משאף חום או כחול בתיק. אבל מה באמת אנחנו יודעים על התופעה הנפוצה הזו? איך זה מרגיש להיות בהתקף אסטמה? מה עושים אלו שמתמודדים איתה באופן יומיומי? והאם יום אחד ימצא פתרון למחלה הכרונית הזו?
הפעם פגשנו את פרופ' מרדכי קרמר, מנהל המערך לריאה ולאלרגיה במרכז הרפואי רבין בביה"ח בילינסון, שהסביר לנו על האסטמה, על הפיזיולוגיה שלה, הכלים האבחוניים, הטיפולים, ונתן לנו הצצה לעתיד של הטיפול במחלה (שכבר כאן). באותה הזדמנות חלקנו חוויות כשלושה אנשים שסבלו מאסטמה בילדותם.







https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/13/eden-med-asthma/

מה הקשר בין פדופיל מורשע, קניבליזם, מתקפת זומבים ומחלה ניוונית של המוח?
מה שמחבר אותם זה לא פחות ממחלת קרויצפלד יעקב, המחלה ששיגעה את עולם הרפואה!
בפרק הקרוב נכיר את אליס ענן, נשמע את הסיפור האישי והמשפחתי שלה, וגם נעסוק בהיסטוריה של מחלת קרויצפלד יעקב, שמרתקת לא פחות מהמחלה עצמה.
האזנה נעימה!




https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/28/doors-med-cjd1/

כשאליס ענן הייתה בהריון היא גילתה שהיא נשאית של המחלה התורשתית קרויצפלד יעקוב.
בפרק הקודם דיברנו על ההיסטוריה של המחקר במחלות הפריונים ועל הביטויים השונים של התופעה המוזרה בפרות, כבשים ואפילו בבני אדם.
הפעם נעסוק בעיקר במחלת קרויצפלד יעקוב, ונשמע מאליס ענן על ההתמודדות שלה ושל משפחתה עם המחלה שאין כמותה.

הפעם בעושים רפואה, אנו מלווים את ד"ר יובל בלוך לבית החולים, כדי לעבור ניתוח לכריתת כיס המרה.
נשמע ממנו בגוף ראשון על תהליך האבחון שעבר, ועל חווית הניתוח החל מן הכניסה לבית החולים ועד להתאוששות.
מהו כיס המרה ותפקידו? איך נוצרים אבנים בכיס המרה? למי יש סיכון מוגבר להיווצרות האבנים הללו? האם ניתן לחיות בלעדיו?
וגם, נענה על השאלה מה קרה במהלך הניתוח של יובל שגרם למנתח לעמוד בפני החלטה גורלית?







https://www.ads.ranlevi.com/wp-content/uploads/2023/02/Making_history_450x450.jpg

מבצע ענפי זית הוא שמה של המשלחת הישראלית שנשלחה לטורקיה לסייע לאחר רעידת האדמה. מה גורם לאנשי מערכת הרפואה הישראלית לעזוב הכל באמצע החיים ולטוס למדינה זרה כדי לסייע שם לנפגעי אסון טבע? איך אפשר להעניק טיפול רפואי בקור של מינוס שבע מעלות? איפה תפס אותם הטלפון לטיסה וכיצד מתכוננים לקראת טיסה כזאת? וגם איך בכלל מתמודדים עם המראות הקשים והילדים שחייהם התהפכו בין רגע? כל זה בפרק החדש של עושים רפואה! אורחים: ד"ר צביקה שלג ויוספית משה, שסיפרו לנו על החוויה שלהם במבצע ענפי זית.

ככל שעולם הרפואה מתקדם, עם טכנולוגיות ומחקרים פורצי דרך, כך גם נוצרות דרכי טיפול חדשניים אפילו למחלות הקשות ביותר. אך לעיתים, במצבים סופניים, הטיפול עלול לגרום לסבל נורא. האם נרפא בכל מחיר? או שאולי ישנה דרך אחרת?
בפרק זה של עושים רפואה, נדבר על הרפואה הפליאטיבית - רפואה שתפקידה היא לא להציע טיפול, אלא להציע חיים טובים יותר למטופלים, עד סופם.
אורחים:
-ד״ר דודי האוזנר, מנהל היחידה לטיפול תומך בשיבא, תל השומר.
-גלניס כץ, מנהלת ידע ובקרת איכות ב״צבר רפואה״ - מערך אשפוז בבית.

לקראת יום הזיכרון, אנו מביאים לכם בשידור חוזר פרק ראשון מתוך שני פרקים מיוחדים על מלחמת יום הכיפורים.
מלחמת יום הכיפורים חוללה שינויים רבים בחברה הישראלית. בין השאר, היא שינתה גם את תפיסת הרפואה הצבאית בארץ. על כך אנחנו רוצים לדבר בשני הפרקים הקרובים, שיתמקדו במערך הרפואה בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. עשינו מסע, וראיינו שורה של אנשים מאוד מעניינים, שכל אחד מהם ראה את המלחמה הזאת מנקודת מבט שונה:
פרופ' ערן דולב, מפקד רפואה פיקודי (מר"פ) של פיקוד הדרום במהלך המלחמה
פרופ' גדעון מרין, כירורג כלי דם שהוצב בבי"ח שדה 'רפידים' שבסיני
ד"ר בת־שבע פורת כ"ץ, שבאוקטובר 1973 הייתה משוחררת טריה משירות סדיר